פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הרבה נכסים, מעט דאגות: לקראת פתיחת עונת 2016/17 של דנבר נאגטס

        עם כמה צעירים כישרוניים ובחירת דראפט שעלולה להתברר כאטרקטיבית במיוחד, דנבר מבשלת על אש קטנה את מה שעשוי להיות אחד הפרנצ'ייזים המעניינים של השנים הבאות. קשה להאמין שזה יספיק לפלייאוף כבר העונה, אבל דבר אחד בטוח: יהיה כיף

        הרבה נכסים, מעט דאגות: לקראת פתיחת עונת 2016/17 של דנבר נאגטס

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 49:33.

        סיימה את העונה: מקום 10 במערב, עונה שלישית ברציפות מחוץ לפלייאוף.

        לקראת סוף מרץ דנבר מצאה את עצמה בפיגור שתי נקודות 3.1 שניות לסיום מול פילדלפיה. לנאגטס לא היו פסקי זמן ונראה היה שהם בדרך להפסד מביך מול הסיקסרס, אלא שאז עמנואל מודיאיי לקח את הכדור ושחרר אותו בדיוק בזמן לזריקת התאבדות שצללה פנימה וניצחה את המשחק. זה היה רגע פיקנטי וחביב מאוד של כדורסל, אבל זה היה כמעט הרגע היחיד מבחינת כדורסל ששווה להתעכב עליו בעונה האחרונה של הנאגטס. נכון, הייתה עונת רוקי מרשימה מאוד של ניקולה יוקיץ' (10.0 נקודות, 7.0 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 51.2% מהשדה ו-33.3% מהשדה) והייתה עונת פריצה של וויל The Thrill בארטון, אבל חוץ מזה, דנבר הייתה קבוצה מאוד בינונית שהייתה בין עשר הקבוצות הגרועות בליגה גם ביעילות התקפית וגם ביעילות הגנתית. רק מילווקי, פילדלפיה, ברוקלין, פיניקס והלייקרס היו חברות במועדון המפוקפק הזה בעונה שעברה.

        עם זאת, לנאגטס יש כמה צעירים מעניינים (יוקיץ', מודיאיי, גארי האריס) ובחירת דראפט של ממפיס שעלולה להתברר כאטרקטיבית (מוגנת 1-5 בדראפט 2017). בעונה שעברה זה הספיק כדי להכניס אותם לדיון על טרייד על בלייק גריפין. זה אמנם היה רק בגדר דיון, אבל זו הסנונית הראשונה שאולי תבשר את האביב מבחינת דנבר, שיכולה לראות את עצמה, לצד בוסטון ופילדלפיה, כמועמדת רצינית להתחרות על כל סופרסטאר שמועמד לעבור בטרייד.

        ניקולה יוקיץ', דנבר נאגטס (AP)
        דנבר קיבלה בעיקר את הפריצה שלו. יוקיץ' (צילום: AP)

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: ג'מאל מארי, מליק ביזלי, חואן הרננגומס (רוקיז), נייט וולטרס (מבשיקטאש), ג'רנל סטוקס (מממפיס), די.ג'יי קנדי (מיניסיי קרסנויארסק)

        עזבו: די.ג'יי אוגוסטין (למג'יק), ז'ופרה לוברן (לת'אנדר)

        הנאגטס לא עשו הרבה רעש באוף-סיזן, אבל זה לא כי הם לא רצו. דנבר הייתה אחת הקבוצות היחידות שנפגשו עם דווין וייד בשעות שבהן העולם התחיל להבין שפלאש ופט ריילי כבר לא. לכאורה, אין לנאגטס שום סיבה להחתים שחקן כמו וייד. שחקן שנמצא מעבר לשיא, שיושב על העמדה של פרוספקט צעיר (האריס) ושייקח את הכדור מהידיים של פרוספקטים צעירים אחרים (מודיאיי ומורי), אבל וייד הוא כנראה מסוג השחקנים שקודם מחתימים ואז שואלים שאלות. אחרת קשה מאוד להסביר למה שיקגו החתימה אותו.

        אז וייד לא הגיע לקולורדו, אבל הנאגטס הביאו שחקנים מעניינים לא פחות דרך הדראפט. ג'מאל מארי, הבחירה השביעית בדראפט 2016, נראה כמו הכלאה מרתקת בין רכז לקלעי, מה שיאפשר למייק מאלון לשחק איתו גם לצד עמנואל מודיאיי וגם במקומו. עד כה בפרי-סיזן הוא נראה קצת מפוזר, אבל אם הוא יצליח לתרגם את יכולת הקליעה שלו מהמכללות (40.8% מהשלוש ב-7.7 ניסיונות) למקצוענים, הוא יהיה נכס עבור דנבר.

        חוץ ממארי, לנאגטס היו עוד שתי בחירות בטופ 20 (אחת מיוסטון ואחת מפורטלנד) והן בחרו בהרננגומס וביזלי. דווקא ביזלי, שהידרדר מעט בערב הדראפט (נבחר 19 לאחר שברוב המוק-דראפטים הוא דורג באזור המקום ה-12) עלול להתברר כפרוספקט מעניין יותר בעקבות הקליעה שלו והדאנק המהדהד שהוא דפק על ברנדון אינגרם באחד המשחקים בעונה שעברה, אולם הוא צפוי להיתקע, כמו הרננגומס, מאחורי רוטציית הגארדים-פורוורדים הלא נגמרת של הנאגטס. הרוטציה הזו תכלול העונה גם את ווילסון צ'נדלר, שצפוי לחזור לסגל אחרי פציעה שהשביתה אותו בעונה שעברה. מעבר לכך, לא נרשמה תנועה משמעותית. ז'ופרה לוברן המסקרן עבר בטרייד כי לדנבר יש כבר יותר מדי גבוהים מסקרנים (ויותר מדי שחקנים בסגל) ודי.ג'יי אוגוסטין המשיך במסע הנדודים שלו בחיפוש אחר בית חם ב-NBA. סביר להניח שהעזיבה שלהם לא לוותה בשריפת גופיות שלהם על ידי אוהדים זועמים.

        ג'מאל מארי, נבחרת קנדה (AP)
        עוד כישרון גדול. ג'מאל מארי (צילום: AP)

        מה מי מו

        חמישייה: עמנואל מודיאיי, גארי האריס, דנילו גלינארי, קנת' פאריד, ניקולה יוקיץ'/יוסוף נורקיץ'.

        ספסל: יוקיץ'/נורקיץ', וויל בארטון, ווילסון צ'נדלר, ג'מאל מארי, ג'אמיר נלסון, חואן הרננגומס, מליק ביזלי, דרל ארתור, מייק מילר, אקסל טופן/די.ג'יי קנדי/רובי האמל/נייט וולטרס/גרנל סטוקס/ג'קאר סמפסון (חוזים לא מובטחים, רק אחד מהם יישאר בסגל כנראה).

        מאמן: מייק מאלון (עונה רביעית בליגה, עונה שנייה בדנבר)

        מועמד לפריצה: יוסוף נורקיץ'. הסנטר הבוסני נתן עונת רוקי מצויינת אבל דעך בעונת הסופמור שלו בעקבות פציעות וההשתלטות של יוקיץ' על העמדה שלו. העונה, לעומת זאת, הוא נראה מוכן יותר להמשיך מהיכן שהוא עצר בעונת הרוקי שלו. נורקיץ' הוריד כ-17 ק"ג בקיץ והוא נע הרבה יותר בקלילות על המגרש. בפרי-סיזן הוא מטביע על כל מה שזז (בשלושת המשחקים הראשונים שלו הוא העמיד ממוצעים של 18.0 נקודות ו-13.3 ריבאונדים ב-27 דקות) ולמרות שיכולת טובה בפרי-סיזן היא לא באמת מדד לכלום (דרק וויליאמס גם נראה מדהים בפרי-סיזן לפני שנתיים. 60% מכם עכשיו תוהים מי זה לעזאזל דרק וויליאמס. זה מוכיח את הנקודה) ושמאלון יהיה חייב לחלק את הדקות בינו לבין יוקיץ' לבין פאריד, בטח אם הוא מתכוון לשחק בהרכבים עם גלינארי כפאוור פורוורד, נורקיץ' נראה בשל לעשות קפיצת מדרגה העונה. אם כבר מישהו מבין השלישייה הזו יאבד ממעמדו, זה יהיה פאריד.

        מועמד לדעיכה: קנת' פאריד. פאריד הוא פאוור פורוורד שלא קולע מבחוץ ולא מגן על הטבעת. הוא שומר טוב מאוד והוא אנרג'ייזר אנושי והכינוי שלו (Manimal) מקסים, אבל ביג-מן איכותי ב-NBA היום חייב שיהיה לו לפחות את אחד מהפרמטרים הללו, קליעה או רים-פרוטקשן. בלעדיהם, ועם נורקיץ' ויוקיץ' שנושפים בעורפו, אל תופתעו אם פאריד ימצא את עצמו מחוץ לחמישייה העונה. מי זוכר עכשיו שהוא כיכב במדי נבחרת ארצות הברית במונדובאסקט לפני קצת יותר משנתיים?

        אקס פקטור: עמנואל מודיאיי. הרכז של דנבר מגיע אחרי עונת רוקי די אמביוולנטית. מצד אחד, הוא הראה יכולות ניהול משחק לא רעות בכלל יחסית לגילו (יצר 12.6 נקודות לקבוצה שלו מאסיסטים, נתון טוב מאוד לרוקי. לשם השוואה, זה נתון יותר טוב מזה של קיירי ארווינג וטוב כמעט כמו מייק קונלי וג'ף טיג). מצד שני, הקליעה שלו בעייתית מאוד (36.4% מהשדה בעונה שעברה, 31.9% מהשלוש). בשיטה של מייק מאלון, בה בארטון וגלינארי מייצרים יחסית הרבה, היה קל מאוד להגנות לרמות עם השחקן של מודיאיי ולהקשות על ההתקפה של דנבר. זה מה שהוביל לכך שהייתה להם את אחת מעשר ההתקפות הגרועות בליגה. הפתרון המובן מאליו הוא שמודיאיי ישפר את הקליעה שלו, אבל זה לא כל כך פשוט וגם לא נראה שזה הכיוון כרגע (בשלושת המשחקים הראשונים של הפרי-סיזן הוא קלע שלשה אחת מתוך 11 ניסיונות), אולם זה לא חייב להיות הפתרון היחיד. אחת הדרכים להחביא קלעי לא טוב היא לתת לו להיות השחקן היוצר המרכזי. זה מה שעשו עם ראסל ווסטברוק באוקלהומה סיטי. זה מה שג'ייסון קיד עשה בעונה שעברה עם יאניס אנטטומוקמפו. זה יכול להיות רעיון לא רע גם עם מודיאיי. בכל מקרה, כדי שדנבר תממש את הפוטנציאל שלה, ויש לה הרבה ממנו, איזשהו שינוי יהיה חייב לבוא מכיוונו של הרכז הזאירי.

        עמנואל מודיאיי, דנבר נאגטס (AP)
        יתרון או חיסרון? מודיאיי (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי: מודיאיי מאפס את הידית וההתקפה מזנקת קדימה, גלינארי מצליח לא להיפצע, מוביל את הליגה בזריקות עונשין וכמעט נבחר לאולסטאר, הגבוהים מלהיבים, בארטון ממשיך להפציץ וזוכה בתואר השחקן השישי. הנאגטס ממשיכים להשתפר עקב בצד אגודל, מנצחים 37 משחקים ומסיימים במקום ה-10 במערב, אבל החדשות הגדולות באמת מגיעות מהכיוון של ממפיס, שמסיימת עונה רוויית פציעות בתחתית המערב וחייבת לדנבר את הבחירה שלה בדראפט.

        תסריט פסימי: יותר מדי שחקנים על פחות מדי עמדות ואף אחד מהם הוא לא כוכב. גלינארי שוב נפצע, בארטון רוצה להשתדרג לחמישייה ומוציא את התסכול שלו על המגרש, נורקיץ', יוקיץ' ופאריד לא מצליחים לשחק ביחד, מייק מאלון מורט את מעט השערות שעוד יש לו ומודיאיי מקבל הצעת עבודה כרצף. 52:30, בלי פלייאוף ובלי בחירת דראפט גבוהה.

        תחזית: יש הרבה מאוד פוטנציאל בדנבר העונה שרחוק כוכב אחד מלהתפרץ קדימה, אבל נראה שה-GM טים קונלי רוצה לתת לתבשיל הזה להתבשל לפחות עוד עונה לפני שהוא מתערב. זה לא סגל של פלייאוף, אבל זה כן סגל שיהיה כיף לראות אותו משחק, ועם הרוקיז החדשים ומודיאיי ויוקיץ' ונורקיץ', יש למה לצפות בעונות הבאות. 48:34, מקום 13 במערב.

        האזינו לפודקאסט "הפודיום": עם נמרוד עופרן ואור שקדי, לקראת פתיחת ה-NBA