פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הקריירה ממש לא אברה: פטריס אברה מתחיל הרפתקה חדשה במארסיי

        כאשר פטריס אברה כבש את שערו הקודם בליגה הצרפתית, מילאן אוסטרץ היה על הדשא. מאז עברו 14 שנה, אבל המגן המיתולוגי מסרב להירגע ושואף לשחק גם במונדיאל ב-2018. הבלוג של יוכין על הפנומן

        פטריס אברה שחקן מארסיי עם דוריה (AP)
        מסרב לדעוך. פטריס אברה (צילום: AP)

        יותר מ-14 שנה חלפו מאז השער הקודם של פטריס אברה בליגה הצרפתית. היה זה במרץ 2003 במדי מונאקו. שבאני נונדה ודאדו פרשו הבקיעו ב-0:3 על לה האבר, המגן הנמרץ נעץ את המסמר השלישי. בהרכב הקבוצה, שרצה אז לאליפות ופיספסה אותה על חודה של נקודה בקרב מול ליון, כיכבו גם לודוביק ז'יולי ורפא מארקס, עוד לפני המעבר לברצלונה. בחוד של לה האבר שולב מילאן אוסטרץ שעזב את הפועל תל אביב. זה היה ממש מזמן.

        פרשו הקרואטי פרש לפני עשור, נונדה תלה את הנעליים ב-2010, אבל אברה עדיין איתנו. אתמול הוא שב לכבוש בליגה הצרפתית, כאשר נגח מגובה הדשא, בזינוק פנטסטי, את שער הניצחון של מארסיי על ניס. בעוד שבוע הוא יחגוג את יום הולדתו ה-36. הוא צעיר בשלוש שנים בלבד מהנשיא הנבחר עמנואל מקרון. זה לא מונע ממנו לשרוף את השטחים באגף ולחלום על המונדיאל הבא. הוא רוצה להיות שם.

        פטריס אברה במדי מונאקו ב-2003 (AP)
        הוא עדיין שם. פטריק אברה ב-2003 (צילום: AP)

        עזב את יובה כמו את יונייטד

        כן, אלה לא מילים ריקות. רבים ציפו כי אברה יפרוש מהמדים הלאומיים אחרי יורו 2016 הביתי, ואולי הוא באמת היה עושה זאת לו היה מניף את הגביע, אבל הצרפתים נכנעו לפורטוגל בגמר, והוא בחר להמשיך. לקראת משחק המוקדמות מול שבדיה, המאמן דידייה דשאן אף זימן אותו בעקבות הפציעה של לייבאן קורזאבה, ושיבח את תרומתו העצומה, הן על הדשא והן בחדר ההלבשה. המגן הוותיק רצה להמשיך להיות חלק אינטגרלי מהסגל, אבל היתה לו בעיה. הוא איבד את המקום בהרכב יובנטוס לאלכס סנדרו, הברזילאי הנפלא אשר צעיר ממנו בעשור, ולכן בקושי שותף בסיבוב הראשון בליגה האיטלקית.

        אז אברה הבין שזה הזמן לחתוך, ולא היסס. הוא כבר ביצע מהלך דומה במנצ'סטר יונייטד אהובתו. הקפטן האהוב הפנים שזמנו באולד טראפורד תם בקיץ 2014, ומצא לעצמו המשך נאה לקריירה, עם המון סיפוק, תארים ודקות משחק בחולצת הזברה. כעת, במקום לחכות להזדמנויות על הספסל של מסימיליאנו אלגרי, הוא שוב מצא אתגר מפתה ומרגש. מארסיי רוצה להיבנות מהיסוד עם הבעלים האמריקאי החדש, המאמן רודי גרסיה גויס למשימה, והסגל שלו היה זקוק למנהיגים. דימיטרי פאייה הוחזר מווסטהאם על מנת להוסיף ברק ויצירתיות, אבל הבוס רצה גם מגן שמאלי מנוסה. כאשר קיבל את הטלפון, אברה לא חשב פעמיים. יובה גילתה רוחב לב ושיחררה אותו ללא תמורה.

        יומיים בלבד אחרי המעבר הוא כבר פתח בהרכב בניצחון 1:5 על מונפלייה, עם מספר 21 על הגב. מדוע 21? כי מספר 3 המסורתי שלו היה תפוס. "2 ועוד 1 זה 3", חייך המגן, "רציתי לקחת את החולצה מספר 30 שפינה סטיב מנדנדה כדי להקניט אותו קצת, אבל התברר שהיא שמורה רק לשוערים, אז לא נותרה ברירה". הגישה ההומוריסטית הזו האירה והעירה את חבריו החדשים, ואברה השתוקק להיות על הדשא כמה שיותר. אפילו העובדה כי סבל מפציעה קלה עוד מימיו ביובנטוס לא עצרה אותו – עד שנאלץ להתחלף במחצית בתבוסה מול פריז סן ז'רמן בשלהי פברואר. "אלה בעיות ישנות. הן לא הפריעו לפטריס להצטיין עד עכשיו, אבל נצטרך לטפל בהן. יש לו קרע קטן בשריר הירך האחורי", הסביר גרסיה.

        שחקן מנצ'סטר יונייטד פטריס אברה מול שחקן אולימפיאקוס הרנן פרס (GettyImages)
        חיפש אתגר חדש. פטריס אברה במדי מנצ'סטר יונייטד (צילום: GettyImages)

        חלם להיות רומאריו, הוסב לרוברטו קרלוס

        לכן נעדר אברה במשך יותר מחודש, אבל הוא חזר כמו חדש. בחמישה המשחקים מאז ספגה מארסיי רק פעמיים, ובמקביל שיפרה את היכולת בהתקפה. אחרי רביעיה מול סנט אטיין וחמישיה לרשת קון, הגיע אתמול הדרבי הדרומי המרתק מול ניס שנושמת אוויר פסגות בדרך להעפלה היסטורית לליגת האלופות. אחרי הניצחון המוצדק על פ.ס.ז' במחזור הקודם, אפילו היו לנשרים תקוות להקדים את הפריזאים ולתפוס את המקום השני, אך אתמול הן התנפצו לרסיסים באיצטדיון ולודרום. אברה התכבד בשער המכריע, והיה זה רגע סמלי במיוחד – הרי כל הקריירה שלו החלה בזכות ניס.

        פעם, אי שם בשנת 2000, אחרי שלא זכה לכבוד הראוי באקדמיות בצרפת ויצא לסיבוב לא שגרתי בליגות הנמוכות באיטליה, הגיע אברה לניס כי סוכנו האיטלקי פדריקו פאסטורלו הפעיל את קשריו והמליץ עליו לסנדרו סאלביוני, המאמן האיטלקי שחתם זה עתה בדרום צרפת. ניס היתה אז בסך הכל בליגה השניה, אבל סאלביוני ממש לא התלהב מהנער, שלא טרח להוריד את הכובע כאשר פגש את לראשונה את הבוס. אברה הוגדר אז כקיצוני מהיר וטכני, אבל לא הרשים באימונים, והצוות המקצועי היה קרוב לפסול אותו, במיוחד כי במשחק הבכורה הובסה ניס 7:2 על ידי שאטורו. בעונתו הראשונה רשם אברה חמש הופעות בלבד, והקריירה היתה אמורה להסתיים לפני שהתחילה באמת.

        אלא שאז, לקראת עונת 2001/02, נפצעו המגן השמאלי ז'וזה קובוס ומחליפו הצעיר ז'אן-שארל סירילי, שנחשב לכשרון גדול הרבה יותר. סאלביוני החליט להמר על אברה כפתרון זמני, ומאז הכל היסטוריה. סירילי לא שיחק מעולם בליגה הבכירה, אברה הפך לכוכב שסייע לניס לעלות ונכלל בנבחרת המצטיינים של העונה. "לא האמנתי שזה יצליח. רציתי להיות חלוץ. תמיד שאפתי לחכות את רומאריו ולא את רוברטו קרלוס", הוא הודה בדיעבד. הוא אפילו ניסה לחזור לתפקידו המקורי, אבל דשאן הטיל על כך וטו והודיע לו שהוא חייב להתמיד בהגנה.

        שחקן נבחרת צרפת, פטריס אברה עם המאמן דידייה דשאן בשנת 2013 (AP)
        אחראי לקידומו של אברה לבמה הגדולה. דידייה דשאן (צילום: AP)

        לא יהיה גמר שישי, אבל יש עתיד

        דשאן היה האחראי לקידומו של אברה לבמה הגדולה. ניס, שלא העריכה את אברה בתחילת הקדנציה, שילמה על כך ביוקר. המגן היה חתום על חוזה קצר טווח עד 2002, ומונאקו השכנה קפצה על המציאה. בעוד בהנהלת ניס שוקדים על הדפסת החוזה החדש עבור הנכס המפתיע, הצליח דשאן, כמאמן מונאקו, לפתות את השחקן לעשות את הדרך הקצרה של 20 קילומטרים מזרחה. זה לא היה קשה במיוחד בהתחשב בהבדל העצום במעמד המועדונים, ואברה אמר שלום לקבוצה שטיפחה אותו. "ניס תמיד תישאר בליבי, כי היא שינתה את חיי", הוא אמר. אתמול הגיע הזמן לסגור את המעגל.

        עם מונאקו הגיע אברה לגמר ליגת האלופות ב-2004, שם הובסו חניכיו של דשאן על ידי פורטו של ז'וזה מוריניו. שנה וחצי מאוחר יותר, הוא הוחתם על ידי אלכס פרגוסון, כחיזוק מפתיע יחד עם נמאניה וידיץ' שהגיע מספרטק מוסקבה, וביחד הם עשו היסטוריה באולד טראפורד. אברה הופיע בשלושה גמרים אירופים נוספים, זכה ב-2008, והפסיד פעמיים לברצלונה ב-2009 וב-2011. הוא נכנע שוב לבארסה עם יובנטוס ב-2015, והפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שהפסיד בארבעה גמרים של ליגת האלופות.

        היום, אולי חש הצרפתי צביטה קטנה בלב כאשר הוא רואה את הגברת הזקנה דוהרת לגמר נוסף, לא ספגה בלעדיו אף שער בחמישה משחקי נוקאאוט, ואף גברה על הקטלונים. הוא לא היה מתנגד להיות שם, אבל הוא גם שלם עם בחירתו, וגרסיה מאושר ממנו. "אברה הוא מנהיג, שמביא איתו המון נסיון ומוסר עבודה". כמו בנבחרת, גם בתחילת השנה היו אוהדים שפיקפקו בו, אבל אברה תמיד התמחה בלגרום למבקריו לאכול את הכובע. הוא עוסק בזה גם עכשיו, והנגיחה מול ניס היא רק צעד קטן בדרך להגשמת החלום. אל תהמרו נגדו במאבק על המקום בסגל בקיץ הבא, כי את אברה אף פעם אסור להספיד.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

        'הפודיום': ברק בכר על הורי השחקנים, הכלא הצבאי ופרשת הזריקה בתחת