בווידאו: תקציר ניצחונה של ספאל על צ'יטאדלה ביום שלישי
ניקולאס ג'אני הצטרף לספאל בינואר 2014, עוד כשהייתה בליגה הרביעית. עם הזמן פיתח לעצמו מנהג: להגיע לאצטדיון הביתי באופניים. הוא שמר על המסורת גם בשנתיים של הקבוצה בליגה השלישית ולפעמים אף צירף כמה מחבריו.
אלא שאז ספאל עלתה לסרייה B, וכקבוצה מקצוענית שמכבדת את עצמה, חייבה את שחקניה להתכנס ולנסוע יחד באוטובוס הקבוצתי. ג'אני, שבמשחקו הראשון כקפטן קיבל כרטיס אדום וראה את חבריו מושפלים בהפסד ביתי 3:0 במחזור הפתיחה של עונת 2014/15 בליגה השלישית, לא העלה על דעתו שיגיע הרגע בו יידרש לשנות הרגלים. "זה היה סיוט אז, מי האמין שנהיה כאן עכשיו?", נזכר לפני כחודש. "את האופניים השארתי במחסן".
עכשיו הוא גם יכול לנעול אותם. כי ספאל, בניגוד לכל התחזיות, רחוקה ניצחון אחד מהעפלה מפתיעה לסרייה A. היא מנצלת את הוואקום שנוצר בשולי הליגה הבכירה, כפי שעשו לפניה גם ססואולו, קארפי, פרוזינונה וקרוטונה. רק שבניגוד אליהן, אצלה מדובר קודם כל בהחזרת עטרה ליושנה. סיפור הקאמבק של המועדון המיתולוגי.
במרץ 1907, בעיר פרארה שנמצאת בצפון איטליה, כומר בשם פייטרו אצ'רביס קיבל החלטה להקים קבוצת כדורגל בכיכר האומנות והעבודה, ושמה: Società Polisportiva Ars et Labor. או בראשי תיבות: ספאל. אחרי מלחמת העולם השנייה, המאמן לשעבר פאולו מאצה הפך ליו"ר המועדון והוביל את הקבוצה לעלייה היסטורית לליגה הבכירה ב-1951. המועדון הגיע בשיאו למקום החמישי ב-1960 (רק יובנטוס, פיורנטינה, מילאן ואינטר הקדימו את ספאל) ובחלוף שנתיים נרשם הפסד 2:1 בגמר הגביע לנאפולי.
גם קבוצת הנוער הייתה מוצלחת, ואף זכתה באליפות עם קשר בשם פאביו קאפלו, אותו הצליח היו"ר מאצה לחטוף כילד מידיה של מילאן. העונה הראשונה של קאפלו בבוגרים הסתיימה בירידת ליגה, אך יחד עם אדי רייה סייע לספאל לחזור מיד לליגה הבכירה, עד שעבר לרומא בקיץ 1967 וראה את קבוצתו נושרת בסיום אותה עונה בחזרה לסרייה B. מאז, לא הייתה שוב בבמה המרכזית של הכדורגל האיטלקי.
הירידה במאי 1968 נקבעה לאחר הפסד 1:0 ליובנטוס, לה כבש ג'אנפרנקו זיגוני. כמה סמלי היה כאשר בנו ג'אנמרקו התכבד בעונה שעברה בהבקעת שער החזרה לליגה השנייה אחרי 23 שנים (1:1 מול ארצו) ומצא את הרשת גם ביום שלישי האחרון, בניצחון על צ'יטאדלה שהציב את ספאל מרחק נגיעה מהכרטיס האוטומטי לסרייה A. ועוד קצת לסגירת המעגל המשפחתית: זיגוני בן ה-25, המושאל ממילאן, הוא גם נכדו של פיירלואיג'י רונזון - האיש שכבש את שער הניצחון של נאפולי בגמר הגביע היחיד בו השתתפה ספאל.
כאמור, לספאל יש היסטוריה מכובדת בליגה הראשונה ושמות מוכרים עברו דרכה. פרט לקאפלו ורייה, שיחק בקבוצה לאחר מכן גם לואיג'י דלנרי, וברבות השנים אימנו אותה בליגות הנמוכות ג'אני דה ביאזי ומאסימיליאנו אלגרי. כולם התפתחו להיות מאמנים מובילים בכדורגל האיטלקי, אך ספאל נותרה תקועה. מדוע? בעיקר בגלל התנהלות כספית שערורייתית מהרגע בו היו"ר מאצה הלך לעולמו ב-1981 והשאיר את המועדון ללא אבא.
בתחילת שנות ה-90' הייתה ספאל באופוריה דומה לזו הנוכחית. הקבוצה רשמה שתי עליות רצופות, הגיעה לסרייה B ויצאה מגדרה מבחינה כלכלית כדי לשוב לליגה הבכירה. ההשקעה הסתיימה בהתרסקות וירידה לליגה השלישית ב-1993. התוצאות היו הרסניות והובילו לפשיטת רגל אחת ב-2005 ועוד אחת ב-2012. ספאל נשלחה לליגה החמישית והייתה כבר על סף פירוק סופי, אך אז הגיעה הישועה באמצעות איחוד עם קבוצת ג'אקומנזה שעברה לעיר פרארה.
ג'אקומנזה הייתה בליגה הרביעית, כך שספאל "דילגה" ליגה אחת, נתנה לקבוצה את שמה וקיבלה ממנה בוס חדש בשם וולטר מאטיולי. אחרי 25 שנה כנשיא ג'אקומנזה, הוא הגשים חלום ועמד בראש הקבוצה אותה אהד בילדותו, אחרי שגם היה בן כיתתו של ג'יג'י דלנרי. "נשבענו לעצמנו שלא יהיו עוד בעיות כספיות, לא עוד סקנדלים, לא עוד אומללות", אמר מאטיולי, המשתף פעולה בניהול המועדון עם משפחת התעשיינים קולומבאריני. "לא ניתן לזה לקרות שוב".
הניהול היה הסיבה העיקרית לקריסה של ספאל, והוא גם הוביל לתקומה. מאטיולי הביא עמו מג'אקומנזה את המנהל הספורטיבי דוידה וניאטי שבדיוק פרש מכדורגל, הם עלו ליגה אחת, ויחד עם המאמן הטוסקני לאונרדו סמפליצ'י עשו את קפיצת המדרגה הנוספת. סמפליצ'י בן ה-49, שאימן לפני כן את הנוער של פיורנטינה, היה נאמן לשמו (בתרגום מאיטלקית: פשוט) והביא את הדברים הפשוטים לספאל. שיטת 3-5-2, חיבור למקום ויצירת חדר הלבשה מגובש שלא הוטרד גם מפתיחת עונה מגומגמת שכללה ניצחון בודד בשישה מחזורים.
העובדה שכל השחקנים מדברים את אותה השפה, הקלה על החיבור. פרט לברזילאי צעיר בשם אספטו ששיחק 11 דקות, כל יתר השחקנים ששותפו העונה בספאל הם איטלקים (זו לא מדיניות; זרים פשוט לא התלהבו להצטרף לעולה חדשה וצנועה). וכדי להעמיק את הקשר, המאמן סמפליצ'י נקט בדרך יצירתית במיוחד. "הוא נתן הוראה להחליף שותפים לחדר לפני כל משחק, כדי שכולם יהיו מחוברים ונהיה עוד יותר מאוחדים", הסביר הקפטן ג'אני. "ידענו שהגיבוש שלנו הוא המפתח להצלחה, יחד עם החיבור לקהילה. יש רומנטיקה באוויר, בכל מקום בעיר. אנשים לא אומרים שהם הולכים למשחק או הולכים לאצטדיון, אלא 'אנחנו הולכים לספאל'".
כך, כל משחק באצטדיון בן 8,500 המקומות על שם היו"ר המנווח מאצה, הפך לאירוע. באחד המקרים הוזמן גם הבן האהוב קאפלו, שהתגאה: "היו לי רגעים נפלאים כאן, זה גם המקום בו הכרתי את אשתי. טוב לי לראות את הביאנקאזורי מנצחים כי הצבעים האלה בלב שלי. עלייה תגרום לי אושר רב".
והעלייה אכן קרובה. עם ריצה של חמישה ניצחונות רצופים במאני-טיים ושמונה נקודות יתרון על פני השלישית בטבלה, כשלסיום העונה נותרו רק ארבעה מחזורים, בפרארה כבר מכינים את הבמות. המטרה הבאה שלהם תהיה להחיות את הדרבי של חבל אמיליה-רומאניה מול בולוניה, ולעקוף את ססואולו שבשנתיים האחרונות הפכה לקבוצה הבכירה של האזור. אבל כדי לעשות את זה, צריך ללמוד מלקחי קארפי ופרוזינונה.
זה לא יהיה פשוט, שכן המאמן סמפליצ'י מחוזר מאוד (פיורנטינה עשויה לקרוא לו במקום פאולו סוזה, גם נאפולי הביעה עניין) ולא מעט כוכבים צפויים לעזוב. השוער בן ה-20 אלכס מרט הציג יכולת פנטסטית לאורך העונה כולה ואף זומן לסגל נבחרת איטליה, כנציג הראשון של ספאל מאז שנות ה-50', אך הוא חוזר לאודינזה בסיום העונה וכבר הוזכר כמי שעשוי לרשת את ג'יג'י בופון ביובנטוס. גם באיירן מינכן ואינטר בדקו אפשרות להחתימו. הבלם קווין בוניפאצי, שחקן סגל הנבחרת הצעירה, חוזר לטורינו ולא ברור אם החלוצים הוותיקים מירקו אנטנוצ'י (17 שערים) והברקת ינואר סרג'יו פלוקארי (7 שערים בחצי עונה) ימשיכו לסרייה A.
אולי הקפטן ג'אני ירכיב אותם על האופניים.
