העונה שעברה נפתחה בצורה מבטיחה מבחינת אופיר קריאף. בימים של חושך במכבי חיפה, הוא היה נקודת האור היחידה. הירוקים פתחו את העונה שעברה בצורה קטסטרופלית, רוני לוי התעמת עם הכוכבים יוסי בניון ואלירן עטר, שחקני הרכש קרטעו, האוהדים היו מדוכדכים ומתוסכלים, ובתוך כל האכזבה הזו בלטה נקודת אור אחת: אופיר קריאף. גם בלי לעשות מהלכים גאוניים על הדשא, בקהל התאהבו במלחמה ובמחויבות של השחקן.
לא רק שקריאף היה פקטור בהרכב, במועדון אף דאגו להוציא אותו פעם אחר פעם לדבר עם התקשורת. אחרי שהצהיר שהסגל של מכבי חיפה לא נופל מהיריבה השנואה מכבי תל אביב, הוא גם קנה לו נקודות זכות בקהל. בחודש אוקטובר, על אף שהיה מדובר בשלב התחלתי מאוד של העונה, בחיפה כבר החלו בשיחות עם הקשר ונציגיו, כולל אפשרות לפתיחת החוזה וסיכום על חוזה חדש ארוך טווח. "אופיר היה טוב מאוד באימונים, וגם במשחקים הוא היה סוג של כלבויניק שהצליח להפגין יכולת טובה בלא מעט תפקידים", מסביר שחקן בחיפה. "הייתה תחושה שהמעבר שלו לחיפה יהיה מוצלח מבחינתו".
אלא שהתחושות הללו מהר מאוד התחלפו. קריאף ספג כרטיס אדום בסוף אותו חודש נגד מכבי פתח תקוה, ובמשחק הבא ששיחק נגד הפועל תל אביב נפצע כבר בדקות הפתיחה ונעדר כחמישה חודשים מהמגרשים. "הפציעה סיכלה לאופיר את העונה", קובעים בסביבתו, "אין ספק שהיא לקחה אותו צעד אחורה".
מאותו הרגע קריאף נכנס לתקופה קשה, כזו שהסתיימה בעונה די עגומה מבחינתו, גם מבחינת מספרים וגם מבחינת יכולת אחרי שחזר מהשיקום. "ידענו שאופיר מגיע אחרי עונה פחות טובה מכל הבחינות", מסביר גורם בקבוצתו הנוכחית, עירוני קרית שמונה, "אין ספק שההחלטה להביא אותו היה מהלך של אמון בשחקן, ידענו שהוא יכול לשקם את הקריירה אצלנו".
בקיץ האחרון שוחחו ראשי חיפה עם סוכנו של השחקן רונן קצב והבהירו לו ש"אנחנו מוכנים לממש את האופציה על קריאף, אבל קחו בחשבון שנטע לביא ועטאא ג'אבר יהיו לפניו וכנראה שנביא גם זר בעמדה הזו". הקשר הבין לאן נושבת הרוח והעדיף שלא להישאר בכפר גלים. אחרי נסיעה לחופשה בחו"ל ומחשבה ממושכת, ואחרי שלוש שנים של חיזורים מצד איזי שרצקי, הקשר הסכים בפעם הראשונה לנחות בקרית שמונה. כמה חודשים אחרי זה, נראה שההחלטה של הקשר הייתה בינגו. קריאף פורח מחדש בצפון, הפך למנהיג הבלתי רשמי של חדר ההלבשה ואפילו חזר לתפקיד אותו הוא הכי אוהב למלא. הערב (שלישי, 21:00, 5 פלוס לייב) הוא יפגוש את האקסית המיתולוגית בית"ר ירושלים וינסה להוכיח לאלי טביב שעם כל הכבוד לעמדת המאמן - הטעות הכי גדולה שלו היא לוותר על מי שהסתמן כסמל הבא בבירה.
בקיץ, כאמור, אחרי כמה עונות לא פשוטות, קריאף החליט לנדוד הכי רחוק שיש מהרעש הירושלמי, לשקט של קרית שמונה. "אופיר התבגר והבין שאולי הוא צריך שקט", מסביר גורם המקורב לשחקן, "איזי רצה אותו שלוש שנים, אבל הפעם זה היה ברור לו, ששם הוא צריך להיות".
קריאף, שבקרוב יהפוך לאבא, נחת בעיר הצפונית, וכמו בירושלים ובחיפה, מיד התחבר לאוהדים המקומיים. "הוא יותר מדי מחובר לאנשים בעיר", קובע אחד מהשחקנים הוותיקים בקרית שמונה, "בוא נגיד ככה, אופיר לוקח מכל השחקנים את ההזמנות שנותנים להם כדי לחלק לתושבים בעיר".
אך לא רק בקרב התושבים קריאף הפך מהרגע הראשון למסמר הערב, אלא גם בחדר ההלבשה. השחקן שהגיע עם תספורת וצבע על השיער (שהכעיסו גם כמה אנשים במועדון) קיבל מהר מאוד את התואר המחייב "האחראי הבלתי רשמי על הפעילויות החברתיות". השחקנים החלו מהר מאוד לשכון יותר ויותר בבית של בני הזוג קריאף, כשגם הזרים רפאל (שכבר הספיק לעזוב) ומאוריסיו החלו לפקוד את הבית בימי שישי בערב כדי לחוות מה זה קידוש כהלכתו. "הקבוצה חדשה מאוד, ובתחילת העונה היא לא הייתה מחוברת", קובע גורם בקרית שמונה, "ההצלחה המקצועית לאחרונה היא בעיקר בגלל שהשחקנים התחברו, ובזה יש לאופיר חלק גדול. הוא לקח את תפקיד המנהיג והצליח לחבר את כולם. בוא נגיד ככה: הקובות של אשתו הפכו לשם דבר בקבוצה".
"בקרית שמונה אין הרבה מה לעשות מעבר לכדורגל", מסביר שחקן העבר ופרשן ערוץ הספורט טל בנין, "וברגע שאין מה לעשות, השחקנים בעיקר מבלים אחד עם השני. יש שחקנים שזה טוב להם, כי אז הם מתמקדים רק בכדורגל. אין ספק שקריאף מציג יכולת טובה יותר בתקופה האחרונה, ואולי זה עוזר לו".
אך לא רק העניין החברתי והמנהיגותי גרמו לפריחה של קריאף, אלא בעיקר הפן המקצועי. בעונת הפריצה שלו אלי כהן השריף הציב אותו בתפקיד המקורי שלו, קשר 50/50 עם נטיות התקפיות. לאחר מכן הגיעו מאמנים שהפכו אותו לקשר אחורי "גרזן" (בז'רגון המקצועי), והיו כאלה שהשתמשו בו אפילו כבלם. העונה, בעיקר בחלטתו של תומר קשטן, קריאף הוסט שוב לעמדה התקפית יותר והחל להראות למה הוא כל כך אוהב לשחק שם. "יש מאמנים שמזהים תכונות בשחקנים", מסביר בנין, "וכנראה שזה מה שזיהו בקריאף העונה מהבחינה ההתקפית. אולי הוא חושב על חזרה למועדונים גדולים אבל הוא לטעמי גם יכול לעשות קריירה יפה מאוד כשחקן שעוזר לצמיחה מחודשת של קבוצה כמו קרית שמונה".
היום, עם כל השאיפות והחזרה ליכולת הטובה, קריאף יפגוש את קבוצת נעוריו. זה לא יהיה עוד משחק בין שחקן שפוגש אקסית. גם קריאף וגם משפחתו מוצפים ברגשות. בניגוד להרבה שחקני בית של בית"ר שרגילים לומר "גדלתי ביציע המזרחי", קריאף אכן עונה לקריטריון בענק. הילד שגר קילומטר מטדי הוא בית"רי בכל רמ"ח איבריו. ככזה הוא גם לא היסס לומר בזמן אמת שהטיימינג של הבאת השחקנים הצ'צ'נים החריב לבית"ר את העונה.
החברים הקרובים של קריאף מספרים עליו כי גם כשהיה ילד שמפנטז על העתיד, הוא לא היה חולם על אליפות עם בית"ר, אלא קודם כל על זכייה בגביע ולהניף אותו כקפטן עם סמל המנורה על החזה. רק לפני שלוש שנים בבית וגן, באימון אחרון לפני משחק של בית"ר ירושלים בקרית שמונה במסגרת רבע גמר הגביע, הוא תירגל פנדלים וכל הכדורים נכנסו. קריאף נראה בפרנויות ומלמל: "יואו יואו הכל נכנס לנו, זה הכי גרוע, מחר כלום לא ייכנס, אני חייב את הגביע הזה. מה, אני לא אראה גביע עם בית"ר?".
אבל בכדורגל הגורל אכזר, וקריאף אמור לעשות לביתו ולקריירה שלו ולמנוע מבית"ר להמשיך ולעבור שלב בגביע. "זה קורע את הלב, גם לאופיר ולמשפחה לא קל עם זה", אומר אחד חבריו הקרובים של קריאף, "אבל הוא מקצוען וצריך לדאוג לקריירה שלו ולהצלחה שלו. יש דברים שאי אפשר לקחת מבן אדם, זה במחזור הדם ובנשמה, אופיר בית"רי והדם שלו תמיד יישאר כזה. גם אחרי הקריירה הוא יבוא כל משחק ליציע בטדי ויתמוך, אבל יש קריירה והצלחה והוא יודע לעשות את הניתוק. להגיד לך שקל לו? ממש לא. גם היום כשהוא יעלה לא יהיה לו פשוט להרים את הראש ליציע המזרחי ולראות כל כך הרבה אנשים שהוא מכיר שהיו והיו כמו משפחה שלו".
"נכון שבית"ר חשובה לאופיר", מסביר שחקן בקרית שמונה, "אבל מי שראה משחקון פנימי שלנו שקריאף הפסיד בו, מבין כמה הוא ווינר. הוא לא יודע להפסיד, וגם היום הוא יעשה הכל כדי לקדם את קרית שמונה עוד צעד לעבר חצי הגמר".
