שוברים את הקולות: אוהדי מכבי תל אביב יצביעו ברגליים?

לפני יותר מחודשיים, כשהמשבר במכבי תל אביב רק החל להתגלות, חשו במועדון את האנרגיות המרוקנות במשחקי הבית. 11 אלף הצופים הקבועים המשיכו לפקוד את יד אליהו, אבל ריאל מדריד וברצלונה ניצחו כמעט באין מפריע וגורמים בתוך ההנהלה החליטו לעשות מעשה. למי שמביט מהצד זה אולי נשמע מהלך שולי ולא חשוב, אבל אלו שפוקדים דרך קבע את ההיכל יודעים עד כמה השינוי היה יכול להיות משמעותי.

מכבי פנתה לכרוז המיתולוגי, רפי גינת, בבקשה שישוב למיקרופון במשחקי היורוליג. מאז עזב את ההיכל לפני 12 שנים, לטובת תפקיד העורך הראשי ב"ידיעות אחרונות", הוא קיבל לא מעט טלפונים, ובדרך כלל סירב בנימוס. הפעם, לאור מצבה העגום של הקבוצה, גינת הפתיע והסכים. אלא שלבסוף, המהלך הוקפא ולא יצא לפועל. הכרוז הנוכחי, שי סידי, נפגע, והצהובים ירדו מהרעיון.

מאז הספיקו גם אנאדולו אפס, באמברג, צסק"א מוסקבה והכוכב האדום בלגרד לנצח ביד אליהו. ההיכל היה ונותר מלא, ונראה שיש אשמים גדולים יותר מסידי במצבה של הקבוצה, אבל עכשיו משהו מבעבע מתחת לפני השטח ועומד להתפוצץ. הערב (חמישי, 21:05) תיאלץ מכבי תל אביב להתרגל למציאות חדשה: היא תפגוש את אוניקס קאזאן במשחק תחתית, כשאיש כבר לא משלה את עצמו שהיא נלחמת על מקום ברבע הגמר; ולא פחות חשוב מכך, היא עלולה להיתקל בלא מעט כיסאות ריקים ביציעים.

עוד בנושא:

ג'ורדי ברתומיאו: "לא חושב שהנהלת מכבי תל אביב בעייתית. יש עונות כאלו"
יורוליג: ריאל מדריד ניצחה ועלתה לפסגה, הפסד לדיוויד בלאט

רבות דובר בשנים האחרונות על הקהל המפונק והשבע של הצהובים. על המעונבים שבאים כדי לראות ולהיראות ולא כדי לעודד, על המאות שמתדפקים על שערי היציאה עוד לפני שריקת הסיום כדי לא להיתקע בפקקים, על עונדי הרולקס ואוכלי הסושי. דבר אחד אי אפשר לקחת מהאוהדים בהיכל: הם היחידים ביורוליג שממלאים את היציעים בכל משחק ומשחק, ועושים זאת כבר 17 שנים ברציפות. ובכן, כנראה, לא עוד. חרפת התבוסה לגלאטסראיי, שלשום באיסטנבול, שברה רבים. והם רוצים שינוי.

הדר קנטור, בן 53, מחזיק במינוי למשחקי הקבוצה כבר 26 שנים. "הפעם היחידה שבה החמצתי משחק בית בגביע אירופה הייתה כשהתאשפזתי בבית חולים בגלל תאונה", הוא מספר. הערב הוא יגיע ויתפוס את מקומו בשער 6, אבל הוא לא מתכוון להישאר כדי לצפות במפגש בין מכבי לקאזאן. "אני אעמוד ואצעק בוז בהצגת השחקנים, ומיד לאחר מכן אצא מהאולם. אני חש בושה, שהולכת ומתעצמת, בעיקר לאור זאת שלמועדון שלנו כבר אין בושה".

גם כסאו של אריק מונטי (26) יישאר מיותם. "אני לא בא", הוא מכריז. "קשה לי מדי להתמודד עם המצב. ברור לי שיהיו אוהדים 'עיוורים' שלא יקבלו את זה, אבל זו בעיה שלהם. אני כועס, אני מתוסכל ואני בעיקר עצוב. מגיל אפס אני חי ונושם את הקבוצה, והדבר הכי גרוע שאתה לא יודע אם זה בכלל ייעצר מתישהו. הסמל הצהוב של מכבי מדמם כולו באדום, כמו חיה פצועה".

איתי גיטלר (38) יתייצב בשער 10, אבל בניגוד להרגלו הוא עשוי לוותר על החולצה הצהובה וללבוש שחור, כדי להביע בצורה שקטה את מורת רוחו. "במשחקים האחרונים הייתי על סף בכי. זה לא ההפסדים, זאת ההרגשה שלאף אחד לא באמת אכפת".

אורית אורן, בת 45, מנויה בשער 7, מספרת כי "בעשר השנים האחרונות פספסתי שני משחקי בית, אבל אחליט סופית רק ברגע האחרון לגבי המשחק הערב". והיא, בניגוד לאחרים, לפחות מצליחה למצוא נחמה במצב העגום של קבוצתה האהודה: "כלום לא הפתיע אותי, גם לא התבוסות הכי קשות. למרבה הצער, אני חווה העונה סוג של שמחה לאיד על זה שהבלון מתפוצץ. כבר שנים אני טוענת שהתנהלות המועדון היא כושלת, שחצנית, זחוחה ובעיקר מנותקת מהמציאות ונשענת על העבר. הגיע הזמן שהבלוף ייפסק. אי אפשר לשקר לכל העולם כל הזמן. האמת יוצאת לאור בסוף, ועכשיו זה קורה ובגדול. זה כואב ומתסכל, אבל זה כנראה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו, אם אנחנו רוצים גם עתיד ולא רק עבר".

נוי מרינה (29) פוקד את ההיכל מגיל 12 ולא מתכוון להפסיק להגיע. "הייתי במשחק בבלגרד והרגשתי מושפל", הוא מספר. "זה נראה כאילו השחקנים לא מסוגלים לשחק אחד עם השני, כאילו הם לא סובלים זה את זה, ולא משנה איזה מאמן יביאו. דיברתי עם השחקנים הישראלים אחרי אותו משחק וביקשתי מהם שיילחמו בעיקר בשבילנו, אבל לצערי זה נהיה יותר גרוע".

אז מה בעצם הקהל רוצה? האם הנהלת מכבי תצליח לפייס מחדש את האוהדים? מה נדרש ממנה? כאן נעוצה הבעיה הגדולה של הצהובים: תשובה ממשית אין. וגם לא כתובת ממשית. מערכת היחסים בין מכבי תל אביב לאוהדיה, ובין האוהדים לבין עצמם, תמיד הייתה מתוסבכת, רוויית אגו ואמוציות. בשנה האחרונה נפערה תהום בין הצדדים, ויש מי שמדברים על שבר.

זה החל במהלך משחקי היורוקאפ אשתקד, כשראשי הגושים המעודדים בשערים 11 ו-7 הכריזו על מחאה נגד הכוונה לייקר את מחירי המינויים לעונה הנוכחית; הקבוצה נקטה נגדם בסנקציות, לא איפשרה להם להכניס את ציוד העידוד להיכל והיו"ר שמעון מזרחי תקף את האוהדים באמצעי התקשורת ואמר ש"מבחינתי אל תבואו למשחקים". השיא הגיע בסיום הניצחון על מכבי אשדוד בגמר גביע המדינה, כשדיוויד פדרמן הורה לשחקנים שלא לחגוג עם הקהל ביציע את הזכייה. רבים מהאוהדים לא שוכחים לו ולא מסוגלים לסלוח לו על כך.

מועדון האוהדים 'גייט 11' ספג אש גם מהאוהדים עצמם בזמן המחאה ההיא, וכעת הוא נוקט מדיניות הפוכה. "שאר האוהדים שורקים בוז", כתבו ראשי הארגון בהודעה שפירסמו אתמול, "אבל הגיע הזמן להיות שם גם כשזה לא יפה בעיניים וגם כשהמצב גרוע. כאן אנחנו נמדדים. אנחנו צריכים להיות שם ולתמוך, לתת גב, ולהמשיך הלאה במאבק על התארים המקומיים".

אלא שלא כולם מקבלים את העמדה המפויסת. "כשהאוהדים לא רצו שיוסיפו להם 200 שקל לשנה במינוי, הם נעמדו על הרגליים האחוריות, ועכשיו? כאילו כלום", תוקף דוד, אוהד ותיק שביקש להישאר בעילום שם. "זה לא סתם משבר מקצועי. מכבי נמצאת בשפל חסר תקדים, ההנהלה מזלזלת באוהדים ובקרוב היא בטח תשלוף איזה גימיק נוסף. את החבר'ה בשער 11 יותר מעניין לשמור על קשרים טובים עם ההנהלה ולהכין כרזות יפות לדרבי, כדי שיוכלו לספר שהם עשו בית ספר לאוהדי הפועל. אכפת להם מעצמם, לא מהקבוצה".

מונטי: "אני בדרך כלל נגד מחאות, ומאמין שצריך להיות עם הקבוצה באש ובמים, אבל הפעם אין מנוס כנראה. המחאה הזאת לא צריכה לבוא לידי ביטוי בשריקות בוז, כי זה פוגע רק בשחקנים. במקום להיות מאוחדים ולעודד, קורה בדיוק ההפך. האוהדים צריכים לחשוב על זה ולעבוד על זה".

קנטור: "אני הפסקתי להצטרף למחאות שמתבטלות ברגע שהמארגנים מקבלים איזושהי סוכרייה מההנהלה. אני לא סומך על ראשי 'גייט 11' ולא על האוהדים השער 7. בעיניי, הם איבדו את כל הלגיטימציה שלהם במאבק האחרון, שהתקפל אחרי פגישה ורבע שהיו להם עם ההנהלה".

אורן: "נושא הקהל הוא הכי טעון וכואב, יותר ממצבה המקצועי של הקבוצה. כל ההתייחסות לאוהדים בשנים האחרונות מעליבה, מתנשאת ובעיקר עצובה. לא מתייחסים אלינו כאוהדים, אלא כלקוחות. המחאה בשנה שעברה, שבאה מהאוהדים האמיתיים, הייתה הכי מתורבתת, שקטה ולא אלימה שידע הספורט הישראלי אי פעם, וההתמודדות איתה הייתה ביזיון אחד גדול. אוהדים שהעזו למחות נענו ביחס בריוני מצד המועדון ונציגיו, והשיא נרשם בגמר הגביע כשפדרמן מנע בגופו את השחקנים מלגשת לחגוג עם האוהדים.

"זה הרגע הכי קשה שחוויתי כאוהדת, ולמחרת ההנהלה ידעה לפנות לראשי הארגונים, להציע להם עסקה לפיה יעלו את המחירים לכל ההיכל ורק לא להם, והנה, הכל נגמר והם חזרו לעמוד ולשיר 'לעולם לא תצעדי לבד'. אז לא. אי אפשר לנהל מחאה, כי גם בין האוהדים - אלה שעדיין באמת אכפת להם והם לא סתם לקוחות דוממים פסיביים - קיים שסע. בעידוד ההנהלה נוצרה תחרות סמויה של 'מי אוהד טוב יותר'".

לאחרונה חדרה המתיחות גם למערכת היחסים שאמורה להיות הכי נקייה וחפה מאינטרסים - בין האוהדים לבין השחקנים עצמם. בסיום הניצחון הדחוק ברבע גמר הגביע על גלבוע/גליל, שבוע בלבד לאחר ההפסד הביתי המפתיע לאותה יריבה בליגה, הוביל הקפטן גיא פניני את חבריו לעבר היציע כדי להודות לאוהדים על העידוד. מדובר באקט שגרתי לחלוטין, שמתרחש בסיומו של כל משחק, כמעט בכל קבוצה. השחקנים נדהמו כשהקהל לא מחא להם כפיים בחזרה, אלא קילל אותם וצעק לעברם שהם מבזים את הסמל.

- מה אתם מצפים מראשי המועדון לעשות כדי לשנות את המצב?

אורן: "כל מהלך מלבד פירוק ההנהלה הנוכחית הוא בגדר פלסטר למחלה ממארת. ההנהלה כושלת בכל אספקט אפשרי ופשוט מסרבת לקחת אחריות. במקום זה היא מוצאת אשמים תורנים, אבל כמו שאנחנו רואים - אפשר להחליף 100 שחקנים ו-20 מאמנים והשורה התחתונה לא משתנה. לטעמי, הכל התחיל ב-2008 כשמר פדרמן ישב בטלוויזיה לאחר אובדן האליפות להפועל חולון ואמר 'לא קרה שום דבר. מותר לאבד אליפות מדי פעם'. בשנייה הזו נגמר המכביזם כמו שהכרנו אותו, ונכנסנו לעידן אחר - מסחרי, קר, חסר נשמה, לוזרי. מאז הפסדנו עוד ארבע אליפויות, ועוד היד נטויה".

קנטור: "בעלי מכבי חייבים, אבל חייבים, לקחת צעד אחורה ולהתנהל כדירקטוריון ולא כהנהלה אקזקוטיבית. הם צריכים למנות מנכ"ל אמיתי, שימנה מנהל מקצועי ויאפשר בניית קבוצה על פי סטנדרטים מקצועיים ולא לפי שיקולים שיווקיים. האשמים העיקריים בעיניי הם שמעון מזרחי ודיוויד פדרמן".

מרינה: "כולם אשמים. כל אלה שניכסו לעצמם את ההצלחה אחרי הזכייה ביורוליג ב-2014, שיידעו לקחת אחריות עכשיו כשהם נכשלים. אני חושב שמכבי תל אביב היא המותג שהתרסק הכי מהר במשק הישראלי. אני מצפה שמי שנכשל שייקח אחריות, כי מחלקת הסקאוטינג נכשלת כבר הרבה שנים. אני מצפה שיביאו מנג'ר מקצועי, כמו ג'ורדי קרויף בכדורגל, ושרק הוא יתעסק בצד המקצועי בצוותא עם המאמן. אני מצפה שיביאו רכז אירופי בכיר. לכל הקבוצות הבכירות ביבשת יש אחד כזה, ורק אצלנו מסתמכים על אמריקאים או ישראלים שהם כרגע, לצערי, לא ברמה הזאת".

מונטי: "השינוי הראשון צריך להתבצע בהנהלה. הם צריכים להחליט אם נפרדים, ואם כולם נשארים יחד, אז לא צריך את כל ה'בנים של' שינהלו, כי כנראה אין להם את הידע המתאים. שיביאו מנהל מקצועי במקום ניקולה וויצ'יץ'. ניקולה הוא סיפור עצוב בשבילי. מאוד אהבתי אותו כשחקן ואי אפשר לקחת ממנו את ההישגים וההיסטוריה, אבל מאז שהוא בהנהלת המועדון אני לא מסוגל לראות אותו. את כל מחלקת הסקאוטינג צריך לשלוח הביתה. ומעבר לכך, מאמן. מכבי צריכה מאמן עם פאסון שיידע להתנהל מול השחקנים ולהתמודד עם מצבי לחץ, והכי חשוב, שהוא יהיה זה שיקבע את מי הוא רוצה ומי לא. את דיוויד בלאט אתה מכיר?".

- אבל בסוף, כשהעונה הזאת תיגמר, תצטרכו כולכם להחליט אם לחדש את המינוי.

מונטי: "אני אחדש את המינוי בעונה הבאה, אבל אני חייב להגיד שהמחירים בהיכל הם היקרים באירופה. אם אנחנו כבר משלמים סכומי עתק ממיטב כספנו, לפחות שינצלו אותם בחוכמה. זה המעט שהם יכולים לעשות שם למעלה".

קנטור: "זאת הפעם הראשונה זה שנים שאני ממש בהתלבטות. מה שבסוף יקרה זה שאני אעשה מנוי, ואמשיך לקטר".

אורן: "אני באמת לא יודעת לענות על זה כרגע. זה כנראה יוכרע לפי ההתנהלות במהלך הקיץ. אם לא אראה שינוי קיצוני בגישה ובהתנהלות - לא בהחתמת שחקנים ולא בהבטחות סרק מעליבות במסיבות עיתונאים - סביר להניח שאפנה את מקומי".