שבת שעברה, הדקה ה-74. באסטיה נקלעה לפיגור 2:0 מול אנז'ה, והמאמן פרנסואה צ'יצ'וליני החליט לבצע חילוף שלישי. הקפטן יאניק קהוזאק, שרק חזר מהשעייה, פינה את מקומו לטובת השחקן בעל השם המרענן, ניקולא סן רוף. כאשר הקפטן יצא, הוא נפגע קלות משלט החילופים שהניף השופט הרביעי. זה מיהר לבקש סליחה, אבל מסתבר שעשה זאת מאוחר מדי. לא היה צריך יותר ממגע קל כדי להוציא את קהוזאק משלוותו. "פעולת הנקם" הייתה מיידית. הקשר חבט בשלט והפיל אותו מידיו של השופט הרביעי ההמום, לפני שסינן: "מה אתה תוקע לי את זה פתאום?". בינתיים כבר הגיע השופט הראשי ואחרי התייעצות מהירה שלף את הכרטיס האדום. עוד אדום.
קהוזאק לחץ את ידו של השופט הרביעי כמחוות התנצלות וירד לחדרי ההלבשה. מבחינתו, זה דבר שבשגרה. זו אולי הייתה הרחקה ראשונה שלו העונה באדום ישיר, אבל שלישית בארבעה משחקים! הורחק, חזר, הורחק, חזר והנה שוב נשלח למקלחת מוקדמת. לפחות הפעם לא השאיר את קבוצתו עם שחקן פחות. האמת שגם לזה כבר התרגלו בקורסיקה. הרי מדובר באיש שהשווה כעת את שיא האדומים לעונה אחת בצרפת (יש לו ארבעה - כמו פלורן לאביל ב-1996/97 ודויד ז'מאלי ב-2002/03) וגם המורחק המוביל באירופה בארבע השנים האחרונות עם 10 אדומים, מתוך ה-15 שצבר במהלך הקריירה.
"זו הייתה ההרחקה המגוחכת ביותר שלו ואחת המגוחכות שנראו כבר זמן רב", כתבו ב"פראנס פוטבול". הפרשן פייר מנס דווקא הציע גישה אחרת בבלוג שלו ב"קאנאל +" וטען: "קהוזאק לא ממושמע בתוך המגרש ואסף כבר מספיק כרטיסים, אז למה צריך להוסיף לו? אני חושב שאפשר היה למחול לו הפעם". מה שבטוח, התקופה האחרונה לא מסייעת לקפטן העצבני של באסטיה לתקן את תדמית הילד הרע. מוזיאון הכרטיסים האדומים לא מפסיק להתחדש.
יאניק קהוזאק הוא קורסיקני אמיתי. הוא נולד באז'קסיו, בירת האי הנמצאת בחלקו הדרומי, והחל את דרכו במחלקת הנוער של גאזלק, הקבוצה השלישית של קורסיקה. אולם, בגיל 17 הצפין לקורסיקה עילית וסגר מעגל בבאסטיה. זה בדיוק אותו מעבר שעשה סבו, מאמן העבר פייר קהוזאק, ששיחק גם בנבחרת צרפת (1957) והוביל את באסטיה כמאמן לגמר גביע אופ"א ב-1978. ב-2005 ירדה הקבוצה לליגה השנייה בצרפת, אבל לקהוזאק זה עשה טוב. הוא קיבל הזדמנות כבלם בקבוצה הבוגרת ולאחר מכן עשה הסבה לקישור. כך זכה לשחק באצטדיון פוריאני, לעיני היציע המרכזי הקרוי על שמו של סבא פייר.
מאותה עונה, קהוזאק הוא "האריה של פוריאני". הסמל הבלתי מעורער של באסטיה, אחד ש"דם כחול זורם בעורקיו". הוא נשאר למרות הירידה לליגה השלישית ב-2010 והנהיג רביעיית קורסיקנים שגדלה יחד (ז'אן לואי לקה, ז'יל צ'וני וז'וליאן פאלמיירי, שהספיק לעזוב בקיץ ובאופן אירוני הורחק במקביל בשבת במדי ליל) והקפיצה את באסטיה בחזרה לליג 1 תוך שנתיים. במקביל הוא גם המייצג הכי נאמן של האי בו נולד נפוליאון בונפרטה. "קהו", כך הוא מכונה, משחק בנבחרת קורסיקה כאשר היא מתכנסת ומציג את האינטרסים של תושבי האי בכל הזדמנות. לא הפתיע, אם כך, שלחתונה שלו ב-2012, אותה ערך בבית העירייה באז'קסיו, הגיעו גם שחקני שתי היריבות.
"אני לא יודע אם הייתי יכול להצליח מחוץ לקורסיקה", הודה קהוזאק בראיון לאחר שרשם את הופעתו ה-300 במדי באסטיה. "זה המקום היחיד בו שיחקתי, הסגנון שלי מתאים לערכים של המועדון. היו לי הצעות, אבל או שהמאמן לא היה מוכן לשחרר או שאני לא רציתי ללכת. אני חש גאווה שאומרים שאני מייצג את המנטליות הקורסיקנית". פרנסואה צ'יצ'וליני, המאמן שסיים את תפקידו לאחר ההרחקה של קהוזאק בשבת, הסביר מהי אותה מנטליות: "הוא מייצג את כל הערכים של קורסיקה - נתינה עצמית, הקרבה, עבודה קשה, אבל גם זעם בלתי נשלט".
אצל קהוזאק, המזג החם מופיע אך ורק על המגרש. רוב ההרחקות שלו הגיעו בעקבות דיבורים מיותרים, ויכוחים עם שופטים והרבה עצבים. לאו דווקא תיקולים קשים. ברנאר קאזוני, שחקן נבחרת צרפת בסוף שנות ה-80' והמאמן הראשון שנתן לקהוזאק הזדמנות בבאסטיה, התחנן אחרי אחת ההרחקות הראשונות של קהוזאק: "אם רק היה מצליח להימנע מלדבר עם השופטים... אם היה מצליח... הוא קשר אחורי שקורא את המשחק בצורה מצוינת. הבעיה שהוא מתעצבן בקלות ומתקשה לשלוט בעצמו".
הנה למשל ההרחקה בספטמבר 2014, ב-0:0 הביתי מול נאנט. השופט טוני שאפרון העניק פנדל לקבוצה האורחת, וקהוזאק לא אהב את ההחלטה, בלשון המעטה. הוא התווכח עם השופט וקינח עם דחיפה קלה שעלתה לו בכרטיס אדום והשעייה בת חודש. מאז הספיק להוסיף עוד שבעה אדומים לרזומה. "יאניק מעולם לא פצע שחקן", הגן עליו השבוע עוזר המאמן בנואה טאבנו. "הוא מקבל צהובים בעיקר על דיבורים ומחאות. הוא לוקח על עצמו הרבה, אבל חייב להבין שלא יוכל לפתור לבדו את כל הבעיות של המועדון".
המגן ז'יל צ'וני, החבר הטוב שעלה עם קהוזאק מקבוצת הנוער של באסטיה, ניסה להאיר זרקור על הטיפוס שמחוץ למגרש. "הוא בחור אדיב וחביב", אמר ל"ל'אקיפ". "מחוץ למגרש הוא מאוד מאופק, אפילו ביישן. הוא יכול לשבת בפינה ולא לומר מילה. כשהיינו בליגה השלישית, הוא בכלל חשב להיות מהנדס יער. הוא עובר שינוי כשהוא נכנס למגרש, יש בזה משהו, אבל הוא באמת לא אדם רע. הוא חי למען באסטיה וגם ימות למענה". הבלם פרנסואה מודסטו, יליד באסטיה ששב לקבוצה עם חזרתה לליגה הבכירה ופרש בעונה שעברה, הוסיף: "קהו לא יכול לפגוע בזבוב. אם מחר יראה כלב נטוש ברחוב, הוא יאסוף אותו לביתו. הוא משוגע על חיות. פעם אחת הצעתי לו אוגר לחג המולד, כמעין בדיחה. אמרתי לו שזה בסדר אם יוותר. עד היום האוגר הזה אצלו".
קהוזאק באמת לא כסחן יוצא דופן, אבל מדי פעם הוא מחליק למחוזות הברוטאליות. כך היה בדצמבר האחרון, כאשר ניסה לחסום את לוקאס מורה מפריס סן ז'רמן ועשה זאת בעזרת מרפק מסוכן לעבר הגרון של הברזילאי. לוקאס נחלץ בנס מפגיעה קשה, קהוזאק נחלץ איכשהו מהתייצבות בפני ועדת המשמעת. אוהדי פ.ס.ז' מיהרו להקניט ברשתות החברתיות: "הוא אולי חס על בעלי חיים, אבל לא על הגוף של שחקנים יריבים".
זו התדמית של קהוזאק ובה הוא מנסה להילחם בשנים האחרונות, אם כי ללא הצלחה. היד של השופטים קלה על ההדק מולו וגם השחקנים היריבים יודעים בדיוק איך לגרום לו לצאת מכליו. זה לא כל כך קשה. "הצמידו לי תווית של שחקן מלוכלך, למרות שמעולם לא פצעתי שחקן בצורה רצינית ורוב הכרטיסים שלי היו על דיבורים", אמר בראיון באוקטובר האחרון והודה: "אחרי שנוצרה התדמית, התאמתי עצמי אליה. חציתי גבולות בשלב מסוים, אבל אני הרבה יותר רגוע ושקט בשנתיים האחרונות. אני צריך להיות מספיק חכם ובוגר כדי לא ליפול למלכודות". הבעיה שהוא טומן אותן לעצמו.
הסטטיסטיקה, כאמור, מוכיחה שקהוזאק לא נרגע. קצב צבירת הכרטיסים רק הלך וגבר. עם ארבעה אדומים (הכי הרבה בצרפת) ושבעה צהובים (שני רק לאוסבלדו ויסקארונדו מנאנט) הוא כרגע "המכורטס" מספר 1 בליגות הבכירות באירופה. מריו באלוטלי הוא נופת צופים בהשוואה אליו. קהוזאק כבר קורא תיגר על שיאו של סיריל רול, עוד אקס באסטיה שמזוהה בעיקר עם מארסיי וניס, ופרש ב-2010 אחרי שצבר 22 כרטיסים אדומים ב-17 עונות בליג 1. רק שיש כמה הבדלים: קהוזאק משחק כל חייו בבאסטיה ואילו רול אסף אדומים בשישה מועדונים שונים; רול גם ספג 14 אדומים ישירים ובעקבות עבירות גסות, בעוד קהוזאק ראה רק חמישה ישירים ובדרך כלל על תקריות עם שופטים; ורול "בשיאו" צבר שלושה אדומים בעונה אחת, כשקהוזאק העונה כבר עם ארבעה. והיד עוד נטויה.
בהשראת הקפטן שלה, באסטיה מדורגת אחרונה בטבלת הפייר פליי של הליגה הצרפתית כמעט באופן קבוע מאז שחזרה. היא הייתה הקבוצה הכי פחות הוגנת ב-2013, התקדמה למקומות 17 ו-19 בשנתיים שלאחר מכן, אך החזירה לעצמה את התואר בעונה שעברה וגם השנה צועדת בבטחה בפסגה עם 11 הרחקות. אם בשנים עברו זה היה בסך הכול קוריוז, העונה זה עלול להיות הגורם העיקרי לירידת ליגה. באסטיה נמצאת מתחת לקו האדום, לא ניצחה עדיין ב-2017 ונואשת לקבל בחזרה את המנהיג שלה. היא תצטרך לחכות עוד שלושה משחקים.
בעונה שעברה, לאחר ההסתבכות בתחתית, קהוזאק הוסט לעמדה קצת יותר קדמית והפתיע עם כדרורים לא שגרתיים, יצירת מצבים ואפילו שני שערים יפים. שניים מתוך שלושה בלבד שיש לו בליג 1 ושישה בסך הכול בקריירה כולה. "זה נדיר שבגיל 32 שחקן מצליח לבצע שינוי כזה בסגנון שלו, אבל המועדון היה זקוק לזה ממני", הסביר קהוזאק. "זו האהבה שמניעה אותי. החולצה הזו נכנסה מתחת לעור שלי ואתן הכול למענה". גם אם צריך לחצות עוד גבול אחד או שניים.
