אח על מלא: ההצלחה הגדולה של סימונה אינזאגי כמאמן לאציו

"זה היה משחק מושלם", אמר סימונה אינזאגי אחרי שלאציו ניצחה אתמול 0:2 את רומא, במשחק הראשון בחצי גמר הגביע האיטלקי. עבור המאמן בן ה-40 היתה זו סגירת המעגל המושלמת, כי הרי את הצ'אנס הראשון לעמוד על הקווים הוא קיבל אחרי שהנשרים הובסו 4:1 בדרבי בתחילת אפריל 2016, והוא קודם מהקבוצה הצעירה על תקן ממלא מקום זמני במקומו של סטפאנו פיולי. פחות משנה מאוחר יותר, נראה כי הוא בדרך הנכונה להחזיר את לאציו לבמה המרכזית, אולי אפילו לליגת האלופות.

האב, ג'אנקרלו אינזאגי, הריח את המינוי עוד במהלך הדרבי ההוא. כאשר הכדור הרביעי של ג'אלורוסי נשק לרשת של לאציו, הוא פנה לבנו הבכור פיליפו שישב לצידו ואמר: "זהו, עכשיו סימונה יהיה הבוס". וכך היה. מיד אחרי ההודעה הרשמית, מיהר פיפו לשלוח לאחיו ברכות. "תהיה אמיץ, זה הרגע הגדול שלך", הוא כתב לו. לא היתה שם כל קנאה, רק אחוות אחים, כמו שהיה תמיד במשפחת אינזאגי. עוד בילדותם, כאשר כולם רצו שפיליפו ישחק בקבוצה שלהם בחצר ביתם, היה לו תנאי הכרחי – גם סימונה הקטן חייב לשחק לצידו.

עוד בנושא

גביע איטלקי: לאציו ניצחה את רומא 0:2 במשחק הראשון בחצי הגמר
גביע גרמני: באיירן מינכן ובורוסיה מנשגלאדבך עלו לחצי הגמר
גביע אנגלי: סיטי עלתה לרבע הגמר עם 1:5 על האדרספילד
גביע צרפתי: 3:4 משוגע למונאקו על מארסיי, פ.ס.ז' קרטעה

פיפו קיווה להצליח כמאמן בליגה הבכירה הרבה לפני סימונה. הוא הגשים את השאיפה כאשר התיישב על ספסל מילאן בקיץ 2014, אבל ההרפתקה נמשכה עונה אחת בלבד, והתבררה כמשימה בלתי אפשרית עם סילביו ברלוסקוני. כיום עובד פיליפו בוונציה בליגה השלישית, ומוביל את הטבלה בקרב עליה צמוד ומרתק מול פארמה, אבל מנצל כל רגע פנוי כדי לראות לא רק את המשחקים של לאציו אלא אפילו את האימונים בערוץ הטלוויזיה של המועדון. הוא מפרגן לאחיו בכל הזדמנות, מחזיק לו אצבעות, והם מחליפים חוויות על בסיס יומיומי. סביר להניח שסימונה אף מיישם לא מעט טיפים של האח המנוסה שעבד במהלך הקריירה עם מיטב המאמנים. מצד שני, גם לאינזאגי הצעיר לא חסרו מורים מצוינים.

פיליפו היה, כמובן, האח המפורסם במשפחה עם קריירה מזהירה במדי יובנטוס, מילאן והנבחרת. הוא אלוף העולם ב-2006, זכה פעמיים בליגת האלופות והיה אלוף איטליה שלוש פעמים וסימונה מגדיר אותו כאחד החלוצים האיטלקים הטובים ביותר אי פעם. סימונה היה "האח של", אולם גם לו יש דאבל מפואר, בו זכה בעונת הבכורה שלו בלאציו, אליה הצטרף ב-1999. הוא היה חלק אינטגרלי מהסגל של כוכבי על, עם פאבל נדבד, חואן ורון, דייגו סימאונה, מרסלו סאלאס, רוברטו מנצ'יני ואלן בוקשיץ', וכבש לא פחות מ-19 שערים בכל המסגרות ב-1999/00, כולל רביעיה היסטורית לרשת מארסיי בליגת האלופות. כל השמות הגדולים עזבו במהלך השנים, בעוד האימפריה של לאציו הלכה ונחלשה, אבל אינזאגי נשאר – והוא עדיין שם, משלים עוד מעט 18 שנה במועדון.

פיליפו האריך ימים בטופ העולמי למרות הפציעות הקשות ושיחק כמעט עד גיל 39. סימונה איבד את הכושר מוקדם הרבה יותר, ובשנים האחרונות, בין השאלה להשאלה, כאשר מיעט מאוד לראות את הדשא, כבר החל לחשוב על הפרק הבא בחיים כמאמן. הוא ראה בכך ייעוד, והיה גאה להתחיל לעבוד עם קבוצת הנוער של לאציו ב-2010, בעוד אחיו הבכור עדיין מתרוצץ על המגרשים. זו היתה תקופה פוריה ומוצלחת, ולקראת סיומה אף הניבה תארים. אינזאגי הצעיד את חניכיו לזכיה בשני גביעים, והיה קרוב מאוד גם לאליפות, אותה הפסיד רק בפנדלים בגמר לטורינו. כאשר פיולי פוטר, לא היסס הבעלים קלאודיו לוטיטו לזרוק אותו למים העמוקים כאופציה זמנית, ואינזאגי עשה עבודה מרשימה בשבועות הספורים עם קבוצה במשבר עמוק. עם זאת, לוטיטו כן נרתע מלתת לו את המושכות באופן קבוע. הוא סבר שהמועדון זקוק לאיש מקצוע מנוסה ונוצץ הרבה יותר.

ביוני, אחרי שאינזאגי סיים את חלקו, נפוצו בארץ המגף הדיווחים לפיהם הוא היה בדרך לסלרניטנה מהליגה השניה, אף היא בבעלות לוטיטו. בינתיים, היה עסוק הנשיא במשא ומתן עם שני הארגנטינאים הנחשקים ביותר בשוק – חורחה סמפאולי ומרסלו ביילסה, והצליח לגייס את האחרון. לפחות כך הוא חשב כאשר לאציו הוציאה את ההודעה הרשמית ב-6 ביולי, אך כעבור יומיים "התפטר" ביילסה וטען כי מעולם לא חתם על חוזה באופן סופי כי ההבטחות שניתנו לו הופרו על ידי המועדון. את האמת המדויקת מאחורי הפארסה אולי לא נדע לעולם, אך את אינזאגי הפרטים לא הדאיגו במיוחד כאשר קיבל לפתע טלפון מלוטיטו בעודו נופש עם משפחתו על שפת הים. סלרניטנה לא היתה רלוונטית עוד – הוא היה בדרך חזרה ללאציו. "הסכמתי מיד. זה המועדון שאני אוהב יותר מכל, לא חשבתי פעמיים", הוא הצהיר.

בדיעבד, אחרי הפתיחה המוצלחת, הרשה לעצמו אינזאגי לספר על התסכול מהוויתור הראשוני על שירותיו. "חשבתי שהגיע לי יותר קרדיט על המשחקים בסוף העונה שעברה. לא הבנתי למה היה צריך לרדוף אחרי ביילסה וסמפאולי", הוא אמר לקוריירה דלו ספורט בנובמבר, וציין שלמאמן מקומי יש מלכתחילה סיכוי טוב יותר לזכות באמון האוהדים. ואכן, האולטראס תמכו בו, והוא קיבל גיבוי מכל עבר עוד לפני תחילת העונה, על אף החשש הטבעי מחוסר נסיונו. האח פיליפו הוא המעריץ מספר אחת, אבל אנשים רבים איתם עבד סימונה בעבר חזו שהוא ניחן בתכונות הנדרשות כדי להוכיח את עצמו באופן מיידי. אחד מהם הוא המנטור החשוב ביותר בחייו, מטראצי.

לא מדובר במרקו מטראצי, הבלם שנכנס להיסטוריה בתקרית עם זינדין זידאן בגמר המונדיאל, אלא באביו ג'וזפה שאימן את פיאצ'נצה בעונת 1998/99 והעניק לסימונה, אז חלוץ צעיר, את ההזדמנות האמיתית בליגה הבכירה. עד אז, הוא נשלח בהשאלה לליגות הנמוכות, ואף אחד לא ממש ספר אותו. בזכות מטראצי, הוא זכה למקום בטוח בהרכב, קרע רשתות ועבר תוך שנה לאולימפיקו. בקיץ טען המאמן הוותיק: "סימונה פרפקציוניסט. הוא לא מהסס לעשות שינויים תוך כדי המשחק, מנסה דברים חדשים, תמיד מתכונן באופן מעמיק לכל התמודדות. ההצלחות שלו עם הקבוצה הצעירה של לאציו גרמו לי אושר. הוא יוצר קשר טוב עם השחקנים, דוגל בכדורגל התקפי ורוצה לגרום הנאה לקהל".

ואכן, לאציו של אינזאגי הולכת על ניצחון בכל משחק ומשחק. אפשר היה לראות זאת כבר ב-3:4 המרתק מול אטאלנטה במחזור הראשון. כחלוץ עבר, הוא יודע לתת עצות נכונות לסקוררים, וצ'ירו אימובילה – שהצליח עד כה בקריירה רק עם זדנק זמאן וג'אמפיירו ונטורה – מצא מאמן שלישי שסומך עליו בעיניים עצומות ופורח עם 14 שערי ליגה. גם באלדה קייטה המוכשר מתחיל למצוא את הפוטנציאל עם שיא אישי של שבעה כיבושים. אלא שהמעמסה ממש לא נופלת רק עליהם. 13 שחקנים שונים של לאציו מצאו את הרשת העונה, ובמשחק בפסקארה הבקיע אפילו הקשר מרקו פארולו רביעיה.

האווירה בחדר ההלבשה, שלא היתה אידיאלית בלשון המעטה בעונה שעברה, השתפרה ללא היכר. פיליפו אינזאגי ציין שהוא יכול לחוש בכך בצפיות הרבות באימונים בטלוויזיה – השחקנים מחליפים בדיחות, מרבים לחייך, ומגובשים מתמיד בהדרכת המאמן הצעיר. וכך, עולות התוצאות העונה אפילו על התחזיות האופטימיות ביותר. היא בדרך לגמר הגביע, ומדורגת במקום החמישי בליגה, במרחק ארבע נקודות בלבד מנאפולי השלישית. עם קצת מזל, אפשר לחלום על הישג סנסציוני, אבל גם העפלה לליגה האירופית תספק בעונה המלאה הראשונה על הקווים. היום אף אחד לא מצטער על הבריחה המהירה של ביילסה.

סימונה היה תמיד אדם שקול, וגם כשחקן מעולם לא איבד את הקשר עם המציאות. ככה זה כשאחיך הרבה יותר טוב ממך. לכן הוא שומר את הרגליים על הקרקע גם עכשיו, מודע היטב למזג החם של לוטיטו שעלול לזרוק אותו לכל הרוחות אחרי רצף תוצאות מאכזבות שיגיע בשלב זה או אחר. זה לא ממש מדאיג אותו. הוא הוכיח את עצמו כמאמן מבטיח מאוד, וכעת מחכה גם לחזרה של פיליפו לליגה הבכירה. אחרי משחקים רבים זה נגד זה על הדשא, הם יתמודדו יום אחד גם כמאמנים, וזה עשוי להיות מרגש מאוד. בינתיים, בתפקידו החדש, מקדים האח הצעיר את הבכור.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק