בתחילת אוקטובר 2015 נסע יורגן קלופ לארצות הברית כדי להיפגש עם הבעלים של ליברפול במטרה לסגור בקבוצה. מיד עם חזרתו הביתה לגרמניה, ראה קלופ מחוץ לבית שלו את הרכב של אחד החברים הטובים ביותר שלו ומי שהיה באותו זמן מאמן קבוצת המילואים של בורוסיה דורטמונד, דויד ואנגר.
קלופ נכנס הביתה וראה את ואגנר בפנים. לשניהם לא היה מושג לגבי הכוונות איש של רעהו באותו הרגע, או כמו שקלופ סיפר מאוחר יותר: "בעסק הזה, אתה צריך לשמור כמה סודות אפילו מהחברים הכי טובים שלך".
נחזור לבית משפחת קלופ. עם כניסתו של יורגן, אשתו של מאמן ליברפול הנוכחי רמזה שייתן לוואגנר לדבר קודם. קלופ מספר שזה גם מה שהוא עשה. "אתה ראשון", אמר לוואגנר, "ואז הוא אמר שהוא דיבר עם איזה מועדון בצ'מפיונשיפ באנגליה. אמרתי לו: 'מעניין, איזה מועדון?' והוא אמר שהאדרספילד. אז חשבתי לעצמי 'טוב, זה קרוב לליברפול'. אז סיפרתי לו שאני חזרתי משיחות עם ראשי ליברפול. זו הייתה סיטואציה די מוזרה בשביל שנינו. אנחנו חברים קרובים, הוא חבר טוב מאוד וגם מאמן מצוין בשביל האדרספילד, אז נוצר מצב שבו כולם מנצחים".
לפי פתיחת העונה של האדרספילד טאון - 25 נקודות מ-11 משחקים ומקום ראשון מפתיע בצ'מפיונשיפ - נראה שבאמת כולם מרוויחים נכון לעכשיו. בסופו של דבר, ואחרי שמועות שהוא יהפוך לעוזרו של קלופ בליברפול, ואגנר עזב את תפקידו כמאמן קבוצת המילואים של בורוסיה דורטמונד וחתם כאמור כמאמן האדרספילד ב-5 בנובמבר 2015. בכך, הוא הפך למאמן הלא בריטי/אירי הראשון של המועדון ב-108 שנות קיומו. מעבר לכל דבר אחר, הבעלים של האדרספילד דין הויל הלך על ואגנר כי הוא רוצה שהגרמני בן ה-44 יעזור למועדון הקטן, הדי עני והצנוע שלו לגדול.
כדי להבין מה זה מועדון קטן, שווה לציין שגם אחרי מקצה שיפוצים ושיפורים, האדרספילד טאון עדיין חולקת את מתחם האימונים שלה, ICI, עם מועדוני ספורט חברתיים של אנשים מבוגרים.
בשנה שוואגנר שם, הוא דאג לכך שהתנאים ישופרו ואומר: "עשינו כאן משהו רדיקלי וקיצוני. כשרואים מה השתנה פה עם המשרדים החדשים, חדר הכושר החדש וכל השאר, מבינים שהתפתחנו להיות מועדון כדורגל מקצועני יותר. יש לי עוד הרבה רעיונות ומחשבות לגבי העתיד של המועדון ויש לי הרגשה שאנחנו רק בתחילת המסע".
הבעלים הויל, ששפך למעלה מ-37 מיליון ליש"ט על הקבוצה, הגדיר את מצב המועדון כך: "אנחנו לא רוצים רק ביטחון כלכלי, אלא גם לדחוף קדימה ולהלהיב את האוהדים שלנו. חיפשנו סגנון חדש של סדר, כושר ומשחק". ואגנר עצמו סיפר שקיבל שיחת טלפון מסטיוארט וובר, האחראי על הצד המקצועי במועדון. "הוא אמר שהמועדון חייב למצוא דרך חדשה, שכולם רצו למצוא כיוון חדש", סיפר ואגנר בראיון לגרדיאן כחודש לאחר מינויו לתפקיד, "הוא גם סיפר לי שכולם התלהבו מאוד ממה שעשינו בדורטמונד ואיך שניסינו לשחק. הוא אמר לי: 'אפשר לעשות את זה גם באנגליה?', עניתי: 'למה לא?'. זה אפשרי לשחק כך בכל מקום בעולם עם יש לך שחקנים שמגיעים עם ראש פתוח, מועדון בראש פתוח וסבלנות".
ואגנר גם הסביר מה הוא מנסה לעשות בקבוצה ואמר: "אין דרך אחת בלבד להצליח בכדורגל, אני משוכנע לחלוטין בדרך שלי. אני אוהב מהירות, תשוקה, אני מאוד סגנון כזה של כדורגל. באיירן מינכן למשל הוא מועדון מצליח מאוד שמשחק בסגנון אחר. אני מכבד את הסגנון שלהם והוא רעיון אחר שמצליח מאוד, אבל אני מעדיף סגנון אחר". ואגנר נקב בין היתר בשמם של יונאס הופמן ואריק דורם כשניים מהשחקנים שעזר לגדל בקבוצת המילואים של דורטמונד.
העונה הראשונה של ואגנר בהאדרספילד טאון הייתה קשה ואפשר אפילו להגדיר אותה ככישלון. הקבוצה סיימה במקום ה-19, אחד מתחת למקום בו הייתה כשהוא מונה, וכשהיא נועלתה את 2015/16 עם השפלות של 4:0 ו-5:1 בשני המחזורים האחרונים. את העונה הנוכחית הם התחילו, כאמור, נהדר כשהם במקום הראשון עם 25 נקודות אחרי 11 משחקים ועם ניצחון חוץ מול ניוקאסל ותיקו בחוץ מול אסטון וילה, שני מועדוני ענק עם תקציבים גדולים בהרבה משלהם. "אנחנו לא הכלב הכי גדול, אנחנו קטנים, אבל אנחנו אגרסיבים, לא מפחדים, אנחנו אוהבים לשחק מול הכלבים הגדולים ואנחנו מהירים וניידים מאוד. אנחנו לא מוותרים אף פעם. לכלב הקטן הזה יש רוח לחימה, זה בטוח", אמר השנה ואגנר על פתיחת העונה של הקבוצה שלו.
ואגנר היה כדורגלן "בינוני מאוד" (הגדרה שלו). הוא בן לאב אמריקאי ואמא גרמנייה. הוא נולד בגרמניה המערבית וגדל בגרמניה וגם מחשיב את עצמו כגרמני על אף שרשם שמונה הופעת בנבחרת ארצות הברית. שיא הקריירה שלו היה כששיחק בשאלקה בין 1997-1995 ואפילו זכה איתה בגביע אופ"א, אבל עוד לפני כן שיחק במיינץ, שם שיתף פעולה עם יורגן קלופ ובין השניים נוצרו קשרי חברות חמים מאוד. קשרי החברות עד כדי כך חמים, שוואגנר זוכה להשוואות רבות עם קלופ. הוא חייכן, מזוקן, עם משקפיים וחובש כובע מצחייה נצחי לראשו. אחרי שתעלה את הנעליים ב-2005, הלך ואגנר ללמוד ביולוגיה ומדע הספורט באוניברסיטת דרמשטאדט, שם בילה חמש שנים. "אני חושב שאיבדתי קצת מהרעב לכדורגל, אז הלכתי ללמוד קצת יותר על הצד המדעי", אמר, "אלה היו כנראה חמש השנים הקשות בחיי, אבל עשיתי את זה, הצלחתי. אחרי שנתיים בערך, חזר הרעב שלי לכדורגל".
כפי שסיפר בראיון לגרדיאן, מי שהיה אחראי להחזרת הרעב הזה היה לא אחר מאשר הסנדק של אחד מילדיו, קלופ. "יורגן אמר לי: 'תעשה את המבחנים שלך, תגמור עם זה. היית כדורגלן מקצועני, אז אחרי שתסיים עם הבחינות, בבקשה תעשה רשיון פרו של אופ"א. לאחר מכן תצטרך לעשות עוד שלושה מבחנים והכשרות ואז כל הדלתות יהיו פתוחות בשבילך לחזור לכדורגל". ואגנר עשה את זה והלך לאמן את קבוצת הנוער של הופנהיים כדי להשלים את הדרישה של 24 חודשי ניסיון בעבודה כמורה ספורט שנהוגה בגרמניה. אחרי 18 חודשים, קלופ הציע לו לבוא לאמן את קבוצת המילואים של דורטמונד.
יש לציין שגם בעונה שעברה, בה האדרספילד הייתה רחוקה מלהיות סיפור ההצלחה שהיא העונה, ואגנר שמר על עקרונות המשחק שלו. כדורגל מלהיב, מהיר, עם הרבה לחץ על היריב. הסגנון הזה גרם למועדון לשבור את השיא במכירת מינויים הקיץ (כמו גם הוזלת המחירים) עם למעלה מ-15 אלף כאלה. למשחק הבית הראשון של הקבוצה הגיעו 18,749 אוהדים, שזה שיא מועדון ב-46 העונות האחרונות למשחק פתיחת עונה. האוהדים התלהבו מאוד ממה שראו בהכנה לעונה ונהנו כשהקבוצה פתחה עם 1:2 מול ברנטפורד. באופן משעשע זו הייתה בדיוק אותה ברנטפורד מולה נעלה האדרספילד טאון את העונה שעברה עם השפלה ביתית של 5:1. איך שגלגל מסתובב לו.
הסגל שבנה ואגנר צנוע מאוד וגם קצר ומורכב, בין היתר מארבעה שחקנים גרמנים כשהבולט והמוכר שביניהם הוא אליאס קאצ'ונגה בן ה-24 שמושאל מאינגולשטאדט, שיחק בעבר עם פאדרבורן בבונדסליגה ואפילו רשם שתי הופעות בנבחרת גרמניה הצעירה. שלושת הגרמנים האחרים הם כריס לבה, כריסטופר שינדלר ומיכאל הפלה. כמו כן, ואגנר ניצל את קשריו עם קלופ כדי לשאול את השוער הוולשי דני וורד בן ה-23, שרשם כבר שלוש הופעות במדי הנבחרת שלו.
שחקן משמעותי נוסף בסגל הוא ראג'יב ואן לה פארה ההולנדי בן ה-25, שעבורו זו כבר התחנה השישית בקריירה. בסך הכול, חשוב לציין כי הסגל של האדרספילד טאון צנוע מאוד וגם קצר מאוד וקשה לראות אותה מתמודדת לאורך עונה שלמה מול הקבוצות העשירות ובעלות הסגלים הרחבים והאיכותיים כמו ניוקאסל, אסטון וילה, ברייטון, ק.פ.ר, פולהאם ואחרות. בינתיים זה כן עובד, אבל אם בקבוצה מיורקשיר ירצו באמת להדהים ולעלות ליגה, הם יהיו חייבים לחזק ולהרחיב את הסגל בינואר. אולי עם איזו השאלה איכותית מליברפול, אולי בזכות ההיכרות של ואגנר עם השוק בגרמניה.
עם זאת, השחקנים שיגיעו בינואר יסבלו מ"פיגור" אחד גדול לעומת אלה שהתחילו את העונה עם ואגנר. עוד לפני עבודה טקטית או פיזית, המנג'ר לקח בקיץ את השחקנים של האדרספילד לאי בשבדיה כדי לחבר בין השחקנים החדשים הרבים שהגיעו.
"נסענו לשבדיה לארבעה ימים ושלושה לילות ולא הבאנו איתנו כדור בכלל", סיפר ואגנר על החוויה שעברו בקיץ, "היינו בטבע, בלי חשמל, בלי שירותים, בלי מיטות, בלי טלפונים סלולריים או אינטרנט. אם היית רעב, קח חכה ולך תדוג דג. אם היית צמא, לך לנהר וקח איתך בקבוק. אם קר לך, תדליק מדורה. היו לנו שלושה מדריכים שעזרו לנו, אבל אם אתה כל הזמן ביחד, באוהל של שני אנשים או בשמונה שעות יומיות של חתירה בקאנו זוגי - ותמיד החלפנו בין הזוגות - אז אתה חייב לדבר עם האדם שאיתך. אני משוכנע שככל שאתה מכיר טוב יותר את החבר שלך מחוץ למגרש, אתה יכול לעבוד איתו טוב יותר בנסיבות קשות ולא נוחות. אחרי שלושה חודשים אני יכול להגיד שהנסיעה הזו הייתה 100% הצלחה וזה הפידבק שאני מקבל גם מהשחקנים".
אגב, בניגוד לשבדיה בה ביקר גם עם דורטמונד, באנגליה ואגנר לא היה מעולם טרם החתימה בהאדרספילד. "הייתי בבריטניה רק כדי להחליף טיסה בשדה התעופה בהית'רו בדרך לארצות הברית", סיפר בראיון לדיילי מייל, "מעולם לא הייתי במשחק כדורגל באנגליה או עשיתי את הטיול ללונדון. מאיזושהי סיבה זה לא קרה מעולם. לא ידעתי שום דבר על המועדון, על האדרספילד העיר או על יורקשיר. לא ידעתי איפה האדרספילד נמצאת בכלל, בצפון, דרום, מזרח או מערב".
לעומת זאת, נראה שכדורגל ואגנר יודע גם יודע, בטח על פי התוצאות עד כה. מי יודע, אולי בעונה הבאה יהיה לו דרבי גרמני מול החבר הטוב יורגן קלופ בפרמיירליג. זו כבר תהיה באמת סנסציה בקנה מידה אדיר. בכל זאת, האדרספילד טאון לא ביקרה בליגה הבכירה מאז 1972 ומאז טיילה בין היתר אפילו בליגה הרביעית בהיררכיית הליגות באנגליה (2003/4). לשחק מול ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל וצ'לסי, בהחלט יהיה מעל ומעבר עבור המועדון הקטן הזה.