דאון ראשון ו-10:
65.8 אחוזי השלמה, 8.2 יארד לניסיון, 106.0 רייטינג.
60.6 אחוזי השלמה, 6.6 יארד לניסיון, 91.7 רייטינג.
למעלה: המספרים של ארון רוג'רס בין 2005 ל-2014, "פרה דפלייטגייט", אם תרצו. למטה, המספרים שלו מאז התפוצצה פרשת האוויר בכדורים, שגרמה לטום בריידי לבלות יותר מדי זמן בבתי משפט ולפספס רבע עונה, ושאולי גם גרמה לליגה לשים לב קצת יותר לכמות האוויר בכדורי המשחק, בין היתר של השחקן שבימים שלאחר שהפרשה ההיא נחשפה הצהיר: "צריך להיות מינימום של לחץ אוויר, אבל לא מקסימום. זה מרגיז ששופטים מורידים אוויר מהכדורים".
נכון להיום, מדובר כנראה בתיאוריה הכי ביזארית, או בקונספירציה הכי משונה אם תרצו, לשאלה שכולם שואלים: "מה עובר על ארון רוג'רס". חשוב לציין: המספרים שלו בהפסד הביתי לדאלאס ביום ראשון היו לא רעים עבור כל קוורטרבק שלא קוראים לו ארון רוג'רס ולא הרגיל אותנו לטוב מדי: 31 מ-42 הם אחוזי השלמה טובים ו-294 יארד עם טאצ'דאון זה גם בסדר (למרות איבוד אווירי ופאמבל). אבל משהו נראה כבוי ומשהו נראה לא בסינק עם החברים לפאקרס, וזה הוביל לעוד הפסד מאכזב, כאשר האורזים לא מצליחים לתת אפילו פייט ראוי לקאובויס ועוד בלמבו פילד.
אם מישהו שכח, רוג'רס פתח את העונה שעברה בסערה וביציאה לשבוע החופש, המאזן של גרין ביי עמד על 0:6 והמאזן שלו עמד על 15 טאצ'דאונים מול שני איבודים ולא מעט דיבורים על MVP. אלא שבחזרה מאותו שבוע חופש הוא חטף שלושה הפסדים רצופים והמשך העונה, כמו תחילת העונה הנוכחית, היה בינוני במקרה הטוב בסטנדרטים שלו. העונה, הוא הבליח בינתיים פעם אחת, עם מחצית ראשונה גדולה מול דטרויט, אבל מעבר לזה נראה שמשהו ביכולת היצירה והתנועה שלו מחוץ לפוקט נפגע מאוד בשנה האחרונה. רוצים עוד נתונים מוזרים (ותודה למייק גארופולו מ-NFL נטוורק): ב-12 המשחקים האחרונים, המאזן של רוג'רס עומד על 5:7. של בריאן הוייר על 6:6. אחוזי השלמה? 58.6-63.4 לטובת הוייר. יארדים למשחק? 226.8-262.0 לטובת הוייר. יחס טאצ'דאונים/איבודים? 5:20 להוייר, רק 9:20 לרוג'רס. רייטינג??? 83.3-94.1 לטובת הוייר.
לא, זה לא אומר שבריאן הוייר > ארון רוג'רס, אבל זה כן אומר שהקוורטרבק והפנים של גרין ביי צריך להתעורר וגם הוא יודע את זה: "אני פשוט קצת כבוי כרגע, לא מפוקס. כולנו כקבוצה במצב הזה. אבל אני מלא ביטחון שנוכל לתקן את זה בהקדם". אף אחד עוד לא שכח את ה-"R-E-L-A-X" של רוג'רס מלפני שנתיים, אחריו הוא יצא לריצה אישית וקבוצתית מסחררת ואפילו החבר לשעבר גרג ג'נינגס הרשה לעצמו לעקוץ: "הוא נהדר, אבל כבר לא יעיל כמו שהיה בעבר. הוא לא רגיל לספוג את הביקורת ולקבל את האשמה עליו. כששיחקנו יחד, תמיד התופסים היו אשמים. התקשורת הציגה את זה כאילו הוא תמיד נהדר ואנחנו אלה שעושים טעויות. כשהיינו מנצחים, הוא היה מקבל יותר קרדיט ממה שהגיע לו".
ואכן, מייקל לומברדי, פרשן "פוקס ספורטס", טען לאחר ששמע את הדברים של ג'נינגס כי דווקא הפאקרס והפלייבוק הבעייתי שלהם אשמים יותר מרוג'רס במצב הקיים ולא נותנים לקוורטרבק את הכלים הנכונים להצליח. גם המנטור ברט פארב, שהיה באצטדיון וזכה לטקס מרגש בו שמו הוצב לצד גדולי למבו פילד לאורך השנים, היה קצת יותר רגוע ותומך: "כשאתה משחק הרבה זמן, אתה עובר תקופות כאלה, של סלאמפ. יש הרבה גורמים לזה ובסופו של דבר, זה הכול מנטלי. צריך להשאיר את הצרות מאחור ולחזור לשחק. ארון הוא קוורטרבק אדיר וזה לא השתנה".
לרוג'רס יש הזדמנות מצוינת להתאושש בהקדם, כבר מחר בלילה, בבית, מול "הקבוצה שבעבר נודע בתור שיקגו ברס". אדי לייסי פצוע וזו בעיה (גרין ביי הביאה בטרייד את נייל דייויס מהצ'יפס), אבל דווקא הבעיה הזו יכולה לגרום לרוג'רס להרגיש צורך להתעלות ולספק את המשחק הזה שיוציא אותו מהמשבר אליו נקלע.
דאון שני ו-5:
ה-No Fun League נמצאת בשיאה העונה והדגלים שנזרקים על כל מיני חגיגות משעשעות הופכים ליותר ויותר ביזארים, כאשר הדוגמה הקיצונית ביותר אולי הגיעה ביום ראשון, אחרי שוורנון דייויס חגג את הטאצ'דאון שלו עם זריקת הכדור אל בין קורות השער, ג'אמפ שוט סטייל, ונענש בשל "שימוש בכדור ובשער כאביזרים".
עוד בדיחה הגיעה דמות האיסור שהוטל על הקבוצות לפרסם במהלך המשחקים היילייטס בחשבונות הטוויטר שלהם, איסור שלווה באיום בקנס בגובה 100 אלף דולר. האבסורד הגיעה לשיאו כאשר הקבוצות עצמן, אלה שמרכיבות את הליגה, פשוט עשו צחוק מה-NFL והחלו, במקום ההיילייטס, לפרסם שטויות בטוויטר. פילדלפיה הייתה הראשונה לעלות על הטריק ו"המחיזה" את רגעי השיא במשחק שלה מול וושינגטון בעזרת בובות ממשחק קופסה של פוטבול, שיצא משימוש בשנות ה-70'. קליבלנד הצטרפה ואילו בקרוליינה צייצו "אנדרסון לבנג'מין GIF", אחרי טאצ'דאון. לקינוח, יוסטון השתמשה בקולו של אדי מרפי מסרט ישן כדי להציג את הניצחון הדרמטי שלה בהארכה בסאנדיי נייט מול אינדיאנפוליס.
האינטרס של ה-NFL להגן את הגופים המשדרים הגיוני וברור, אבל הרייטינג בצניחה העונה ואפשר להאשים עד מחר את הבחירות. בסופו של דבר, בלי הבאזז שיש כיום סביב הליגה במשך 12 חודשים בשנה ברשתות החברתיות, הרבה יותר קשה להתקדם. והבאזז הזה נובע מסרטונים של שחקנים חוגגים בצורות מצחיקות ומסרטונים של רגעים מדהימים שהליגה מייצרת. תחשבו על התפיסה ההיא של אודל בקהאם ג'וניור, מינוס טוויטר. האם היא הייתה הופכת למשמעותית כל כך? ממש לא בטוח.
דאון שלישי ו-15:
41, 48, 13, 6, 12, 15, 27, 23, 2, 14, 28, 33, 42... 204. היו לא מעט רצים אחוריים שלהטו השבוע. אזיקייל אליוט המשיך להראות למה הוא נבחר רביעי בדראפט, למאר מילר הציל את יוסטון במשך רוב המשחק, לשון מקוי שמר על הכושר האדיר, מאט ג'ונס כיכב עבור הרדסקינס, דייויד ג'ונסון פירק את הג'טס וספסנר וור עשה זאת לאוקלנד. אבל הכי מפתיע מכולם היה ג'יי אג'אי, שמספרי היארדים פר משחק שלו לאורך הקריירה מוצגים למעלה.
הרץ האחורי של מיאמי הגיע למשחק נגד פיטסבורג עם 304 יארד כוללים לאורך קריירת NFL של קצת פחות משנה ופתאום, התפוצץ והיה בלתי ניתן לעצירה, בדרך לניצחון הגדול ביותר של הדולפינס העונה ובכלל בזמן האחרון. אג'אי, שנולד בלונדון להורים ניגרים ועבר לארצות הברית רק בגיל 10, פספס אשתקד את המשחק של הדולפינס בעיר הולדתו נגד הג'טס וייאלץ להמתין להזדמנות אחרת על מנת לשחק מול חברי הילדות שלו. אם הוא ימשיך להראות כמו שנראה בראשון, אז גם סיפק צמד טאצ'דאונים, ההזדמנות הזו תגיע.
דאון רביעי ו-16:
מלך הביי וויק עשה זאת שוב: אנדי ריד השיג את הניצחון הכי בטוח בקריירה שלו, אחרי שבוע החופש, כאשר קנזס סיטי חזרה מהמנוחה ולא נתנה לאוקלנד צ'אנס להמשיך בתקופה הטובה שלה, עם 10:26 מרשים מאוד בחור השחור. לאורך קריירת האימון שלו, ריד חזר 18 פעמים משבוע החופש ומאזנו עומד על 16 ניצחונות לעומת שני הפסדים בלבד. אם רק היה אפשר לשחק שבוע-שבוע, כמו טבח בצה"ל.