בווידיאו: הסרטון של ראוס לאתלטיקו. בספרדית, אבל עדיין חביב
רוב הישראלים שמטיילים בברצלונה מעדיפים, ובצדק, להישאר בתחומי העיר היפהפייה. אבל אם יעלו על אוטו ויסעו שעה קלה דרומה, הם יגלו במחוז קטלוניה את אזור טראגונה. שם, בעיר-פרבר של כ-100 אלף תושבים, שוכנת ראוס או בספרדית, Reus. בחורף שעבר, אחרי שש שנות היעדרות, קבוצת הכדורגל המקומית, ראוס דפורטיו, חזרה סוף כל סוף להשתתף בגביע הספרדי בזכות ההעפלה שלה לפלייאוף על העלייה מהליגה השלישית לשנייה. את אותו פלייאוף היא אומנם הפסידה בזמנו, אבל בגביע המלך עברה שלושה סיבובים ועלתה לשלב 32 האחרונות, מה שהעניק לה מתנה: מפגש כפול עם אתלטיקו מדריד הגדולה.
רגע לפני שדייגו סימאונה והחבר'ה שלו הגיעו לראוס, שאירחה כמיטב המסורת את המפגש הראשון מבין השניים, אצל האדומים-שחורים הצנועים החליטו לנצל את המצב עד תום ושחררו סרטון קצר ומשעשע, שביקש להכיר לקולצ'ונרוס את הקבוצה והעיר האלמונית משהו שלהם וכלל את המשפט הבא: "רובכם לא שמעתם על ראוס בחיים. טוב, אולי השם בכל זאת מצלצל לכם בגלל Reus, נו, השחקן הזה שניסיתם להחתים כל הזמן ובסוף בחר להישאר בדורטמונד". BURN.
בהמשך הסרטון המעולה הזה, בראוס הבטיחו לאתלטיקו כי "יש לאצטדיון שלנו כל מה שצריך. שני שערים, ארבע נקודות קרן, מים חמים בחדר ההלבשה, שלט אלקטרוני די חדש ואפילו, כר דשא". באותו ערב של ה-1 בדצמבר 2015, על כר הדשא ההוא הייתה חגיגה. 4,222 הצופים שמילאו כל סנטימטר בקאמפ נואו מוניסיפל בראוס, ראו בדקה ה-30 את פראן קארביה מנצל טעות של חסוס גאמס, גונב את הכדור ומול מיגל אנחל מויה, מעלה את ראוס ליתרון מדהים. באותו רגע, כבר הרבה יותר אנשים בספרד הכירו את הקבוצה. היתרון החזיק שש דקות, עד שלוסיאנו וייטו השווה מעמדת נבדל ובסופו של דבר, סאול נגח את שער הניצחון. גם בגומלין בקלדרון ראוס עמדה באומץ והפסידה רק 1:0. המסע שלה בגביע באותה עונה אומנם הגיע לסיומו, אבל המסע הגדול באמת רק התחיל. עם קצת מאמץ, ראוס עוד יכולה לפגוש בעונה הבאה שוב את אתלטיקו, וגם את השכנה ברצלונה, בליגה הראשונה. סיפורה של קבוצה שבאה משום מקום.
ראוס דפורטיו, המתהדרת בכינוי האדיר "האגוזים המכניים", על שם המאכל החביב על תושבי האזור, הוקמה אי שם בתחילת המאה ה-20 ואחרי כמה גלגולים, זכתה לבסוף להקים את האצטדיון הראשון שלה, ברחוב בעל השם המרגש "דרך גאודי", אשר נקרא על שם הגאון שנולד בעיר ב-1852. בתחילת דרכה, ראוס הייתה קבוצה לא רעה, שזכתה פעמיים ברציפות באליפות הליגה השנייה של קטלוניה, אלא שמלחמת האזרחים שפרצה בספרד עצרה אותה לחלוטין והובילה לארבעה עשורים של צרות כלכליות.
בסופו של דבר, ב-1951 התפצל המועדון לשניים: חלק אחד הוקדש כל כולו לקבוצת הכדורגל והחלק השני לשאר ענפי הספורט ובעיקר, שימו לב, להוקי גלגליות, שם ראוס דפורטיו נחשבת לאחת הקבוצות החזקות בספרד. באמת. בין 1981 ל-1983 ראוס עוד העבירה שתי עונות לא משמעותיות בליגה השלישית, אבל מיד התרסקה שוב ובחלק גדול מהעשור הבא היא הייתה בכלל בליגה המחוזית הראשונה של קטלוניה, שנמצאת בדרג החמישי של הליגות בספרד.
למרות שאלש וידאל, היום בברצלונה, עבר בראוס לרגע ואפילו ערך במדיה את הופעת הבכורה שלו כשחקן בוגר, העתיד לא נראה מבטיח והדברים רק החמירו כאשר בספטמבר 2010 עלתה ראוס לכותרות בכל העולם מהסיבות הכי שליליות שאפשר לחשוב עליהן. יממה אחרי משחק שגרתי בליגה הרביעית, שהסתיים בהפסד 2:0 מול פראט, סבל החלוץ הצעיר והמבטיח של הקבוצה, ג'ורדי פיטארק, ששיחק באותו משחק ולא הראה שום סימנים מדאיגים, מהתקף לב בזמן ששהה בביתו. פיטארק הובהל לבית החולים, אבל זה היה מאוחר מדי והוא מת בגיל 23. המוות הזה, שהגיע שנה בלבד אחרי מותו של עוד קטלאני, דני חארקה, זעזע את ספרד וגרם לשינויים בדרך בה נבדקים השחקנים המבקשים להיות חלק מהכדורגל המקצועני במדינה.
דווקא מהקרקעית הזו, ראוס יצאה קדימה. בסיומה של אותה עונה, שהחלה בטרגדיה נוראית, הקבוצה צלחה מסע פלייאוף מתיש שכלל שישה משחקים ושבה לליגה השלישית, כאשר הפעם היא מצליחה גם להפוך שם לחברה קבועה. בעונה שעברה, אחרי טיפוס מתמיד לאזור צמרת הליגה, "האגוזים המכניים" כבר זכו בבית שלהם ואחרי שמחצו 0:3 את סנטאנדר בחוץ במשחק הפלייאוף הראשון, הם חזרו הביתה והשלימו את העבודה עם 0:1. לראשונה בתולדות ראוס, היא העפילה לליגה השנייה. עכשיו היא חולמת בגדול.
19 מחזורים כבר חלפו מאז החלה עונת הבכורה ההיסטורית של ראוס דפורטיו בליגת המשנה בספרד ואם מישהו חשב שבקבוצה יסתפקו בהעפלה בלבד ויתקפלו במהרה בחזרה למטה, הרי שהוא טעה בגדול. נכון להיום, אחרי כמעט חצי עונה, ראוס נמצאת במקום השביעי, בשוויון נקודות עם המקום השישי, המוביל לפלייאוף על העלייה לליגה הראשונה. 27 הנקודות שלה מציבות אותה מצד אחד במרחק שש נקודות בלבד מג'ירונה השנייה, שמחזיקה כרגע בכרטיס הישיר לליגה הבכירה ומצד שני, רק שש נקודות מאלמריה, שנמצאת מתחת לקו האדום. הקרב המתיש הזה הולך להימשך עוד הרבה זמן, שכן העונה בליגה השנייה בספרד נגמרת אי שם באמצע יוני, אחרי 42 מחזורים וזה עוד לפני הפלייאוף.
בעיתון המקומי נכתב: "ראוס רק הצטרפה לראשונה לליגה השנייה והיא מחזיקה בתקציב הכי נמוך בליגה, אבל היא משכנעת ונראית מצוין, בעיקר במשחקים הגדולים. המטרה בהתחלה הייתה להגיע כמה שיותר מהר ל-50 נקודות ולהבטיח הישארות בליגה בלי לסבול עד לרגע האחרון, אבל המטרה הזו מתחילה להשתנות".
בינתיים, בראוס נהנים מכל רגע, בעיקר בשעה שהיריבה השנואה, חימנסטיק טראגונה, הקבוצה הגדולה של האזור, נועלת את הטבלה באותה ליגה ממש. השתיים סופסוף נפגשו לדרבי לפני כחודש וקארביה, אותו גיבור מהמשחק מול אתלטיקו, סידר 0:1 קטן ויקר. עד כמה חם הדרבי הזה תעיד העובדה ששחקן ממחלקת הנוער של ראוס, שנתפס במהלך המשחק כשהוא נמצא ביציע של נאסטיק ולובש את חולצת היריבה, נזרק עוד באותו יום מהמועדון בשל "חוסר כבוד". זמן קצר לאחר מכן, הבחור הצעיר הצטרף, שלא במפתיע יש לומר, למחלקת הנוער של חימנסטיק. בראוס עוד התנצלו, אבל זה היה מאוחר מדי והסיפור המשונה הזה פורסם בכל רחבי התקשורת הספרדית.
אחרי הדרבי, כריסטינה, בת הזוג של הסקורר קארביה, סיפרה שמדובר גם בסוג של נביא, לאחר שבלילה שלפני המשחק הוא הבטיח לה: "מחר ננצח 0:1 ואני אכבוש את שער הניצחון". הבינגו הזה, בתוספת שישה שערי ליגה שכבר כבש העונה, הפך את קארביה לשם קצת יותר מוכר בכדורגל הספרדי וכמה קבוצות בכירות יותר מראוס, כולל מתחתית הליגה הראשונה, גיששו. הוא הודיע חגיגית: "בראוס מעריכים אותי ואני נשאר" והאריך חוזה עד 2020.
כרגיל בקבוצות שפורצות לפתע, אפשר למצוא כל מיני יהלומים שרק מחכים שמישהו יגלה אותם. אחד מהם הוא השוער אדגר באדיה, רק בן 24, אחד השחקנים היחידים שטרם החמיצו העונה דקת משחק בליגה השנייה בספרד. תחת הנהגתו של באדיה, מציגה ראוס את ההגנה הטובה בליגה וספגה עד כה רק 15 שערים, כשהיא ניצבת במקום השני בקטגוריה הזו, אחרי המוליכה לבנטה.
על כל החגיגה הזו מנצח המאמן נאצ'ו גונסאלס, בקדנציה השנייה שלו בקבוצה. בין 2003 ל-2007 הוא כבר עמד על הקווים של ראוס, העלה אותה לעונה אחת לליגה השלישית ומיד ירד בחזרה: "מדהים להיות כאן, בליגה השנייה, עם ראוס. עבדנו כל כך קשה והיה כל כך הרבה לחץ. אנחנו לא נחים לרגע, כי יש לנו עוד המון אתגרים לפנינו", אמר הקואץ' בתהלוכת הענק לכבוד העלייה, שנערכה בכל רחבי העיר במהלך הקיץ. גונסאלס, שניצב באותה תהלוכה על מרפסת כמו מלך וזכה לעידוד מאסיבי מהקהל הנלהב, קיבל אי אילו הצעות להתקדם, אבל הבהיר שהוא לא הולך לשום מקום.
לאחרונה, הוא גם זכה לכבוד בספרד לאחר שהוביל מהלך במסגרתו ראוס הייתה אחת מארבע קבוצות מהליגה השנייה (לצד חמש נוספות מהליגה הראשונה) שהקפטן שלהן עלה למשחק ליגה עם סרט בצבעי הגאווה על הזרוע, כחלק מהמלחמה בהומופוביה.
"בדיוק שנה אחרי הקרב המצוין ההוא מול אתלטיקו מדריד, שהראה לאיזה כיוון חיובי ראוס הולכת, הקבוצה נהנית כיום מהתקופה הטובה בתולדותיה", כתב פרנססק ג'ואן, מהעיתון של טראגונה. אחרי הדרבי מול חימנסטיק, יכול להיות שהתקופה הזו תסתיים עם "דרבי" קצת יותר גדול, מול מסי?