"לא הפסדנו בגלל הגישה שלנו", אמר סרחיו ראמוס אחרי שריאל מדריד נכנעה 2:1 בוולנסיה, אבל אמירה מסוג זה מצביעה בדרך כלל על ההיפך המוחלט, כי הרי אין סיבה להזכיר כלל את הגישה אם היא הייתה נכונה. הטעויות הרבות בהגנה, שפת הגוף של כריסטיאנו רונאלדו, וחוסר היכולת לייצר מצבי הבקעה במחצית השנייה מלמדות כי לא הכול מושלם אצל מובילת הליגה הספרדית. ריאל מדריד ידעה כי צפוי לה מבחן קשה מאוד במסטאייה, אך בכל זאת לא הייתה מוכנה מנטלית כאשר נקלעה לפיגור מוקדם. השינויים הטקטיים של זינדין זידאן לא עבדו וכעת אי אפשר להתעלם מהתסמינים שהובילו לאובדן האליפות לפני שנתיים.
רבות דובר לקראת ההתמודדות על הביקור הקודם של הבלאנקוס אצל העטלפים, שהיה משחקו האחרון של רפא בניטס כמאמן הקבוצה, אבל צריך להסתכל קודם כל על מה שקרה לקבוצה של קרלו אנצ'לוטי ב-2015. אז, כמו עכשיו, בנו הלבנים יתרון מבטיח על פני ברצלונה בפסגה לפני הנסיעה לגביע העולם למועדונים. אז, כמו העונה, הם שברו שיאים. אנצ'לוטי השיג 22 נצחונות רצופים, זידאן רשם 40 משחקים ללא הפסד. אז, כמו עכשיו, הפיאסקו במסטאייה, בתוצאה הזהה 2:1, היה בצל משבר חמור הרבה יותר לכאורה אצל היריבה הקטלאנית. ובכל זאת, האליפות חמקה אז מידיו של המאמן האיטלקי, ובסיום העונה הראה לו הנשיא פלורנטינו פרס את הדרך החוצה. העונה צפוי הלחץ להיות גדול עוד יותר.
עוד בנושא
זינדין זידאן: "כועסים על עצמנו, גישה היא דבר חשוב בכדורגל"
ריאל מדריד הפסידה 2:1 לוולנסיה במסטאייה, צפו בתקציר
קווי דמיון רבים ל-2015
כי לריאל מדריד אסור לפשל הפעם. אם לא תזכה באליפות, הבצורת תתארך לחמש שנים, וזה לא קרה לה מאז אמצע שנות ה-80'. אם זה יקרה, תהיה לה אליפות אחת בתשע העונות האחרונות, וזו הרצף הגרוע ביותר מאז תחילת שנות ה-50'. רונאלדו, שהצטרף ב-2009 וערך את משחקו ה-700 במדי הקבוצה, זכה עד כה באליפות אחת בלבד. כעת, לאור המצב בקאמפ נואו, זה הצ'אנס הגדול ביותר שלו, וריאל מדריד נותרה פייבוריטית ברורה להישאר בפסגה עד הסוף גם אחרי ההפסד. היא עדיין מדורגת נקודה לפני בארסה עם משחק חסר ביד.
ואולם, ב-2015 היה המצב מבטיח אפילו יותר, גם אחרי ההפסד המדובר במסטאייה. באותו ערב פרץ הסכסוך הגדול בין לואיס אנריקה לליאו מסי אחרי שהפרעוש נותר על הספסל בהפסד לריאל סוסיאדד, ובמשך ימים אחדים נדמה היה כי הדבר יוביל לפיטוריו של המאמן. במקום זאת, ברצלונה יצאה לדרך חדשה בזכות ניצחון 1:3 ענק על אתלטיקו מדריד, בו מצאו כל חברי שלישיית MSN את הרשת והצטלמו ביחד בתמונה המיתולוגית שסימנה את תחילת העידן הגדול. היום, בעקבות התבוסה בפריס בליגת האלופות והמשחק העלוב מול לגאנס בליגה, נראה מצבה של האלופה עגום מתמיד, ומסי שוב ממורמר, אבל הנה הגיע לקטלוניה הבשורה המשמחת מוולנסיה, והמשחק הבא של ברצלונה יהיה, באופן סמלי למדי, נגד אתלטיקו מדריד. זה עשוי להיות מכונן. "אני לא חושב שברצלונה במשבר. מצטער על התשובה הקצרה", אמר זיזו כאשר נשאל על היריבה. הוא אולי חסר נסיון כמאמן ראשי, אבל ראה הכול בעולם הכדורגל.
האם השקט הנפשי יכול להיות מוגזם?
אנצ'לוטי וזידאן הם אנשים שונים בתכלית, אבל יש להם גם תכונות משותפות, שאפשרו בין היתר את עבודת הצוות הטובה במהלך עונה 2013/14. הם יודעים לקרב את השחקנים, לייצר אווירה חיובית בחדר ההלבשה ושולטים בו כי כל הכוכבים רואים בהם סמכות עליונה. "לא כל אחד יכול לאמן את ריאל", אמר האיטלקי לפני חודש בשיחה עם גבריאלה מרקוטי, "המפתח הוא הגישה לשחקנים. הידע והנסיון חשובים פחות. צריך לדעת להעביר את המסר. דרושות כריזמה ואישיות. בניטס לא הצליח בתקופה הקצרה בה היה בריאל לבנות את מערכת היחסים הנחוצה. לזידאן יש יתרון בהיבט זה. הוא מקבל מהשחקנים כבוד, ועל כך בנויה הצלחתו". בהקשר זה מעניינים דבריו של נאצ'ו, שחקן ההגנה שנכנס לרוטציה אצל זידאן: "אני אוהב את המאמן, כי הוא לא נלחץ כשמתעוררות בעיות. הוא נגיש, וזה חשוב מאוד. הדינמיקה בסגל טובה בזכותו".
גם אנצ'לוטי לא נוטה להיכנס לפאניקה אחרי משחק לא מוצלח. הוא הגיב בקור רוח כאשר פרס ביקר אותו בחדר ההלבשה בעקבות ההפסד בוולנסיה על כך ש"העז" להחליף את גארת בייל בניגוד להנחיותיו. "הלכת נגדי", אמר אז הנשיא. האיטלקי נותר רגוע, וציין שרצף הניצחונות היה חייב להיעצר בשלב מסוים. כך אמר גם זידאן בעקבות ההפסד הדרמטי בסביליה באמצע ינואר. הרי הוא לא העלה בדעתו מלכתחילה שיזכה לרצף של 40 משחקים ללא הפסד.
אבל אולי יש לגישה הרגועה הזו גם חסרונות? עובדה היא כי ריאל הפסידה מיד לאחר מכן גם לסלטה ויגו ברבע גמר הגביע, והודחה בסופו של דבר מהמפעל. לוולנסיה היה זה הפסדה השלישי תוך קצת יותר מחודש, ויש לה חמישה נצחונות בלבד בעשרת המשחקים האחרונים. גם במסטאייה הייתה התגובה של זיזו שלווה יחסית, והוא לא שידר אמוציות על הספסל. הוא אף פעם לא עושה זאת, בערך כמו אנצ'לוטי. כל עוד הקבוצה השיגה תוצאות נהדרות במשך חודשים, זה היה נפלא, והבטחון העצמי הזה אפשר לריאל מדריד לחזור מפיגור ולנצח במשחקים שנראו אבודים. ראמוס לבדו הפך לגיבור יותר מפעם אחת, בין היתר עם שער שיוויון בדקה ה-90 בקלאסיקו ושער ניצחון על לה קורוניה בזמן פציעות. ואולם, בשלב מסוים הביטחון העצמי הזה עלול להפוך לשאננות, בגלל תחושת אי פגיעות, ובשלב זה לא קל להחליף את הדיסקט.
האם מוראטה מרגיש חלק מהסגל?
כפי שהעיד נאצ'ו, "לריאל אסור להפסיד אפילו במשחק ידידות. הלחץ תמיד גבוה, והוא עוזר לשמור על ריכוז בכל רגע נתון". ובכן, ייתכן כי רצף הצלחות ארוך מדי גורם לשחקנים רבים לאבד את הריכוז המדובר. זה מה שקרה לקבוצה של אנצ'לוטי לפני שנתיים. המעידה במסטאייה לא נלקחה ברצינות הראויה, והסגל המותש בגלל היעדר רוטציה איבד בסופו של דבר נקודות קריטיות נוספות בהמשך הדרך. ברצלונה זכתה אז באליפות על חודן של שתי נקודות, בעוד ולנסיה הייתה אחראית למסמר האחרון עם תיקו בסנטיאגו ברנבאו.
התוצאות המאכזבות בתחילת 2017 מזכירות את המגמה ההיא, וכעת זהו המבחן הגדול ביותר של זידאן. כאשר ניצח, השאלות הנוקבות היו פחות רלוונטיות, אבל עכשיו תוהים האוהדים מדוע מתעקש זיזו להעדיף תמיד את קארים בנזמה, ולא משתמש באלברו מוראטה. על אף שהבקיע נגד אספניול בסוף שבוע, נותר החלוץ הספרדי על הספסל מול ולנסיה, והמאמן בחר לשלוח למגרש את המחליף הקבוע שלו, לוקאס ואסקס. האם היה נכון להביא אותו בחזרה מיובנטוס? גם היחס הבעייתי כלפי איסקו, ששוב לא קם מהספסל, נמצא באור הזרקורים. מרקו אסנסיו הצעיר, שגילה יכולת מצוינת בתחילת העונה, בקושי קיבל הזדמנויות מאז. ייתכן כי ניצול הסגל, בין היתר לנוכח מכת הפציעות שפקדה את הקבוצה לאחרונה, לא היה אופטימלי, ולא כל השחקנים מרגישים חלק אינטגרלי מהקבוצה. זה היה אחד הגורמים הקריטיים ביותר לכשלון של אנצ'לוטי לפני שנתיים. האם זיזו הולך בדרכו גם כאן?
השבועות הקרובים יהיו חשובים, לא רק לגבי המשך העונה הנוכחית, אלא גם באשר ליכולתו של זידאן לשמור על משרתו לשנים ארוכות. הצרפתי חייב להפיק את הלקחים הנכונים מהעונה של אנצ'לוטי לפני שנתיים, ולמצוא את הדרך להחזיר את המוטיבציה לחניכיו. אולי הוא צריך להיות קצת פחות רגוע, לפחות כלפי חוץ. במצב הנוכחי, ריאל תלויה בעצמה אפילו אם תפסיד בקלאסיקו באפריל, אבל אין לה אפשרות לטעות שוב, והקרב הבא ביום ראשון, באיצטדיונה של ויאריאל, קילומטרים ספורים מוולנסיה, יהיה משמעותי במיוחד. אחרת יצטרך זידאן להתייחס לא רק לשאלות על המשבר בברצלונה, אלא גם למשבר בקבוצתו.