* המיקומים, המאזנים והסטטיסטיקות נכונים ליום שישי
לעונה הרגילה של ה-NBA נשאר רק קצת יותר מחודש, זה השלב בו את מרכז הבמה תופסים מאבקי המיקום השונים. בעוד שבין הקבוצות שהבטיחו מעשית את מקומן בפלייאוף יש כמה מאבקי מיקום מעניינים, הסיפורים המרתקים ביותר נמצאים כרגע במאבקים על המקומות האחרונים לפלייאוף בשני הקונפרנסים.
העונה הזו לא הייתה רגילה, כל הקבוצות עשו בה ניסיון אמיתי להיות תחרותיות, לכן הגענו לישורת האחרונה עם מעט מאוד קבוצות שאיבדו עניין לחלוטין. על המערב, שם יש שש בעקבות מקום אחד, נרחיב בהזדמנות אחרת. הפעם המיקוד יהיה במזרח המבולגן. ארבע קבוצות צמודות שם במקומות 7-10, כולל אחת שהפכה לסיפור הגדול של הליגה בחודשיים האחרונים, ולפחות עוד קבוצה מעליהן ואחת מתחתיהן יכולות להצטרף למאבק על מקום בין שמונה הגדולות. אלה הקבוצות, בהתאם למיקום כפי שהיה אתמול (שישי).
6. אינדיאנה פייסרס
מאזן: 31:33
מה נשאר לה: תשעה משחקי בית ושמונה משחקי חוץ. שמונה משחקים מול קבוצות במאזן חיובי. שלושה משחקים מול יריבות ישירות (משחקי בית מול מיאמי, שארלוט ומילווקי).
כושר נוכחי: משתפר. אינדיאנה סיבכה את עצמה לפני פגרת האולסטאר עם שישה הפסדים רצופים, ואפשרות הטרייד של פול ג'ורג' בוודאי לא הוסיפה לביטחון, גם של המערכת וגם של כוכב הקבוצה. באופן כללי מדובר בקבוצה כבויה, שרחוקה ממיצוי הכישרון שלה. ג'ורג' לא הסתיר במהלך העונה את חוסר שביעות הרצון שלו, ומעבר למילים זה בולט כמעט בכל דקה שלו על הפרקט. בקיץ אפשרות הטרייד תחזור להיות רלוונטית, עד אז הקבוצה של נייט מקמילן תנסה לוודא שהיא נשארת בפלייאוף כדי לפחות לתת לג'ורג' הזדמנות להזכיר מה הוא מסוגל לעשות בפוסט סיזן. אבל מאז הדדליין דווקא יש שינוי לטובה: מקמילן מצא חמישייה שעובדת, הספסל מתחיל לתרום, ג'ורג' איפס את הידית. זה הספיק לכמה משחקים טובים, כולל ניצחון ביוסטון ופייט מרשים בסן אנטוניו, ואם הם ימשיכו ככה הם ישמרו על מקומם בפלייאוף.
7. דטרויט פיסטונס
מאזן: 33:32
מה נשאר לה: שמונה משחקי בית ותשעה משחקי חוץ. שבעה משחקים מול יריבות במאזן חיובי. שלושה משחקים מול יריבות ישירות (בית מול מיאמי, חוץ בשיקגו ומילווקי).
כושר נוכחי: טוב מאוד. מתחילת פברואר הפיסטונס ניצחו 11 מ-17 משחקים, כאשר שישה שחקנים שונים היו הקלעים המובילים של הקבוצה במהלך המשחקים האלה. סטן ואן גנדי מתחיל למצוא את האיזון הנכון בסגל המגוון שלו, הוא מפעיל נכון יותר שחקנים כמו קנטביוס קולדוול-פופ ומרכוס מוריס. אף שחקן בסגל הזה הוא לא כזה שניתן לבנות סביבו קבוצה, גם לא אנדרה דראמונד שההתקדמות שלו די נעצרה, אבל כשיש שישה-שבעה שחקנים טובים שכל אחד מהם יכול לקלוע 20 נקודות ביום נתון, יש דרך לבנות קבוצת פלייאוף ראויה. זה מה שקורה בחודש וחצי האחרון.
8. שיקגו בולס
מאזן: 33:31
מה נשאר לה: שמונה משחקי בית ותשעה משחקי חוץ. שבעה משחקים מול קבוצות במאזן חיובי. שלושה משחקים מול יריבות ישירות (בית מול דטרויט, חוץ בשארלוט ומילווקי). חמשת המשחקים האחרונים בעונה מול ארבע האחרונות במזרח.
כושר נוכחי: בינוני ומטה. מאז הדדליין, נכון ליום שישי, שיקגו ניצחה את קליבלנד וגולדן סטייט, אבל הפסידה את ארבעת המשחקים האחרים, כולל תבוסה ביתית לדנבר והפסד באורלנדו. כמו אינדיאנה, גם שיקגו נמצאת בתקופת ביניים משונה בה לא ברור האם כוכב הקבוצה יישאר או שבקיץ תתחיל בנייה מחדש. עבור קבוצה שהביאה שמות גדולים כמו דווין וייד ורייג'ון רונדו, מדובר במצב בעייתי במיוחד. בדדליין ההנהלה ויתרה על שחקנים חשובים כדי לפנות מקום לצעירים שבינתיים לא מרשימים. ההרגשה היא שמדובר בקבוצה שמושכת לכמה כיוונים במקביל, והתוצאה על הפרקט היא חוסר יציבות קיצוני. שיקגו נראית כמו מועמדת טובה לצנוח למטה ככל שהעונה תתקדם, אבל יכולה להתגנב לפלייאוף בזכות המשחקים הנוחים בשבועיים האחרונים.
9. מיאמי היט
מאזן: 34:31
מה נשאר לה: עשרה משחקי בית ושבעה משחקי חוץ. שמונה משחקים מול קבוצות במאזן חיובי. שלושה משחקים מול יריבות ישירות (משחקי חוץ באינדיאנה, דטרויט ושארלוט).
כושר נוכחי: מצוין, מדהים, הזוי. הכושר הנוכחי של מיאמי הוא אחד הסיפורים הגדולים של עונת 2016/17, מהדברים שאין דרך הגיונית להסביר. מדובר בקבוצה שהגיעה אל נקודת אמצע העונה במאזן שלילי של 30:11, לאחר שאיבדה את הצעיר המבטיח ביותר שלה, ג'סטיס ווינסלו, שנפצע בשלב מוקדם. מיאמי לא תכננה להיאבק על שום דבר העונה והפציעה של ווינסלו סללה את הדרך לתחתית ולבחירת דראפט גבוהה. ואז הכל התהפך. זה התחיל עם רצף של 13 ניצחונות רצופים, וגם אחרי שנדמה היה שהסיפור נרגע, ההיט המשיכו בשלהם וניצחו שבעה מ-11 הבאים. פתאום הם חזק במאבק על המקום השמיני.
מאז אמצע ינואר ההתקפה של מיאמי מדורגת שישית בליגה, ההגנה שלישית, פער הנקודות ל-100 פוזשנים שני והמאזן הכי טוב. בתקופה הזאת יש לאריק ספולסטרה הנהדר שישה שחקנים שקולעים שלשות ביותר מארבעים אחוזים, כולל אנשים בשם רודני מקגרודר ואוקארו וויט. גוראן דראגיץ' חזר להיות האולסטאר מפיניקס, חסן וויטסייד ממשיך לשלוט בצבע וטיילר ג'ונסון כמעט מצדיק את החוזה שלו. אך יותר מכולם, מיאמי מבליטה שני שחקנים מושמצים שכל הליגה העדיפה להתרחק מהם. דיון וויטרס נמצא בזון שלא מתכוון להיגמר, הוא משתלט על המאני טיים עם הזריקות המטורפות שלו שלא מפסיקות להיכנס. מאז הסוויץ' הוא קולע 2.5 שלשות למשחק ב-44.9 אחוזים, רובן בסטפ בק עם שומר צמוד. ג'יימס ג'ונסון סוף סוף מצא דרך לשלוט בכוחות העל שלו ולהפוך את הכישורים הייחודיים שלו למחליף אנרגטי ויעיל שמשנה משחקים דרך אתלטיות, יכולת מסירה והגנה.
מיאמי אולי נמצאת באמצע החבורה שנאבקת על מיקום בפלייאוף, וקשה לדמיין אותה עושה משהו משמעותי גם אם תשתחל לפוסט סיזן, אבל כדאי מאוד להמשיך לעקוב אחרי הסיפור הזה. ספולסטרה מוכיח שהוא אחד המאמנים הטובים בליגה גם כשאין לו כוכבים בקבוצה, וכרגע המפגש שלו ושל מיאמי עם לברון ג'יימס בסיבוב הראשון נראה הרבה יותר מעניין ופיקנטי ממפגש אפשרי עם דווין וייד ושיקגו העצובה שלו.
10. מילווקי באקס
מאזן: 33:30
מה נשאר לה: שישה משחקי בית ו-12 משחקי חוץ. שמונה משחקים מול קבוצות במאזן חיובי. חמישה משחקים מול יריבות ישירות (בית וחוץ מול שארלוט, בית מול שיקגו ודטרויט, חוץ באינדיאנה). ביום שני מתחילה מסע של שישה משחקי חוץ במערב בעשרה ימים.
כושר נוכחי: טוב מהצפוי. כמה נאחס יכול להיות לקבוצה אחת? במשחק בו כריס מידלטון חזר מהפציעה שלו, ג'בארי פארקר קרע את ה-ACL וגמר את העונה. השניים שהיו אמורים להוביל יחד עם יאניס אנטטוקומפו את מילווקי אל העתיד בקושי הספיקו להגיד אחד לשני שלום העונה. הפציעה של ג'בארי חמורה והוא אמור לחזור רק במהלך העונה הבאה. איכשהו, היאניסים הצליחו לקחת את הבאסה בסבבה ולנצח שמונה מ-11 האחרונים נכון לשישי, למרות שהגריק פריק עצמו דווקא נראה כמעט אנושי לאחרונה. מידלטון חזר לכושר מהר, מייקל ביזלי נכנס למשבצת של ג'בארי כסקורר מהבחירה השנייה (עד שנפצע בעצמו) והספסל תמיד דואג לספק שני שחקנים ביום טוב. לא פייבוריטית להיכנס לפלייאוף בגלל לוח המשחקים הקשה, אבל אם תשרוד את המסע למערב אולי תצליח להתגנב פנימה.
11. שארלוט הורנטס
מאזן: 36:28
מה נשאר לה: עשרה משחקי בית ושבעה משחקי חוץ. תשעה משחקים מול קבוצות במאזן חיובי. חמישה משחקים מול יריבות ישירות (בית וחוץ מול מילווקי, בית מול שיקגו ומיאמי, חוץ באינדיאנה).
כושר נוכחי: גרוע מאוד. שארלוט פתחה את העונה באופן סביר ואחרי 44 משחקים עמדה על מאזן חיובי של 21:23, מאז היא הפסידה 15 מ-20 משחקים נכון לשישי. אי אפשר לתרץ את זה בהיעדרות של קודי זלר. בשארלוט כמו בשארלוט, קשה לדבר על קריסה אלא יותר על דעיכה קטנה, בעיקר בהגנה, שהפכה משחקים שהיא הייתה רגילה לנצח להפסדים. מאז הדדליין יש מגמת התאוששות, אבל ההורנטס יצטרכו לנצח בקצב גבוה מאוד כדי להדביק את הפער מהמקום השמיני. עד ה-28 במרץ רוב המשחקים יהיו בבית, אם יש לשארלוט סיכוי להיאבק על מקום בפלייאוף היא תצטרך להשתמש בתקופה הזאת.