ניצח את עצמו: פפ גווארדיולה אחראי לתבוסה של מנצ'סטר סיטי בברצלונה

התוצאה משקרת, כמובן. מנצ'סטר סיטי לא הייתה ראויה להפסיד אתמול לברצלונה בהפרש ארבעה שערים, וסביר להניח שפפ גווארדיולה חש דז'ה וו מסוים. הרי רק לפני שנה וחצי הוא הגיע לקאמפ נואו עם באיירן מינכן למשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות. מה אתם זוכרים ממנו? את השער המבריק של ליאו מסי שהושיב את ג'רום בואטנג על הישבן ואת התוצאה הסופית – 0:3. אלופת גרמניה דווקא שלטה במשך דקות ארוכות ושמרה על תיקו מאופס עד הדקה ה-77, אך אלה דקויות שנשכחו מזמן. גם מהמשחק אתמול יזכרו בעיקר את העובדה כי היה זה הפסד החוץ הגבוה ביותר בקריירה של המאמן הקטלוני, ועוד נגד האקסית המיתולוגית. מול באיירן כבש מסי צמד, הפעם הוא התכבד בשלושער. התוכנית של סיטי עבדה עד הדקה ה-53? למי אכפת?

וזו הנקודה הכואבת ביותר מבחינת גווארדיולה. לו היה עקשן פחות, הוא אף היה מודה בכך בפומבי. קלאודיו בראבו הוא לא האשם המרכזי בכרטיס האדום שספג. המאמן נושא באחריות המלאה, יותר מאי פעם. דיברנו על כך בהרחבה כבר אחרי הבכורה של הצ'יליאני בין הקורות בדרבי של מנצ'סטר. אז כידרר בראבו ברחבה, איבד את הכדור לוויין רוני והכשיל אותו – אך השופט לא שרק לפנדל, וסיטי ניצלה ממבוכה. הטעות נבעה מכך שהשוער נדרש להוכיח בכל רגע נתון את העליונות שלו במשחק הרגל אשר תצדיק את ההדחה השנויה במחלוקת של ג'ו הארט. להלן ציטוט מסיכום הדרבי: "חלק הארי של האשמה נופל על המאמן, שלא היה רחוק מלזרוק לפח עבודה טקטית מצוינת שעבדה ללא דופי במחצית הראשונה". אז הנה לכם – הלקח לא נלמד, ואתמול הוא כן זרק את הכל לפח, אם כי בקאמפ נואו היו גם ליקויים מסוימים במחצית הראשונה, ותיכף נגיע אליהם.

"עד יומי האחרון כמאמן אשתף את השוער במשחק הקבוצתי", אמר גווארדיולה אחרי שריקת הסיום. זו גישה טובה ולגיטימית, ואין סיבה להתווכח איתה. מאידך, משחק הרגל הוא לא התכונה החשובה ביותר של השוער, אלא תוספת חיובית לכישורים בסיסיים הרבה יותר. במצבים מסוימים, השוער צריך להעיף את הכדור לכל הרוחות. היציאה של בראבו מחוץ לרחבה לפני "המסירה" ללואיס סוארס הייתה נכונה, אבל הנסיון לפתח התקפה לחלוטין לא התאים לסיטואציה על המגרש. לו היה משחק אצל לואיס אנריקה, הצ'יליאני לא היה שוגה. ההוראות של גווארדיולה גרמו לו להפוך לשעיר לעזאזל.

נסביר זאת בפשטות – בריא מאוד לאכול שום. אם מישהו לא נוגע בשום, והתזונאי מייעץ לו להכניס אותו לתפריט, זו החלטה מצוינת. עם זאת, אם הפציינט יתחיל לאכול אך ורק שום, לארוחת בוקר, ארוחת צהריים, ארוחת ערב וארוחת לילה, ויחסל שמונה ראשים ביום, התוצאה תהיה קטסטרופלית מכל הבחינות האפשריות. צריך לשמור על המידות הנכונות בכל דבר, חיובי ככל שיהיה. גווארדיולה ובראבו איבדו לחלוטין את המידות האלה בניסיון נואש להסביר מדוע הארט משחק כיום בטורינו. הגיע הזמן להפסיק את הפארסה ולחזור לשפיות, ואולי המחדל בברצלונה יגרום לפפ להפנים זאת.

הרעיון של גווארדיולה לספסל את קון אגוארו הוא הנקודה הטקטית המרתקת ביותר של הערב, והיו לה השלכות חיוביות ושליליות. כאשר פורסמו ההרכבים היו תהיות לגבי כשירותו של החלוץ הארגנטיני, אבל המאמן פיזר את הערפל והצהיר כי מדובר בהחלטה יזומה. פפ, קשר עבר בעצמו, ידוע בחיבתו הרבה לקשרים. "הם מבינים את המשחק טוב יותר מאחרים", הוא אמר כבר מזמן, ולעתים נדמה שהחלום שלו הוא לשחק עם קשרים בלבד. כך הפך חאבייר מסצ'ראנו לבלם בעונתו האחרונה של גווארדיולה בקאמפ נואו, אבל זה בא לידי ביטוי בעיקר בסלידה מסוימת מחלוצים טהורים דוגמת מריו מנדז'וקיץ'.

אז אתמול הוקרב אגוארו לטובת קישור מעובה, שהיה אמור להפעיל לחץ גבוה מאוד על מובילי הכדור של בארסה. פפ רצה לצוות את אילקאי גונדואן עם פרננדיניו בקישור האחורי, וזאת מבלי לוותר על דויד סילבה או קווין דה בריינה או על שני שחקני האגף. הארגנטיני שילם את המחיר, בעוד קלצ'י איהנאצ'ו אפילו לא נכלל בסגל להתמודדות.

מצד אחד, היו היבטים חיוביים מאוד למהלך. הלחץ עבד, ברצלונה התקשתה לפתח את המשחק, גונדואן סיפק הופעה נהדרת לפני ההפסקה, וסיטי אף יצרה יותר מצבי הבקעה ליד השער. היא נקלעה לפיגור כי פרננדיניו מעד בזמן הלא נכון וההגנה איפשרה למסי לטייל באין מפריע ברחבה, ומנגד עצר מארק-אנדרה טר סטגן את נוליטו וגונדואן. המשחק היה שקול, עם מומנטום משתנה, וזה המקסימום שיריבה יכולה להשיג בקאמפ נואו. מצד שני, חסרונו של חלוץ מטרה מובהק בלט מאוד והיה חסר מחץ, בעוד המערך של סיטי באמת היה 0-6-4 אלא בכל זאת 3-3-4 עם דה בראונה בעמדה הקדמית ביותר – וקשה מאוד להסביר את השיבוץ הזה מבחינה הגיונית.

רק לפני מספר שבועות סיפר הקשר הבלגי שהוא נהנה לשחק בעמדה נסוגה יותר אצל גווארדיולה בהשוואה לעידן מנואל פלגריני. זה עבד נפלא, ודה בראונה היה באופן קבוע אחד השחקנים המצטיינים של סיטי מאז תחילת העונה. ראיית המשחק הפנומנלית מאפשרת לו הן לשלוח כדורי עומק שחותכים הגנות, והן להתגנב לרחבה מאחורי כדי להגיע לעמדות הבקעה. שתי התכונות הנהדרות האלה לא באות לידי ביטוי כאשר הוא תקוע כסוג של חלוץ. זו עמדה לא טבעית עבורו, והוא לא התנסה בה מעולם. איך אפשר לבצע ניסוי כה מהפכני דווקא במשחק הקשה ביותר?

בשורה התחתונה, הרעיון הספציפי של פפ נכשל. המערך ללא אגוארו יכול היה לעבוד טוב הרבה יותר לו היתה מיישמת הקבוצה חילופי מקומות תכופים בין כל שחקני החוליה הקדמית. ההגנה המאולתרת של בארסה, עם מסצ'ראנו כמגן ימני לעת צרה, איבדה גם את ג'ורדי אלבה ואת ג'רארד פיקה במחצית הראשונה בגלל פציעות. לו כל שחקן יכול היה להיכנס לשטח המת, כפי שעשה גונדואן בהתקפה הטובה ביותר של סיטי במשחק, ייתכן שאלופת ספרד היתה קורסת. זה לא היה המצב, ולכן התבקש מאוד להכניס את אגוארו כבר בהפסקה, קל וחומר כי סיטי היתה בפיגור. גווארדיולה לא עשה זאת, ואחר כך כבר היה מאוחר מדי.

היתרון הגדול ביותר של לואיס אנריקה על פני גווארדיולה נעוץ בכך שהוא לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש. מצד אחד, מאמן ברצלונה פחות אובססיבי לגבי עקרונות ומגלה גמישות בהתאם לנסיבות. מצד שני, הוא מקפיד לנצל תמיד את התכונות החזקות ביותר של שחקניו באופן אופטימלי. המערך קבוע, כל אחד יודע את מקומו, ובתוך המבנה ההגיוני והבריא הזה אפשר לתת ביטוי ליצירתיות הטבעית של כוכבי העל. ממבט ראשון, גווארדיולה קרוב יותר לטוטאל פוטבול, כי שחקניו משולבים בעמדות שונות כל שני וחמישי. בפועל, דווקא השיטה של לואיס אנריקה קרובה יותר לשלמות, כי הנחיותיו לשחקנים נוקשות פחות, והם מקבלים יותר חופש פעולה.

וכך, הצליח מאמן ברצלונה לרשום את אחד הנצחונות החשובים בקריירה. מבחינה תודעתית, 0:4 על גווארדיולה היא תוצאה מכוננת. היא הושגה בזכות איכות שלישיית MSN עם ניצול הזדמנויות אלוהי של מסי, בזכות הגאונות של אנדרס אינייסטה שהצליח לשנות לא פעם את המומנטום במחצית הראשונה כאשר הוא נטה לכיוון אורחת, וגם בזכות הטעויות של המאמן האורח.

לגווארדיולה יש כעת לא מעט חומר למחשבה. עם רצף של ארבעה משחקים ללא ניצחון ואחריות ישירה לפיאסקו בקאמפ נואו, ירח הדבש המתמשך בתפקיד החדש הגיע לסיומו. לפניו אתגרים חשובים נוספים, כולל המשחק הנוסף מול בארסה, אשר הפסד בו עלול לסכן את עצם העפלתה של הקבוצה לשמינית גמר ליגת האלופות. כדאי לו לקחת דוגמא מלואיס אנריקה, להחזיר את דה בריינה למקומו הנכון, להחזיר את אגוארו להרכב ולתת לבראבו להיות קודם כל שוער בין הקורות.