בווידאו: השלושער של רוני רוזנטל במדי ליברפול מול צ'רלטון
שלושה ישראלים משחקים העונה בחמש הליגות הבכירות באירופה: עומר אצילי נמצא בעיקר ביציע, טאלב טואטחה זורח בגביע ורק אלמוג כהן עושה את זה בגדול ומוביל קבוצה - גם אם קטנה ולא מוכרת במיוחד - בליגת על אמיתית.
אז לכבוד העונה המרשימה של קשר אינגולשטאדט, ולרגל יום העצמאות כמובן, מדור הליגיונרים בחר את העונות הכי טובות של כדורגלנים ישראלים בליגות הבכירות ב-30 השנים האחרונות.
מתחילים.
10. עדן בן בסט - ברסט וטולוז, 2012/13
משחקי ליגה: 28 (20 בברסט, 8 בטולוז)
מיקום הקבוצה: טולוז 10, ברסט 20 (ירדה)
נתונים אישיים: 12 שערי ליגה (9 בברסט, 3 בטולוז - גול כל 159 דקות) ומקום שביעי בטבלת המבקיעים בצרפת
זה לא היה מזמן. רק לפני ארבע שנים, קבוצות מרכז טבלה בצרפת התחרו על שירותיו של עדן בן בסט. למרות שהחל את העונה כשחקן ספסל, החלוץ הישראלי החזיק את ברסט כמעט לבדו עם תשעה שערי ליגה, כיכב גם עם חמישה גולים במדי הנבחרת, ורגע אחרי שער הבכורה בטולוז הוא היה השחקן היעיל בחמש הליגות הבכירות באירופה (10 שערים מ-21 הזדמנויות; לפני למפארד, קלוזה ומסי). השפעתו על טולוז אולי הייתה מינורית, אך על ברסט היא הייתה מכרעת. כשבן בסט עזב, הקבוצה הייתה במקום ה-14. בלעדיו צנחה וירדה מהמקום ה-20 והאחרון. באותה עונה היה הליגיונר הישראלי הטוב מכולם. ודווקא אז החליט לחזור.
9. טל בנין - קאן 1993/94
משחקי ליגה: 24
מיקום הקבוצה: 6
נתונים אישיים: 2 שערים ו-5 בישולים
עוד לפני שהיה הנציג הראשון בסרייה A, בעונה שהסתיימה בירידת ליגה של ברשיה, טל בנין טעם את אירופה בריביירה הצרפתית. הקשר הישראלי הצטרף לעולה החדשה קאן, עם לואיס פרננדז על הקווים, והיה פורץ דרך בעונה מרשימה שהסתיימה במקום השישי והכרטיס לגביע אופ"א, רק שתי נקודות פחות מהמקום השלישי. כבר בבכורה (וידאו מצורף) בנין בישל שער והיה חלק מה-1:2 המפתיע של קאן על אלופת אירופה מארסיי. טראומה ישראלית ראשונה לדידייה דשאן, כחודשיים לפני הנבחרת. בנין המשיך להציג יכולת טובה, כבש נגד סושו במחזור השישי ואז פציעה השביתה אותו לחודשיים וחצי. כשחזר, זה היה מיד להרכב. נגד ליון כבש את שערו השני, המשיך להרשים ושיתף פעולה עם כוכבים עולים כמו יוהאן מיקו, מיקאל מדר, הילד מהנוער פטריק ויירה וגם מיודענו גאבור מרטון. בזמן שפרננדז התקדם לפריס סן ז'רמן, בנין דחה הצעה להאריך חוזה בריביירה וחזר להפועל חיפה. בקאן עדיין נזכרים בערגה באותם ימים.
8. טל בן חיים - בולטון 2006/07
משחקי ליגה: 32
מיקום הקבוצה: 7
נתונים אישיים: שותף ל-11 משחקים ללא ספיגה
שחקן ההגנה היחיד ברשימה הגיע לשיאו בעונה האחרונה בבולטון. הסגנון המיושן של סם אלרדייס אולי לא היה כל כך פופולרי, אבל הפך את בולטון לחברה קבועה בשיפולי הצמרת ובאותה עונה היא סיימה שביעית והשיגה כרטיס לגביע אופ"א. בן חיים היה מצוין במשחקי הבית מול טוטנהאם, ליברפול, ווסטהאם וארסנל, סייע לבולטון לשמור על רשת נקייה ב-11 משחקים ובעקבות ההופעות המוצלחות והעקביות (2,686 דקות ליגה) גם הפך לבלם מבוקש. ז'וזה מוריניו היה העקשן מכולם, ולאחר שלא הצליח לרכוש את כרטיסו בינואר 2007 תמורת 2 מיליון ליש"ט, הביא אותו כשחקן חופשי בקיץ. "אהבתי אותו בבולטון, ואחרי שלושה אימונים אצלי אני אוהב אותו אפילו יותר", החמיא המאמן הפורטוגלי וטען: "הוא יוכל להציל את עורי". לא מול רומן אברמוביץ'.
7. אלמוג כהן - אינגולשטאדט 2016/17
משחקי ליגה: 28
מיקום הקבוצה: 17 (מוביל לירידה)
נתונים אישיים: מלך שערי הקבוצה עם 7 כיבושים ו-2 בישולים
הליגיונר הבכיר של ישראל כיום, הוא האיש שמשאיר לאינגולשטאדט תקווה לשרוד בבונדסליגה. במחזור ה-25 עמד הפער מחוף מבטחים על 10 נקודות והסיכוי להישאר נראה קלוש, אלא שאז אלמוג כהן סחף את אינגולשטאדט לשלושה ניצחונות רצופים ונתן תקווה. הפער כעת עומד על ארבע נקודות והסיכויים לא נוטים לטובת הקבוצה הצנועה, אבל לפחות הם קיימים. הקשר הישראלי הבריק עם צמד ב-2:3 על אוגסבורג, לאחר מכן בישל וכבש ב-2:3 על דרמשטאדט והפך את 2016/17 לעונת השיא שלו בקריירה. שבעה שערים מעמדת הקשר האחורי זה לא דבר של מה בכך, גם לא 2,230 דקות בעונה השביעית בגרמניה. אבל זה לא רק המספרים, אלא היציבות, ההתמדה וההערכה לה הוא זוכה מצד מאמנים, קולגות ופרשנים. אם יצליח איכשהו להשאיר את אינגולשטאדט בליגה, זה יהיה הישג ששווה קפיצה לחמשת הגדולים בדירוג.
6. תומר חמד - מאיורקה 2012/13
משחקי ליגה: 37
מיקום הקבוצה: 18 (ירדה)
נתונים אישיים: מלך שערי הקבוצה עם 11 כיבושים ובישול אחד
כבר בעונתו השנייה בספרד, חמד הפך לחלוץ המוביל של קבוצה בלה ליגה ושבר את שיא השערים של שחקן ישראלי לעונה אחת במסגרת זו. צמד במחזור הפתיחה לרשת אספניול סלל את הדרך לעונה אישית טובה מאוד, במהלכה פתח בהרכב 28 פעמים (לעומת 18 בעונה הראשונה) ובחודש מאי הצליח להחזיר את מאיורקה לחיים עם שער ב-1:1 נגד לבנטה ושער ניצחון מול בטיס. נראה היה שגם אם הקבוצה שלו תרד, חמד ימצא לעצמו חוזה טוב יותר באחת הליגות הבכירות כי ההצעות זרמו, אבל אז הוא קרע את גיד האכילס במחזור הלפני אחרון וכל התכניות השתנו. עבורו וגם עבור מאיורקה, שמאז לא שבה לליגה הראשונה. ירידת הליגה מורידה ניקוד.
5. דודו אוואט - מאיורקה 2009/10
משחקי ליגה: 38 (החמיץ רק 45 דקות כשהוחלף בהפסד לסביליה)
מיקום הקבוצה: 5
נתונים אישיים: 44 ספיגות (ממוצע של 1.15 למשחק - רק ואלדס, קסיאס וססאר היו לפניו בדירוג הסאמורה) ו-12 משחקים ללא ספיגה.
במשך עשור שלם היה דודו אוואט שוער לה ליגה מוכר וידוע. הוא ביסס את מעמדו בראסינג סנטאנדר, המשיך לדפורטיבו לה קורוניה ובעונת הבכורה בה רשם 16 משחקים ללא ספיגה, אך לשיאו הגיע בעונה המלאה הראשונה שלו במאיורקה. ב-2009/10, אוואט בן ה-32 היה אחד השחקנים הדומיננטיים שסחפו את מאיורקה לעונה הכי טובה שלה מאז המקום השלישי עם סמואל אטו בתחילת המילניום. השוער פיקד על הגנה ממושמעת שהפכה את אונו אסטאדי למבצר (סיבוב ראשון עם מאזן מושלם בבית, רק 15 שערי חובה בסך הכול) והשקט שלו אפשר לחלק הקדמי בראשות אריץ אדוריץ, צ'ורי קסטרו ובורחה ואלרו להיות כפסע מהשגת הכרטיס לליגת האלופות. "אוואט הוא המגן של מאיורקה", החמיאו אז בתקשורת המקומית. "הוא עומד בשורה הראשונה של שוערי הקבוצה לאורך ההיסטוריה".
4. רוני רוזנטל - ליברפול 1989/90
משחקי ליגה: 8
מיקום הקבוצה: 1
נתונים אישיים: 7 שערים
אמנם פחות מחצי עונה (ולכן מחוץ לשלישייה), אבל איזו השפעה. רוני רוזנטל הפך מיד מרכש אלמוני לגיבור המפתיע של אחת הקבוצות המפוארות בעולם. בפעם הראשונה שקיבל הזדמנות בהרכב של ליברפול, "רוקט רוני" כבש מול צ'רלטון את השלושער המושלם (רגל ימין, רגל שמאל ובראש) והאוהדים נדלקו. שני מחזורים לאחר מכן נכנס כמחליף ונבחר לאיש המשחק ב-2:2 מול ארסנל, ועד לסיום העונה הוסיף עוד ארבעה שערים כדי לסייע למייטי רדז לזכות באליפות ה-18 שלהם. האליפות האחרונה. אם מוסיפים את ששת השערים שהבקיע בסטנדרד ליאז' בתחילת אותה עונה, אז רוזנטל השלים כיבושים בספרות כפולות בשלוש מארבע השנים הראשונות שלו באירופה. מספרים נדירים והישג מרשים של השחקן היחיד (פרט לאבי כהן ז"ל, גם הוא עם ליברפול) שזכה באליפות באחת מחמש הליגות הבכירות.
3. איל ברקוביץ' - ווסטהאם 1997/98
משחקי ליגה: 35
מיקום הקבוצה: 8
נתונים אישיים: 7 שערים ו-10 בישולים
השחקן היחיד בתולדות ווסטהאם שרשם מספר דו-ספרתי של בישולים בשתי עונות שונות. כבר בבכורה באפטון פארק היה חתום איל ברקוביץ' על שער הניצחון בדרבי מול טוטנהאם, והפך במהירות לחביב הקהל. הרכש מסאות'המפטון התגלה כאחד מעושי המשחק הטובים באירופה, סיפק מסירות אומן שפיצחו הגנות והפך את ווסטהאם לקבוצה מלהיבה (56 שערי זכות ו-56 נקודות במקום השמיני). הכול עבר דרכו. ראיית המשחק המשובחת של ברקוביץ' קנתה לו מעריצים רבים, ביניהם ג'ון הארטסון שהיה הנהנה העיקרי עם 15 שערי ליגה. בעונה השנייה היו לקוסם 11 בישולים לצד שלושה שערים והקבוצה אפילו התקדמה למקום החמישי, אך הוא שיחק פחות ואז דווקא הארטסון בעט אותו עד גלזגו.
2. חיים רביבו - סלטה ויגו 1997/98
משחקי ליגה: 36
מיקום הקבוצה: 6
נתונים אישיים: 7 שערים ו-8 בישולים
הישראלי הראשון בלה ליגה שיחק ארבע שנים בסלטה ויגו. בראשונה התאקלם, בשלישית כיכב גם באירופה עם השער הזכור לרשת ליברפול (אך שיחק הרבה פחות) וברביעית הפציעות רק התגברו. לפיכך, העונה השנייה הייתה המשמעותית מכולן. רביבו היה חלק מה"יורו סלטה" (לצד מוסטובוי, קרפין, מאקללה, מאזיניו ומיצ'ל סלגאדו) - החבורה שהחזירה את הגליסיאנים לאירופה אחרי 50 שנה ולדעת רבים שיחקה אז את הכדורגל הטוב בספרד. רביבו הבקיע שבעה שערים ב-36 משחקים, כולל בניצחונות על ברצלונה ואתלטיקו מדריד, וגרם לאוהדים בוויגו לחכות לסלטות שלו אחרי הגולים ולקהל הישראלי להיצמד למסכים מדי שבוע. האיש שהביא את הליגה הספרדית לכל בית בארץ.
1. יוסי בניון - ליברפול 2008/09
משחקים: 32
מיקום הקבוצה: 2
נתונים אישיים: 8 שערים ו-5 בישולים, ועוד שער ניצחון היסטורי בליגת האלופות
"זו הייתה העונה הכי טובה בקריירה שלי", אמר יוסי בניון בעצמו ביוני 2009. קשה להתווכח. אחרי עונה ראשונה באנפילד ממנה זוכרים בעיקר את השלושער לרשת בשיקטאש, בניון חזר ללבוש את החולצה מספר 15 ואולי בהשראתה עשה את קפיצת המדרגה מבחינת יכולת ומעמד. עד דצמבר הוא אמנם לא כבש, אבל אז הגיע שער נגד בלקבורן ועוד שלושה בישולים שפתחו את הסכר. רפא בניטס נתן לקשר הישראלי שלו את חולצת ההרכב באופן כמעט קבוע בחציה השני של העונה, וקיבל ממנו שערים בניצחונות מול סנדרלנד, פולהאם, ניוקאסל וטוטנהאם, ובתווך גם צמד ב-4:4 המשוגע עם ארסנל. וזה עוד לפני שהזכרנו את הנגיחה המפורסמת בסנטיאגו ברנבאו לרשת של איקר קסיאס. ליברפול סיימה כסגנית בפרמיירליג (הכי קרוב שלה לאותה אליפות עם רוזנטל) והפרס של בניון על תקופה מבריקה היה חוזה לארבע שנים נוספות, בו הרוויח 80 אלף ליש"ט בשבוע. העונה שהכתירה אותו רשמית כליגיונר הישראלי הבכיר בכל הזמנים.