אריאן רובן מוזכר כמועמד להצטרף למנצ'סטר יונייטד כמעט לאורך כל הקריירה שלו. הפעם האחרונה הייתה בשנה שעברה, אך הרצינית מכולן הייתה בחורף 2004. שחקן הכנף ההולנדי היה אז הבטחה גדולה במדי פ.ס.וו איינדהובן וכבר סיכם את תנאיו אצל השדים האדומים אחרי שביקר במתחם האימונים וקיבל סיור מודרך באולד טראפורד על ידי לא אחר מאשר אלכס פרגוסון. אלא שהמנג'ר הסקוטי הציע לאיינדהובן רק 7 מיליון יורו ושמע מנשיא המועדון דאז, הארי ואן ראי: "בסכום כזה תוכל לרכוש חולצה חתומה על ידי אריאן".
כמה שבועות לאחר מכן, נחת פיטר קניון באיינדהובן. הוא היה האיש שהכיר לפרגוסון את רובן כשעבד לצדו במנצ'סטר יונייטד, והספיק בינתיים לעבור לשמש כמנכ"ל צ'לסי. בניגוד לסר אלכס, הוא הגיש הצעה בסך 18 מיליון יורו. ההצעה התקבלה כמובן.
ב-2 במרץ 2004 העסקה קיבלה אישור רשמי. רובן, אגב, היה אז פצוע. כמה סמלי.
הערב (שלישי, 21:45, ספורט 5 פלוס), יותר מ-12 שנים אחרי הפרידה מהמקום אותו הגדיר "הבית השני שלי" וכשהוא שב בהדרגה לכושרו הטוב בתקווה לקבל חוזה חדש במינכן, רובן יחזור לאצטדיון פיליפס כשחקן יריב. בגיל 32 הוא יופיע על אדמת הולנד במסגרת ליגת האלופות, לראשונה מאז יצא לנסות את מזלו בליגות גדולות יותר. ערב שמבחינתו יהיה לזכר העבר ולמען העתיד.
זו העונה ה-17 של אריאן רובן כשחקן בוגרים. רק פעם אחת במהלך הקריירה הארוכה שלו, הוא הצליח לעבור את רף 30 ההופעות בליגה. זה קרה בעונת 2002/03, במדי פ.ס.וו איינדהובן. זו הייתה עונת הבכורה של רובן בקבוצה, אחרי שנרכש תמורת 3.9 מיליון יורו מקבוצת נעוריו כרונינגן. היהלום מהצפון כבש 12 שערי ליגה ב-33 משחקים ונבחר לשחקן העונה יחד עם מתיאה קזמן הסרבי. הם היו אז "באטמן ורובן" שהוליכו את פ.ס.וו לאליפות.
הנשיא דאז, ואן ראי, הזכיר ל"טלחרף" לפני כשבועיים: "אולי היום זה נראה סכום צנוע, אבל בזמנו המחיר ששילמנו עליו נחשב גבוה מאוד. האמנו בהשקעה שלנו, ולימים התברר שצדקנו". גם תיאו לוסיוס, ששיחק איתו באיינדהובן וכיום מנהל פאב בהסווייק, התגאה: "זה פשוט נהדר איך שהוא התפתח. הוא אחד השחקנים הטובים בעולם ואני מאושר שזכיתי לשחק איתו".
חוס הידינק, מאמן הקבוצה באותה עונה, ניסה לחנך אז את רובן שאהב ליפול. הוא הקפיד לא לשרוק לזכותו באימונים כדי לנקות את הסגנון שלו, אך כמו שאנחנו יודעים בנקודה הזו הוא לא ממש הצליח. בכל זאת, המאמן הוותיק ידע: "רובן היה כישרון על, לא היית צריך עין מיוחדת כדי לזהות את זה. לפעמים הוא הגזים בפעולות שלו, אבל זה קשור לגיל הצעיר. אני מעדיף את אלה שמפריזים על פני אלה שכלל לא מנסים".
ורובן ממשיך לנסות. כמו בעונת הפרידה מהליגה ההולנדית, גם בשנים האחרונות בבאיירן מינכן הוא בעיקר מנסה להישאר כשיר כדי שיוכל להמשיך לכדרר כאוות נפשו. בעונה שעברה הסתפק ב-15 הופעות ליגה, לפני כן ב-21 משחקים (בהם כבש 17 שערי ליגה) ובעונת 2013/14 שותף ב-28 - הכי הרבה שלו מאז נחת בגרמניה. ג'ובאני מאורי, מאמן הכושר של באיירן מינכן, הסביר לפני כחודש בראיון ל-TZ: "סגנון המשחק של רובן הופך אותו לפגיע. הספרינטים והפריצות המסחררות חיוניים למשחק שלו, אבל גם מותירים אותו חשוף ומגדילים את הסיכוי שייפצע. למרות זאת, עם משטר אימונים נכון, אפשר להפחית את הסיכון וזו המטרה שלנו כרגע. הוא יחזור להיות השחקן שהיה לפני הפציעות, במאה אחוז".
אחרי 200 יום מחוץ למגרשים, הוא חזר בספטמבר ונזקק לשבע דקות בלבד כמחליף נגד הרטה ברלין כדי לחגוג את הקאמבק עם שער. לאחר מכן הוסיף עוד גול לרשת פרנקפורט ובמחזור השלישי של ליגת האלופות כבש אחד ובישל עוד שניים במשחק הביתי מול האקסית איינדהובן. הוא הראה שהגאונות נותרה כשהייתה ואוהדים משני המחנות זיכו אותו בתשואות רמות לאחר שהוחלף בדקה ה-87. מהירות המחשבה לא נפגמה, החיתוך המפורסם עדיין עובד היטב וגם את החדות החזיר מהר מאוד. "אנחנו כל כך שמחים שאריאן רובן שוב איתנו", בירך המאמן קרלו אנצ'לוטי לאחר המשחק. "הוא חשוב לקבוצה, עם הניסיון והיכולת הנהדרת שלו".
אנצ'לוטי שלף את האס ההולנדי בדיוק כשבאיירן החלה לגמגם. אחרי שלוש תוצאות תיקו רצופות ודיבורים על תחילתו של משבר, רובן החזיר את השקט לבוואריה עם ההצגה מול איינדהובן ובעקבותיה פתח בארבעה משחקי ליגה רצופים. בשבת, בדרבי נגד אוגסבורג, הציג לראווה את שיתוף הפעולה הפורה עם רוברט לבנדובסקי, כשהבקיע שער אחד ובישל לפולני פעמיים. לבנדובסקי נפל לזרועותיו והודה לחברו בהתרגשות על כך שסייע לו לקטוע רצף של חמישה מחזורי ליגה ללא שער.
היכולת שמציג רובן לאחרונה, עם ארבעה שערים וארבעה בישולים ב-420 דקות בלבד העונה, מקרבת אותו לחוזה חדש בבאיירן מינכן, במיוחד כשהיורשים המיועדים דוגלאס קוסטה וקינגסלי קומאן עדיין לא מצליחים להראות עקביות מבחינת כשירות ויכולת. "אני לא מוטרד מזה", השיב רובן כאשר נשאל האם אלופת גרמניה תחדש את ההתקשרות עמו בפעם השלישית מאז הצטרף ב-2009. "לרומניגה יש את המספר של אבא שלי, הוא תמיד יכול להתקשר ולהזמין אותו לכוס קפה. המטרה שלי היא להישאר כשיר ולשחק טוב, אחרי שהייתי מושבת במשך שישה חודשים. כל השאר כבר יבוא מעצמו".
רגע לפני החזרה לסגל נבחרת הולנד אחרי היעדרות בת שנה כמעט בגלל הפציעות החוזרות בברך ובשריר הירך האחורי, רובן יחווה כאמור סגירת מעגל מרגשת באיינדהובן, כשישחק שוב במקום בו ערך את הבכורה שלו במסגרת ליגת האלופות באוקטובר 2002. ולמרות שבהולנד הצמידו לו לראשונה את הכינוי "מר זכוכית" בעקבות ריבוי הפציעות, ההערכה כלפיו גדולה. "הוא יזכה לקבלת הפנים לה הוא ראוי על כל מה שעשה עבור פ.ס.וו ונבחרת הולנד", הבטיח מאמן המארחת פיליפ קוקו. "שיחקתי איתו, הוא אישיות נהדרת ושחקן ששייך לטופ העולמי. כולם יודעים שאת החיתוכים שלו אי אפשר לעצור. הכבוד כלפיו הוא עצום, על ומחוץ למגרש".
רובן עצמו לא הסתיר את התרגשותו ערב המשחק: "זו תהיה הפעם הראשונה מאז עזבתי את המדינה, שאני מגיע למשחק במסגרת ליגת האלופות בהולנד, ועוד נגד המועדון הקודם שלי. אני אמנם מהצפון, אבל זה הבית השני שלי. אני מכיר הרבה אנשים שם, השנתיים במדי איינדהובן היו נהדרות וחשובות מאוד לקריירה שלי. יהיה ערב מיוחד ואני מתכוון ליהנות ממנו".
עם 119 שערים ב-225 משחקים במדי באיירן, כולל כאמור ארבעה ב-420 דקות העונה, רובן מזכיר שעוד יש לו מה להציע. גם בגיל 32, גם אחרי הפציעות. הוא עדיין פרודוקטיבי כשם שהיה, ובשיאו שייך לשורה הראשונה של הכדורגל האירופי. רובן יכול לעשות את ההבדל בין באיירן אלופת גרמניה לבאיירן אלופת אירופה. רק לשם כך הוא צריך להיות בקו הבריאות ולהגיע לכמות משחקים סבירה. מיד יודע, אולי אפילו לשבור את שיא המשחקים של עונת הבכורה באיינדהובן.
