את ההשעיה של ליאו מסי צריך להקביל קודם כל לעונש שיקבל ניל טיילור. אין דרך אחרת. כוכב העל הארגנטינאי קיבל אתמול את הבשורה מפיפ"א שעות ספורות לפני משחק נבחרתו בבוליביה, על כך שהוא ייאלץ להיעדר מארבעה משחקים במוקדמות המונידאל. מסי מואשם בקללות שהפנה כלפי הקוון הברזילאי מול צ'ילה ביום חמישי האחרון. מנגד, המגן הוולשי ששבר בתיקול פראי את רגלו של שיימוס קולמן האירי עדיין ממתין לפסיקה בעניינו. לא ברור אם יושעה ממשחק אחד בלבד, אבל גם אם עונשו יוחמר המקסימום הצפוי הוא שלושה משחקים בחוץ. כלומר, נכון לעכשיו, קללה בכיוונו של שופט נתפסת על ידי פיפ"א כמעשה חמור יותר מגלישה אלימה שעלולה לגמור לשחקן יריב את הקריירה, וכאן נעוצה הבעיה האמיתית.
המקרה של מסי מוזר מלכתחילה, כי אמירותיו כלל לא הופיעו בדוח השיפוט המקורי. העדויות היו ברורות לכאורה. "הקורבן", אאוגוסטו דה קרבאליו, סיפר: "אחרי העבירה שביצע מסי, הוא התלונן, הרים את ידיו ואמר משהו שלא הבנתי. רק מאוחר יותר, למדתי מהתקשורת שמדובר בעלבון כלפיי". השופט הראשי, סנדרו ריצ'י, אמר: "לא שמעתי קללות ממסי או מאף שחקן אחר, ולא הבחנתי במעשים חריגים. המחאות היו שגרתיות. לו הייתי מודע לשימוש בקללות, הייתי פועל בהתאם". גם השופטים האחרים טענו כי לא שמעו דבר. מסי הורשע, אם כך, על סמך קריאת שפתיים מתוך קלטת וידאו.
ובכן, אם תבחן פיפ"א את הקלטות מכל המשחקים ותקרא את השפתיים של כל השחקנים, היא תיאלץ להשעות כ-90 אחוזים מהם. קללות כלפי שחקנים יריבים ושופטים נזרקות לאוויר כל הזמן, ללא הפסקה, במשך עשורים ארוכים, בכל מגרש ומגרש. זה אמנם לא יפה ולא חינוכי, אך ספק אם צריך להתחיל את המאבק הבלתי מתפשר דווקא על גבו של מסי. הענשת השחקן ונבחרתו זמן קצר מאוד לפני משחק מוקדמות חשוב, תוך שיבוש מוחלט של התוכניות שהגה המאמן אדגארדו באוסה, היוותה פגיעה קשה. זה לא מצדיק את ההופעה העלובה, שהיתה במובנים רבים גרועה אפילו מהתבוסה 6:1 בבוליביה ב-2009 עם דייגו מראדונה על הקווים, אך העיתוי בעייתי והורס את התחרות הבריאה.
עוד בנושא
ארגנטינה הפסידה 2:0 בבוליביה בלי מסי, 0:3 לברזיל על פראגוואי
ניסוי המצלמות: שער נפסל לצרפת, ואושר לספרד במשחק ידידות
רק השעיות ארוכות מאוד יעבירו מסר נכון
נדמה כי פיפ"א בחרה במסי כשעיר לעזאזל על מנת להגן על כבודם של השופטים. זה היה מבורך לו היה השימוש בשפה לא תקנית הבעיה המרכזית של הכדורגל. ואולם, זה לא המצב. עבירות אלימות הן הסכנה הגדולה ביותר, והגלישה המזעזעת של טיילור הביאה לשבר כפול ברגלו של קולמן. המגן האירי בן ה-28, שסיפק את עונתו הטובה בקריירה במדי אברטון, עדיין מתקשה לעכל, לדבריו של מאמן הנבחרת מרטין אוניל, את גודל האסון. לא ברור מתי יחלים, ולא ידוע אם יצליח לשחזר את יכולתו בהמשך. הקריירה שלו בסכנה אמיתית בגלל עבירה ברוטלית של פרחח שכבר בקמפיין המוקדמות הנוכחי את אפו של דושאן טאדיץ' הסרבי.
באותו ערב, חטא גם גארת בייל כאשר זינק באופן מסוכן ביותר לעברו של הבלם ג'ון או'שה, ולא היה רחוק מלרסק את רגלו. כוכב ריאל מדריד נחשב עד לא מכבר לשחקן הוגן, אבל משהו השתבש בתקופה האחרונה. הוא הורחק בפעם השניה בלבד בחייו בתחילת החודש, כאשר פגע בכוונה תחילת בג'ונתן ויירה מלאס פלמאס, והושעה משני משחקים על ידי ההתאחדות הספרדית. בדיעבד, התברר שהלקח לא נלמד, וביום חמישי ניצל או'שה רק בנס מפגיעה חמורה בבריאותו. מתקבל הרושם כי דרושים עונשים משמעותיים יותר על מנת להרתיע עבריינים שמסכנים באופן משמעותי את שחקני היריב, וכאן על פיפ"א להיכנס לתמונה.
זלאטן איברהימוביץ' הושעה משלושה משחקים בלבד על מרפק מכוון בפניו של טיירון מינגס מבורנמות, כנקמה על דריכה מכוונת של מינגס על ראשו הבלם הושעה בגינה מחמישה משחקים. עבירות אלה אינן ברות השוואה לחטאו של מסי, אבל העונש עליהן דומה. זה לא מתקבל על הדעת. נדרשים שינויים בתקנון שיחייבו את ההתאחדויות המקומיות לפסוק על עונשים חמורים ביותר בגין עבירות שביצעו טיילור, בייל, איברהימוביץ' ומינגס. בראש ובראשונה, צריכה פיפ"א לפתוח במאבק חסר פשרות נגד תופעה פסולה זו, והיא חשובה פי מיליון מקללות. רק אחרי שטיילור יורחק לתקופה בלתי מוגבלת, אפשר לדון בדעותיו של מסי על אימו של הקוון. נכון לעכשיו, אנו עדים לסדר עדיפויות מעוות.
השימוש במצלמות יפגע בשופטים ובמשחק
ובינתיים, חידוש מהפכני של פיפ"א עשה אתמול כותרות שימוש בשופט מצלמה עזר לקבל החלטות על עמדות נבדל גבוליות במשחק הידידות בין צרפת לספרד. כתוצאה מכך, נפסל השער של אנטואן גריזמן ואושר הכיבוש של ג'רארד דאולופאו. הניסוי זכה לשבחים בקרב חלק מהאוהדים, בין היתר כי הליך הבדיקה לא ארך זמן רב, אך כדאי מאוד לקחת בחשבון שיקול קריטי נוסף.
ההתקפות המדוברות הסתיימו באופן מיידי עם כדורים ברשת, ולכן המשחק נעצר בכל מקרה כאשר השופט היה צריך לקבל את החלטותיו. עם זאת, פסיקות רבות מאוד על נבדלים צריכות להתקבל כאשר הכדור לא עוזב את תחומי המגרש. שחקן מסוים מקבל את הכדור, הקוון מניף את הדגל, והשופט שורק. נניח כעת ששופט המצלמה מעדכן אחרי השריקה את השופט הראשי כי טעה. כיצד לעזאזל מחזירים את הגלגל לאחור? כיצד מעניקים לקבוצה התוקפת את היתרון שנעלם כאשר המהלך הטבעי של המשחק נעצר שלא בצדק?
אין שום דרך לעשות זאת, ולכן שופטים יפסיקו לסמוך על הקוונים מחשש שיטעו. הם יפסיקו לשרוק לנבדל כל עוד המהלך לא נעצר מסיבה אחרת. כאשר הכדור יעזוב את תחומי המגרש (וזה עשוי לקחת זמן ממושך), יתפנה השופט הראשי להתייעצות עם שופט המצלמה על הפסיקה הנכונה קודם לכן. אם אכן היה נבדל, שלא נשרק בזמן, כל המהלך שהתרחש לאחר מכן יתבטל הוא לא יהיה רלוונטי. בכל משחק נתון ייתכנו מקרים רבים מסוג זה, לעתים עשרות מקרים של נבדל, וכך יתבזבזו דקות לא מעטות ללא צורך.
אין ויכוח על כך ששימוש במצלמות עשוי לעזור לשופטים ולמנוע טעויות. עם זאת, הוא גם פוגע אנושות בביטחונם העצמי של השופטים, שירצו לקבל אישור חיצוני לכל שריקה ושריקה. הרי אם לא יעשו כך וישגו, הטענות כלפיהם יהיו חמורות שבעתיים. זו הסכנה הגדולה ביותר הנובעת משימוש במצלמות, והיא מהותית מספיק לטעמי כדי להשאיר את המצב הנוכחי ללא שינוי.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק