3 בנובמבר: בבת אחת התחלף הסרט

תוך תשעים דקות התחלף לנו הסרט. עד למשחק אתמול ב"טדי" היה רשום על ליגת העל התסריט הבא: מכבי חיפה לוקחת בקלות, הפועל תל-אביב מנסה לדגדג, נשאר רק לגלות כמה מחזורים יעברו עד שזה מוכרע. שאר הקבוצות נראו לא רלבנטיות או ירודות ברמה או, במקרים נדירים, הפתעה נעימה. שום דבר יותר. פצצת שיעמום.

באה בית"ר, ובהתפרצות של שעה וחצי ביימה סרט ליגה חדש. לפני הכל, היא הפכה את הגיבור הראשי לאנושי. מכבי חיפה נראית כמו מי שניתן גם לחבוט בו, לא רק לחטוף ממנו. היא כבר עכשיו עייפה, היא איבדה לחודשיים (פלוס זמן חזרה לכושר) את הציר המרכזי שלה, ביום שלישי היא בראשון לציון, יש אולימפיאקוס, יש שוב ליגה, יהיה גביע אופ"א, השחקנים יותשו, הספסל קצר, יעקובו יכול ללכת בחורף, מצב הרוח יכול ליפול, החזרה לשיגרה יכולה להיות מדכדכת. עונה גדולה עוברת על חיפה, אבל קלה היא כנראה כבר לא תהיה.

כשחיפה המבריקה נראית אנושית, הפועל תל אביב, הקשטנית, הסולידית, המשוריינת, נראית מאיימת עוד יותר. בקצב אחיד של חייל בתפקיד צועדים הכוחות של קשטן קדימה. זו לא הסיירת המובחרת של חיפה, זו פלוגה של גולני. לך תילחם מול פלוגה של גולני.

כשחיפה אנושית, גם מכבי תל אביב מאיימת. עובדה, היא במקום הראשון. בנין חזר, אולי גם נמני יחזור פעם, ההרכב מתייצב, הצעירים משתלבים (תמיד הם משתלבים, עד שיום אחד מגלים שהם לא השתלבו), יש ספסל סביר, יש קהל רעב (כמעט מת מרעב), יש מאמן נחוש, יש תקציב גדול. יש אפילו טענה שהמערך החדש, 3-5-2, הוא הברקה. מכבי, על כל פנים, מתחילה להציע עוד אלטרנטיבה.

וככה , כשחיפה אנושית, פתאום יש פה צמרת שלמה, עם שלוש קבוצות. וגם נתניה ובאר-שבע משחקות כדורגל, ובית"ר אולי הפסיקה להיות אותה בושה (אם תצליח למלא השנה את תפקיד תוקעת-הגדולות, היא עשתה את שלה), ואפילו כפר-סבא ומכבי פתח-תקוה מנצחות פה ושם, ואיכשהו, בבת אחת, אנחנו נשארים רק עם מועדון אחד שהוא מפח נפש גמור (הפועל פתח-תקוה) ועוד אחד מאכזב (אשדוד).

מסקנה, חדשה לגמרי: יש לנו ליגה. בליגה הזו, שנותרו בה עוד 26 מחזורים, יכולים לקרות דברים רבים. מהפכים, שינויים, לא רק איזה קרב מטופש בשאלה מי תהיה היורדת השנייה. בליגה הזאת יכול להיות שמכבי חיפה לא תהיה אלופה. כנראה כן, אבל ה"כנראה" הוא ההבדל. ואם לא תהיה אלופה, לא תשחק בעונה הבאה בליגת האלופות. אולי בכלל מכבי תל אביב תשחק שם (במוקדמות)? הסיכויים כבר לא אפס. אולי הפועל. יש תחרות.

ומתחת: ארבע קבוצות לקחו נקודות לראשונות. באר-שבע למכבי תל-אביב, נתניה וכפר-סבא להפועל תל-אביב, בית"ר לחיפה. יש עוד לא מעט קבוצות, אשדוד ובני-יהודה למשל, שיכולות לעשות את זה בבית. נראה איך חיפה עוברת את ראשון מחרתיים. אז נכון שפערי הרמות גדולים, ויותר מדי קבוצות התחילו רע את העונה שנפתחה באיחור, אבל בזו אחר זו הן מתאוששות (אפילו כפר-סבא), והתמונה כבר פחות עגומה.

שלוש בשורות טובות קיבלנו תוך שבוע. מכבי חיפה הביאה את כדורגל המועדונים הישראלי לפסגות חדשות, הפועל תל אביב הוכיחה שיש פה עומק מסוים, בית"ר ירושלים החזירה לנו את הליגה. קצפת אירופאית זה נהדר, אבל אוהדי הכדורגל צריכים קודם כל את הלחם. ליגה זה לחם. ליגה מחורבנת זה לחם עבש. ליגה טובה זה לחם חם וטרי.

עוד קצת מקצועיות, עוד קצת שכל, עוד שיפור בניהול (הו פתח-תקוה), עוד הצלחה או שתיים של המועדונים באירופה, הצלחה של הנבחרת, שינוי אחד בהתאחדות – וסיפור הכדורגל הישראלי יהיה סיפור של הצלחה. 51 אחוז כבר מאחורינו.