סימונה בתפקיד סימאונה: היום הגורלי שמחכה להפועל ירושלים

בווידאו: משחק מקדים מתכוננת למשחק 3

ג'רום דייסון עם תשע נקודות באחוזים מחרידים, ואז מגיע משחק חוץ מכריע - לכאורה נטול סיכוי ממשי. לא, זהו לא רק סיפורו בסדרת חצי גמר היורוקאפ בין ולנסיה להפועל ירושלים, שתגיע לכלל הכרעה הערב (רביעי, 21:30, שידור ישיר בערוץ 20, תקציר בוואלה! ספורט). אותו דייסון היה כבר בסרט הזה לפני שנתיים, כשהתייצב עם דינמו ססארי לקרב על אליפות איטליה, וכתב בעצמו את סצנת הסיום הקיטשית.

חמש דקות לסיום המשחק השביעי והמכריע בגמר הפלייאוף, הוליכה רג'ו אמיליה באולמה 59:67 ונראתה בדרך הבטוחה לזכייה. דייסון עמד, כאמור, על תשע נקודות. הוא פגע ב-2 מ-9 מהשדה באותו ערב (22 אחוזים). אבל בשלוש הדקות האחרונות לא היה אפשר לעצור אותו. הוא קלע את שמונה הנקודות האחרונות של ססארי, מבלי להחטיא אפילו זריקה, והיה חתום על אליפות היסטורית, יחידה ומיוחדת במינה. 73:75 לססארי, לתדהמתם של אלפי הלבנים ביציע.

תשע נקודות יש לדייסון גם בשבוע האחרון מול ולנסיה. הוא פגע ב-3 מ-14, בדרך ל-21 אחוזים, ונעצר על מדד מצטבר שלילי (3-) בשני המשחקים גם יחד. בפתיחת הרבע הרביעי בארנה קיבל סימונה פיאניג'אני החלטה לא שגרתית, כשעצר את האשראי הבלתי מוגבל של האמריקאי הסורר והעלה במקומו את יותם הלפרין. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים.

אבל כולם יודעים גם שללא התעלות דייסונית, נוסח רג'ו אמיליה 2015, האדומים יתקשו להחיות את החלום בפואנטה דה סן לואיס. כדי להתגבר על ולנסיה, הם זקוקים לאנשים שהביאו אותם עד הלום. טרנס קינזי מתעלה עד כה, אבל האחרים לא במיטבם. גם מי שהיה טוב, עשה זאת לכמה דקות פה ושם, ולא באופן עקבי. קרטיס ג'רלס נימנם, אבל התפוצץ ברגע האמת; אמארה סטודמאייר הוא אמארה סטודמאייר - כשלא שוכחים למסור לו; ורק דייסון נאלם דום ונעלם לחלוטין. לפחות בינתיים.

יותר צמוד מזה לא יכול להיות. ולנסיה וירושלים נפגשו עד כה ארבע פעמים העונה; המאזן ביניהן - 2:2; התוצאה - 312:312; ירושלים היא היחידה ביורוקאפ שניצחה בוולנסיה, ולנסיה היא היחידה ביורוקאפ שניצחה בירושלים. אבל יש ביניהן הבדל גדול. אל מול האמריקניזציה שהשתלטה על הישראלים, הקבוצה הספרדית תלויה בראש ובראשונה בשחקנים הוותיקים, המקומיים והמוכרים שלה. זה לא מקרי שדווקא פרננדו סן אמטריו ורפא מרטינס היו הקלעים הבולטים שלה בשני משחקי חצי הגמר. הקפטן מהצד השני, הלפרין, נסחף אחריהם בדקות האחרונות בארנה.

גם פיאניג'אני היה כבר במעמדים האלה, כשהגיע פעמיים עם מונטפסקי סיינה לפיינל פור של היורוליג. לאורך כל הקריירה שלו הוא עמד על מאזן של 2:21 בסדרות פלייאוף, כשרק ז'ליקו אוברדוביץ' ודושאן איבקוביץ' האגדיים הצליחו להכניע אותו. "אל תגיד לי את זה", הוא צחק למשמע הנתון המרשים, "גם לפני גמר גביע המדינה הזכירו לי שמעולם לא איבדתי תואר מקומי".

"אנחנו נרגשים להיות כאן", אמר המאמן האיטלקי. "בשביל זה אני חי, בשביל זה אני מאמן. עשינו משהו מיוחד, ואנחנו בטח לא נוותר עכשיו. ולנסיה היא קבוצת יורוליג אמיתית, שמשחקת עם הרבה ביטחון, והיא בבית שלה, ולנו אין מה להפסיד, אבל אם ננצח זה יהיה בלתי ייאמן, נעשה משהו היסטורי".

קשה לומר שהעיר ולנסיה עצרה את נשימתה לקראת המשחק השלישי והמכריע מול ירושלים. הכרטיסים אזלו רק אתמול בשעות הצהריים, לאחר לא מעט מאמצי שיווק מצד הקבוצה הספרדית, וההתרגשות ניכרת רק על פניהם של האוהדים הישראלים שהגיעו לעיר. כ-60 כרטיסים הועברו למועדון עצמו, אבל עשרות הבטיחו את מקומם באופן עצמאי, ועל פי ההערכה יהיו באולם לפחות כ-120 אדומים, אם לא יותר, והם ירוכזו ביציע אחד מאחורי הסל.

לא מעט פעולות נעשו כדי שאותם אוהדים באמת יהיו באולם ולא מחוצה לו, וכדי להימנע מהמראות המכוערים והמיותרים של משחק מספר 1. נציגי ירושלים נועדו עם אנשי ולנסיה, קצין הביטחון של האורחת נפגש עם המשטרה המקומית, שיחות מקדימות נערכו עם ראשי הקהל והכל כדי שהערב הזה יעבור בשלום. לפני היציאה מהארץ אפילו נערכה פגישת סולחה בין מנכ"ל המועדון גיא הראל לאוהדים המוחים מ"בריגדה מלחה". הישראלים עשו את הדרך הארוכה מהמזרח התיכון באמצעות טיסות המשך לא שגרתיות מציריך, בוקרשט, איסטנבול, ברצלונה ומוסקבה.

בין האוהדים שבאו נמצא מתנאל בראשי, שגדל ביציעי מלחה אבל מאז המעבר לארנה הפך לכרוז של הקבוצה. "זו הפעם הראשונה שאני טס עם הפועל, והתחושות מעורבות", הוא מספר. "מה שקרה בשבוע שעבר לא עורר אצלי שום חשש, להפך. מאז שהגענו לכאן, אנשים רואים אותנו מסתובבים עם חולצות אדומות ומקבלים אותנו בצורה מאוד יפה. מה שכן, יהיה לי קשה ומוזר לעמוד ביציע ולעודד, ולא להטריף את הקהל דרך מערכת הכריזה. זה לא קל".

- יש תחושה שההיסטוריה מתקרבת?

"זו חוויה שלא כולם זוכים להגיע אליה, ולכן עזבתי הכל וטסתי לכאן. אי אפשר לוותר על מעמד כזה".

- אתה כבר מדמיין את עצמך מכריז על הפועל ירושלים כמחזיקת היורוקאפ, בעוד שבועיים בארנה?

"נראה לך? אנחנו אוהדי הפועל, אנחנו אף פעם לא חושבים כל כך רחוק. מבחינתנו הערב זה הגמר האמיתי. כשנגיע לגשר, נעבור אותו בעזרת השם".

כל המבטים נישאו אתמול לכתף החבושה של טראוויס פיטרסון. בתחילת האימון הוא ירה כמה שלשות מהפינה, והקליעה הייתה כל כך מושלמת, עד שהכדור אפילו לא פגע בחישוק. בירושלים היה מי שסינן בתסכול: "נו טוב, הספרדים בטח משתמשים עכשיו במצלמות באולם רק כדי לראות אם הוא כשיר".

פיטרסון, שהובא על תקן הסקורר חסר התקנה, שמעמדת הפאוור פורוורד ימתח את ההגנה וימטיר עליה שלשות, קלע רק 7.5 נקודות בשני המשחקים הקודמים, אבל המשמעות שלו גדולה. ככל שהעונה מתקדמת, הוא מוסיף עוד ועוד אלמנטים למשחק שלו. כמחצית מהפעולות שביצע על המגרש בשני שלבי הבתים היו זריקות לסל; בשתי סדרות הפלייאוף התהפכה התמונה: הרוב המכריע, 67 אחוזים, של פעולותיו היו באספקטים אחרים - ריבאונדים, אסיסטים, סחיטת עבירות, חסימות, חטיפות וגם איבודים. הוא כבר לא השחקן שאמור רק לקלוע. "אני בטוח אכניס אותו לשחק", אמר פיאניג'אני, "אבל אני לא יודע אם הוא מסוגל לשחק 10, 20 או 40 דקות".

לכן, החשיבות של ליאור אליהו הולכת והופכת חשובה. אולי קריטית. הפורוורד הישראלי הוותיק עומד על 0.7 נקודות ו-1 מ-11 מהשדה עד כה בשתי הסדרות, אולם גם לו יש את ההיסטוריה שלו: בעבר הוא כבר הציל ברגעי האמת מאמנים שכלל לא האמינו בו. במשחק השלישי של גמר הפלייאוף בספרד ב-2010 קלע 18 נקודות והצעיד את דושקו איבנוביץ' ובאסקוניה לניצחון בברצלונה ולזכייה באליפות; בפיינל פור ב-2008 הוצא מהקפאה וקלע שמונה כדי להעלות את מכבי תל אביב וצביקה שרף לגמר היורוליג על חשבון סיינה של פיאניג'אני.

הקו האחורי הדליל של ולנסיה יהיה כנראה פחות דליל הערב. אנטואן דיו ימשיך להיעדר, אבל הרכז המחליף גיים ויווס עשוי לערוך את הופעת הבכורה שלו בסדרה. "במצב רגיל הוא לא היה משחק, אבל בסיטואציה הנוכחית הוא מוכן לקחת סיכון", סיפר המאמן הספרדי פדרו מרטינס. "במשחקים מהסוג הזה, הכישרון של השחקנים עושה את ההבדל הרבה יותר מטקטיקה כזו או אחרת. גם לנו וגם להפועל יש את מי שיודעים לקבל החלטות. זה עשוי להיות פקטור משמעותי".

ועכשיו לחדשות הרעות: ההיסטוריה לא מעניקה להפועל ירושלים סיכויים גדולים לעבור את המשוכה הספרדית. אמנם זו העונה הראשונה שבה היורוקאפ עבר לשיטת הטוב משלושה, אבל מאז תחילת שנות ה-2000 היו בשני המפעלים הבכירים באירופה 22 סדרות שהגיעו למשחק שלישי ומכריע. 18 הלכו לטובתה של המארחת, ורק ארבע הסתיימו בניצחון חוץ; חמש קבוצות בלבד הצליחו להפוך פיגור 1:0 לניצחון 1:2.

"אם היינו משחקים הערב בירושלים, הייתי יותר פסימי", הוסיף מאמן ולנסיה. "הקהל היה חשוב מאוד בניצחון על חימקי מוסקבה במשחק המכריע ברבע הגמר, ממש כמו שהאוהדים הישראלים דחפו את הפועל נגדנו ביום שישי. אנחנו צריכים להיות בטוחים בעצמנו. עבדנו קשה מאוד במשך חודשים ארוכים כדי להגיע למצב הזה, התגברנו על קשיים, והנה, אנחנו כאן".

הלפרין התייחס ללחץ: "אי אפשר להגיע רגוע למשחק כזה. ראינו בשני המפגשים הקודמים מה המשמעות של יתרון הביתיות בסדרה כזו, אבל הוכחנו כבר העונה שאפשר לנצח כאן". ופיאניג'אני סיכם: "על המעמדים האלה דיברנו בקיץ, לפני שחתמתי, ועכשיו אנחנו בין 20 הקבוצות הבכירות באירופה. זה לא מובן מאליו שהגענו כל כך רחוק. קבוצות עם תקציב גבוה בהרבה, כמו לוקמוטיב קובאן או חימקי מוסקבה, כבר בבית. ירושלים היא עיר גדולה, ולכולם יש עכשיו תחושה מיוחדת. בין אם ננצח ובין אם נפסיד, זה צריך להיות רק הצעד הראשון בדרך".