נתחיל, כמובן, בטוב:
1. יובל אבידור כבש שער ליגה לראשונה מאז פברואר 2015 (0:1 מול הפועל תל אביב). 602 ימים עברו מאז. 602!
2. קובי רפואה לא רק ראוי למחמאות על הפתיחה הנאה של מכבי פתח תקוה; להבין שהפועל באר שבע זו ליגה אחרת ולהתאושש מיד, זו גם אחלה מעלה במאמני ישראל.
ואגב מאמני ישראל: עשר קבוצות שיחקו אמש, וזה הרגיש כאילו שישה-שבעה מאמנים התעוררו הבוקר בתחושת מועקה. אז הנה, כדי לעשות סדר, טבלת הלהבות של ליגת העל והתמקדות בכמה מהם.
שבוז מספר 1: רן בן שמעון
שישה שערים כבש העונה שמעון אבוחצירה בכל המסגרות. עד לא מזמן סבל מבצורת, שהסתיימה בעיקר בגלל המעבר לירושלים. לא משנה מה הסיבה בגינה נזרק לדשא רק בדקה ה-80 - הוא היה צריך להיות שם קודם. לרן בן שמעון סיבותיו הטקטיות, אבל פה מדובר בעניין של אסטרטגיה. הרי כבר אחרי שעה של כדורגל, במצב של 0:0, נשמעו קריאות "תתפטר", קריאות שביציעי בית"ר ירושלים מקבלות משמעות נרחבת יותר - מה לעשות, ההיסטוריה. כלומר, תיקו חוץ באשדוד - עבור אוהדיך ובהחלט מעסיקיך - דינו כדין הפסד. כלומר, שפוך את כל הז'יטונים כבר עכשיו.
נכון, ההגנה לא יציבה (מקום 12 בליגה). נכון, כבשתם לא פעם בדקות האחרונות. נכון, אנחנו לא נמצאים באימונים ובסך הכול, הקבוצה במקום הרביעי. אבל אנחנו יודעים מי זו אשדוד (קבוצה חלשה), את מי היא ניצחה העונה (אף אחת), מה יכולת ההתקפה שלה (מקום 13 בליגה), מה הסטטוס של המאמן שלה (לא במצב אמיץ מדי) ומה הקהל של בית"ר חושב על 0:0 ("תתפטר").
בשקלול כל הנתונים, עדיף היה לרב"ש לשלוח את החלוץ שלו כבר קודם, ובכלל, לנסות להכריע את המשחק הרבה לפני הדקה ה-80. שוב, לא טקטיקה - אסטרטגיה.
שבוז מספר 2: אריק בנאדו (וברק אברמוב)
ירח דבש זו ה-תקופה. בעידן של יותר מדי פרידות וגירושין, זו תקופה שהיא קונצנזוס של אושר. שם הכול דופק, הכול ורוד, אתם צמד-חמד שבטוחים שלעולם לא תצליחו אפילו להתווכח.
בגלל זה תמיד מצחיק אותי לגלות כמה מהר מגיעים החיכוכים והגירושין בכדורגל הישראלי. כאן, אין באמת תקופה של ירח דבש. בבני יהודה החולה של 2016, הפרידה תתרחש אולי עוד במלון בקו-פנגן. הם עוד בחלוקים, אברמוב ובנאדו, וזה קשר שהריח רע עוד מהרגע הראשון ועלול להסתיים מוקדם מהר, מוקדם מדי. לו אני בנאדו, הודעת הדוברות האומללה שהוציא אתמול המועדון היתה רק מדאיגה אותי יותר.
אין אפילו סיבה לדבר על כדורגל. עדיין לא. וזה לא בגלל ש-6 נקודות מ-21 זה משהו שראוי להערכה. אבל המועדון הזה לא הגיע לנקודה בה מוצדק לדבר על כדורגל. השאלה היא: מהן המטרות של אברמוב לעונה זו? בראיון ל"הארץ" לפני כחצי שנה אמר שהוא רוצה "להמשיך את מה שהיה ולעשות עוד קצת". כנשאל איך ישדרג את המועדון, השיב: "בני יהודה תתנהל כמו מועדון כדורגל ב-2016, אבל לתוצאות אני לא יכול להתחייב".
תשובות שקולות, מתונות, כיאה לבוס צעיר שהרגע נכנס לכדורגל. אבל איפה התשובות ואיפה הפעולות? אם אתה בעצמך לא מחויב לתוצאות, מדוע הקבוצה סיר לחץ עוד לפני שהליגה החלה? מדוע כל ידיעה אודות המועדון טבולה בכאוס וברעל? למה כל מי שמצמיד אוזן שומע שההנהלה מעורבת מדי והמאמן משותק מדי? והריבים התמוהים, וההחלפות המוקדמות, והזרים שלא מתאקלמים והוותיקים שהופכים לעוזרי מאמנים והקפטנים ש
מי בכלל הקפטן שם עכשיו, ולמה? ואז, ההודעה אתמול, מיד לאחר המשחק, על "עיבוי" הצוות המקצועי. נו, באמת.
אברמוב, כמו כבירי, נכנס בפול גז לכביש בו מסוכן לנהוג גם בהילוך ראשון. נו, שהאוטו לא יתהפך? בנאדו עזב את התפקיד הרגוע בנבחרת הצעירה כדי לקבל ג'וב קשה, מאתגר ויום-יומי. והנה הוא קיבל את שרצה, רק במנת יתר. למעשה, הורגש שהוא מועד עזיבה מרגע שמונה לתפקיד.
בליגה הזו אתה תצליח עם ניהול בינוני. בינוני מינוס. לעתים אפילו תצליח עם ניהול רע. אבל ניהול קטסטרופלי יכשיל אותך, וככה, על פי יותר מדי גורמים, מתנהלת בני יהודה החדשה. שכונה, לפחות כמו הישנה. איך אמר אברמוב, היא ממשיכה את מה שהיה, ועושה עוד קצת.
שבוז מספר 3: מקסים פלקושצ'נקו
עזבו את ההפסד להפועל תל אביב ולתרגיל החומה של האדריכל גיא לוזון - דעה זו היתה נכתבת גם בתוצאה הפוכה:
לא הגיוני שמקסים פלקושצ'נקו שיחק רק 24 דקות אמש.
שלוש הסתייגויות:
1. מדובר בפציעה טורדנית ו/או כושר לקוי (לפי מסרים שהוקראו אתמול ברדיו חיפה, לא נראה שכך הדבר).
2. הפועל חיפה לא חושבת שמקסים פלקושצ'נקו הוא יהלום עתידי.
3. הפועל חיפה כבר סיכמה על מכירתו למכבי תל אביב וג'ורדי ביקש להיות זהירים עם הילד.
אם אף אחת משלוש האופציות הללו לא נכונה, לא הגיוני שמקסים פלקושצ'נקו פותח משחק על הספסל. לא בהפועל חיפה.
בואו נתמודד עם האמת: הפועל חיפה היא כרגע עוד קבוצת-כלום בליגת העל. סליחה על ההגדרה האגרסיבית, אבל כן, היא בהחלט חלק ממועדון הבלי-שאיפות-אמת בליגה הבכירה (ע"ע מכבי פתח תקוה והפועל רעננה). היא לא אמורה לרדת והיא לא אמורה לזכות בשום דבר. תחתית פלייאוף עליון? לא באמת מרגש. החלק העליון בתחתית? בקושי.
אז בהיעדר הכלום, כרישים, אולי תהיו אחראים שם לפחות על כוכב חדש? אתם רק תרוויחו כסף, אבל גם זה בסדר. הוא אוטוטו בן 21. בכל מקום מכובד בעולם הוא כבר בשנה השלישית שלו בהרכב, במינימום. אצלנו, באימפריית ששת הזרים, הוא עדיין לא מצליח לזכות במקום של קבע ב-11. של קבוצת-כלום, בליגה קלה.
אם מקסים פלקושצ'נקו הוא לא יהלום כדורגל עתידי לדעת אנשי הפועל חיפה - אל תנקבו במחירי על בכל פעם שמוזכר שמו. ואם הוא כן, אז תנו לו להפוך לכזה.
orenjos@walla.co.il
ליגת העל 2016/17
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 הפועל באר שבע26 18 5 3 13-54 59 2 מכבי תל אביב26 17 5 4 19-45 56 3 מכבי פתח תקוה26 13 9 4 23-36 48 4 בית"ר ירושלים26 10 10 6 27-34 40 5 בני סכנין26 10 9 7 26-26 39 6 מכבי חיפה26 10 8 8 25-30 38 7 עירוני קרית שמונה26 9 8 9 33-35 35 8 הפועל חיפה26 8 4 14 36-29 28 9 מ.ס. אשדוד26 6 10 10 26-15 28 10 הפועל רעננה26 7 7 12 29-14 28 11 בני יהודה תל-אביב26 5 10 11 32-20 25 12 הפועל כפר סבא26 4 9 13 34-17 21 13 הפועל אשקלון26 3 9 14 39-15 18 14 הפועל תל אביב26 5 11 10 26-18 17