וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השפן החדש של הקוסם: בגיל 28, מסוט אוזיל עובר שינוי בארסנל

5.11.2016 / 8:00

פחות בישולים, יותר שערים. פחות אמנות, יותר מנהיגות. פחות אדישות, יותר בגרות. השער הענק מול לודוגורץ היה הדובדבן על הקצפת בפתיחת עונה של מסוט אוזיל, בסיומה הוא יוכל להגדיר מחדש את הקריירה שלו: שחקן שלוקח קבוצה לאליפות

לטוויטר של רועי פרייס

מסוט אוזיל שחקן ארסנל. AP
אוזיל והחגיגה החדשה שלו/AP

השער יוצא הדופן של מסוט אוזיל מול לודוגורץ היה ממש תמצות כל הקריירה של הקשר הגרמני. טיפול של אמן בכדור, הרבה רגש, אלגנטיות ויכולת טכנית על גבול הגאונות. מצד שני, כל אוהד ארסנל צעק לפחות ארבע פעמים במהלך הזה, "נו! תבעט! תבעט כבר!". והוא? כמו אומר "רגע, רגע, הכול בשליטה", המשיך להתנהל בנונשלנטיות מושלמת עד שהגיעה השנייה הנכונה בה גלגל את הכדור פנימה. אפילו ארסן ונגר, שזכה לאמן לאורך השנים כמה גאוני כדורגל, הודה לאחר מכן: "מה שהוא עשה, ההשתהות הזו, לא נראתה לי כמו הפתרון האופטימלי למצב בו היה, אבל כשהכדור היה ברשת, כמובן שחשבתי שזה כן הפתרון האופטימלי".

אז למה המהלך הזה היה מעין תמצות של הקריירה של מסוט אוזיל? כי המהלך הזה אופיין בשני הדברים הכי בולטים אצל הקשר הגרמני. מצד אחד, יכולת טכנית מופלאה, קור רוח, הבנת משחק ואינטליגנציה גבוהה ומצד שני אדישות של מי שאומר "בסדר, אני שולט במצב" גם כשהמטבח נשרף. רבים אפילו יגדירו את זה כסוג של אפאטיות. בגיל 28, וכשהוא כבר בתוך העונה הרביעית שלו בארסנל, ששילמה עליו 42.5 מיליון ליש"ט לריאל מדריד, זה הזמן בו מסוט אוזיל אמור ואולי גם יכול להוביל את ארסנל סוף סוף לזכייה באליפות.

זה המבחן הענק של הכישרון הגדול מגלזנקירשן שמחזיק מתחת לחגורה כבר זכייה באליפות ספרד, בגביע הגרמני, בשני גביעים באנגליה וכמובן בגביע העולם עם נבחרת גרמניה. הדרך שלו להראות שהוא באמת ברמה הכי גבוהה של הכדורגלנים בעולם היא להוביל את ארסנל לתואר האליפות הראשון שלה מאז 2003/4 ולהרוות את הצימאון האדיר של אוהדי הקבוצה. אין קשה מזה.

ארסן ונגר מנג'ר ארסנל. רויטרס
"מה שהוא עשה, ההשתהות הזו, לא נראתה לי כמו הפתרון האופטימלי למצב בו היה, אבל כשהכדור היה ברשת, כמובן שחשבתי שזה כן הפתרון האופטימלי". ונגר/רויטרס

לאורך הקריירה שלו, ובעיקר מאז שעזב את שאלקה לוורדר ברמן ב-2007/8, אוזיל תמיד היה כוכב גדול בקבוצות בהן שיחק. תמיד היה כוכב, אבל אף פעם לא מנהיג ולא המוביל האמיתי של הקבוצה. בריאל מדריד הוא תמיד היה זה שמספק בישולים נהדרים לכריסטיאנו רונאלדו, בנבחרת גרמניה המנהיגים היו פיליפ לאהם, בסטיאן שווינשטייגר ותומאס מולר. אוזיל פשוט לא הטיפוס שינהיג. הוא שקט, יש לו שפת גוף קצת אדישה והוא גם לא כובש שערים, תמיד רק מפטם מישהו אחר במסירות. בעונות השיא שלו מבחינת כיבוש, אוזיל הגיע בסך הכול לעשרה שערים. זה קרה רק פעמיים, בעונת 2009/10 בוורדר ברמן וב-2012/13 בריאל מדריד. העונה, יש לו כבר שבעה שערים במדי ארסנל ואנחנו בסך הכול בתחילת נובמבר, כך שרוב העונה (ובתוכה גם הקריסה של ארסנל) עדיין לפנינו.

אגב, בשלב הנוכחי ב-2015/16 - כלומר אחרי עשרה משחקי ליגה וארבעה באלופות - אוזיל היה מעורב ישירות בעשרה שערים: שבעה בישולים ושלושה שערים, השנה המצב התהפך ויש לו שבעה שערים (כולל השלושער הראשון בקריירה) ושלושה בישולים.

כשהוא בן 28 אוזיל מבין שהוא חייב לקחת על עצמו יותר בארסנל. הוא ואלכסיס סאנצ'ס הם ה-כוכבים של הקבוצה ויהיו אלה שחייבים להבריק כדי שהקבוצה תשבור בצורת ארוכה עם תואר בתום העונה. כך גם אוזיל נראה מתחילת העונה. הקשר הגרמני קיבל מוונגר מנוחה במשחק הראשון של העונה, בו ארסנל הפסידה 4:3 לליברפול, ונכנס כמחליף בשלהי המשחק מול לסטר במחזור השני, אז זה נגמר ב-0:0.

מהשנייה שאוזיל חזר להרכב, ארסנל פתאום התחילה לשחק מצוין, ניצחה בשישה משחקי ליגה ברציפות (כולל 0:3 ענק על צ'לסי, במשחק בו גם כבש שער גדול) ובשבעה משמונת משחקי הליגה האחרונים בסך הכול. גם בליגת האלופות ארסנל ניצחה בשלושה מארבעת המשחקים שלה עם אוזיל בהרכב, כשהמשחק היחיד בו לא ניצחה היה סיימה ב-1:1 בחוץ מול פריס סן ז'רמן, תוצאה טובה גם היא.

"הציפיות ממני באנגליה, גם מהאוהדים וגם מהציבור הכללי הן עצומות", אמר אוזיל בראיון ל-TZ הבווארי בספטמבר, "חלק אוהבים את סגנון המשחק שלי והדרך בה אני משחק ואחרים לא אוהבים את זה. כך או אחרת כולם מצפים ממני להיות מיוחד, זה תמיד היה ככה. כשחקן אני משגשג ופורח כשאני יודע שאני יכול להביא את החברים שלי למצבים טובים ולעזור להם. אבל ברגע שאני לא כובש או מבשל באיזה משחק, ישר אנשים מתאכזבים ממני. לפעמים אני לא מרגיש כמה רצתי או כמה מסירות מדויקות מסרתי. אני צריך להיות כן ולומר שהמאמן הלאומי (יואכים לב - ר.פ) תמיד רואה את התמונה הכוללת, השיפוט שלו הוא החשוב ביותר".

מסוט אוזיל נבחרת גרמניה. רויטרס
כובש את השער החשוב מול בופון ואיטליה/רויטרס

לא סתם מדבר אוזיל מיד על לב. הפריצה העצומה של הקשר המחונן לתודעה העולמית הייתה בגביע העולם 2010 בדרום אפריקה. עוד לפני כן הוא היה מוכר בזכות היכולת שהציג בברמן, על אף ששיחק איתה בליגת האלופות רק בעונה הראשונה שלו שם ב-2008/9 ולא אחרי שעשה קפיצת מדרגה ביכולת שלו. מאז, כמעט בכל משחק של גרמניה הרשת גועשת מעצבים כשאוזיל תמיד משלים 90 דקות אצל יואכים לב ומוחלף בדרך כלל רק כדי לתת לו מנוחה. גם כשאוזיל נראה חלש, אדיש וחסר מוטיבציה לחלוטין, ולפעמים גם סופג קולות ייאוש מהיציע בכל איבוד, לב לא נוגע בו. תמיד משאיר אותו על המגרש.

ביורו האחרון התמונה השתנתה לבלי היכר ופתאום אוזיל הפך לבאנקר של גרמניה על המגרש גם אצל האוהדים. השחקן, שנראה כמי שיחפש את המסירה גם אם יישאר מול שער ריק, כבש שער חשוב מאוד ויפה ברבע הגמר נגד איטליה (וגם החמיץ פנדל בדו קרב) והיה טוב לאורך הטורניר. נכון שהוא החמיץ פנדל ב-0:3 מול סלובקיה בשמינית הגמר, אבל בסך הכול אוזיל היה אולי הטוב ואפילו היציב מבין שחקני גרמניה בטורניר יחד עם טוני קרוס וג'רום בואטנג.

יואכים לב הסביר אחרי הדו קרב המוצלח בסופו של דבר מול איטליה כי הוא לא מתערב בזהות הבועטים. "יש לנו הרבה מאוד בועטי פנדלים מצוינים ומבחינתי מי שרוצה לבעוט, יבעט", הפתיע לב, "אני רוצה שזה יבוא מהשחקן עצמו ולא מהמאמן". כך שאפשר לראות אפילו בהחמצה של אוזיל משהו שבא מתוך ניסיון כן לקחת אחריות ולא לברוח ממנה. אחרי הפרישה של לוקאס פודולסקי מהנבחרת, קיבל אוזיל גם את המספר 10 שהוא כל כך רצה.

בחזרה לארסנל. לאוזיל יש בעיה מובנית בסגנון המשחק שלו כדי לשחק בפרמיירליג. הוא הרי לא מאלה שיפלו לגליצ'ים, לא ירוץ בטירוף כדי להשיג כדור שהולך לצאת החוצה. אותם הדברים שמקודשים באנגליה נראים רחוקים ממנו כמרחק מזרח ממערב. הנתונים מראים שהוא רץ הרמון בכל משחק, אבל על פי הצפייה בו האוהד הממוצע עשוי לחשוב שהוא אפילו עצלן שלא זז. כך הוא נראה פשוט ואין דרך אחרת לומר את זה.

"השער נגד לודוגרץ היה הוכחה נוספת לאיום החדש שאוזיל מספק", כתב אדריאן קאג'ומבה במירור, "הוא מודע לכך שהוא מספר 10 של הקבוצה שמשחק עמוק יותר ומפרק את ההגנה עם מסירה אחת חכמה. אבל במקום אותן מסירות, הוא היה בצד שמחכה למסירה נגד לודוגורץ וכבש את השער המנצח. התנועה שהוא עשה שם היא תנועה שאתה מצפה מחלוץ או שחקן שמשחק לעומק כמו אלכסיס סאנצ'ס, שעדיין היה על הדשא".

מסוט אוזיל שחקן נבחרת גרמניה. GettyImages
בגביע העולם הוא כבר זכה, עכשיו גם באליפות אנגליה? אוזיל/GettyImages

ונגר הציב לאוזיל מטרה לכבוש העונה 15-10 שערים בנוסף לכל הבישולים שהוא מספק וכרגע נראה שהוא עומד במטרה. "נראה שהוא מצליח לכבוש שערים כי הוא נכנס לשטח שמאחורי ההגנה יותר", אמר עליו ונגר, "לפני כן הוא אהב רק להגיע לקבל את הכדור ולספק מסירות לאחרים. אתה רוצה שהוא גם יכבוש וגם יבשל, ונראה שלאט לאט הוא מתחיל לנוע אל עבר איזון נכון יותר".

אגב, מי שתהה לגבי צורת החגיגה המוזרה שלו, אותה לא שכח גם אחרי השער הגדול בבולגריה, אז יש לכך הסבר. אוזיל מכניס את האצבע אל פיו ומסמל את היד את האות M. הוא התחיל לחגוג כך שערים בפברואר 2015 כשכבש בדרבי הצפון לונדוני מול טוטנהאם. מסתבר שהוא מקדיש את כל השערים שלו לאחיינית שלו מירה. "זה בשביל הבת של אחי מירה", הסביר הקשר, "שמה מתחיל עם M והיא הבת הראשונה של אחי והאחיינית הראשונה שלי כך שהיא הסבה הרבה אושר למשפחה".

מי שמיהר להגיב בטור לשער הגדול והקאמבק של ארסנל מול לודוגורץ היה עיתונאי מירור המקורב למועדון, ג'ון קרוס. "יש לנו מנהג רע באנגליה, אנחנו מבטלים שחקנים כישרוניים ויצירתיים. אולי אנחנו לא מעריכים אותם כמו שמעריכים אותם במדינות אחרות כמו ספרד, איטליה, גרמניה או צרפת. אולי השיטות והטקטיקות שלנו לא מתאימות להם. עדיין יש כאן את התפיסה הזו שאם שחקן לא נותן 110% של יזע, דם ודמעות בכל שבוע, אז הוא לא באמת מנסה ואז ישר חוטף ביקורת מפרשנים ועיתונאים. זה עדיין המקרה בכל הנוגע למסוט אוזיל. השער שלו מול לודוגורץ מראה שהוא סוף סוף הופך לשחקן שארסנל שילמה הרבה כסף כדי לרכוש. לקח לו זמן להתאקלם ובעונה הראשונה שלו היה אפשר לראות רק ניצוצות של גאונות. העונה השנייה שלו כבר הייתה נהדרת, זאת שאחריה עוד יותר טובה ובעונה הנוכחית הוא מעולה בצורה עקבית".

כזה הוא אוזיל. לא הטיפוס הכי סתגלן. הוא דורש זמן כדי להרגיש בנוח בקבוצה חדשה ועכשיו נראה שהוא סוף סוף מרגיש כמי שהקבוצה שייכת לו, שהוא בעל הבית. זה מה שנותן לו גם לקחת על עצמו יותר במגרש. למרות הכול יש סוגייה אחת שעדיין לא סגורה: עניין החוזה של אוזיל. הקשר הגרמני מסיים את חוזהו הנוכחי בארסנל בקיץ הבא, כלומר בזה של 2018. משא ומתן על הארכת החוזה החל עוד לפני היורו ואז נפסק בשל הרצון של השחקן להתמקד אך ורק בטורניר הנבחרות. מאז הצדדים חזרו לשולחן המו"מ, אבל חתימה עדיין אין. ונגר אמר שהייתה התקדמות ושהוא אופטימי, אבל אי אפשר לדעת כלום עד שהחוזה לא חתום.

שחקן ברמה של אוזיל חייב להתחרות על תארים בכל עונה, אחרת הוא ייזכר כשחקן מצוין שבהחלט זכה בגביע העולם ועשה דברים גדולים, אבל מעולם לא הוביל קבוצה לתארים. ארסנל היא ההזדמנות הגדולה שלו כמו שהוא בשבילה וגם האוהדים של ארסנל כבר התאהבו בו ואפילו כתבו לו שיר משעשע. פרידה בין הצדדים בהחלט אפשרית ואל לנו להתפלא אם תתרחש במקרה של אובדן סיכוי לאליפות בשלב מוקדם, אבל תרחיש כזה בהחלט יהיה מאכזב מאוד עבור הקריירה של הקשר היצירתי הזה.

השיר של אוהדי ארסנל לאוזיל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully