לאקוביץ', באטום, סטרלניקס: עוד ערב בהיסטוריה של מכבי תל אביב

סביר להניח שיאקה לאקוביץ' לא ממש עקב אחרי משחק התחתית בין באמברג למכבי תל אביב. הוא, מן הסתם, לא יודע גם עכשיו שאחרי 14 שנים נגרע שמו מספרי ההיסטוריה: ב-9 בינואר 2003 הגיע הסקורר הסלובני עם פנאתינייקוס ליד אליהו, התרשם מקבלת הפנים המרגשת לאריאל מקדונלד והפגיז 5 מ-5 לשלוש בדרך לניצחון.

סביר להניח שניקולא באטום ממש לא עקב אחרי המפגש בין הגרמנים לישראלים ביורוליג. הוא, מן הסתם, לא יודע גם עכשיו שאחרי תשע שנים נגרע שמו מספרי ההיסטוריה: ב-13 בדצמבר 2007 אירח כוכב העל הצרפתי את הצהובים בלה מאן, חזה מקרוב בתצוגת תכלית של רביב לימונד מול בני ארצו (21 נקודות, שבעה ריבאונדים וחמישה אסיסטים) ובעצמו ירה 10 מ-10 מהשדה.

אבל הערב (חמישי) היה הערב של יאניס סטרלניקס. 7:45 דקות לסיום הרבע השלישי, כשבאמברג בפיגור 45:43 וכולם ממתינים לראות מתי מכבי תשמוט את היתרון השברירי ממילא שלה, הוא דאג לכך בעצמו. 1 מ-1 היה ללטבי עד אותו רגע, והוא לא עצר לפני שקבע שיא קריירה ב-121 הופעות ביורוליג וביורוקאפ עם 25 נקודות. הוא הפך לראשון מאז לאקוביץ' ב-2003 שמרשית 5 מ-5 לשלוש מול היריבה מתל אביב; ולראשון מאז באטום ב-2007 שנועץ נגדה 10 מ-10 מהשדה.

"זה משחק העונה של באמברג", קבעו בעיתונות הגרמנית לפני הגעתה של מכבי תל אביב לעיר. "זו ההזדמנות האחרונה לתפוס את הרכבת לפלייאוף", חרצו הפרשנים המקומיים. באמברג, למי שלא הבחין, עמדה על מאזן שווה לזה של הצהובים עד הערב. עבורה, התקווה הקלושה חיה וקיימת. ביד אליהו כבר מחכים שהסיוט ייגמר. וכך זה גם נראה, בשעה שהמכירה הפומבית בעיצומה. אגב, הכרטיס לשלב הבא לא אבוד! עשרה ניצחונות בתשעת המשחקים שנותרו, ואולי הצהובים עוד יהיו שם.

עוד בנושא:

יורוליג: מכבי תל אביב הפסידה 90:75 לבאמברג
איינארס בגאצקיס: "חסר לנו קצת מהכל, כל מה שקרה השפיע"

מאיק צירבס הושאל, קווינסי מילר הפציע ונפצע, סוני ווימס נשלח הביתה, ושום דבר לא השתנה. אין סוני, אין שוני. הצהובים הפסידו 49:32 במחצית השנייה, שזה לא רחוק מהממוצע שלהם בעשרת המשחקים האחרונים: 46:34 אחרי ההפסקה, עם אפס ניצחונות ועשרה הפסדים.

כן כן, הפעם האחרונה שבה מכבי הצליחה לנצח בשני הרבעים האחרונים אירעה, כמה מפתיע, מול באמברג. זה קרה במחזור ה-11, וזה היה אמור לנחם את האוהדים בערך כמו משחק הכדורגל בו הפסידה נבחרת ישראל לקרואטיה 2:1 ברמת גן, כשלואיס פרננדז הכריז ש"ניצחנו במחצית השנייה"; מכבי, באולמה, בסך הכל ניצלה אז את 20 הדקות האחרונות כדי למזער פיגור ב-16 נקודות להפסד ב-15. מפואר כמו שזה נשמע.

במשחקו השביעי על הקווים ביורוליג, בגאצקיס פתח עם חמישייה שביעית, וכמו תמיד היא הייתה שונה מכל חמישייה שעלתה לפניה. לרגע נדמה היה שאולי בחסות הייאוש מכבי חזרה לשורשים שלה, והלכה לאנשים שכבר חוו איתה הכל: אחרי 0 מ-6 מחוץ לקשת בששת משחקי החוץ האחרונים, יוגב אוחיון סוף סוף קלע שלשה; לראשונה מאז המפגש עם באמברג לפני שנה, גיא פניני חיבר שתי שלשות במשחק אחד (ובתוך שלוש דקות קבע שיא עונתי עגום משהו של שש נקודות).

בשוויון 16:16 מצאה עצמה האורחת עם אוחיון, פניני ודווין סמית' יחד על הפרקט. כמו פעם, אתם יודעים. היא רצה ל-7:13 בחמש דקות. אבל כרגיל, גם היתרון הזה לא הספיק. לראשונה בכל הזמנים, מכבי תל אביב מסיימת מפגש כפול עם יריבה גרמנית בהפסד כפול; אפילו בעונה שעברה, הזכורה לשמצה, היא גברה על קבוצתו של אנדראה טרינקיירי.

ויש כאלה עם צרות משלהם. דיוויד בלאט הצליח לשמוט עם דרושפאקה 25 נקודות יתרון ב-15 הדקות האחרונות במילאנו, בדרך להפסד שלישי ברציפות ולהסתבכות ממשית במאבק על המקום בין שמונה הגדולות. נס מילאנו השלישי כמעט התרחש בכל זאת ולמרות הכל, כשבראד וונאמייקר התייצב על הקו 4.8 שניות מהבאזר ויכול היה להשוות, אבל כמו שקרה בתל אביב - האיש ו-85 האחוזים מהעונשין החטיא ברגע הכי חשוב; ריקי היקמן, אחד שיודע דבר או שניים על ניסים בעיר האופנה, סגר עניין מהצד השני, והמאמן הישראלי קיבל נס הפוך.

לראשונה (כנראה) מאז ימי תיוס אדני ואנתוני בואי, סוכנויות ההימורים סירבו להכתיר מראש את ז'לגיריס קובנה כאנדרדוג מול ברצלונה, וצדקו. שרונאס יאסיקביצ'יוס, שלאחרונה סגר שנה ראשונה כמאמן ראשי ביורוליג, כבר ניצח את בלאט, דימיטריס איטודיס, ולימיר פראסוביץ', דיאן ראדוניץ', ארגין עתמאן, סיטו אלונסו, יאניס ספירופולוס וטרינקיירי (פעמיים). הערב הוא סימן איקס גם על יורגוס ברצוקאס, ורק את רמי הדר הוא לא הצליח להכניע.