מי מאתנו לא היה רוצה שתהיה לו את היכולת לדעת מהם הקלפים שמחזיק היריב. יכולת כזאת הייתה עוזרת לנו להרוויח הרבה מאוד כסף, לגלות כל בלוף של שאר השחקנים בשולחן ולהפוך אותנו לאלופי פוקר מדופלמים. אז יכולת מכושפת כזאת עדיין לא המציאו, אבל בהחלט יש דרך לדעת מה היריב שלך מחזיק וגם מה אתה מחזיק, והכול לפי שפת הגוף שלנו ומה שאנו משדרים לשאר השחקנים.
את שפת הגוף שלנו אפשר לחלק, בגדול, לשני חלקים: מודעת ולא מודעת. שפת גוף לא מודעת היא למשל תזוזה מוזרה בגבה בזמן שאנו מבלפים. בשפת גוף מודעת, אנחנו מנסים לשדר משהו לשחקנים האחרים בכוונה כדי שיאכלו את הפיתיון.
כאמור, כל פעולה לא מודעת יכולה להיות גם מודעת כדי לשדר משהו אחר לחלוטין, לכן ניגע בצורות של שפת גוף ומה הן אומרות. תזכרו שבשביל לשדר במכוון שפת גוף מסוימת, אתה חייב להיות גם שחקן מצוין, אחרת ישימו לכך לב.
בגדים: הרושם הראשוני יכול להעיד רבות על אופי השחקן. לדוגמה, אדם שמתלבש כמו "רוקסטאר" יהיה בדרך כלל פרוע יותר בצורת המשחק שלו, לעומת בחור מעונב שיישב על השולחן וסביר שיהיה יותר קונסרבטיבי. אותו הדבר אפשר לומר על הצורה שבה השחקן מחזיק את הז'יטונים שלו: זה שיסדר אותם בצורה מופתית יהיה זהיר יותר במשחקו מזה שהז'יטונים שלו מפוזרים ולא מסודרים.
תנועת הגוף שלנו: שחקנים נוטים להזיז את גופם רבות בזמן משחק וזה יכול להעיד על איכות הקלפים שלהם. למשל, יריב שזז בפתאומיות ומקרב את גופו לשולחן יכול להעיד על כך שיש לו ידיים חזקות, לעומת שחקן שיתרחק מן השולחן ויסתיר כמה שאפשר את גופו זהו סממן לכך שידו חלשה.
עצבנות: אפשר לחשוב שעצבנות וחוסר מנוחה יעידו דווקא על יד לא טובה, אך למעשה עצבנות היא סממן ליד חזקה וחשוב שתדעו שמאוד קשה לזייף עצבנות, כך שמי שמנסה לשחק אותה עצבני, סופו שיעלו על הבלוף שלו.
נשימה: הצורה שבה אנו נושמים יכולה להיות עדות חזקה מאוד לקלפים שאנו מחזיקים ולכן נשימה רדודה וחלשה או ניסיון להפסיק לנשום בצורה בולטת הם סממנים לכך שאנו מחזיקים בידיים חלשות. אבל אפשר להיות רגועים, רק מי שיושב מאוד קרוב אלינו יוכל לדעת את זה.
לשחק אותה "קול": מאוד קשה באמת להיות רגועים בזמן משחק פוקר וזאת משום שאנחנו יושבים במשך כל המשחק ותמיד תחת לחץ מסוים. כמו כן, אנו נצפים על ידי שאר השחקנים. מי שמבלף ירצה להיראות מאוד רגוע. כלומר בטוח בכך שיש לו יד חזקה, אך למעשה, לרוב זה יעיד על בלוף.
יד על הפה: לרוב מדובר על סממן של יד חלשה. הסיבה שאנו שמים יד על הפה היא כדי לנסות ולהסתיר את הרגשות שלנו. כנראה שזה עובד בדיוק בצורה ההפוכה.
מבט חטוף על הז'יטונים: מבט כזה מצד היריב מעיד על כך שבכוונתו להמר, כמו גם מבט חטוף על הז'יטונים של יריבים אחרים. בדרך כלל שחקנים ינסו בצורה טבעית שלא ישימו לב לכך שהם עושים זאת.
מבט חטוף על הקלפים: בעיקר עבור שחקנים מתחילים, זוהי פעולה שיכול לגלות הרבה. נגיד ונפתח על השולחן פלופ של שלושה תלתנים והשחקן מביט בקלפים שלו, זה בדרך כלל מעיד על כך שאין לו שני תלתנים ביד, שהרי הוא היה יודע אם הייתה לו יד "סוטיד" אך אינו בטוח ברגע שהיד שלו היא "אוף סויט".
לשמור על הקלפים בידיים: כמו אדם אשר שומר על משהו יקר, כך גם שמירה על הקלפים והצצה מדי פעם יכולה להעיד על יד חזקה.
החלטה מהירה: בדרך כלל פעולה שמאפיינת שחקנים חדשים ולא מנוסים. מדובר על פעולה אינסטינקטיבית שיכולה להעיד על כך שיש ליריב שלך קלפים חזקים. זאת לעומת אדם אשר ירצה לבלף ולרוב ייקח קצת זמן לחשוב לפני שיעשה פעולה.
פעולות שאנו עושים עם חפצים: שאיפה ארוכה מסיגריה יכולה להעיד על קלף חזק ועל כך שהיריב שלך אינו חושש אם תהמר או לא. הוא כבר בפנים. שתיה מכוס מיד לאחר הימור יכולה להעיד על חוסר ביטחון בקלפים ובכך שאנחנו מנסים לטשטש את מהלכינו.
אז כאמור יש המון סיפורים ששפת הגוף שלנו מספרת. חשוב שנשים לב לא רק לידיים שלנו ולעצמנו בזמן שאנחנו משחקים אלא גם ליריבים שלנו ומה ההתנהגות ותנועות הגוף שלהם אומרים עליהם. שכרו שכשמדובר בשפת גוף אף תנועה לא עומדת לבדה אלא היא חלק ממכלול של תנועות והתנהגות, כך שרצוי לשים לב ל"זרימת" ההתנהגות של השחקנים בשולחן ולא להתמקד אך ורק בתנועה אחת בודדת.
עוד בנושא:
מ-86 דולר ל-2.5 מיליון: הבלופים המטורפים בהיסטוריה של הפוקר