הוציאו עליו חוזה: אווירה רעילה בארסנל סביב שאלת ונגר

קפטן ארסנל לורן קוסיילני נפצע במהלך המחצית הראשונה ב-2:2 מול מנצ'סטר סיטי. אל המחצית השנייה הבלם הצרפתי כבר לא עלה ובמקומו נכנס גבריאל למרכז ההגנה. אז הבלם הברזילאי מילא את מקומו של קוסיילני על המגרש, אבל מי קיבל את סרט הקפטן?

"אני לא ממש זוכר. זו שאלה טובה, אף אחד לא שאל אותי מי הקפטן", אמר מנג'ר התותחנים ארסן ונגר והודה שהקבוצה שלו בעצם שיחקה במחצית השנייה ללא קפטן. מילא זה שהיא הפרה את החוקים של הליגה ונקנסה, מילא שנעשתה טעות אומללה שלא מתאימה לליגה ב' בישראל, מילא שוונגר נזכר בזה רק אחרי שאלה של עיתונאי. אבל דווקא בארסנל זה קורה? במועדון שכבר שנים נטען שאין בו מנהיגים ושגם ונגר עצמו איבד את הכיוון ואת היכולת לנהל אנשים? לא כל שכן אנשים מיליונרים עם אגו עצום?

ואכן, כך בדיוק נראית ארסנל כולה מודל 2016/17: מבולבלת, חסרת מנהיגות ותיאום, כשלבטח המצב של ונגר עצמו לא מועיל שם לאף אחד יותר מדי. כרגע, אחרי התבוסה האומללה מול קריסטל פאלאס, התותחנים במקום השישי עם 54 נקודות בלבד מתוך 90 אפשריות, מרחק שבע נקודות ממנצ'סטר סיטי הרביעית, לה יש משחק עודף. כשנשארו לה שמונה משחקי ליגה בלבד, זו בהחלט עשויה להיות העונה הראשונה מאז שוונגר מונה לתפקיד - ב-1996 - בה האדומים מצפון לונדון מסיימים מחוץ לטופ 4.

לא זו בלבד, אלא שגם המרחק בינם לטוטנהאם עומד כרגע על 14 נקודות לטובת התרנגולים, מה שאומר שהשנה אוהדי ארסנל לא יוכלו לחגוג את "סט. טוטרינגהאמ'ס דיי", אותו יום בשנה בו הם מבטיחים מבחינה מתמטית שיהיו מעל היריבה המושבעת בטבלה בתום העונה. הפעם האחרונה בה טוטנהאם סיימה מעל ארסנל בטבלה הייתה ב-1994/5.

מעל היכולת האומללה בליגה, ההדחה מליגת האלופות אחרי שתי השפלות מול באיירן מינכן ו-10:2 בסיכום המפגשים, כל הבלבול וחוסר הסדר, יושב בחדר פיל ענק שקשור בעבותות לכל מה שקרה, קורה ויקרה במועדון: החוזה של ארסן ונגר.

המנג'ר הצרפתי, שיחגוג באוקטובר 68, מסיים את החוזה שלו במועדון בקיץ הקרוב וכרגע אין שום אינדיקציה לגבי המשך ההתקשרות בין שני הצדדים חרף העובדה שאנחנו כבר באמצע אפריל והקבוצה צריכה להתחיל להתכונן לעונה הבאה, בטח אחרי עונה כושלת כזו, כמותה לא ראו בצפון לונדון בכל עידן ונגר. הדבר הפרקטי האחרון שוונגר אמר בנושא היה לפני כמה שבועות, אז טען כי יודיע על עתידו בקרוב. מאז זה עדיין לא קרה.

שאלת ונגר גורמת לקרע אדיר ולא יהיה מוגזם לומר שאפילו חסר תקדים בקרב האוהדים של ארסנל, ובעיקר בין מחנות "Wenger in" ל-"Wenger out". האחרונים החלו לקיים מצעדים מהאזור בו היה אצטדיון הייבורי לעבר אצטדיון האמירויות לפני כל משחק בית כשהם נושאים שלטים נגד ונגר ודורשים ממנו להתפטר. כמויות האוהדים המוחים רק הולכות וגוברות. השלטים והשירים הללו הגיעו גם למגרש עצמו וגם למשחקי החוץ, כשבמשחק האחרון מול קריסטל פאלאס השירים הגיעו לשיא בכמות האנשים ששרו אותם. בנוסף, אותם אוהדים גם שרו לשחקנים שהם לא ראויים ללבוש את החולצות של המועדון, קיללו ועשו בוז להקטור ביירין כשזה בא להודות להם בסיום המשחק וגרמו לו להסתובב ולרדת לחדר ההלבשה עם דמעות בעיניו.

אותם אוהדים, שמספרם גדל מיום ליום, דורשים לראות את ונגר בחוץ. הטענה שלהם - לפחות של חלק הארי - היא שהם אוהבים אותו ושהאיש תרם רבות למועדון, אבל שהגיע הזמן להיפרד. הם מסבירים שהוא מיושן מבחינה טקטית, לא שולט בחדר ההלבשה ואיבד את זה באופן כללי. לכן אין שום סיבה שימשיך להיות אחד המאמנים היקרים בעולם. הם מנצלים את שעת הכושר וחוסר הוודאות סביב החוזה של המנג'ר כדי לנסות לגרום לו או למועדון לא להחתים אותו על חוזה חדש. במהלך משחק החוץ מול ווסט ברומיץ', שגם בו הפסידה ארסנל, הם שכרו מסוק שנשא שלט עם הכיתוב "לא לחוזה חדש". אחרי כמה דקות הגיע מסוק נוסף עם השלט "בארסן אנחנו בוטחים, #כבוד". וזה בדיוק המצב גם ביציעים.

למרות הכישלונות הרבים לאורך השנים, רבים מן האוהדים עדיין שומרים חסד למנג'ר הצרפתי. בחלק מהמשחקים הם שרו "יש רק ארסן ונגר אחד" (באנגלית השירים הללו נשמעים טוב יותר), הם תלו שלטים בזכותו של ונגר ביציעים והגיבו כאשר האוהדים האחרים קיללו את ונגר. המצב הפך לכל כך גרוע שבכל המשחקים האחרונים התפתחו קטטות בין אוהדים משני המחנות. במהלך ה-2:2 מול סיטי צולמו אוהדים מתקוטטים ביציעים ולאחר מכן ניסו אוהדים לתקוף פיזית את האנשים מ-Arsenal FanTV, ערוץ היוטיוב הפופולארי שמשדר ראיונות עם אוהדים אחרי משחקים. באופן כללי האווירה באצטדיון האמירויות וגם במשחקי החוץ היא רעילה מאוד. יש מתח קשה וחוסר אחדות בין האוהדים כשרבים מהם מבינים שאין דבר נורא יותר מאשר קטטות בין אוהדים של אותה קבוצה, אבל לא מוכנים לוותר על העמדה ועל הקול שלהם.

כאן בדיוק נמצא הקונפליקט: כל האוהדים אוהבים את ארסנל אהבת נפש, רובם המכריע הם כאלה שהולכים לכל משחק בית וחוץ גם באירופה. כל אחד מהם חושב שהדרך שלו היא הנכונה כדי שהמועדון ימשיך להצליח ולכן נוצר המתח האדיר וגם האלימות הדי מבישה בין אוהדים של אותה קבוצה. האבסורד הוא שגם האוהדים המוחים נגד ונגר לא רוצים ולא רצו שהוא יעזוב בצורה מכוערת ואחרי לחצים וקללות, אלא בצורה חיובית ומכבדת. לצערם, זה לא הולך. אחרי ההפסד האחרון בסלהרסט פארק כבר חיכו אוהדים ליד האוטובוס של הקבוצה, צעקו על מוסטפי לחזור לגרמניה ולוולנסיה, קיללו את מסוט אוזיל וגם את ונגר. קשה להאמין שהמנג'ר הצרפתי חשב שאחרי 21 שנה בארסנל הוא יהיה חלק מסרטונים כל כך מביכים מבחינתו.

נכון לאמצע אפריל, לאף אחד עדיין אין מושג מי יאמן את ארסנל בעונה הבאה, מה שמשאיר עשרות אלפי אנשים עצבניים ומתוסכלים. שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה, מסוט אוזיל ואלכסיס סאנצ'ס, לא מתפקדים ונראים חסרי חשק ופגועים, ואף אחד לא יופתע אם הצ'יליאני יעשה את הדרך למנצ'סטר סיטי או לצ'לסי בקיץ. המצב של ונגר הגיע לשפל כזה שאפילו העיתונאי שמעניק לו את הסיקור הכי אוהד שיש והוציא עליו ספר בספטמבר 2015, ג'ון קרוס מדיילי מירור, פצח במהלך ההשפלה מול פאלאס בסדרת ציוצים קשים נגד הצרפתי וביניהם: "הערב ניתנה כאן בסלהרסט פארק ההוכחה שארסנל לא יכולה להעניק לוונגר עוד חוזה. הוא היה מדהים. אבל זה נגמר עכשיו. זמן לשינוי".

עם זאת, כרגע רוב הסימנים מראים שוונגר יישאר ויחתום בקרוב מאוד על הארכת חוזהו בשנתיים נוספות. הדיווחים האחרונים באנגליה מדברים על חילוקי דעות בצמרת הדירקטוריון של המועדון לגבי עתידו של ונגר, אבל מה שדי ברור כבר עכשיו הוא שהצרפתי יצטרך להתגמש כדי להישאר. לאדם שהתכונה הבולטת ביותר שלו היא עקשנות יהיה קשה מאוד להתגמש או להשתנות בגיל 67. גורמים בהנהלה של ארסנל מעוניינים לצרף בעונה הבאה, בפעם הראשונה בתולדות המועדון, מנהל מקצועי או ספורטיבי או דירקטור של ספורט או איך שתרצו לקרוא לזה.

שמות רבים נזרקו לאוויר כשהבולט שבהם כרגע הוא זה של כוכב העבר של הקבוצה, מארק אוברמארס. בנוסף, אמרו ש-200 מיליון ליש"ט יושקעו הקיץ ברכש. בכל שנותיו בארסנל ונגר מעולם לא עבד תחת מנהל מקצועי או מישהו כזה שנמצא בהיררכיה מעליו ויהיה מעניין לראות איך זה יקרה, אם זה יקרה, בטח כשמדובר בטיפוס עקשן ולא פשוט כמו הצרפתי. בנוסף, יש סיכוי גבוה מאוד שיתבצעו שינויים משמעותיים בצוות המקצועי של ונגר בכל השדרות, ממערך הסקאוטינג, דרך מאמני כושר, מאמן השוערים ועד עוזרים שלו, בין אם ירצה בכך ובין אם לאו.

לזכותו של ונגר צריך להגיד דבר אחד. לאורך כל התקופה הקשה, וכשיש נגדו מחאות בכל מגרש מצד אוהדי ארסנל, כשהתקשורת ושחקני עבר תוקפים אותו בצורה אגרסיבית, כשכל הרשת מלאה בירידות עליו וכשהתסכול מהיכולת של הקבוצה רק הולך וגדל, ונגר עצמו מצליח לשמור על איפוק, קור רוח והרבה קלאס. הוא לא נגרר למילים לא יפות או עצבים בראיונות של אחרי משחקים, לא הגיב לקללות כלפיו ולא התפתה להעמיד מישהו במקומו. גם קלאס צריך לדעת להעריך.

מצד שני, קצת קשה להאמין עכשיו שהקלישאה על ארסן ונגר וארסנל תמיד הייתה שהקבוצה משחקת כדורגל יפה ואטרקטיבי, אבל לא כזה שמביא תארים. נכון ל-2016/17, היא רחוקה מאוד מלשחק כדורגל יפה ועוד יותר רחוקה מלזכות בתארים למרות שהיא עדיין יכולה לסיים את העונה עם גביע.

כשמסתכלים מהצד על כל הסיפור, כאילו היה מעין דרמה בתיאטרון, קשה להתעלם מהאלמנט הטראגי בנפילתו של ונגר וקצת לחוש אמפטיה כלפיו. האיש שפעם ידע לזהות מתי קריירות של כדורגלנים בדרך למטה ושחרר אותם בכסף גדול קצת לפני שזה קרה, לא מצליח לזהות שהדעיכה שלו בעיצומה כבר כמה שנים ונראה שהגיעה עתה לשיאה.

או כמו שכתב ג'ון קרוס במירור אחרי ההשפלה מול פאלאס: "כשוונגר הגיע ב-1996, הוא ביצע מהפכה בכל מובן, מבחינת דיאטה, מתודות של אימונים וטקטיקה. האמת העצובה היא שהזמן התקדם מאז והוא לא. הברוקולי עדיין בתפריט, אבל גם קטשופ ופודינג לחם וחמאה (...) ונגר עדיין מרשה לשחקנים שלו לצאת קדימה, לבטא את עצמם, לשכוח מלחץ והגנה מלמעלה. מבחינתו, זה הכול מסירות, תנועה וטכניקה. זו הדרך שלו, הסטייל שלו, הפילוסופיה שלו. זה לא ישתנה כי זה מי שהוא".

נכון לשעת כתיבת שורות אלה, ולמרות כל המחאות והרעש מסביב, ונגר כבר התחיל לעבוד על בניית הסגל לעונה הבאה.