אף אחד משחקני הנבחרת לא יכול לשכוח את האירוע הקשה שאירע חמישה ימים לפני המשחק. פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בתל אביב בערב שבת של חודש יוני 2001 נגע בכל חלק במדינה וליווה את שחקני הנבחרת עד הכניסה למגרש. האווירה בישראל לא הייתה טובה באותם ימים. 21 הרוגים בפיגוע של ארגון החמאס, העשירי באותה שנה, הותירו צלקת שלא הרפתה גם בהכנות לחגיגת הכדורגל.
שבועיים קודם לכן, ישראל שכלה חמישה הרוגים בפיגוע בקניון השרון בנתניה, שבוע לפני פיצוץ מכונית התופת בתחנה המרכזית בחדרה שהוליד 60 פצועים והיסטריה ברחובות. בהמשך השנה, הגיע הפיגוע הקשה במסעדת סבארו, הפיגוע הכפול במדרחוב בן יהודה בירושלים ופיגוע קו 16 בחיפה. סיוט.
בהתאחדות ציפו אז לאצטדיון מלא, אבל מכוניות התופת ברחובות ישראל הביאו רק 28 אלף מודאגים ואבטחה חסרת תקדים לרמת גן. המשחק ההוא לא השכיח דבר מפיגועי התופת החמורים באותה תקופה. בנבחרת של אז מספרים שאת אחד ההישגים של הנבחרת באותה תקופה תלווה תמיד התחושה הרעה ההיא, תקופה של חוסר ודאות פוליטית וריח של טרור ברחובות.
"שלא נדע פיגועים, אבל זה מלכד"
"הייתה תחושה של מועקה לפני המשחק", נזכר עוזר המאמן של ריצ'רד מולר נילסן דאז, יצחק שום. "אבל תקופת הפיגועים והטרור במדינה נתנה יותר מוטיבציה לשחקנים לעשות טוב למדינת ישראל. המשחק מול ספרד מחזיר אותי אחורה. ב-1969, יום משחק הגומלין באוסטרליה, הייתה פעולה צבאית. ברגע שהחיילים יצאו משם הם שאלו 'מה עשתה ישראל', גם אז העם היה מלוכד סביבנו. במשחק מול ספרד השחקנים רצו לפאר את השם של המדינה. אני מאחל לנו שלא נדע פיגועים לפני משחקים, ולא בכלל, עדיף להפסיד ושקט ברחובות, אבל כשהעם מלוכד - זה נותן לשחקנים משהו. עובדה, זה היה קמפיין נהדר שלי עם נילסן. עד היום אני שואל את עצמי איך ספגנו את השער ההוא במכת עונש, מול אוסטריה. איך לא עלינו, אני שואל, איך לא עלינו?".
גם הנבחרת הנוכחית כנראה לא תעלה לשלב הבא, אבל שום לא עושה לה הנחות. הוא מרגיש שהנבחרת שלנו איבדה משהו מפעם, גם מהתקופה ההיא בה הנבחרת בה שימש כעוזר מאמן סיימה בתיקו ההוא מול ספרד. "אני לא זוכר שהתבטלנו בתקופה ההיא בפני אף נבחרת. כל ההנחות שהנבחרת עושה לעצמה החלו בשנים האחרונות. מתי קרה שהנבחרת אמרה שאין סיכוי? זה ההבדל בין הנבחרת של אז לנבחרת של היום. בגלל זה הוצאנו תיקו מול ספרד, בגלל זה במקסיקו 70' נבחרות גדולות ירקו דם מולנו. עוד לא נסענו ואומרים שנפסיד. די להנחות".
"היירו ונדאל שברו לי את מגן השיניים"
חזרה לספרד. הרגליים רעדו, אבל נבחרת ישראל הפתיעה כבר בפתיחה. עקב נהדר של רביבו לברקוביץ' נגמר בבישול אדיר של הקוסם. שום קפץ ראשון על הספסל, רביבו רץ לקהל והשאר היסטוריה. נילסן הבין היטב מה הוא צריך לעשות מול הנבחרת הספרדית ופתח עם אבי נמני כחלוץ החוד של הנבחרת. כמה דקות אחרי, נמני כמעט הבקיע את השני ובעט בסיבוב לרשת החיצונית. הקהל היה בטירוף. "קיבלנו את ספרד בשיאה, שיחקנו טוב, שיחקנו עם תעוזה, יצאנו הרבה קדימה והגענו למצבים ומצד שני הייתה מחויבות ממש מוחלטת למשחק ההגנה", משחזר נמני את הרגעים ההם. "זה נכון שבאותו משחק פתחתי חלוץ, אבל כולנו היינו מחויבים למשחק ההגנה. בסוף המשחק השחקנים הספרדים ניגשו אלינו. הם חילקו לנו שבחים ואמרו: 'הופתענו מהקושי שהיה לנו במהלך המשחק'".
מהרגע הזה ועד סיום המחצית, הרגעים הגדולים היו שייכים לתמנון, ניר דוידוביץ'. בדקה ה-21 אנריקה תפס את הראש אחרי התעופפות אדירה של השוער הישראלי. דוידוביץ' נפגע שלוש פעמים במהלך המחצית הראשונה. בראחה נכנס בו בצורה חריפה, אבל השופט זכר שיש לו צהוב ועשה "התחשבנות". בתוספת זה כמעט עלה לנבחרת ביוקר. דוידוביץ' יצא להרחיק כדור ליד דגל הקרן ותפס את הברך. הספרדים הגביהו כדור לרחבה, וזיתוני הציל מהקו. דוידוביץ' ביקש לצאת. כל זה לא מנע מאנריקה, ראול ובראחה לרדת למחצית מתוסכלים מההופעה ההרואית שלו.
"בקרנות, היירו ונדאל פוצצו אותי. נתנו לי מרפקים לפנים. יום אחרי המשחק אני קם, וכל הפרצוף שלי נפוח", משחזר דוידוביץ'. "בכל קרן לספרדים הם עלו, והם פיזיים, שיהיו בריאים. לעלות איתם לכדורי קרן זאת לא חוויה מלבבת. שיחקתי עם מגן שיניים באותה תקופה. הם הדביקו לי מכות בקרנות והמגן נכנס לי לתוך החיך". התמנון לא משווה את המשחק ההירואי ההוא להופעה מול ולנסיה. "אם הייתי ממשיך לשחק זה יכול היה להיות המשחק הגדול בקריירה שלי. הכדור שלקחתי לאנריקה היה גדול. אחרי אחת ההחמצות שלהם ראול ניגש אליי וליטף אותי. הוא החמיא לי מאוד".
למחרת, התקשורת הספרדית שיבחה. "דוידוביץ' התגלה לאחר מכן כגיבור של נבחרתו, אבל אחרי ארבעה מקרים בהם נזקק לטיפול, הוא יצא לעבר חאבי מורנו ליד הקרן והרים דגל לבן. מאז כבר לא חזר...", נכתב על השוער בעיתוני ספרד. "בסופו של יום, הדבר החיובי היחיד, פרט לעובדה שיוצאים לפגרה עד ספטמבר, הוא שהדרך לגביע העולמי התקצרה בנקודה נוספת".
לדוידוביץ' יצא גם משהו חיובי מהסיפור הזה - החולצה של קניזארס. אבל כשהוא על קביים, ניסינו לברר איך הוא לקח. "אייל ברקוביץ' הביא לי אותה, כי לא יכולתי לדרוך על הרגל", הוא משחזר. "הוא החליף איתו את החולצה. ברגע שהבנתי שיש לו, לקחתי". כבוד.
בנאדו לקח מראול, נמני משווה לזהבי
אוואט, עם הופעה שלישית בנבחרת בסך הכל, נכנס לשער, והנבחרת הלכה אחורה. בדקה ה-63' אנריקה מצא את ראול, הנבחרת החזיקה מעמד ובסיום רץ בנאדו לקו האמצע כדי להחליף חולצות. מספר שבע האגדי הסכים להחליף חולצה עם השומר שלו והיום היא שמורה היטב. "עד היום יש לי את החולצה של ראול בבית", מספר בנאדו. "עשינו הצגה, אבל הפספוס מול אוסטריה יושב חזק בראש. השופט, סלח לי, דפק אותנו. זאת הייתה נבחרת איכותית מאוד".
גם נמני רץ לכוכבים הספרדים. הוא חיפש את היירו או נדאל, אלה שטיפלו יפה בדוידוביץ' ובסוף לקח אחת מהן ("לא זוכר איזו"), אבל לא בגלל זה הוא מתקשה לשכוח את המשחק הזה, אלא בגלל ההוראה של נילסן. שאלנו אותו האם זה נכון מבחינת אלישע לוי לפתוח עם ערן זהבי כחלוץ בודד, בדיוק כפי שנילסן עשה אז איתו. "אם אלישע יחליט כך, הוא לדעתי עושה דבר נכון. בתפקיד הזה כרגע הוא הטוב ביותר. אפשר לשחק איתו לגוף, לשטח. ישראל תצטרך מרכז שדה מאוד חזק, עם מחויבות מוחלטת של השלישייה הקדמית ושני שחקני הכנף שיהיו מאוד משמעותיים בעזרה במשחק ההגנה".
בעיתון "אל פאיס" זעקה למחרת הכותרת "נקודה אחת ודי". הכתב חוסה סמאנו תיאר: "חיוורת כמו במפגש הקודם, ספרד חילצה נקודה בישראל ושוב הותירה רושם בעייתי. ספרד המותשת הראתה שהיא עדיין חסרת ברק ושכל משחק בדרך למונדיאל יהיה עינוי. גווארדיולה ו-ואלרון הפקירו את ברקוביץ' והנבחרת שילמה על כך ביוקר. השער המוקדם גרם לקמאצ'ו לזנוח את השיטה עמה הגיע, והוא שלח את בראחה לעזור לגווארדיולה, שנצלב על ידי ברקוביץ' במרכז השדה".
שערי העיתונים בספרד אחרי המשחק
אז יש סיכוי?
בתקשורת הספרדית אולי לא התייחסו לכך, אבל שמעון גרשון ואריק בנאדו קיבלו הוראה מנילסן לבצע שמירה אישית על ראול וחאבי מורנו, כשברומר התבקש להיות השחקן החופשי. הפעם אלישע לוי יצטרך לדאוג שצדק או טיבי ישמרו קרוב את דייגו קוסטה או מוראטה. אז יש סיכוי? "ספרד פחות חזקה מלפני שנתיים או שלוש", מנתח בנאדו. "אני לא אוהב להשוות בין תקופות אבל הנבחרת של אז הייתה בכושר ממש טוב. אין נבחרת שבאה לרמת גן והייתה עדיפה עלינו. הקמפיין של נילסן, הדור של שלמה שרף רק הפספוס מול אוסטריה דפק אותנו. אני חושב שגם ביום שישי שיש סיכוי".
"יש סיכוי", מקווה נמני. "אי אפשר להיות תבוסתן או לוזר ולבוא בגישה של 'בואו לא לקבל תבוסה'. המשחק הזה תלוי יותר בספרד, אבל צריך לבוא ולראות איך הנבחרת עושה הכי הרבה קשיים שאפשר וגורמת לספרד לצאת מגדרה כדי לנסות להבקיע. בזמנו, נילסן הכין אותנו ממש טוב גם טקטית. היינו מרוכזים, עשינו הכל כמעט בצורה מושלמת".