המשרד של אלישע לוי בבית הנבחרות בשפיים אולי קטן, אבל יש בו הכל. תוך כדי הראיון, תוכנת הסקאוטינג במחשב פועלת כל העת ומדפיסה נתונים על הליגיונרים ועל שחקני ליגת העל שמועמדים להיות בסגל שלו. לוי לוקח את המארקר הצהוב ומתחיל לסמן. בעוד כחודש הנבחרת תצא למחנה אימונים בחו"ל כדי להתנתק מהרעש בישראל לקראת המשחק מול אלבניה, והמאמן כבר מתחיל בבניית הסגל. עשרות שחקנים נמצאים ברשימה הזאת. חלקם מקבלים דגש גדול יותר, חלקם פחות. בחדר הסמוך עובד רונן הרשקו על המסע לחו"ל. לוי יוצא מדי פעם כדי להתעדכן וכל העת הטלפון מצלצל. המקום השלישי, זה שבתקופת גוטמן היה מביא את הנבחרת לשלב הבא, נמצא בהישג יד. הפעם, זו רק הכנה לקראת היורו הבא, ולוי רוצה להיות שם כשזה קורה.
שאלנו אותו על הכול. על השמועות ליחס עודף שהוא נותן לערן זהבי, על היחסים בתוך הנבחרת, על שחקנים שמעקמים פנים אחרי פרסום הסגל, על הראיונות של חמד ונאתכו וההתנהלות מול ניר ביטון. והוא ענה.
"אני עוד מעט שנה בתפקיד. שמחתי לשמוע מה שעופר עיני אמר. אני לא יודע כמה זמן אהיה בנבחרת, אבל דבר אחד בטוח: מבחינת תוצאות אנחנו עומדים ביעד", ביקש לוי להבהיר בתחילת הראיון. "כולנו מבינים שבקמפיין הזה, בבית שבו משחקות איטליה, ספרד ואלבניה שבאה מהיורו, אנחנו עומדים ביעדים שלנו. הפסדנו רק לאיטליה וספרד, בשאר ניצחנו. עשינו גולים בכל משחק, בית או חוץ. ניצחנו בפעם הראשונה את אלבניה שמדורגת מעלינו. מקום שלישי משפיע על הדירוג, על ההגרלה הבאה. חשוב שנקבל הגרלה נוחה ביורו ונגיע לשם. אני אוהב את העבודה שלי ונהנה. השגתי הכול בכדורגל הישראלי, עבדתי בקבוצות עם תקציבים נמוכים, עליתי ליגות ולקחתי אליפויות, הגעתי לצ'מפיונס, עשיתי פרויקט מוצלח מאוד בבאר שבע. דבר אחד היה חסר לי: להצליח בנבחרת. ויתרתי על שבע הצעות מליגת העל כדי להיות כאן. שבע. היום אני לא מסתכל אחורה. התאקלמתי בתפקיד, חשוב לי להצליח".
כשהגעת לנבחרת, הבית היה ידוע. אמרת לעצמך "יש לי רק מה להפסיד" או "רק מה להרוויח"?
"לא חששתי מכלום. תמיד יש מה להפסיד. כשניצחנו את מקדוניה ואלבניה נוצרו ציפיות ואחרי שהפסדנו לספרד, הנבחרת הטובה בעולם, אנשים התאכזבו. אנחנו חיים במדינה כזאת וזה גם הפלוס שלנו".
במקדוניה, עמוק בתוספת, חשבת שהקמפיין נגמר? אנשים חיכו לך בפינה.
"זה משהו שאני לא מבין, למה אנשים חיכו שנמעד. אני מסתובב ברחוב, הקהל רוצה שנצליח. אני לא מבין למה אנשים אומרים דברים כאלה".
יש שחקנים שלא מרוצים.
"זאת נקודה שאני מתמודד איתה כל הזמן. זה קרה בכל קמפיין, זה קורה גם בעולם. יש רשתות חברתיות, כל אחד מצייץ בכל מקום, אבל אני מנסה להקנות התאמה בין השחקן לנבחרת, שחוץ מהכישרון והפיזיות צריך אופי. אני מצפה שאם הם לא משחקים, הם יידעו מה להגיד. ומי שלא, לא יהיה בנבחרת. בשורה התחתונה, אני שואף שכל מי שנמצא בנבחרת שגם אם הוא לא מסכים ולא מקבל, הוא יכול להיות מאוכזב, אבל אם הוא ייצא נגד הצוות ויביע חוסר אמון הוא לא יהיה כאן. יש כל מני גישות. שלי באה מעוצמה ולא מחולשה, כפי שאנשים מנסים לצייר".
אפשר לקבל דוגמאות?
"בתחילת הקמפיין לא זימנתי את נאתכו. אז הוא התראיין אצלך ומשחק לאחר מכן הוא זומן. חשבת שזה עבר ככה? הדבר הראשון שעשיתי כשהוא זומן זה להכניס אותו לשיחה. הוא הבין את הקו שלי, ועשה כל מה שביקשתי. אם הוא לא היה מבין, הוא לא היה בנבחרת. אלמוג לא זומן בהתחלה, אבל עשה ראיון ואמר דברים אחרים. כל אחד והגישה שלו. כשאדם חוצה קווים אדומים, הוא לא יהיה. אני תמיד נותן חבל, נותן צ'אנס. אני נותן עוד הזדמנות. אבל זהו, כן? זהו. בפעם הבאה, לא תהיה עוד הזדמנות".
חלק הושעו, וחלק לא.
"כל מקרה הוא שונה מהשני. עבדתי בקבוצות, מעולם לא היו בעיות משמעת חמורות. ממה נוצרות הבעיות? תמיד יש מישהו שאין לו סיכוי, שלא משחק והוא מתוסכל. אז יש כל מני דרכים להתמודד. אם השחקן לא יודע להתמודד, הוא לא מתאים לרמות האלה. קח את מקרה חאמס רודריגס. הוא לא שיחק ולפי דיווחים בחו"ל הוא קילל את זידאן. וזאת ריאל. וזה זידאן. דברים כאלה קורים. מאוד הצחיק אותי שפרשנים בארץ הפכו את זה, שזה קרה בגלל האישיות ה... הסגנון שלי. אז אני אומר לך שאלה דברים שקרו כל הזמן. גם כשהבאתי אליפויות זה קרה".
מה אתה רוצה לומר?
"שכשזכיתי באליפויות אמרו שזה בגלל השקט, בגלל חדר ההלבשה. עכשיו הופכים את זה, אומרים שזו הבעיה. אז אני אומר לך שמי שלא יעמוד בסטנדרטים שלי, לא יהיה בנבחרת. אין פה שחור ולבן, כל מקרה לגופו. הפרשנים? יש גם כאלה שחושבים אחרת, אבל יש כאלה שמנסים להפוך את זה והם באים מאינטרס".
מה היה בשיחה עם תומר חמד?
"תומר לא הבין את החומרה של הדברים. לא ביקשתי ממנו התנצלות. זה היה מפתיע, כי אחרי שארבייטמן עזב את מכבי חיפה, אחרי 32 גולים בכל המסגרות, אני זה שקיבלתי החלטה להחזיר את חמד מאחי נצרת. בהתחלה הוא שיחק פחות, אבל בסוף נכנס לעניינים. עכשיו בוא נסתכל על הקמפיין. חמד פתח בשלושת המשחקים הראשונים, כבש שלושה, לא פתח בשני המשחקים האחרונים בגלל שיקולים מקצועיים ועשה עוד שני בישולים. אז איזו סיבה הייתה לתסכול? לכן הופתעתי. התגובה שלי הייתה חריפה כי חמד מכיר את הסטנדרטים מחו"ל. הוא הרי לא משחק כל משחק בברייטון. מתבקש שהוא יעשה מה שנדרש. יש רשתות חברתיות, מצדי שיצייץ כל היום וכל הלילה. מבחינתי זה נגמר. מה חשבת, שאני מאמן שמזמין לארוחה ועושה סולחות? אני חושב לפני ואז מעביר מסר".
אתה מכוון לגוטמן? על הארוחה עם זהבי?
"לא יודע, אני מתמודד עם הבעיות. אני חלש (צוחק) אבל מתמודד עם הבעיות".
אז למרות התדמית שנוצרה, לוי יודע היטב איך להעביר את המסר לשחקנים. כשאימן בהפועל באר שבע ומכבי חיפה, בעיות המשמעת חלפו לידו. אבל בנבחרת סיפור ביטון, סיפור חמד וסיפור נאתכו זכו להד ואז שוב עלה נושא התדמית.
"כל החיים אני מתמודד איתה, עם התדמית. אבל אני לא אחד שאומר 'רגע, יגידו עליי ככה, אז אעשה ככה'. בבאר שבע, התעמתי עם ברדה אחרי משחק הגביע נגד רעננה, התעמתי עם אוגו כשהיה צריך, התעמתי עם קטן, שהוא סמל במכבי חיפה. אם צריך להתעמת אני מתעמת גם עם הבכירים ביותר. בחיפה, היה לי סיפור עם ניר דוידוביץ'. כשבא שראנוב והוא לא שיחק, היו בעיות. גם עם חרזי היה עימות. היום ניר איתי בנבחרת. אני לא מתחשבן עם אף אחד, אבל כשצריך אני מתעמת, רק שאצלי זה לוקח יותר זמן. למה? כי יש מאמן שבא ואומר מהרגע הראשון 'אם לא תעשו כך וכך', מאיים. זה לא אני. אצלי הם לומדים תוך כדי...".
בוא נדבר על זהבי. בדיעבד, הבחירה בו הייתה די נכונה. הוא סידר לעצמו כמה מצבים. לא בטוח שחמד היה יותר אפקטיבי.
"אנשים אמרו שזהבי מקבל יחס עודף. זה לא נכון. אמרו שהוא ביקש ממני לשחק כחלוץ, זה לא נכון. הוא אמר בראיון? בסדר, אבל לא בא ואמר לי. גם אני חושב שהוא יותר שחקן של אמצע מאשר שחקן בצד. זהבי הוא השחקן הישראלי הכי קל לאימון. נותן דוגמה, עושה כל מה שצריך. הוא לא מקבל שום הנחה, להפך, הוא רק עובד יותר קשה. הוא קפטן, מוערך על ידי החברים שלו. זה לא משנה מה תומר עושה. אתה שואל אותי אם זהבי היה מתנהג כך? היה מקבל את אותו עונש. מה שאומרים מפקפק ביושר המקצועי שלי. זה לא נכון. סגרנו את הנושא, ממשיכים קדימה".
אוקיי. ערן עשה בחירה נכונה כשעזב לסין? לא כלכלית, אלא מקצועית.
"ראיתי לאחרונה את המשחק של גוואנגז'ו מול ליאונינג (1:4, צמד לזהבי). הליגה הסינית לא פחות טובה מהליגה הישראלית. זאת לא ליגה אירופית, אבל אנשים אמרו שהליגה הישראלית טובה יותר. זה לא נכון. להפך. תראה איזה שחקנים באים לשם. הוא משחק, הוא בכושר, הוא חד. אחרי שבועיים שבהם לא הבקיע אנשים התחילו לצייץ. אתה שואל למה בנבחרת הוא לא נותן שערים וקצב כמו בישראל או בסין? יש פערים גדולים בין הליגה שלנו לאיטליה, אלבניה וספרד. אנשים מתעלמים מזה".
יוסי בניון והבלם טל בן חיים לא מקבלים זימון. למה?
"יוסי משחק טוב, מתאמן טוב, אני אוהב את הדרך הזו. גם טל בכושר טוב. יוסי, טל וברדה הם שלושה שחקנים מיוחדים. נכון לעכשיו הם בגיל טיפה מבוגר, אבל הייתי רוצה שיהיו שם. אני לא חושב שיש לי זכות לומר להם לפרוש מהנבחרת. אני מכבד את זה שהם בחרו לשחק, ואני כל פעם מתלבט לגביהם. גורש בן 37, היה בכושר טוב ושיחק. אבל יש גם עתיד, אופק. קלטינס, גלזר, דור פרץ ודור אלו הם דור העתיד".
אצילי, דוידזאדה, ליגיונרים יוצאים לחו"ל ולא משחקים. זה רע לך, להם, לכולנו. אף אחד לא מרוויח מזה.
"הייתי בגנט, ביקרתי את דוידזאדה, זה לא כל כך נעים. לא כיף לו שהוא לא משחק. הוא אפילו לא מתלבש. אם הוא משחק זה מצוין, כמו אלמוג כהן, נאתכו, רפאלוב וזהבי. בית"ר ובאר שבע עשו דברים יפים באירופה, והניסיון האירופי הוא לא פחות חשוב. גם מכבי תל אביב הצליחה. אני מחכה ליום שמכבי חיפה תחזור לשם".
אפרופו ליגיונרים, אתה מתחרט על הרגע שבו בחרת במרציאנו?
"אנשים לא יודעים, אבל ניר דוידוביץ' עקב אחריו בסקוטלנד לפני ההחלטה. מתחרט? לא. בדיעבד זה הכי קל. עשו עליו עליהום גדול. אבל מה קרה בזימונים הקודמים? היו כאלה ששאלו מספר פעמים למה הוא לא נמצא. הוא לא שוער כדוריד שבא פתאום לשחק, אלא היה שוער יציב בקמפיין הקודם. אז פתאום שואלים למה נתתי לו לשחק?".
הזכרת קודם את חיפה ובאר שבע. בוא נדבר עליהן. אתה מרגיש שאתה לא מקבל מספיק קרדיט על המהפך בבאר שבע? על הובאן, על אוגו, על הבסיס.
"אני לא לוקח שום קרדיט על מה שקורה היום, אבל אני כן מחשיב את העבודה שם להצלחה גדולה. היא הייתה קבוצת תחתית שנאבקה. כשעשינו את השינוי, הבאנו שחקנים מתאימים, הגישה השתנתה והפכנו את באר שבע תוך שנתיים לקבוצה שמגיעה לשלבים המאוחרים של הגביע, לאירופה. היום, כשאתה רואה את הזרים ואת הבסיס שנבנה, אתה מבין: יש לי חלק בהפיכה של באר שבע. משחק הירידה בנתניה היה משחק מכונן. קרה שם משהו. אם הקבוצה הייתה יורדת, לך תדע אילו צעדים אלונה הייתה עושה".
שומע בקול שלך שכואב לך על מכבי חיפה. אתה מבין מה הבעיה?
"כאחרון שזכה שם באליפויות, שהגיע לצ'מפיונס ומכיר את יענקל'ה מקרוב: אני בטוח שהוא לא יעזוב את מכבי חיפה עד שהוא ימצא את הנוסחה המתאימה. הוא יבנה סגל כזה שכן יחזור לקדמת הבמה. אני מחכה ורוצה שזה יקרה. חשוב לכדורגל הישראלי שמכבי חיפה תצליח. במה טעו? זה שילוב של בחירות, עבודה נכונה, צוות. הכול. שמעתי שאומרים שאנשי מקצוע זרים לא מצליחים כאן. אבל הם מצליחים במכבי תל אביב. כדורגל זה לא שחור ולבן. קרויף הצליח עם הזרים, בבאר שבע מצליחים עם הישראלים, בחיפה היה את זה ואת זה. לא יודע מה יקרה, אבל עוד תראה - יענקל'ה יחזיר אותה לקדמת הבמה".
בוא נדבר על הליגה. אתה נגד הפלייאוף?
"אני נגד הקיזוז, כי זה לא משהו שהוא ספורטיבי והוגן. איבדתי אליפות בגלל זה. פלייאוף זה דבר טוב. יש 'בטן' בטבלה, אבל יש מאבק מעניין בתחתית. את הקיזוז לא אהבתי מהרגע הראשון. כשאתה מוביל את הליגה עם מעל 80 אחוזי הצלחה, הלחץ הוא עליך. קיזזו, וזה פגע".
צריך שישה זרים?
"לא, אתה רואה שרוב הקבוצות לא צריכות את זה. הייתי בעד לשמור על הסטטוס-קוו. חמישה זה בסדר גמור".
32 מאמנים אימנו העונה בליגת העל. מה זה אומר עליכם?
"מעמד המאמן כאן הוא בשפל. בוא נספור. רפואה, בכר, יובל נעים, מי עוד נשאר? צריך יותר יציבות. אני מסביר למאמנים צעירים בהרצאות שהיום מאמן עובד בצוות, ושיש מעליו בעלים שצריך לדעת לשתף אותו, אבל מצד שני אסור לאבד את עמוד השדרה שלך. אם מאמן לא שומר על עקרונות, החיים שלו קצרים. היום, בעלי קבוצות מעריכים אנשים חזקים, שלא מוכנים להתכופף. כשבאתי לסכנין אמרו לי 'פה מאמנים לא מחזיקים, תשעה מאמנים הגיעו בשנה'. אחר כך שאלו אותי איך החזקתי שם, איך אפילו לא קיללו אותי. אלה הן הסיבות. יוסי אבוקסיס מצליח מאוד. עבדתי גם באשדוד, אצל ג'קי שהוא דומיננטי, אצל אלונה, אצל שחר. הסוד הוא לדעת מה לעשות. אם תעשה מה שאומרים לך, לא תחזיק. אם תגיד 'רק אני קובע, רק אני ואני', גם לא תחזיק. אתה צריך לנוע בקו התפר הזה. להיות עצמך, וכמובן שצריך להביא תוצאות. אם הבעלים מחליף מאמן כי הוא לא מקשיב לו, יש בעיה עם הבעלים. לי זה לא קרה, אני יודע לשמור על עמוד השדרה שלי".
