יום שלישי בבוקר, השעה 10:10. אל מרכז הטניס בהדר יוסף נכנס כרוח סערה מאטס מרקל. מאמן הטניס הגרמני בן ה-32 מגיע לבוש בבגדי אדידס מכף רגל ועד ראש וישר ניגש לעבודה. הוא נראה מאושר, קורן, מפוצץ בכריזמה ושופע נחמדות לכל מי שפונה אליו. מרקל אמנם רק בן 32, אבל כבר הספיק לעבוד עם כמה מהטניסאים הגדולים ביותר בעולם, ביניהם אנדי מארי, ג'ו ווילפריד צונגה, קרוליין ווזניאקי, אנה איבנוביץ' ואחרים.
למרות כל זאת, הוא מגיע לאימון במרכז הטניס בהדר יוסף בטירוף. קודם כל הוא מגיע לעשות ג'סטה לעמוס מנסדורף, שביקש שהוא יעניק חצי שעה של עבודה על הסרב עם השחקנים שמתאמנים אצלו. הוא מסביר ברגישות ומקפיד להחמיא ולצחוק עם מנסדורף. אחר כך הוא עובר למגרש השני, שם מחכים לו שני טניסאים ישראלים צעירים וכישרוניים שלי קרוליצקי ואלכס גופננקו והמאמנים שלהם ציפי אובזילר ו-ויקטור מרדכי.
מרקל מגיע עם טניסאי גרמני צעיר בשם דומיניק. הם מפזרים על המגרש חוטים צהובים כדי להבהיר בדיוק לאן מרקל דורש מהשחקנים לחבוט. מרקל עובד עם גופננקו וקרוליצקי ומשגע אותם. מתעכב איתם במשך דקות על התנועה של הסרב, על מיקום לפני הפורהנד, על הוולי. הוא מצלם את גופננקו מגיש סרב ואז מראה לו במשך כמה דקות מה מעצבן אותו בתנועה שלו. הוא לא מפסיק לקפוץ, לצחוק, להסתלבט, ללטף, לנזוף ולשבור כל מתח עם השחקנים.
מרקל עבד במשך שנים רבות בצוות אימון הטניס של אדידס עם מאמנים בכירים נוספים ועבד עם הכוכבים הגדולים ביותר של המותג. מאז תחילת 2016 אדידס הפסיקה להשקיע באימון שחקנים ועברה לאיתור כישרונות ופיתוחם. זה מה שמרקל עושה כרגע. כדי להבין מה הוא עושה בדיוק ומה למד מכל השנים שלו בסבב עם הכוכבים הגדולים ביותר, תפסנו אותו לריאיון.
* מרקל הגיע לישראל כדי להעביר למאמנים המקומיים השתלמות מטעם איגוד הטניס, בשיתוף עם "עוצמה" ופרחי ספורט.
מאטס, קודם כל אני רוצה שתספר לי קצת על עצמך ועל התכנית של אדידס
"אני עם אדידס כבר קרוב ל-11 שנה. עד סוף 2015 הייתי מעורב יותר באימון, ניהול קריירות ועבודה עם השחקנים על המגרש, אבל גם לשוחח איתם, עם הצוותים שלהם, המשפחות, לגבי תכנון הקריירה ומתן עצות. אני מרגיש שנפלה בחלקי פריבילגיה גדולה מאוד כי אני מגיע ממותג שהציע שירות ייעוץ לשחקנים אז יכולתי להיות כן מאוד. יכולתי לחוות את דעתי, הם העריכו את זה מאוד. לאורך השנים יצא לי לעבוד עם הרבה שחקנים גדולים, כמו גריגור דימיטרוב, ג'ק סוק, דומיניק תים, פרננדו ורדסקו, אנדי מארי, ג'ו ווילפריד צונגה, ובצד של הנשים עם קרוליין ווזניאקי במשך שלוש שנים וב-2015 הייתה לי חוויה נהדרת עם אנה איבנוביץ', שאני חושב שהייתה רגע שיא בקריירה שלי".
אז יצא לך גם להיות הרבה עם בסטיאן שווינשטייגר
"בהחלט. היו לנו המון שיחות טובות, שיחות מעוררות השראה שעשו אותי לאדם טוב יותר. למדתי המון מאנה, כמובן שאני מכיר אותה מהעבר ועבדתי איתה גם לפני כן. זה היה נהדר. מאז 2016 הייתי מעורב יותר בסקאוטינג וזיהוי כישרונות מטעם אדידס".
אתה בעצם טניסאי מתוסכל שלא הצליח או ש..?
"רציתי ללמוד רפואה. רציתי לעבוד במניעת פציעות של ספורטאים וזה לא הסתדר בשבילי בארצות הברית עם המלגה, היו בעיות קטנות ואז התחלתי התמחות עם אדידס בשיווק מוצרים. משם התקדמתי. רק רציתי לשחק טניס בצעירותי, רציתי ללמוד את המשחק, הייתי סטודנט של המשחק. לא היה לנו כסף בשביל שאוכל לנסוע בכל העולם".
אביה של קרוליין ווזניאקי הוא גם המאמן שלה. איך עובדת הדינמיקה הזו?
"עבדתי כיועץ, כמאמן, עבדתי בצמוד עם האבא. הוא לא בא מרקע של טניס, אבל הוא כן בא מרקע של ספורט מקצועני, אז הוא מבין הרבה. דיברנו על טקטיקה ושדרוג המשחק שלה".
מה אתה עושה עם טניסאים מקצוענים וכוכבים גדולים? אתה לא צריך להסביר לדומיניק תים איך להכות פורהנד.
"איך אתה יודע את זה?"
תסביר לי.
"תמיד יש דברים שהם יכולים לשפר, אם זה התזמון, אם זו העמידה ואיך שהם ממקמים את עצמם, תבניות של עבודת הרגליים, נקודת המגע והמפגש עם הכדור, אולי איך הם מצליחים ליצור יותר מרחב בחבטת האינסייד-אאוט בפורהנד, כל הדברים הקטנים האלה. אני חושב שאתה יכול לעבוד הרבה מאוד עם השחקנים האלה, במיוחד בצד הסטטיסטי והטקטי של הדברים. הייתי עוזר לשחקנים עם סטטיסטיקות, היינו בוחנים איפה הם יכולים להשתפר. חיפשנו למשל לאן היריב הולך להגיש בכל מצב".
תמיד כשאני צופה בגביע דייויס - כשיש קפטן על הספסל - או ב-WTA - שהמאמן יכול לרדת ולדבר עם השחקנית - אני חושב מה כבר הקפטן הסרבי יכול להגיד לנובאק דג'וקוביץ'?
"הם מכירים את השחקן, לכן אם משהו קורה והשחקן לא דבק בתכנית המשחק או לא משחק על החוזקות שלו, אנחנו כמאמנים הרבה פעמים כן רואים את זה. לפעמים השחקן הכי מנוסה בעולם, אולי בגלל לחץ או תסכול, לא שם לב לדברים".
לפני כמה שנים צפיתי במשחק של סאבין ליזיקי. אמא שלה ירדה אליה במהלך המשחק והיא בכתה וישבה עם מגבת על הפנים. זה עניין הרבה יותר פסיכולוגי.
"זה תלוי, כמובן שזה פסיכולוגי מצד אחד, אבל מצד שני אני אדם כן מאוד והם מכירים את האישיות שלי ויודעים למה לצפות ממני. הם יודעים שהמטרה שלי היא למקסם את הפוטנציאל שלהם. השחקן מבין שאני רוצה בטובתו ולכן הוא מקשיב למה שאני אומר".
מרקל עם איבנוביץ' ושווינשטייגר
כשעבדת עם אנדי מארי, היה הייפ עצום וכל התקשורת...
"היה נהדר לעבוד איתו. הוא בחור אינטליגנטי מאוד, צנוע, נחמד, אירוני ומצחיק. הוא דמות. הוא אחד האנשים הכי נחמדים וטובים שאני מכיר".
כן, אבל כוכב ענק כזה, לא אומר לך לפעמים 'טוב, תודה רבה, שמעתי אותך ומה שיש לך להגיד...'?
"כן, אבל זה לא משהו רע. אני לא לוקח את זה אישית. אתה חייב לדעת להתמודד עם זה. שחקנים ידברו איתך ויביעו את דעתם, הם יגידו לך שאתה טועה. אתה צריך לדעת להסביר את זה כך שהשחקן יסכים איתך ויהיה מוכן לקבל את מה שאתה אומר".
איך אתה מסביר את זה שפתאום רוג'ר פדרר הפך לשחקן הטוב בעולם?
"הוא תמיד היה השחקן הכי טוב והיו לו תוצאות מדהימות יחד עם דג'וקוביץ', מארי ונדאל. רוג'ר צירף לצוות שלו אנשים שעזרו לו מאוד, סוורין לוטהי (קפטן נבחרת הדייויס של שוויץ, ר.פ.) ואיבן ליוביצ'יץ', שעזר לו לתת את הדחיפה האחרונה ולנצח את השחקנים שהקשו עליו וניצחו אותו. עכשיו פדרר שומר על אנרגיה, הוא זז טוב והוא בכושר. הוא גם לא מפחד להשתנות".
מה משאיר אותו ברמה הזו בגיל כזה?
"הרוח התחרותית, כוח הרצון, המוטיבציה האדירה. זה מה שאתה רואה כשהוא בנקודת שבירה נגדו, הוא משחק כדי לנצח, הוא לא מנסה להישאר בנקודה, הוא הולך על זה. והיו לו הפסדים קשים, הוא היה בנקודה נמוכה, עכשיו הוא שיפר את מה שהיה צריך".
תמיד כשמסתכלים אנשים מהצד על פדרר, הם אומרים: 'למה הוא ממשיך לשחק? יש לו את כל הכסף בעולם, יש לו ארבעה ילדים, הוא זכה בכל דבר אפשרי'.
"זה לא קשור בכלל לכסף, זה לא קשור לכסף, זה לא קשור לכסף. הוא אוהב את זה, זה נהדר. אני חושב שיש לו מוטיבציה שבוערת בתוכו. הוא רוצה להתחרות עם הכוכבים הצעירים, הוא רוצה שהם יאתגרו אותו, לראות שהוא עדיין יכול לעשות את זה נגדם".
כשאתה עובד עם השחקנים הצעירים היום, אתה מתמקד בצד המנטאלי? שומר שלא יחשבו שהם כוכבים גדולים?
"כשהם באים אליי היום, הייתי אומר שזה יותר כדי לקבל ייעוץ לגבי איך נראית קריירה, יש לך רק הזדמנות אחת לעשות קריירה מוצלחת. אסור לך לבזבז אותה על שטויות. אתה צריך להיות כן מאוד ולהקשיב לאנשים שנמצאים בסביבה ויש להם ניסיון".
ניק בולטרי תמיד מספר על טומי האס, שהיה מגיע לאימונים ומתעסק חצי שעה בכובע ההפוך, בשיער, בבגדים וכל השואו. זה בטח קורה הרבה עם חבר'ה צעירים.
"ברור, הם חושבים שהם כוכבים או שהכסף עולה להם לראש, הם שומעים הרבה כמה הם טובים. אבל זה שוב תלוי בצוות שלהם, הם צריכים ללמוד כמה זה חשוב להישאר עם הרגליים על הקרקע".
הורים של שחקנים, בעיקר של חבר'ה צעירים, יכולים להיות חוצפנים מאוד ובטוחים שהם יודעים יותר טוב מהמאמן, עד שלפעמים בא לך להכניס להם איזה אגרוף בטח, לא?
"כן, בטח. אני כן מאוד. ההורים לא יודעים יותר טוב ממני, ממש לא. עבור רובם זו הפעם הראשונה שיש להם ילד שהופך לטניסאי מקצועני כי לרוב יש להם ילד אחד או שרק אחד מצליח להיות מקצוען. לכן, ההורים לא יודעים יותר טוב ממני".
מאיזה שחקן למדת הרבה?
"למדתי הרבה מדומיניק תים, מוסר העבודה שלו זה משהו מיוחד ונדיר. אני מכבד אותו מאוד. למדתי גם הרבה מהמאמן שלו, גינטר ברזניק, שאני מכיר אותו כבר הרבה זמן. למדתי הרבה מאנה איבנוביץ' ומבסטיאן שווינשטייגר".
ללכת עם איבנוביץ' זה כמו להיות בסביבת סופרסטאר בהוליווד.
"אוהבים אותה מאוד, אבל זה היה אותו דבר עם קרוליין ואנדי. הם רוצים שיתייחסו אליהם כמו אל כל בנאדם אחר".
אפשר בכלל לשים את כל הבלגאן הזה בצד?
"ברור. כן. חד וחלק. אני יכול. למדתי לעשות את זה. אני יכול להתייחס אליהם כמו שצריך להתייחס אליהם".
איבנוביץ' הייתה שחקנית רגשנית מאוד, כל החטאה זה המון תסכול וכל ווינר זה צעקות ו'היידה'. בטח היית רגיש מאוד איתה.
"זה האופי שלה, זו התרבות שלה. זה כי היא מסרביה. אם הייתי עובד עם יפני, הוא לא היה עושה את זה. אם הייתי עובד עם רוסי, הוא היה עושה דברים אחרת. אני יכול בקלות לשפוט מישהי כמוה ולהגיד שהיא רגשנית מדי, אבל אף פעם לא אעשה דבר כזה. זה חלק מהתרבות שלה. אני חושב שבניית מערכת יחסים, זה גם הרבה מאוד תהליך של שבירת חומות. ברגע שאתה מרוויח את זה, אתה יכול להשפיע".
כשעבדת עם שחקנים, הייתם גם עושים דברים מעבר? רואים כדורגל, אוכלים ביחד?
"בטח, היינו יוצאים לארוחות ערב, צופים בטלוויזיה ביחד, צפינו בענפי ספורט אחרים, בטניס, היינו הולכים לבקר באתרים מרכזיים בערים".
אתה גם קורא הרבה, מדע, פיזיולוגיה וכדומה?
"כן, אני כל הזמן קורא, כל הזמן מחפש להרחיב את האופקים שלי ולדעת כמה שיותר. אני רוצה לדעת איך להפוך שחקן לכשיר יותר, איך אפשר לגרום לו להימנע מפציעות. אני לומד הרבה על רפואת ספורט, איך גורמים לשחקן להתאושש טוב מפציעות, איך לגרום לשחקן להיות יותר גמיש, יותר נייד".
מכאן אתה נוסע בחזרה לגרמניה?
"כן, אני נוסע לגרמניה, אבל קודם כל אני עובר בטורקיה כי נבחרת הדייויס של שבדיה שכרה אותי לעבוד איתה שם בסוף השבוע. אולי שחקנים מפה יגיעו לשם כדי לעבוד איתי. נראה מה יהיה".
