1. גם מתחת לענני הגשם, שצבעו את שמי ולנסיה באפור, קשה שלא להבחין באווירת החג שאופפת אט אט את העיר השלישית בגודלה בספרד. ההכנות לפסטיבל האש ("לאס פאיאס"), שייפתח ביום רביעי, הולכות ונשלמות. בין הבניינים הורכבו עיטורי פרחים מרהיבים שעשויים מנורות צבעוניות, ובכיכרות הוצבו בובות ענק.
באחת הנקודות המרכזיות הוצבה בענק, ובצבע אדום כמובן, פרסומת לחברת הבירות "גורדון". ספק אם מישהו מתושבי ולנסיה שמע אי פעם על עדי גורדון, אבל עבור עשרות האוהדים שהגיעו - ויגיעו - מישראל, מדובר בוודאי בסימן מיסטי למשהו שעומד לקרות. אולי.
21:30, ערוץ 20, תקציר בוואלה! ספורט: ולנסיה - הפועל ירושלים
2. ה"פואנטה דה סן לואיס", אולם הכדורסל של הקבוצה המקומית, מזכיר במידה לא מבוטלת את אולם הפחים המיתולוגי של הפועל חולון - אם כי הוא מרווח וחדיש יותר. בתוכו, יש פחות אווירה של פיאסטה ויותר אווירה של עבודה, אולי אפילו כוננות ספיגה, לקראת סדרת חצי גמר היורוקאפ מול הפועל ירושלים, שתיפתח הערב (שלישי, 21:30, שידור ישיר בערוץ 20, תקציר בוואלה! ספורט).
כששחקני הקבוצה הישראלית נכנסו אמש בשערי האולם, טראוויס פיטרסון התקבל בהתלהבות על ידי אנשי ולנסיה, זכר לקדנציה הקצרה שלו בקבוצה המקומית בשלהי העונה שעברה. הפורוורד האמריקאי הפגין כישורי שיחה בספרדית, ואף שלא הצליח להטביע חותם בקבוצה הזו, נראה שהוא חש בנוח.
כמו בכל יעד אליו מגיעה ירושלים העונה, גם כאן בולטת דמותו של אמארה סטודמאייר במרכז מאמצי השיווק ומכירת הכרטיסים. תמונתו מעטרת את הכותרת הראשית באתר הרשמי של ולנסיה, ולמרות ההערכה לה זוכים קרטיס ג'רלס וג'רום דייסון, כוכב ה-NBA בדימוס הוא זה שמרכז את מירב תשומת הלב. הספרדים הביעו תקווה שהאולם יתמלא לחלוטין ב-9,000 צופים, לראשונה העונה.
"סטודמאייר לא מתנהג כמו כוכב, הוא משחק בשביל החברים שלו לקבוצה, וזה אחד הדברים שהופכים את הפועל לכל כך מסוכנת", אמר הפורוורד הספרדי ז'ואן סאסטרה. "יש לקבוצה הזו כישרון אדיר בקו האחורי, והשחקנים שלה מצטיינים באחד על אחד. אני חושב שהמשחק הראשון הוא משחק המפתח. הביתיות ביורוקאפ חשובה מאוד, וקשה לנצח בחוץ".
3. ואכן, הביתיות חשובה בשיטת המשחקים החדשה של היורוקאפ, כשכל שלבי הנוקאאוט מתקיימים בסדרות של הטוב משלושה משחקים. ולנסיה, הודות למאזנה המושלם בטופ 16 (0:6), תיהנה מיתרון עד הגמר. במילים אחרות: קבוצה שתרצה לקחת ממנה את הגביע, תהיה חייבת לנצח אותה בוולנסיה.
ביורוקאפ הפסידו הספרדים רק פעם אחת בתשעה משחקי בית, אבל זה לא מוסיף לרגיעה שלהם מאחר שהיחידה שהצליחה להכניע אותם הייתה ירושלים. גם בליגה, אגב, מאזנם הביתי מרשים מאוד ועומד על 1:11, כשרק ריאל מדריד גברה עליהם. ולנסיה לא נוצחה באולמה כבר חמישה חודשים, ועומדת על רצף של 18 ניצחונות.
ובכל זאת, שיחות עם אנשים במועדון, עם אוהדים ועם פרשני כדורסל ספרדים מגלות כי החשש מקונן בליבם. הם זוכרים מה קרה לקבוצה הספרדית בעונה שעברה, כשעמדה בחודש פברואר על מאזן 0:28 בכל המסגרות; הפסד מפתיע אחד, ב-20 הפרש בבית ללימוז', הצית משבר מקצועי קשה שהוביל לקריסה: שבועיים מאוחר יותר הוא הפך לרצף של שלושה הפסדים והביא להדחה מהיורוקאפ, וכעבור שבועיים נוספים הודחה ולנסיה כבר ברבע גמר גביע המלך בידי גראן קנאריה.
אמנם קבוצתו של פדרו מרטינס נראית כמי שמגיעה במומנטום התקפי נהדר לסדרה הזו, אחרי שקלעה 92 ו-101 נקודות במשחקיה הביתיים מול חימקי מוסקבה ופואנלברדה בשבוע האחרון (כולל 26 מ-54 לשלוש ו-47 אסיסטים בשני הניצחונות), אבל תצוגת הנפל במוסקבה, שהובילה לתבוסה ב-24 הפרש במשחק השני ברבע גמר היורוקאפ, הזכירה לאנשים כאן דברים שהיו מעדיפים לשכוח.
4. כדי להבין עד כמה ולנסיה לוקחת את עצמה ברצינות, מספיק לסייר מסביב לאולמה הביתי. במקום מסתובבים עשרות ילדים ונערים, תלמידי בית הספר לכדורסל של המועדון שמוצב שם, וכולם לבושים במדים הכתומים המסורתיים. מחוץ לאולם נבנים שבעה מגרשים מקורים שמיועדים לדור העתיד של הקבוצה. בעלי המועדון עומד בראש "מרקאדונה", רשת הסופרמרקטים הגדולה בספרד.
לילדים האלה יש לאן לשאוף: אמנם ולנסיה נתנה את הכבוד הראוי לשניים מסמליה בעבר, ויקטור לואנגו ונאצ'ו רודילה, ו"הפרישה" את הגופיות שלהם, אבל על כל קיר פנוי במתחם מודפס פוסטר ענק של הקפטן הנוכחי, רפא מרטינס.
5. מצ'אפ מעניין לא פחות יתנהל על הקווים, ונראה שלפיאניג'אני יש יתרון עצום על מרטינס בכל הקשור לניסיון במעמדים האלה. הקריירה של המאמן הקטאלני החלה בקול תרועה רמה לפני 27 שנים, כשהיה עוזרו של הרב בראון בבדאלונה והחליף אותו במהלך עונת 1989/90. שבועות ספורים אחר כך, הוא כבר זכה בגביע קוראץ', אבל זה היה התואר האחרון שלו (למעט הסופרקופה הספרדי ב-2005).
לעומתו, המאמן האיטלקי של ירושלים עדיין לא הניף גביע אירופי, אבל עבר 23 סדרות פלייאוף במהלך הקריירה שלו, וניצח ב-21 מהן. השניים היחידים שהצליחו להכניע אותו היו ז'ליקו אוברדוביץ' ודושאן איבקוביץ'.