בווידאו: עוד הפסד מביך של מכבי תל אביב
- צביקה שרף, למה בעצם אתה לא מאמן היום את מכבי תל אביב?
"זה מורכב. נולדתי במכבי, וכמכביסט, אם הייתי מסכים לבוא לחודשיים, הייתי נותן יד להמשך ההתנהלות הרעה של מכבי תל אביב. אני לא מוכן לתת יד לביזוי מעמד המאמן, ואני חושב שהצלתי את כבוד המאמנים. לבוא מעכשיו עד סוף העונה, כשמעמד המאמן במועדון הזה גם ככה חלש? הרי זו אחת הסיבות שהקבוצה הגיעה לאן שהגיעה".
- זה נפל רק בגלל משך החוזה?
"לפני שלושה שבועות איינארס בגאצקיס רצה את דיימון סימפסון לליגה, ומישהו אחר, ככל הנראה ניקולה וויצ'יץ', החליט לרשום את קווינסי מילר. אני לא הייתי חי עם זה. לפני שהייתי הולך הביתה, הייתי הופך כמה שולחנות. אז עכשיו בגאצקיס אומר שהוא לא יכול לדבר. אני לא אתן יד לדבר הזה מראש. לא אסכים להיות במצב כזה. אני רוצה לאמן את מכבי תל אביב, אבל אני רוצה גם להצליח. אם ייתנו לי חוזה לעוד שנה, או שנתיים, או חמש, אני אהיה מוכן להתמודד גם עם הבעיות שיש עכשיו. אבל אני לא חושב שבמצב כזה אפשר להציל את מכבי".
- דיברו איתך ממכבי. שמעון מזרחי תמך במועמדות שלך, יש הטוענים שגם אודי רקנאטי. ומועמד אחר, אריק שיבק, אמר ברדיו ש"אני הייתי מוכן לבוא עד סוף העונה".
"אני היחיד שלא הדלפתי בכל התהליך הזה. אני לא רוצה להתווכח עם שיבק, אבל אני חושב שהוא טועה".
- אבל למה בעצם שלא תבוא לחודשיים, תעשה את העבודה שלך ואם תצליח להביא אליפות, בעונה הבאה תחזור ובגדול? אפילו אם לא במכבי, מעמדך בשוק יהיה אחר.
"קודם כל, אני כבר בשוק. גם השנה קיבלתי הצעות. אבל כשאתה בא למכבי, וחלק מהאנשים בכלל רוצים מאמן אחר לעונה הבאה ושופטים אותך עוד לפני שהתחלת לעבוד, זה לא מקובל עליי. אני הכי נאמן לדרך ולמועדון. אני לא סמרטוט של אף אחד".
- כששמעת שהחליטו להשאיר את בגאצקיס, מה חשבת?
"לא הופתעתי. באותו בוקר כבר אמרתי למישהו: אל תהיה בטוח שיחליטו. אחר כך הוא צלצל ואמר לי 'צביקה, אתה גדול'. בשלוש השנים האחרונות מכבי בחרו שחקנים בצורה רעה, התאימו שחקנים בצורה רעה, בחרו מאמנים בצורה רעה, התאימו מאמנים בצורה רעה. כל תפעול הקבוצה ברמה היומיומית, האימונים, הטקטיקה, חדר ההלבשה, גאוות היחידה, המשמעת, ההתמדה - הכל נעשה בצורה רעה. שוברים שיאים של הפסדים, שוברים שיאים של התנהלות לא נאותה. ראיתי בשבוע שעבר איך חגגו את הניצחון על קריית גת, כאילו ניצחו את צסק"א מוסקבה. נו, באמת".
- האימפריה נפלה?
"כן, נכון לעכשיו היא נפלה, ויהיה קשה מאוד להקים אותה בחזרה. זה ייקח הרבה זמן, אם בכלל. אנשים ירקו דם ועבדו קשה מאוד בשביל לבנות מועדון גדול ומפואר, וקל מאוד להוריד את זה".
- אבל איך זה קרה? הרי אותם אנשים שמואשמים בהריסת מכבי, הם אלה שגם בנו אותה.
"אלה לא אותם אנשים. היחיד שהיה מאז ועד היום זה שמעון מזרחי. חלק מהאחרים הצטרפו בדרך. יש חבורה שנכנסה יחד. אבי אבן הגה את נושא וויצ'יץ', ויחד עם דני פדרמן הם מכרו את זה, חשבו שהוא ינהל את מכבי. אז דני כביכול הלך הצדה, אבל הם מתבצרים בעמדות שלהם ולא מבינים שזה לא הולך. זה לא יעזור: מחלקת השיווק מצוינת, מחלקת יחסי הציבור מצוינת, מחלקת הכספים מצוינת. רק המערכת המקצועית לא מתפקדת. בכל חברה מסחרית אחרת לא היו מאפשרים לזה להמשיך לקרות. האנשים שבראש המערכת הזאת צריכים ללכת הביתה".
צביקה שרף רותח. צביקה שרף כואב. לפני שבועיים, בשיאו של הפיאסקו האחרון במכבי תל אביב, הוא היה אחד המועמדים הבכירים לחזור לקדנציה שישית על הקווים ביד אליהו. אבל הוא שוב לא הגיע. ולא בפעם הראשונה. גם בדצמבר, לאחר שרמי הדר התפטר, שרף היה ברשימות, אבל אז התרחשה תפנית מפתיעה ובגאצקיס נבחר.
- כבר היית כמעט סגור במכבי.
"זה לא נכון. כשאתה חושב שאתה סוגר במכבי, תמיד הם אומרים שיש ישיבת הנהלה ושם צריך לאשר הכל. חלק דיברו איתי, חלק לא. לא כולם היו בעד. אז אותם אנשים שמונעים ממני לאמן היום את מכבי, שלפו אז את 'מאמן העתיד של אירופה'. זו הייתה עוד התאבדות. כשפיטרו את גיא גודס ומינו את ז'אן טבק, למה לא פנו אליי? אני לא יודע. הם מביאים אנשים נחמדים, שבסיס הכדורסל שלהם במזרח אירופה, והם נכנסים באמצע העונה לחדר הלבשה עם שבעה אמריקאים, חמישה ישראלים, מנטליות שונה, הנהלה שונה. מראש זה לא יכול להצליח. היסטורית, אף מאמן זר לא הצליח במכבי. הייתי העוזר של רודי דאמיקו ב-1981, איש נהדר, שהיה לו קל יותר כי הוא אמריקאי, זכינו בכל התארים ובכל זאת היו ארבע או חמש פעמים שהוא כבר עמד ללכת הביתה, ובסוף העונה הוא באמת לא נשאר".
- אבל הרי הסיבה שמכבי לא רצתה להתחייב מעבר לעונה הזאת היא שרונאס יאסיקביצ'יוס. זה המאמן שהיא סימנה לעונה הבאה, והיא לא רוצה לסנדל את עצמה. אבל גם שאראס, בהמשך למה שאמרת, הוא מאמן מאסכולה אירופית. גם הוא צפוי להיכשל לדעתך?
"אני חושב שהוא יותר כישרוני וכריזמטי, ושיש לו יותר סיכוי לאמן פה. אבל זה מוקדם בשבילו. מוקדם למכבי. את שיא הקריירה שלו כשחקן הוא עשה בברצלונה, מכבי ופנאתינייקוס, קבוצות עם אוריינטציה מערב אירופית, אבל את יסודות האימון הוא ספג בכדורסל הליטאי. לפני שיבוא למכבי, הוא צריך לדעתי לעבור עוד שנה בז'לגיריס, אולי עוד שנה או שנתיים ביוון או בספרד, ורק אז".
- איפה התחילו הטעויות בעונה הנוכחית?
"הם הלכו לעונה הכי קשה ומסובכת בעיניהם, עם היורוליג החדשה, ועם השקעה כספית חסרת תקדים. מינו את ארז אדלשטיין, וזו הייתה טעות. אמרתי את זה גם אז בצורה מפורשת, ולא בגלל שהוא לא מאמן טוב. הוא לא מתאים לדנ"א של מכבי. הופתעתי כשהוא הוחלף אחרי שני משחקים באירופה, חשבתי שהוא ישרוד חמישה חודשים. אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל תשאל אנשים שקרובים אליו מאוד אם גם הם חשבו כמוני, או שאמרו שארז יישאר עוד פחות".
- גם המינוי של הדר היה שגוי?
"מה הם חשבו? שרמי הדר יעמוד בלחץ הזה? מאמן מכבי תל אביב זה התפקיד הספורטיבי הכי קשה בארץ, אולי באירופה. אתה עומד שם, בקופסה הזאת שלפני הספסל, תחת לחץ של 300 טון על הכתפיים. לא כל אחד יכול לעמוד בזה. מאמנים איבדו שם את האפשרות להגיד טיים אאוט, להגיד לשחקן 'אתה מחליף את השחקן השני'. הדר היה גיבור במשך חודש, ובמשחק האחרון שלו הוא לא היה מסוגל לדבר".
- מה השינוי המרכזי שמכבי תל אביב צריכה לעשות כדי לצאת מהמצב שהיא נמצאת בו?
"זאת כבר הרצאה של שלוש ארבע שעות. בהנהלה לא מתעלמים מחוסר ההצלחה. מודעים לחלק מהבעיות, אבל לא לכולן. יותר מדי אנשים מחליטים, וזה בעייתי. אנדראה טרינקיירי עושה בית ספר למכבי, אז הוא מועמד לאמן אותה, גם אם הוא הפסיד 15 משחקים בהפרש של חמש נקודות עם קבוצה של יותר מ-20 מיליון יורו. אריאל בית הלחמי ודן שמיר מנצחים, אז גם הם מועמדים? וקטש? ושאראס? לא נראה שיש תוכנית ברורה, וכרגע יש גם נתק חמור עם האוהדים".
בגיל 65 נמצא שרף בפרשת דרכים. 20 שנים חלפו מאז זכה בפעם האחרונה באליפות המדינה; בשנים האחרונות נקרא להציל את מכבי ראשון לציון ומכבי אשדוד ממלתעות התחתית, והוא מודה ש"לא הייתי מאמין שאאמן קבוצות כאלה"; ניסיונו לזכות בראשות איגוד הכדורסל התאפיין בעימותים בלתי פוסקים בין האופוזיציה לקואליציה, והגיע עד לפתחו של בית המשפט.
- מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"אני איש כדורסל, איש ספורט. באחד הגלגולים, כשעזבתי את הנבחרת בגלל שעמדתי על דעותיי, אמרתי ליו"ר האיגוד דני קסטן ז"ל: אני לא טרמפיסט כמוך, לי אין ללכת. לא אלך לפילהרמונית, לא אלך לקאמרי, לא אלך למוזיאונים. אני אלך למשחקי ליגה, נוער, נשים, קט-סל. אורי אפק (מנכ"ל הוועד האולימפי לשעבר; א"ו) אמר לי פעם שאני האיש הכי מבוזבז בספורט הישראלי. שיש לי את היכולת לאמן, להדריך ולנהל מקצועית ברמות הכי גבוהות שיש".
- מה יותר מעליב, כשקוראים לך מיושן או מוטיבטור?
"מוטיבטור זה חלק ממרכיב של כל מאמן, ובלי זה אי אפשר לאמן. בסטיגמת המיושן השתמשו הרבה זמן כדי לנגח ולעצור אותי. זה פשוט לא נכון. אני הכנסתי את כל החידושים שנראים היום מובנים מאליהם. עוזר מאמן, סקאוט, מאמן כושר. כל כך הרבה דברים שלא היו קיימים לפניי".
- אנחנו רואים את סדרות רבע גמר היורוליג. אתה רואה את עצמך מאמן ברמות האלה?
"כן. אני יכול לאמן בכל רמה באירופה, מלמעלה עד למטה, אין לי שום בעיה".
- השאיפה להיות יו"ר איגוד הכדורסל זו אשליה שכבר התעוררת ממנה?
"לא. הכדורסל הוא חיי. בעורמה, ולכאורה שחיתות, מנעו מסיעת עוז מלרוץ בבחירות לאיגוד. אז אנחנו מנסים להילחם בבית המשפט, אבל עד שהמשפטים יגיעו לסיומם, תיגמר הקדנציה".
- ספגת לא מעט ביקורת על כך שחברת דווקא לשאול איזנברג.
"אני מכיר את הביקורת הזאת, אבל בשביל לרוץ לאיגוד אתה צריך פלטפורמה ורק הסיעה של שאול נתנה לי אותה. אחר כך אני תפסתי את המנהיגות. לא עשיתי פעולות לא ישרות, לא ראויות או לא לטובת הכדורסל. לא טסתי פעם אחת, לא לקחתי אגורה מהאיגוד. דן חלוץ הציע לי לאמן את הנבחרת לפני ארז, ושאזרוק את החברים שלי. אבל אני נאמן לחברים".
- בטח לא נשארת אדיש לגזר הדין ששלח את אבנר קופל למאסר.
"עשרות רבות של אנשים מהכדורסל סימסו לי שצדקתי, אבל אף אחד ממרכז מכבי או הפועל לא התנצל בפניי על כך שהם רצו עם קופל, בזמן שהזהרתי ממה שקורה. אז מישהו צריך לבקש סליחה?".
את היום שבו היה אמור להחליף את הדר על הקווים במכבי, מעיד שרף, "אני לא אשכח בחיים". ולא, לא בגלל שלא קיבל את הג'וב הנכסף. זה היה בדיוק היום שבו חגג את יום הולדתו ה-65, אבל אז הגיעה שיחת טלפון ועמה הבשורה המרה: אמו, רחל ז"ל, נפטרה בגיל 92. "באותו סוף שבוע, לפני שהתחיל כל הבלגן במכבי, טסתי ל-48 שעות להעביר השתלמות מאמנים בבלגיה. נחתתי ביום ראשון לפנות בוקר, ואחרי כמה שעות הודיעו לי שהיא הלכה לעולמה".
- הספקת להיפרד ממנה?
"הספקתי לעבור אצלה לפני הטיסה. היא הייתה בהידרדרות בחודשים האחרונים, אבל במשך שנים היא לא הייתה מוכנה ללכת לבית חולים. גם כשרצו לטפל בה במיון או לאשפז אותה, היא הייתה צועקת עליי 'צביקה, קח אותי הביתה'. לא מזמן הלכתי לנחם את אלי נתנאל, האפסנאי של מכבי. אבא שלו ודוד שלו, שני אחים שעלו יחד מתימן, נפטרו באותו לילה באיכילוב. שניהם חטפו חיידק. גם העיתונאית אריאלה רינגל הופמן סיפרה סיפור דומה על המוות של אמא שלה. אני לא מבין איך אנחנו מתייחסים ככה לאנשים שבנו את המדינה הזאת, וכולנו שותקים? כשנזדקן, גם אלינו יתייחסו ככה".