נתחיל בטוב:
1. מנצחי המחזור: דני גולן. ניסן יחזקאל. שרון מימר. המשותף לשלושת הטנורים: הגיעו באמצע העונה, משום-מקום; הגיעו למקום לא מתפקד; מעליהם רובצת סמכות מקצועית (קלינגר, שום, טביב); שלושתם בספק לפתיחת העונה הבאה.
2. אליניב ברדה. גם בעונה שעברה מליקסון ובוזגלו פרחו בגלל פציעות על המשבצת, והנה, גם ברדה חזר לחיים עם צמד כיבושים ראשון בליגה (ושלוש נקודות לגמרי על שמו) - דווקא אחרי שבן שהר נפצע.
3. דור פרץ. עוד ניגע בשחקן הפועל חיפה בטור הזה. יופי של חלון ליואב כץ.
יאללה, לעסק.
שבוז מספר 1: רנה מולנסטיין
11.2.1990: באסטר דגלאס, מתאגרף די אלמוני, מגיע לטוקיו לקרב עם האלוף הבלתי מעורער והאיש הרע ביותר בתעשייה, מייק טייסון. רק סוכנות הימורים אחת בלאס וגאס העזה בכלל להציב יחס לקראת הקרב. כולם חשבו שדגלאס, אנדרדוג של 42 ל-1, יפורק מהר מאוד - זה שלוש שנים שאף לוחם לא שרד חמישה סיבובים מול טייסון האכזרי, שהחזיק במאזן של 0-37 עד אז. בטוקיו של אותו לילה נרשמה הפתעה מהגדולות בתולדות הספורט, כשדגלאס הימם את טייסון בנוקאאוט.
11.2.2017: דני גולן, מאמן די אלמוני, מגיע למשחק מול העוזר של אלכס פרגוסון (והאיש שמדבר הכי נחמד בתעשייה), רנה מולנסטיין. כמובן שבכל סוכנויות ההימורים מכבי חיפה היתה פייבוריטית. בסמי עופר של אותו אחר צהריים לא נרשמה הפתעה ענקית, בסך הכול ניצחון אנדרדוג, אבל המשותף בין האירועים: הפייבוריט לא נראה מוכן ולא מאומן. הבעיה הספציפית של מולנסטיין לעומת טייסון: לאמריקאי היה תירוץ. המתאגרף הגיע עם 37 ניצחונות רצופים. עם נוקאאוט אחר נוקאאוט. הוא היה הטוב בתחומו שנים לפני ושנים אחרי. מכבי חיפה של מולנסטיין, לעומת זאת, ממשיכה לשבור שיאי שפל. היא לרוב נראית לא מוכנה, לרוב נראית לא מאומנת, סך חלקיה גדול בהרבה מהשלם. הגול השלישי בדרבי, אתמול (שבת), של ארבייטמן, הרגיש כמו גול ששולח מאמנים הביתה.
אולי בשעה שאתם קוראים את שורות אלה ההודעה הרשמית כבר יצאה, אבל בלי קשר: מאז האליפות האחרונה של מכבי חיפה ב-2011 עברו בה אלישע לוי, ראובן עטר, אריק בנאדו, אלכסנדר סטנוייביץ', מרקו בלבול, רוני לוי ורנה מולנסטיין. האחרון משיג את התוצאות הרעות ביותר ביחס לתנאים שניתנו לו. והעובדה נכונה לא רק לרשימה זו אלא לרשימות נרחבות ומקיפות הרבה יותר. התקופה האחרונה - 5 נקודות ב-9 משחקים, 18% הצלחה, 11% בבית! - היא פשוט בלתי נסבלת ולא אמורה לשרוד שום תהליך.
שבוז מספר 2: מהראן לאלה
עזבו את הגול השני אתמול, שהיה מיקום וקור רוח ובעיקר העובדה שהתרוקנו הסוללות שמפעילות את חוליית ההגנה של מכבי חיפה. עזבו את הגול הראשון אתמול, שהיה מיקום וערנות וזריזות. עזבו גם את הטיל המרשים בשמאל נגד נגד רעננה, שהראה שילוב של כוח ודיוק.
חידה: מי השחקנים שכבשו 10+ שערים גם ב-2014/15 וגם ב-2015/16 בליגת העל? נכון, ערן זהבי. מי עוד?
זהו?
לא זהו. מהראן לאלה גם ברשימה עם 10 ו-11 בהתאמה (תרתי משמע).
כלומר, בשתי העונות האחרונות רק שני שחקנים הראו יציבות מספקת וכבשו בשתיהן מעל לעשרה שערי ליגה. זהבי ולאלה. אחד הוא הכדורגלן הכי טוב בישראל, השני הכדורגלן הכי אנדרייטד כאן. בלאלה יש כל מה שצריך מחלוץ: מיקום, קור רוח, בעיטה חזקה, דיוק, תנועה בלי כדור - תשאלו את ורמוט בימי השיא של הפועל תל אביב. וכן, יש לו גם אופי, קלאץ' (תמיד היה כובש במשחקים חשובים; מכבי חיפה בעצמה זוכרת). מה שאין לו: מניירות. הוא מקבל בהבנה יחסית גם ישיבה על הספסל, גם חילופים וגם כשמביאים לו חלוצים על הראש (ובהפועל חיפה מביאים לו, ועוד איך). אבל הוא כמעט תמיד מספק סחורה.
ולאלה, נכון להיום, אוטוטו בן 35, הוא הכי אנדרייטד שיש. הוא בהפועל חיפה כבר מאז 2012, וכמעט תמיד היה הרבה יותר טוב ממנה וראוי להרבה יותר. כרגע, דווקא לאור ההצלחה והיציבות, הקריירה שלו פשוט מרגישה מפוספסת. נכון, גם השכר הנאה שיואב כץ משלם לו לאורך השנים מנע עזיבה, אבל פשוט בלתי מוסבר איך הקבוצות הגדולות של הליגה לא מציקות לכץ בכל חלון על איש המקצוע הזה - אפילו כחלוץ שני. הרבה קבוצות, ולא משנה הענף, זוכות בתארים בגלל שחקנים משלימים ותיקים. לאלה עונה להגדרה בדיוק מושלם.
בחלון האחרון הפועל חיפה עשתה חיזוק מרשים, וגם אם יש השגות לגבי הבחור שעומד על הקווים, הסגל שלה נראה הרבה יותר טוב מבעבר. אם ללאלה טוב שם, שיישאר. אבל גם אם קבוצה גדולה לא תחתים אותו, השיח עליו צריך לעלות רמה. בטח כשמדובר בבחור היחיד ש(כנראה, מלח-מים) כובש בדאבל פיגרס זו עונה שלישית ברציפות.
שבוז מספר 3: ברק בכר (וכן, כל פנדליסט בהפועל באר שבע - מה יהיה?!)
כן. כי הניצחון רק הראה עד כמה באר שבע לא בתקופה טובה. ועוד יותר מכך: עד כמה היא פציעה. דווקא אחרי הניצחון 1:3 על בית"ר שהראה עד כמה באר שבע אמידה וחזקה, החלו לספור שם אבידות. ויטור נפצע באותו משחק, ולאחריו נפצעו/חלו ברדה, מליקסון, בוזגלו, ביטון, קורהוט ועכשיו גם שהר.
ופתאום קולטים עד כמה הספסל של באר שבע העמוקה נראה צר, ו-ויטור לא יחזור בקרוב, ובוזגלו - כל עוד לא חותם על חוזה חדש - לא באמת יהיה שחקן שבכר יעז להשתמש בו בכל מחיר ונגד כל יריבה. המשחק אתמול - הקושי להצליח לחדור את ההגנה הגרועה בליגה ומנגד, עוד ספיגה מיותרת - הראו עד כמה קשה למצוא כאן תחליפים. כן, עוד חוזר הניגון: תחתימו כבר את מאור בוזגלו. אתם תמיד יכולים לוותר כי זה יקר, אבל בו-זמנית חובה לדעת: מספרים עולים כסף, אין מה לעשות.
שבוז מספר 4: קלאודמיר
שרון מימר כבר עם שני ניצחונות רצופים ובית"ר נראתה מלהיבה מאוד אתמול במושבה, ואם זה יימשך ככה, את פינת השבוז יתפוס המאמן העוזב בן שמעון. אבל התלהבות לאחר שני משחקים היא מוגזמת מדי אפילו לטור מוגזם זה, ולכן נבחר בקשר הברזילאי. ניכר שמימר, כנראה בהדרכה עליונה בואכה פלורידה, השכיל שדוד קלטינס חייב לשחק בקישור. חייב. חייב. אתמול זה עזר לו לרקוד סמבה מול הפועל רעננה. כרגע, כשהשילוב עם סאבו ואיינבינדר נראה כמו השילוב הכי עוצמתי בסגל, מסתמן שדקות המשחק של קלאודמיר עומדות לצנוח. הוא המבוגר שברוטציה (33), ואם כשהגיע מילא את תפקיד הקשר האחורי בצורה הטובה ביותר בקבוצה, כרגע יש טובים ממנו בג'וב. בנוסף, חוזהו תם בסוף העונה, שכרו גבוה ונראה שקלטינס הוא העתיד (עד שטביב ימכור אותו וישגע שוב את לה פמיליה, לא עלינו).
orenjos@walla.co.il
ליגת העל 2016/17
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 הפועל באר שבע26 18 5 3 13-54 59 2 מכבי תל אביב26 17 5 4 19-45 56 3 מכבי פתח תקוה26 13 9 4 23-36 48 4 בית"ר ירושלים26 10 10 6 27-34 40 5 בני סכנין26 10 9 7 26-26 39 6 מכבי חיפה26 10 8 8 25-30 38 7 עירוני קרית שמונה26 9 8 9 33-35 35 8 הפועל חיפה26 8 4 14 36-29 28 9 מ.ס. אשדוד26 6 10 10 26-15 28 10 הפועל רעננה26 7 7 12 29-14 28 11 בני יהודה תל-אביב26 5 10 11 32-20 25 12 הפועל כפר-סבא26 4 9 13 34-17 21 13 הפועל אשקלון26 3 9 14 39-15 18 14 הפועל תל אביב26 5 11 10 26-18 17