בעוד כמה שנים כשתראו את שאלת הטריוויה "מי הכדורגלן הגרמני הראשון שכבש שלושער באיטליה במסגרת ליגת האלופות/ליגה אירופית/גביע אופ"א?" תדעו שהתשובה היא מפתיעה ומאוד לא צפויה. זה לא גרד או תומאס מולר, לא מירוסלב קלוזה או מריו גומז, לא יורגן קלינסמן, רודי פלר, קרל היינץ רומניגה, אווה זלר, גינטר נצר או אוליבר בירהוף.
אפשר להמשיך לזרוק שמות של כובשים גרמנים אגדיים עוד הרבה זמן. התשובה הנכונה היא לא אחר מאשר לארס שטינדל. כן כן, הקשר/חלוץ בן ה-28 עשה את זה כשהוביל את בורוסיה מנשנגלדבאך לקאמבק ענק ו-2:4 מול פיורנטינה בפירנצה. הסייחים חזרו מהפסד 1:0 בבית ופיגור 2:0 כששטינדל כובש שלושער ואנדראס כריסטנסן מוסיף אחד נוסף וגלדבאך משלימה ניצחון 3:4 בסיכום המפגשים בדרך לשמינית גמר הליגה האירופית. השלושער הזה, אגב, היה הראשון בקריירה של שטינדל שהגיע ב-2017 כבר ל-8 שערים, זהה לכמות שכבש בכל 2016.
הפריחה המאוחרת יחסית של שטינדל משמחת. למה? גם כי הוא מתגלה ככדורגלן מצוין וכובש בחסד, אבל גם כי מדובר בטיפוס קצת שונה בכדורגל. שטינדל גדל בנוער של קרלסרואה, שם גדלו כדורגלנים גדולים כמו אוליבר קאהן, הקאן צ'לאנוילו, יינס נובוטני ושיחקו עוד כוכבים רבים במרוצת השנים. שטינדל עצמו שיחק בקלסרואה עונה מלאה אחת בלבד בבונדסליגה (שתי הופעות נוספות בעונה אחרת) ועונה נוספת בבונדסליגה השנייה. לא זו בלבד ששטינדל גדל בנוער של קרלסרואה, אלא שהיה גם אוהד שרוף של הקבוצה.
בריאיון שקיים עם מגזין 11Freunde באוקטובר, הוחלט להפתיע את שטינדל. המראיין הגיע עם תמונה קבוצתית של קרלסרואה מ-1994 וביקש מקפטן בורוסיה מנשנגלדבאך לנקוב בשמם של כל השחקנים. שטינדל לא התקשה בכלל לציין את כל השמות. כשהגיע לשם של תומאס "איקה" הסלר, אמר שטינדל בהתרגשות: "שמרתי עד היום את החולצה מאותה עונה עם השם שלו מאחור. לשמחתי יום ההולדת שלי הוא בקיץ ולכן ההורים שלי קנו לי חולצה חדשה של קרלסרואה בכל שנה". בקיץ 2010 עזב שטינדל את מועדון נעוריו ועבר להאנובר מהבונסדליגה. כבר אחרי שתי עונות בהאנובר, הגיעה הצעה מפתה מאוד מגלדבאך והדירקטור הספורטיבי שלה, מקס אברל. שטינדל דחה את ההצעה בנימוס. "לא הרגשתי שאני מוכן עדיין לעשות את הצעד הזה קדימה לגלדבאך", אמר בריאיון ל-SPOX, "הייתי צריך להמשיך לפתח את עצמי ולגדול בהאנובר".
בהאנובר היה שטינדל קשר במרכז המגרש, מעין פליימייקר. כשגלדבאך הצליחה לשים עליו יד, בקיץ 2015, הוא הגיע כמחליפו של כריסטוף קראמר, שסיים השאלה בת שנתיים וחזר ללברקוזן. כלומר, שטינדל הגיע שוב כקשר. המאמן דאז, לוסיאן פאברה, ייעד אותו לקישור האחורי למרות שכבר במשחק הבכורה שלו, שטינדל כבש צמד ב-1:4 מול סט. פאולי בגביע. אחרי חמישה מחזורים ואפס נקודות בפתיחת 2015/16 החליט פאברה - שעשה הישג עצום והפך מועדון גדול שוב גם לקבוצה גדולה - להתפטר. מחליפו, אנדרה שוברט, החליט להזיז את שטינדל קדימה להתקפה, ליד רפאל הברזילאי וקצר את הפירות באופן מיידי. שטינדל הפך גם לכדורגלן שכובש את השער הראשון של הסייחים אי פעם בליגת האלופות כשמצא את הרשת בהפסד הדרמטי 2:1 מול מנצ'סטר סיטי בבית. מאז, הוא לא הפסיק להפציץ והיה חלק משמעותי מהתחייה של גלדבאך, שסיימה במקום הרביעי ועלתה שוב לליגת האלופות.
שטינדל הוא לא הכדורגלן הטיפוסי. הוא בודק תוצאות ועוקב באדיקות אחרי כל הקבוצות בהן שיחק (קרלסרואה והאנובר בינתיים), שומר על קשר עם החברים מהקבוצות הללו ואפילו בודק כל הזמן תוצאות של חברים ששיחקו איתו בעבר. הוא מחובר מאוד לתרבות האוהדים בגרמניה ולכן הוא נחשב לשחקן אהוב מאוד. בניגוד למרבית אם לא כל הכדורגלנים שעוברים לבורוסיה מנשנגלדבאך/שאלקה/בורוסיה דורטמונד ומעדיפים לקבוע את מקום מגוריהם בערים אטרקטיביות באזור כמו קלן או דיסלדורף, שטינדל קנה דירה במנשנגלדבאך האפרורית. פשוט כי חשוב לו להסתובב בעיר ולהרגיש את האוהדים. "ההחלטה לגור במנשנגלדבאך הייתה החלטה מודעת לחלוטין", אמר השחקן בריאיון לאתר הבונדסליגה, "חשוב לי מאוד לגור ולנשום את המועדון והעיר, אני חייב לדעת כמה בורוסיה חשובה לאוהדים ומה היא בשבילם. אני מסתובב ברחובות ואתה יכול לראות כמה שבורוסיה היא חלק מהחיים של כולם, התוצאות והמצב של הקבוצה נמצאים עמוק בלב של כולם פה".
בראיונות נוספים דיבר שטינדל על כך שהליגה הגרמנית חייבת להישאר בפורמט הנוכחי ולא להיכנע לשווקי הטלוויזיה הגדולים. כלומר, להמשיך במסורת בה מרבית המשחקים (חמישה) נערכים בשבת בשעה 15:30 שעון גרמניה, ולא מפוזרים על פני כמה ימים בשעות שונות. הוא גם דיבר נגד הכנסת עזרים טכניים למשחק כשאמר: "אני לא רוצה שיפגעו בשטף של המשחק, הוא נהדר כמו שהוא. אם ימשיכו להכניס עוד אמצעים טכנולוגיים, המשחק יהיה של 105 דקות במקום 90, עזבו את המשחק בשקט". כשנשאל לגבי ביטול חוק ה-50+1 בכדורגל הגרמני והכנסת משקיעים זרים כמו באנגליה, אמר שטינדל: "אני ממש לא חושב שזה צריך לקרות. תראו איך קבוצות הצליחו להתקדם בשנים האחרונות בלי משקיעים זרים, מיינץ, אוגסבורג, לפני כן האנובר. משקיעים הם לא ערובה לאיזושהי הצלחה". שטינדל גם הביע התנגדות לר.ב. לייפציג ואמר שחשוב מאוד לשמר את המסורת ואת תרבות האוהדים.
שטינדל הפך מהר מאוד לפייבוריט של הקהל בבורוסיה פארק, גם בזכות היכולת וגם בזכות הקשר המיוחד שהוא מחפש עם האוהדים. בקיץ, אחרי העזיבה של גרניט ג'אקה לארסנל והפרישה של מרטין שטרנצל, הוא קיבל את סרט הקפטן והפך בפעם השנייה בקריירה לקפטן אחרי שגם בהאנובר ענד את הסרט. למרות זאת, המנהיגות של שטינדל היא אחרת מעט מזו עליה מדברים תמיד. הוא לא מאלה שצועקים ו"מטריפים" את החברים שלהם, לא עושה דאווינים של מנהיגות, אלא בחור שקט וסולידי שמתרחק מכל גינוני מנהיגות ובאופן טבעי תמיד נמצא ברקע. אולי בגלל זה הוא גם פרץ רק עכשיו.
"אני מודע היטב לכך שאני לא בחזית", הוא הודה בריאיון ל-11Freunde, "זה גם בגלל סגנון המשחק שלי. אני חושב שאני שחקן די חשוב לקבוצה, אבל אני לא משחק כדורגל מרהיב של תרגילים ודברים כאלה. אני בועט יותר עם החלק הפנימי מאשר עם המלא. כבר בנוער הייתי תמיד ברקע ולא בחזית. לשמחתי הצלחתי להתפתח בצל ולא תחת אור הזרקורים, בדיוק כמו סגנון הריצה שלי: תמיד, תמיד, תמיד אני רץ 12 קילומטר, אבל בלי ספרינטים (צוחק)". אחרי הניצחון מול המבורג בגביע, אמר עליו המאמן דיטר הקינג: "לארס לא רק נמצא בכושר פנטסטי על המגרש, אלא בעיקר בדרך בה הוא מוביל את הקבוצה מחוץ למגרש. אפשר לראות כמה ביטחון יש לו ואיך הוא תמיד יודע לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון. הוא שחקן חשוב מאוד בשבילנו ואני שמח שהוא בקבוצה".
שטינדל מזכיר מעט את תומאס מולר בימיו היפים. סוג של טיפוס אחר, לא עם כדורגל מבריק ומלהיב, אבל אחד שמסוגל לעשות את הדבר הכי חשוב בכדורגל: להכניס את הכדור לרשת בהזדמנות אחת ולהרוג את היריבה ואת המשחק. לכן, ובשל היכולת החלשה של מולר מאז ההדחה מליגת האלופות מול אתלטיקו מדריד לפני שנה, גוברים הקולות לזמן את שטינדל בפעם הראשונה בקריירה לנבחרת. ואמנם, נראה שהוא היה חסר מאוד לאלופת העולם ביורו האחרון. אחד כזה שיכול להיכנס כמחליף, נטול אגו ובעל יכולת לכבוש שערים כשהפקק תקוע. משהו שחסר מאוד לגרמנים אחרי הפציעה של מריו גומז והבצורת של מולר בצרפת. נכון שהוא חסר ניסיון במדים הלאומיים וברזומה שלו הופעה אחת בלבד במדי הנבחרת הצעירה, אבל הוא הוכיח שאינו מתרגש ממעמדים גדולים כשכבש בעונה שעברה שלושה שערים בליגת האלופות - כולל צמד מול סביליה - ועוד שניים השנה ושלושה בליגה האירופית. גם כשהיה בהאנובר כבש ארבעה שערים בליגה האירופית בשתי עונות.
עוד סיפור שממחיש עד כמה שטינדל אוהב את האוהדים והקהילה ומרגיש מחובר אליהם הגיע בניצחון 1:2 של מנשנגלדבאך בהמבורג, שהיה ניצחון החוץ השישי ברציפות של הסייחים, דבר שלא עשו מאז 1969/70. לפני המשחק צולם שטינדל בהגרלת הצדדים כשהוא מתעלם בלי משים מידו הקטנה של מביא כדורים חמוד ששלח את ידו כדי ללחוץ אותה עם זו של קפטן גלדבאך. אחרי המשחק, וכשהדבר הובא לידיעתו, צייץ שטינדל שיעניק את חולצת המשחק שלו חתומה לילד וכתב: "אני מתנצל, לא שמתי לב לכך בהתרגשות ובלחץ של הדקות שלפני משחק גדול".
על הסיכוי שלו להגיע לנבחרת בשל הכושר הנהדר שלו אמר שטינדל: "אני רק מנסה לשחק הכי טוב שאני יכול. לגרמניה יש איכות גבוהה מאוד בהתקפה ויש המון שחקנים צעירים שמתדפקים על דלתות ההרכב. בגיל 28, אני לא שייך לקבוצת הכישרונות האלה. כמובן שהייתי מאושר מאוד לשחק בנבחרת, אבל אני שמח מאוד עם הקריירה שלי ואיך שהיא התפתחה. אם לא יזמנו אותי ולא אשחק בנבחרת, אז אין מה לעשות. זה לא סוף העולם".
שטינדל והחולצה שיעניק לילד
בונדסליגה 2016/17
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 באיירן מינכן34 25 7 2 22-89 82 2 ר.ב. לייפציג34 20 7 7 39-66 67 3 דורטמונד34 18 10 6 40-72 64 4 הופנהיים34 16 14 4 37-64 62 5 פ.צ. קלן34 12 13 9 42-51 49 6 הרטה ברלין34 15 4 15 47-43 49 7 פרייבורג34 14 6 14 60-42 48 8 ורדר ברמן34 13 6 15 64-61 45 9 בורוסיה מנשנגלאדבך34 12 9 13 49-45 45 10 שאלקה 0434 11 10 13 40-45 43 11 פרנקפורט34 11 9 14 43-36 42 12 לברקוזן34 11 8 15 55-53 41 13 אוגסבורג34 9 11 14 51-35 38 14 המבורג34 10 8 16 61-33 38 15 מיינץ34 10 7 17 55-44 37 16 וולפסבורג34 10 7 17 52-34 37 17 אינגולשטאדט34 8 8 18 57-36 32 18 דרמשטאדט34 7 4 23 63-28 25