נבחרי אמצע העונה

טוב, כמעט הגענו לקו מחצית העונה, וזה זמן טוב להתחיל לחשוב על המועמדים לתארים האישיים והקבוצתיים השונים. להלן הבחירות שלנו ורשימות המועמדים בקטגוריות השונות, לטוב ולרע, בצירוף הסבר קצר. אתם מתבקשים להביע את דעתכם בתגובות (מלבד קטגוריות ה-MVP והשחקן המלהיב, בהן כבר נערכו סקרים בעמוד הפוטבול, למרות שמי שלא הספיק להצביע מוזמן גם הוא להביע את דעתו), ואנחנו נאסוף את הנתונים ונודיע על בחירת הגולשים בסוף העונה.

הבחירה שלנו: דונובן מקנאב, קווטרבק, פילדלפיה איגלס. האיש תמיד היה תופעה, אבל העונה העלה את משחקו למדרגה נדירה. המשחק במאנדיי נייט לפני שבוע, בו רשם 111 יארד וטאצ'דאון והפך לקווטרבק הראשון החוצה את קו ה-100 פעמיים בעונה, היה רק החותמת. לפילי יש הגנה נפלאה, אבל שאיפות הסופרבול שלה מבוססות על הביצועים עוצרי הנשימה של #5.

יתר האפשרויות:
* פריסט הולמס, רץ אחורי, קנזס סיטי צ'יפס. בלי תופסים ראויים לשמם, בלי הגנה שתשאיר את התקפת היריבה על הקווים, האיש מוביל את הליגה ביארדים על הקרקע, מוביל בהפרש עצום בטאצ'דאונים ונמצא בקצב לנתץ את שיאו של מרשל פולק בטאצ'דאונים לעונה.

* לאדייניאן טומלינסון, רץ אחורי, סן דייגו צ'ארג'רס. בעונתו השנייה בליגה, עם קווטרבק צעיר שפתח רק במשחק אחד לפני העונה, כשהיריבות יודעות שהוא עומד לקבל את הכדור, הוא בכל זאת מדורג שני בליגה ביארדים (עם משחק אחד פחות מהולמס) ושישי בליגה בטאצ'דאונים. בנוסף, הקבוצה שלו מובילה, באופן מפתיע מאד, את הבית הקשה בליגה - ה-AFC מערב.

* דרו בלדסו, קווטרבק, באפאלו בילס. האיש שנחשב בניו אינגלנד לכישרון מבוזבז, ואז נאלץ לראות מחליף אלמוני מוביל את הקבוצה שלו לתואר, נולד מחדש. הוא מוביל את הליגה במסירה, ונמצא בקצב לסך היארדים השני בטיבו בהיסטוריה. שני התופסים שלו מדורגים ראשון ושני בליגה והבילס, שסיימו אשתקד במאזן עלוב של 13:3, כבר מאיימים על ראשות ה-AFC מזרח (למרות התבוסה הביתית לפטריוטס).

* ברט פארב, קווטרבק, גרין ביי פאקרס. למרות הגנה בעייתית מאד (על אף שיפור ניכר בשלושת המשחקים האחרונים), מצליח האקדוחן הוותיק להוביל את הפאק למאזן 1:7. האיש שולט באופן מוחלט, מוביל את הליגה בטאצ'דאונים, בדירוג הקווטרבק וביחס ט"ד לחטיפות (4:15) ומוליך את הפאקרס בבטחה לעבר הפלייאוף.

* דריק ברוקס, ליינבקר, טאמפה ביי באקנירס. בקבוצה נטולת כל התקפה, אולי לא מפתיע ששחקן הגנה מוביל את קבוצתו בטאצ'דאונים עם ארבעה, אבל זהו ללא ספק מספר חולני ביותר. בנוסף, ברוקס חוטף כדורים, גורם להשמטות כדור של שחקנים יריבים, מדורג שלישי בקבוצה בתאקלים ואפילו רשם הפלת קווטרבק אחת.

הבחירה שלכם: ברט פארב, עם 28 אחוז מקולות הבוחרים.

הבחירה שלנו: דריק ברוקס, ליינבקר, טאמפה ביי באקנירס. ראו לעיל, במועמדי ה-MVP.

יתר האפשרויות:
* ג'ואי פורטר, ליינבקר, פיטסבורג סטילרס. עבדיכם הנאמנים אפילו התווכחו אם להכניס את שמו של פורטר לרשימת המועמדים ל-MVP הכללי. (למי שחייב לדעת: רחביה בעד, דני נגד). אבל אין כל ספק שהוא מועמד ראוי ביותר לתואר שחקן ההגנה המצטיין. גם במהלך הפתיחה החלשה של הסטילרס פורטר חטף כדורים, הפיל קווטרבקים, כפה השמטות כדור, חסם בעיטת הרחקה אחת ובאופן כללי לא הפסיק לזרוע אימה בקרב התקפות יריבות. ללא ספק השחקן המצטיין של פיטסבורג עד כה.

* ג'וליוס פפרס, קיצוני הגנתי, קרוליינה פנת'רס. קרוליינה הפסידו חמישה ברציפות והם מתחילים לחזור לממדים שחזינו להם, אבל זה בעיקר באשמת ההתקפה. ההגנה ממשיכה להרשים בהנהגת הרוקי פפרס, שמוביל את הליגה עם תשע הפלות קווטרבק. בתחילת העונה חזינו שייקח לו קצת זמן עד שיפגין את מלוא הפוטנציאל שלו. טעינו.

* ריי לואיס, ליינבקר, בולטימור רייבנס. לואיס עלול להיעדר למשך שארית העונה, אבל אנחנו מדברים על החצי שהיה. אם בולטימור הגיעו למחזור השמיני עם יומרות לראשות הבית, זה בעיקר בגלל תופעת הטבע הזו, שנמצאת בכל מקום במגרש בעת ובעונה אחת.

* טרבור פרייס, קיצוני הגנתי, דנבר ברונקוס. זה שיש לדנבר התקפה ידענו, אבל הסיבה לכך שהם ניצבים עם מאזן מצוין של 2:6 היא היכולת לשתק בהגנה, אותה מנהיג פרייס עם שבע הפלות קווטרבק.

* וורן סאפ, תאקל הגנתי, טאמפה ביי באקנירס. לאחר עונה בינונית אשתקד חזר סאפ לכושרו המעולה, עם 7.5 הפלות קווטרבק, והוא אחת הסיבות לכך שטאמפה ביי משתקת יריבות.

הערה: נהוג לבחור רוקי התקפי והגנתי, אבל הרוקי ההגנתי הוא ללא כל ספק ג'וליוס פפרס, כך שאיחדנו את הקטגוריות.

הבחירה שלנו:
קלינטון פורטיס, רץ אחורי, דנבר ברונקוס. לא ברור אם זה האוויר הדליל בהרי הרוקי או הכישרון של מייק שאנהאן ועוזריו, אבל הברונקוס לא מפסיקים לנפק רצים משובחים. למרות שלא פתח במשחקים הראשונים, פורטיס נמצא בדרך ליותר מאלף יארד, עם ממוצע נפלא של 4.9 יארד לריצה, ואם ימשיך כמו בשבועות האחרונים הוא גם יעבור את קו עשרת הטאצ'דאונים.

יתר האפשרויות:
* ג'וליוס פפרס, קיצוני הגנתי, קרוליינה פנת'רס. ראו לעיל, במועמדים לשחקן ההגנה.

* דונטה סטאלוורת', תופס, ניו אורלינס סיינטס. עמדת התופס היא אחת הקשות ללימוד. למרות זאת מצליח סטאלוורת' להשתלב בהתקפה הקטלנית של הקדושים ולהוות איום לטאצ'דאון מכל נקודה במגרש, בזכות מהירותו הלוהטת והצלחתו להשתלט על תבניות הריצה המורכבות של המקצוענים.

* ג'רמי שוקי, טייט אנד, ניו יורק ג'איינטס. הפרשנים לא מפסיקים להתלהב, ובצדק. הממדים, הידיים הרכות, רוח הלחימה והבנת המשחק - למרות טעויות מזדמנות של התלהבות יתר וחוסר ניסיון - כל אלה מעידים שמדובר בכוכב בהתהוות.

* ג'ון הנדרסון, תאקל הגנתי, ג'קסונוויל ג'אגוארס. הג'אגס איבדו הרבה ותיקים בהגנה, והנדרסון הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שלפחות בחודש הראשון, זה לא הורגש נורא. הוא ומרקוס סטראוד הולכים להיות צמד מפחיד.

בחצי השני של הסיקור הזה, נבחן את המועמדים לקבוצה מפתיעה ומאכזבת, נבחר גם את השחקן המאכזב של הסיבוב הראשון ונכתיר את הקבוצה החזקה של חצי העונה הראשון .

הבחירה שלנו: מייקל ויק, קווטרבק, אטלנטה פלקונס. חשבנו שדונובן מקנאב צלופח, אבל הבחור הזה מפחיד. בנוסף לכל מה שהוא עושה עם הרגליים, הוא שיפר את הדיוק במסירה - פעם הצד הממש חלש שלו - עד שנדרשו שמונה מחזורים כדי שהגנה יריבה תזכה סופסוף לחטוף לו מסירה.


יתר המועמדים:
דונובן מקנאב. האיש נותן את העונה הטובה ביותר שלו, ולמעשה המספרים שלו (398 יארד, 6 טאצ'דאונים) טובים יותר מאלה של ויק (362, 4). אם דונובן מקנאב לא יזכה בסופרבול אחד לפחות בשלוש השנים הקרובות, זו תהיה הפתעה גדולה.

מרשל פולק, סט לואיס ראמס. בשלושת השבועות האחרונים, אחרי שהמאמן מייק מארץ הבין שצריך לחזור ליסודות, מרשל מוכיח שהוא עדיין השחקן הכי טוב ביקום. הריצות המתעתעות, הריצות הדורסות, התפיסות מאחורי הגב, התפיסות בלי להחסיר אפילו חצי צעד - אין מהלך בפוטבול שהאיש לא שולט בו.