בווידאו: תקציר משחק העלייה של ולנסיה לגמר
אחת לתשע שנים זה קורה. ולנסיה ואוניקאחה מלאגה ייפגשו הערב (שלישי, 21:30, אין שידור בערוצי הספורט הישראליים) בפתיחת סדרת הגמר של היורוקאפ. ב-1999 ניצחה ברצלונה את אסטודיאנטס בגמר גביע קוראץ', ב-2008 גברה בדאלונה על ג'ירונה בגמר היול"ב קאפ, וכעת, כמיטב המסורת, שוב יש גמר כל-ספרדי במפעל אירופי.
שתי הקבוצות מגיעות במצב רוח מעט מוזר לגמר, שייערך כמו כל שלבי הנוקאאוט ביורוקאפ בסדרה של הטוב משלושה משחקים. רק לפני שלושה ימים הן נפגשו במסגרת הליגה הספרדית, בפואנטה דה סן לואיס שיארח גם הערב את ההתמודדות. ולנסיה ניצלה את ההזדמנות כדי לגרוף כל רווח אפשרי: לא רק שניצחה 77:81 ועלתה למאזן 0:4 העונה מול מלאגה, היא גם טיפסה למקום הראשון בטבלה על חשבון הסינדרלה מטנריפה.
יתרון הביתיות אמור להיות משמעותי מאוד, כפי שחוותה זאת על בשרה הפועל ירושלים בשבועיים האחרונים. לוולנסיה רצף של 21 ניצחונות באולמה בכל המסגרות, ואת ההפסד האחרון (בתוצאה 81:77, איך לא) ספגה מהירושלמים עצמם באוקטובר 2016. אלא שאם יש קבוצה אחת שמסוגלת לקרוא תיגר על המאזן הזה, הרי שזו אוניקאחה: בדרכה לגמר היא כבר הכניעה את באיירן מינכן ולוקומוטיב קובאן בדיוק באותו אופן - ללא הביתיות.
אף שהמשחקים, כאמור, לא ישודרו בישראל, לא רק בספרד יעקבו בעניין אחר הסדרה הזו. למנצחת, כמובן, צפוי בונוס בדמות כרטיס לעונה הבאה ביורוליג. אלא שלזהותה עשויה להיות משמעות מרחיקת לכת גם על מדינות נוספות. על פי הפורמט שנקבע, בעונה הבאה אמור מקומה של דרושפאקה לעבור לטובת קבוצה מליגת ה-ACB, וכך עשוי להיווצר מצב שחמש מ-16 המשתתפות במפעל הבכיר יהיו ספרדיות. ייתכן כי אחד הכרטיסים יהפוך ל"וויילד קארד" ואז יצטרכו ג'ורדי ברתומיאו וחבר המנהלים שלו להחליט למי להעניק את המקום שהתפנה. בישראל, בגרמניה, ברוסיה, בצרפת ובטורקיה מאמינים כי הכרטיס הזה עשוי ללכת אליהם.
פדרו מרטינס, שהוכתר השבוע למאמן העונה ביורוקאפ, ירצה לזכות בתואר שני בקריירה הארוכה שלו; את התואר הראשון והיחיד גרף לפני 27 שנים, שבועות ספורים לאחר שהחליף את הרב בראון על הספסל של בדאלונה והניף איתה את גביע קוראץ'. הקפטן והסמל של ולנסיה, רפא מרטינס, צפוי להפוך במהלך הסדרה למלך הסלים ולמלך ההופעות של המפעל מאז היווסדו ב-2002.
בעוד ולנסיה תנסה להניף את הגביע בפעם הרביעית (אחרי שעשתה זאת ב-2003, 2010 ו-2014), דווקא מלאגה היא הקבוצה חסרת הניסיון במעמדים הללו. תהליך מעניין עבר העונה על הקבוצה האנדלוסית: אחרי 15 עונות רצופות ביורוליג היא שילמה את מחיר הפורמט החדש ונפלטה החוצה, אבל הגיבה בצורה מושלמת עם סגל אפרורי. בעונתה האחרונה מחוץ למפעל הבכיר, ב-2001, היא הניפה את גביע קוראץ', וכעת, לראשונה מאז, אוניקאחה חוזרת למעמד הגמר.
בדומה למרטינס, גם ז'ואן פלאסה דוגל בשיטת האימון הספרדית הקלאסית עם רכבת חילופים קבועה, כשאף אחד מהשחקנים אינו נהנה ממעמד של כוכב על. על המגרש לא יהיה אפילו שחקן אחד שהגיע העונה לממוצע של 13 נקודות ונכלל בין עשרת הקלעים הבולטים במפעל; בויאן דובלייביץ' הוא הטופ סקורר של ולנסיה (11.6), בעוד 12.9 הספיקו לקייל פוג כדי לצעוד בראש הרשימה של מלאגה.
המשחק השני בסדרה ייערך במלאגה ביום שישי, ואם יהיה צורך - הקרב על התואר יוכרע ביום רביעי הבא בוולנסיה.