1. הגעתו של אלי טביב אתמול (ראשון) לבית וגן לא הייתה מקרית. כבר בשבת שעברה, לאחר משחק ההפסד של בית"ר ירושלים בקרית שמונה, הבעלים שמע מכל כיוון שהקבוצה הגיעה למצב בו ההשפעה של רן בן שמעון על השחקנים אפסית ושמתחייב שינוי בעמדת המאמן. אחד האנשים בסביבתו של הבעלים הגדיל לעשות כשאמר לו : "גם אם תשים קונוס על הקווים הוא ישפיע יותר. לפחות יהיו אנרגיות יותר טובות, זה כבר מעבר ליכולות של מאמן".
אם במוצ"ש ובראשון כולם חשו כי טביב בדרך לעשות את השינוי, לאחר שיחה עם המאמן ביום שני בשבוע שעבר החליט טביב שלא יהיו שינויים לפחות עד למשחק נגד מכבי תל אביב. לבעלים יש את השיקולים שלו למשוך את הדברים. חלקם הגדול הם הרבה מעבר לאמון מקצועי. לטביב יש הרבה דברים שהוא רוצה לחשוב עליהם - למשל החלטת בית הדין העליון בעניין הערעור שהגיש, אבל לא רק.
יחד עם זאת, טביב הבין כי הלך הרוח בבית וגן מחייב את הגעתו. אם להתייחס לאסיפה שערך, הוא בעיקר ניסה להבהיר לשחקנים כי עם כל הכבוד לכך שהכל נופל על המאמן, האחריות היא קודם כל עליהם. אחד הדברים שהרגיזו את הבעלים בשבוע האחרון הייתה העובדה שכאשר כולם התעסקו במאמן ובקריאות הגזעניות, נראה היה שחלק מהשחקנים נעלמים ומתחבאים.
טביב אמר לשחקנים: "אני יודע טוב מאוד מה כל אחד ואחד שווה. יש לנו סגל טוב יותר מקבוצות שנמצאות מעלינו בטבלה. אתם נותנים לדברים להפריע לכם ומאבדים את האחריות. אם המאמן אומר לכם שמגן אחד עולה, השני נשאר. או שקשר תמיד נשאר או שצריך לשחק עם הגב לשער. זה צריך להיות ברור. בכלל, אם אתם לא בועטים לשער - מה זה משנה מה המאמן יגיד לכם?".
2. לאחר האסיפה ערך טביב שיחות עם השחקנים הזרים של הקבוצה, על מנת לנסות ולהבין מה מפריע להם. הזרים הם אולי הסיבה הכי גדולה לנפילה של בית"ר השנה. מעבר לצד המקצועי, רובם שבורים מנטאלית וישנו נתק גדול בינם לבין רן בן שמעון. השבוע אריק סאבו חזר מחופשה בסלובקיה ישר לאסיפה, בה המאמן ירד עליו ועל מרסל הייסטר. שחקנים בקבוצה אמרו בחיוך מריר: "99% מהאסיפה הייתה על סאבו והייסטר, היה עדיף שבן שמעון היה עושה שיחה רק עם שניהם. סאבו רק נחת, אם רן היה מבין מה הם מרגישים הוא היה מנסה לחזק להם את הביטחון ולא לצאת עליהם כל הזמן".
אחרי אחד האימונים בתקופה האחרונה, מרסל הייסטר שלא ישחק הערב בגלל מחלה, אמר על רן בן שמעון ש"הוא הוציא לי את החשק לכדורגל". הקרואטי-גרמני שיחק עד עתה בקבוצות עם מעט אוהדים ומתקשה להתרגל לסיטואציה בה המאמן לא מפסיק לגעור בו על הקווים ואלפים ביציעים משרים אווירה של לחץ ועצבים.
דברים דומים אמורים בנוגע לז'והאן אודל, עליו שחקנים בקבוצה אומרים שהוא פשוט איבד את חדוות המשחק . בימים האחרונים נציגו בישראל אבי נמני ואלי טביב גרמו לאודל להרגיש אחרת ויכול להיות שהערב הוא יפתח בהרכב, וזו הוכחה שטביב הבין שהזרים של הקבוצה במשבר. לאחר השיחה עם הבעלים, הייסטר אמר לשחקנים: "פחדתי מהשיחה איתו אבל הוא הופתעתי, הוא מאמין בי מאוד, אני צריך להתחיל להחזיר".
3. אם אלי טביב היה יכול לחזור לקיץ, הוא כנראה לא היה מוותר על סלובודן דראפיץ' - אולי הטעות הכי גדולה שלו העונה. ואם כבר היה מוותר על דראפיץ' הוא לא היה נותן למו"מ עם גיא לוזון ליפול. הטעויות הללו, אם לא יחול שינוי דרסטי, עלולות לעלות לבית"ר ירושלים בכרטיס לאירופה בעונה הבאה. גם טביב לא האמין שהעונה עם רן בן שמעון תהיה כל כך מאכזבת ושבתחילת ינואר גם המקום בפלייאוף העליון ייראה כלא בטוח בכלל.
לאחר משחק התיקו של בית"ר נגד מכבי פתח תקוה במחזור הלפני אחרון בטדי, אבי לוזון ירד אל המנהרה ואמר לכל מי שהיה מוכן לשמוע: "טביב חשב שהוא הביא מאמן גדול, אמרתי לו שהוא יצטער על זה". אגב, בן שמעון פוטר ממכבי פתח תקוה לאחר המחזור ה-25 של העונה שעברה כאשר היו לה 29 נקודות. היום, אחרי 16 מחזורים, פתח תקוה עם 28.
4. דוגמא נוספת למצב היא עמדת המגן הימני בבית"ר ירושלים. חמישה שחקנים איישו את העמדה זאת מתחילת העונה; שניר משען, דוד קלטינס, עוז ראלי, טל בנש ואריק סאבו. אף אחד מהם לא שיחק בה יותר משלושה משחקים ברציפות. אתמול החליט רן בן שמעון לבודד את ה-11 הפותחים במרכז המגרש ולערוך להם תדריך קצר. הוא אמר לשחקנים שהוא עדיין מתלבט אם לפתוח עם דוד קלטינס כמגן ימני ואריק סאבו בקישור, או להיפך. כלומר חודש ינואר כבר כאן ובעמדה הזו יש הכל מלבד יציבות.
אין ספק שמה שעמדת המגן הימני בבית"ר העונה היא מראה לכל העונה של בית"ר ירושלים. רב"ש החליף שחקנים ושיטות, ומדבר על איזונים, אך במקביל הקבוצה הולכת אחורה ונראית כמו חברה בדרג השלישי בליגה. אם זה יימשך ככה, ממש בקרוב היא תהיה מחוץ למשחק של מכבי פתח תקוה וקרית שמונה, קבוצות עם תקציבים וסגלים קטנים משלה.
הימור קל? אם דראפיץ' היה נשאר, מכבי פתח תקוה וקרית שמונה היו מתחת לבית"ר. לא בגלל שהוא מאמן כל כך גדול, אלא מכיוון שהוא בנה בסיס והאמין בסגל מבחינה טקטית. האווירה הייתה טובה וכל שחקן ידע את מקומו על המגרש -בדיוק להיפך ממה שקורה היום בבית וגן. האווירה בבית"ר ירושלים לא מאפשרת לאף שחקן לא להיות מחויב., אבל כשאין אנרגיות אמיתיות ו"נשמה", הכל הולך לאיבוד.
5. למצב המקצועי הקשה של הקבוצה התווספו בשבועות האחרונים הכלים החדשים במחאה של האוהדים נגד טביב - קריאות גזעניות. זה הנזק הכי גדול של בית"ר ירושלים מיום הקמתה. האוהדים זכאים למחות, אבל לפני הכל הם צריכים להסתכל במראה ולהבין שבתקופה של קרוב ל-10 שנים אלי טביב היה האדם הרציני היחיד שרצה לקחת את הקבוצה. מדוע? כי אין לו עסקים בישראל ואי אפשר להזיק לביזנס שלו.
אנשי עסקים אחרים לא רק שלא מוכנים לחשוב על להיות בעלים של בית"ר במצב הנוכחי, הם אפילו לא מעוניינים לתת חסות ב-50 אלף שקל. טביב איים לרדת מהמגרש, המנהלת וההתאחדות נלחצו ויישמו מיידית את שיטת שלושת השלבים, לה פמיליה הודיעו שהם נגד הקריאות הגזעניות ואפשר להגיד שבאיזשהו מקום זה הדבר הכי טוב שקרה לבית"ר ירושלים העונה.
בפעם הראשונה טביב הבין שאף אחד לא יעזור לו - ההתאחדות והמנהלת מתעסקות בקנסות או בונוסים, אך לא באמת מסייעות לפתרון. הן בדרך כלל עומדות מהצד עד לקריסה ורק אחריה מסיקות מסקנות - בדיוק כמו במקרה של הפועל תל אביב.
התהליך הזה יעבור עוד הרבה עליות וירידות, אך אם בסופו יציעי טדי יתנקו מקריאות גזעניות ושירים בעלי אופי או רמיזות גזעניות, אף אחד כבר לא ישאל למה אין ערבי בבית"ר ירושלים. הקריאות הגבירו את השאלות הללו ואם לא ייגרעו מהיציע, הן גם יחייבו את טביב או כל בעל בית אחר להביא שחקן ערבי או מוסלמי בעתיד.
6. אם אלי טביב רוצה להמשיך לבצע תהליכים ולקבל גב מהקהל ה"שפוי", הוא חייב להבין שמצבת השחקנים המובילים בקבוצה צריכה להשתנות כבר בינואר. אם בית"ר ירושלים לא תצרף זרים דומיננטיים ותשמור עליהם ועל הישראלים הבכירים, השינויים שטביב מנסה להוביל לא יחזיקו מעמד.
בית"ר זקוקה לפחות לשני שחקנים חדשים משמעותיים בינואר, כאלו שיובילו וישפיעו, אחרת היא עלולה למצוא את עצמה בלי כרטיס לאירופה ואולי אפילו מחוץ לפלייאוף העליון. וזה יביא את הקבוצה למצב בו היא מגיעה למשחק הערב נגד מכבי תל אביב, כשלא יותר מ-10,000 אוהדים צהובים שחורים צפויים להגיע לטדי. וכשאין קהל, הקיצוניים חוזרים לשלוט.