פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        NFL: על הבלגן הגדול אצל דנבר ברונקוס

        ההגנה של דנבר רבה עם ההתקפה והסטטיסטיקה, שבעונה שעברה שיחקה לטובת האלופה, מתחילה להתיישר. ביוסטון הלכו על מהלך מתבקש אך לא שגרתי והג'איינטס מראים הגנה שיכולה להביא סופרבול. וגם: איזה כיף זה פוטבול בשבת

        שחקני ההגנה של דנבר ברונקוס (AP , Jack Dempsey)
        החבר'ה לא מרוצים. שחקני ההגנה של דנבר (צילום: AP)

        דאון ראשון ו-10:

        הבעיה המרכזית עם סטטיסטיקות, היא שהן תמיד מוצאות את הדרך להתיישר בסוף. מה לעשות.

        דנבר לא הייתה קבוצה טובה בעונה שעברה. זאת אומרת, הייתה לה הגנה טובה, היסטורית אפילו יש שיאמרו, אבל הקבוצה עצמה, עם פייטון מאנינג בשארית האוויר שלו וברוק אוסווילר שכולנו רואים היום מה הוא באמת שווה, לא הייתה משהו מיוחד. ועדיין, היא לקחה את הסופרבול. למה? כי היא ידעה לנצח משחקים. זהו, עד כדי כך פשוט.

        הגנה, כמה שהיא טובה, יכולה במקסימום לעצור את היריבה על אפס נקודות. לנצח משחקים, היא בדרך כלל לא מסוגלת. נכון, אפשר להשיג איזה פיק-סיקס פה ושם, גם הספיישל טים יכול לעזור, אבל בעולם פוטבול ריאלי, בו אפילו הברונקוס על הגנת העל שלהם ספגו בעונה שעברה 18.5 נקודות למשחק בעונה הסדירה וכמעט 15 למשחק בפלייאוף, קבוצה חייבת התקפה שתדע לא רק לייצר נקודות, אלא גם לגרד ניצחונות בלתי אפשריים, בשנייה האחרונה, במהלך האחרון.

        טרבור סימיאן דנבר ברונקוס (AP , Jack Dempsey)
        התחיל טוב, המשיך פחות. סימיאן (צילום: AP)

        11 מ-15 הניצחונות של הברונקוס ב-2015 היו בהפרש של פוזשן אחד ומטה. זו בדיוק סוג הסטטיסטיקה שנועדה להתיישר. כי בסוף, יגיע היום בו ההגנה שלך עוצרת את טום בריידי על אפס השלמות ברבע הראשון ו-16 נקודות במשחק כולו ועדיין, אתה אפילו לא קרוב לניצחון. בסוף, אתה נתקע עם התקפה שמייצרת 16 נקודות נגד אטלנטה, 13 מול סן דייגו, 10 בשבוע שעבר נגד טנסי ו-3 נגד הפטריוטס. בדיוק ככה נשארים מחוץ לפלייאוף והברונקוס, גם אם זה עוד לא רשמי, מחוץ לפלייאוף.

        אם בעונה שעברה, ההגנה עוד הסכימה בשקט למצב בו היא מביאה את הקבוצה לבאר ונותן להתקפה לשתות ממנה, בקושי, הרי שהיכולת האיומה בחודש האחרון, שעלתה לאלופה באפשרות להגן על התואר, הובילה להתפרצות בחדר ההלבשה אחרי ההפסד ביום ראשון. לפי הדיווח של מייקל סילבר מאתר ה-NFL, שחקן קו ההתקפה ראסל אוקונג, שהצטרף בתחילת העונה, ביקש את רשות הדיבור אחרי שגארי קוביאק שאל אם מישהו רוצה להגיד משהו. עוד לפני שהתאקל פתח את הפה, אקיב טליב ואחריו גם כריס האריס, שניים מכוכבי ההגנה, התפרצו, מה שהוביל לקרב צעקות שרק בהתערבות קוביאק לא הפך ליותר מזה.

        "המשבר הקלאסי בין התקפה להגנה", קרא לזה אחד משחקני דנבר ולמרות שאחרי שכולם נרגעו, הם גם ניסו להרגיע את הרוחות ודיברו על קבוצה מלאת רגשות ועל בלגן לא משמעותי מדי, בין השורות אפשר היה לקרוא את התסכול: "כל פעם שאנחנו עוצרים את בריידי על 16 נקודות, אנחנו צריכים לנצח", אמר האריס. "אני לא מאמין לחרא הזה. עצרנו את בריידי על 16 ועדיין הפסדנו? זה קרה פעם?", הוסיף מגן הפינה קייבון וובסטר. "שלטנו מול ההתקפה שלהם, אבל כשהם לא צריכים למסור, החיים שלהם הרבה יותר קלים", סיכם האריס.

        טרבור סימיאן, בדומה לאוסווילר בשנה שעברה, משך הרבה כותרות תחילה בזכות היכולת, אבל גם הוא מתגלה די במהרה כמלא במגבלות, שאולי אפשר ואולי אי אפשר לתקן. כשדמאריוס תומאס נראה ככה, מפספס כדור יקר ומפיל עוד אחד. כשג'סטין פורסט, שאף אחד לא ממש רצה אותו, הוא הרץ המוביל שלך ומשחק הריצה כולו מפיק 58 יארד ביום סגרירי ומלא ברוח. כשהמאמן שלך לוקח החלטות ביזאריות כמו פאנט במקום בעיטה מ-55 יארד (שלושה שבועות אחרי שעלה לקבוצה בהפסד כאשר נתן לאותו בועט לנסות מ-62 יארד באוויר הדליל בדנבר) או לשבת על הכדור בשתי הדקות האחרונות של המחצית, למרות שיש שלושה פסקי זמן ביד ומגרש קצר לעבור, אתה צריך לעשות חושבים. עכשיו, כשג'ון אלווי כבר לא צריך להיות מודאג מינואר, יש לו זמן לעשות חושבים.

        גארי קוביאק מאמן דנבר ברונקוס (AP , Jack Dempsey)
        נאלץ להרגיע את הרוחות. קוביאק (צילום: AP)

        דאון שני ו-54:

        הקהל ביוסטון שאג פעמיים. הפעם השנייה הייתה טאצ'דאון הניצחון של למאר מילר, ש-2:51 לסיום השלים קאמבק גדול מול ג'קסונוויל והשאיר את הטקסאנס במקום הראשון ב-AFC דרום. הפעם הראשונה הייתה לא פחות חזקה והגיע במהלך הרבע השני. בפיגור 13:0 ואחרי שני דרייבים רצופים שהסתיימו בחטיפות, ברוק אוסווילר נשלח לספסל וטום סבאג' האלמוני משהו נכנס כדי להציל את המולדת.

        לזכותו של ביל אובריאן ייאמר שמעבר לכל החלטות האימון הלא ממש ברורות שלו, הוא הגן בחירוף נפש על הקוורטרבק הפותח שלו לאורך העונה. לא ברור אם אוסווילר הוא הקוורטרבק הכי חלש בליגה העונה או רק בבוטום 5, אבל ברמת העלות-תועלת, אין ספק שהוא מקום ראשון. אחרי העונה, ליוסטון יישארו עוד 54 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות לשלם למי שעלול להפוך לשחקן המחליף היקר בתולדות הספורט. סבאג', להבדיל, מרוויח 630 אלף דולר לעונה בחוזה הרוקי שלו.

        אוסווילר אמר לאחר המשחק שהוא מבין לחלוטין את ההחלטה לספסל אותו, אבל לא מדובר בהחלטה שגרתית ומעניין יהיה לראות איך היא תשפיע. בדרך כלל, קוורטרבקים לא מסופסלים בשלב כל כך מאוחר של העונה. אם כבר רצת עם מישהו, רצת איתו עד הסוף. קוורטרבקים שבכל זאת מאבדים את מקומם שבועיים לסיום, עושים זאת בדרך כלל בקבוצות שכבר נמצאות עם הראש בים. אלא שליוסטון מצפים שני משחקים על כל הקופה, כאשר בליל שבת היא מול סינסינטי ובראשון הבא נוסעת לטנסי. האם היא תישאר מחוץ לפלייאוף? ואם תעלה, מי ישחק שם, אוסווילר, סבאג' שישחק נגד הבנגאלס או אולי בכלל ברנדון ווידן, שגם נמצא בסגל? בקרוב התשובות.

        טום סבאג' ג'יי ג'יי וואט יוסטון טקסאנס (AP , David J. Phillip)
        סבאג' כל הדרך? ג'יי ג'יי וואט מרוצה (צילום: AP)

        דאון שלישי ו-6:

        אם לא יקרה משהו יוצא דופן, הג'איינטס יהיו בפלייאוף וכרגיל, אף אחת לא תרצה לפגוש אותם שם. לראשונה מאז 2010, הג'י-מן הגיעו למאזן דו ספרתי של ניצחונות ולמרות חסרונו של ג'ייסון פייר פול, אחרי שבלמו את דאלאס בשבוע שעבר על שבע נקודות, השבוע הם עצרו את מת'יו סטאפורד והתקפת הליונס הנפיצה על שש בלבד, בדרך לעוד ניצחון גדול.

        אודל בקהאם ג'וניור יודע לייצר מהלכים קטנים-גדולים וסיפק עוד תפיסה לאלבום, אבל ההגנה היא כאמור ההיילייט של הג'איינטס כרגע ואפילו שחקן מסוגו של ליאון הול, שכלל לא התלבש לכמה משחקים בחודש שעבר בשל יכולת דלה, צץ לפתע ומשיג מהלך גדול דוגמת הפאמבל שכפה ברדזון ברבע השני על זאק זנר מהליונס, פאמבל ששינה מומנטום לחלוטין.

        "הם פראיים", אמר OBJ ל"ניו יורק פוסט" על ההגנה, "אם אנחנו שמים רק 17 נקודות, אבל הם עוצרים את היריבה על שש, זה מספיק טוב מבחינתי". "הג'איינטס מספיק ממוצעים כדי לזכות באליפות", כתב כריס צ'ייס מ"פוקס ספורטס" והוא אכן צודק. כמו אחיו בעונה שעברה, איליי מאנינג עושה את מה שצריך כדי לנצח ולא הרבה יותר מזה. זה הביא לו שתי טבעות, אולי זה יביא לו גם את השלישית.

        ליאון הול ניו יורק ג'איינטס (AP , Michael Ainsworth)
        ההגנה בכחול מתעלה. ליאון הול (צילום: AP)

        דאון רביעי ו-7:

        הספורט, עם כמה שהוא לא צפוי, הוא הדבר הכי צפוי בעולם. אותם חוקים, אותם ימים, אותן קבוצות. הכול צפוי. לכן, מחזור לא שגרתי, כמו זה שמצפה לנו ביום שבת הקרוב לכבוד הכריסמס הבא עלינו לטובה, הוא עונג אמיתי.

        נכון, ריצ'רד שרמן התלונן בטור שלו ב"פליירס טריביון" על משחקים בשבוע קצר, אבל אפילו הוא הודה שם שביום שבת הוא כבר מרגיש "מוכן למשחק", כך שלא אמורה להיות לנו בעיה משמעותית מדי ברמה. תוסיפו לזה את העובדה שמדובר במחזור הלפני אחרון של העונה, עם כל מה שעל הכף ואת זה שגם אין כדורגל בשבת בגלל הפגרה (אלא אם אתם ממש בטירוף על קרית שמונה - בית"ר) ותקבלו שובר שגרה אמיתי, מעין מחזור אמצע-שבוע כזה בפרמיירליג. הכול יכול לקרות.