פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הפודיום עם נוי חמני: "עליתי למיטה במעצר. שמתי מגבת. ולא הפסקתי לבכות"

        "לא אכלתי 3 ימים, לא שתיתי. עד עכשיו אני בפחדים". בלילה אחד הפך נוי חמני מכדורגלן מכבי הרצליה לאחד מעצורי פרשת לה פמיליה, כשבביתו התגלו אמצעי לחימה. בראיון בלעדי למדור 'הפודיום' הוא מספר הכל וחרד לקריירה: "תבדוק בגוגל עליי. רק מעצר ואמל"ח. מי ייקח אותי?"

        הפודיום עם נוי חמני: "עליתי למיטה במעצר. שמתי מגבת. ולא הפסקתי לבכות"

        בווידאו: חומרי החקירה של אנשי לה פמיליה נחשפים

        לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

        "אמרו שהתחבאתי בשיחים כשהשוטרים הגיעו", מספר נוי חמני ומצביע על חצר ביתו ברחוב שמזכיר מושב, בהרצליה. "אתה רואה כאן שיחים?", הוא שואל.

        חצר נחמדה, כמה עצים קטנים, דשא שיכול לקבל קצת יותר מים, כלוב ובו רועה בלגית ששומרת על הגורה שלה ומרביצה סיבובי אטרף על המקום. על פי רפרוף מהיר עם העיניים, לא נמצאו שיחים שאפשר להתחבא בהם. הוא וחברתו לורין מתגוררים בדירה שנמצאת מאחורי הבית של אביו, עובד. הדירה צעירה ונינוחה, ואם סידר אותה כך במאבק על התדמית, הוא עשה עבודה נהדרת. הרבה לבן בעיניים, נקי מאוד, שמונת התוכים שלו מצייצים מחוץ לחלון המטבח. גלשן שעון על הקיר, טניס נשים מטורניר בייג'ינג בטלוויזיה, iRobot מוכן לפעולה בפינת הסלון. "אחד הדברים הכי טובים שיש", הוא ממליץ.

        חמני, ילד בן 20 עם ראש רבע מחומצן - בגרסה כהה יותר מאשר הפריזורה של אצילי - מוסיף לסיור גם את חדר השינה. בפינה דלת. דרכה מגיעים לחצר האחורית. הוא מצביע על נקודת המפגש בין החומה לגדר החיה. "שם אולי מצאו את השקית", הוא מספר. "אבל באמת שאני לא יודע".

        "הפודיום", על סיפור מעצרו של נוי חמני בפרשת לה פמיליה

        נוי חימני (מגד גוזני)
        אחד מ-63 עצורים. נוי חמני (צילום: מגד גוזני)

        נוי חמני סוף סוף ישב על הספסל של מכבי הרצליה, לראשונה העונה, ביום שישי האחרון ברמלה. הקבוצה, מקום שישי בלאומית, הפסידה 2:1 לבית"ר תל אביב, והמגן הימני לא היה אחד משלושת המחליפים שפטריסיו סייג שלח אל הדשא. בנוער תפקד כחלוץ, והוא מודה שהתקפה מעניינת אותו יותר מהגנה, אבל בשלב זה כל מה שמעניין אותו זה לשחק. הוא מספר שהיה חד מאוד בשלהי יולי. הרביץ ריצות, דפק עבודה בחדר הכושר - מיכל הפרוטאין השחור שניצב משמאל לכיור המטבח מעיד על רצינות בתחום - הרגיש שהוא משתפר וקיבל מחמאות מאנשי הקבוצה.

        בשלוש וחצי לפנות בוקר צלצל הטלפון. חמני ישן בבית ההורים של חברתו. היא הגישה לו את המכשיר. זה היה אבא שלו. הוא גמגם, לא הצליח לדבר, הבן לא הבין. "שלום, הגעתי לנוי?", השוטר לקח את הטלפון מידיו של האב ושאל בעצמו.

        "כן".

        "תגיע מיד, יש אצלך חיפוש בבית".

        הוא הגיע לדירתו ומצא ארבע סוואנות משטרתיות בחצר, ניידות, כלבי גישוש. הוא טוען שהיה בהלם.

        "אתה יודע שיש לך אמל"ח בבית?", שאל אותו אחד השוטרים. הם אזקו אותו. "עוד לא מצאתם כלום ואוזקים אותי?", שאל חמני.

        "שקט!", היסה אחד השוטרים, ואמר לאביו של חמני: "שלא ידבר. אף אחד לא מדבר".

        הם נכנסו אל הדירה ויצאו עם שקית גדולה. "רימונים, אבוקות ועוד דברים כאלה", מפרט חמני.

        "זה שלך?", שאל אותו שוטר.

        הוא ענה בשלילה. שאין לו מושג איך השקית הזו הגיעה לשם. ברשת הקשר של המשטרה שמע: "כן, אנחנו גם אצל הסבתא".

        עובד חמני הבין שהמשטרה אצל אמו, ומיהר לביתה. גם שם מצאו כמות יפה של אמצעי לחימה.

        במכוניות נפרדו הובלו חמני ואביו למשרדי ימ"ר חוף שבחיפה. באותו ערב, 26 ביולי, נעצרו 63 חשודים; למחרת עוד 15, במבצע רחב היקף שיוגדר כ"פרשת לה פמיליה". עד מדינה - סוכן שכונה "ג'ודו", עבריין שריצה עונשי מאסר - הפיל אותם אחד-אחד. בדרך לחיפה, חמני מספר, אחד השוטרים שאל אותו: "יש לך בית יפה, אתה נחמד, אבא שלך נחמד, איך הגעת לזה". הוא ענה: "תקשיבו, זה לא שלי, אין לי מושג מאיפה זה הגיע".

        "את זה תסביר בחקירה", השיב אחד השוטרים.

        הקראת כתב אישום לה פמיליה, בית משפט (מערכת וואלה! NEWS)
        ג'ודו הפיל אותם אחד אחד. העצורים בפרשה (צילום: שלומי גבאי)

        טביעות אצבעות, צילומי פרופיל, דוחק, כאוס - הוא לא ישכח את שרשרת החיול שעבר מהבית ועד התא. בתחנה, היכן שנערכה החקירה הראשונית, הוא שמע חוקר צורח מבעד לקיר. הוא הרגיש את דפיקות השולחן. "גם עליי יצרחו ככה?", שאל את השוטר שלידו. "אם תתנהג ככה, יצעקו גם עליך", החזיר לו.

        חמני נכנס לחקירה. "איפה אתה גר?", "איפה למדת?", "מה אתה עושה?" ושאלות רבות נוספות. הוא זוכר שש שעות של שאלות שחוזרות על עצמן, וזוכר שלא היו לו תשובות.

        "אני כדורגלן", אמר.

        "אתה אוהד בית"ר?", המשיך החוקר.

        "אני לא אוהד בית"ר!", השיב ורק אז הבין, לטענתו, שהפרשה בכלל נוגעת לאוהדי המועדון, לארגון לה פמיליה.

        "אני אוהד הרצליה מאז שאני זוכר", הוא אומר. "אפילו הייתי הולך למשחקים. בכל חיי הייתי רק במשחק אחד של בית"ר, בנתניה".

        חמני ניסה להבין מדוע דווקא הוא עצור. החוקר סיפר לו שגם אביו נלקח לחקירה, וגם שני בני דודים שלו - שלפי חמני נמצאים במתחם המגורים שלו ביום-יום. שניהם אוהדי בית"ר. אביו שוחרר לאחר כמה שעות, אחד מבני הדודים שוחרר זמן מה לאחר מכן. בן הדוד השני - רום גבריאל - עדיין במעצר. מולו עומדות האשמות חמורות, בכללן השתתפות בקטטה בפלורנטין, במהלכה ננעץ פטיש בראשו של יורי סדלצקי.

        החקירה הראשונית של חמני הסתיימה, והוא נלקח להמשך מעצר בקישון. הוא הגיע לפנות ערב. "השוטר מכניס אותי לתא. מימיני שני אנשים שדיברו בערבית, משמאלי עוד כמה. שאלתי 'הכול בסדר?'. אף אחד לא ענה - הבנתי שהם לא מדברים עברית. עליתי למיטה הפנויה היחידה, שמתי עליי את המגבת ולא הפסקתי לבכות. לא הבנתי איפה אני נמצא, לא הצלחתי להירדם. רק בכיתי, וניסיתי להשתיק את עצמי עם המגבת. מדי פעם הצצתי, מנסה לקלוט איפה אני, אולי אני בחלום. נתתי לעצמי סטירה, מיששתי את הפנים. לא אכלתי שלושה ימים, לא שתיתי, לא התקלחתי, לא הצלחתי לזוז מהמיטה. היו שמונה מיטות בחדר. בלילה אחד היה כל כך חם, ירדתי למטה וישנתי על הרצפה. בבוקר מצאתי עוד שני עצורים חדשים שוכבים לידי, וכל המיטות מלאות. גם כשהתחלתי לאכול קצת, אתה מבין איזה אוכל זה. ולי יש תפריט, תזונה מסודרת, שבע ארוחות ביום, חדר כושר, הכול. הייתי שם רק כמה ימים ויצאתי רזה, מקל".

        תשעה ימים היה בבית המעצר בקישון. החקירות, לטענתו, החלו להתמקד בבן הדוד גבריאל. "מאיפה אתה מכיר אותו?", "כמה שעות ביום אתה איתו?". שם הבין חמני שהמטרה הגדולה היא רום. "החוקר אמר לי שהוא הסתבך מאוד", חמני מספר. "אני לא יודע בדיוק מה עשה, רק יודע שהוא עדיין עצור".

        עד כמה הייתם קרובים?

        הוא מראה עם הידיים עד כמה.

        אם כך, איך יכול להיות שאתה לא יודע אם מצבורי האמל"ח שנתפסו אצלך היו שלו?

        "ידעתי שהוא אוהד בית"ר, שהולך למשחקים. לא ידעתי עד כמה. הם חשבו שאני קשור, שאני הייתי בתוך זה. הם הראו לי סרטונים שלו מוכר רימונים, הם ידעו שזה הוא ואני אומר להם 'הנה, זה שלו, הוא מכר רימונים. מה הקשר אליי?'".

        בינתיים, העולם המשיך לנוע, מכבי הרצליה המשיכה להתאמן לקראת פתיחת הליגה. חמני הרגיש שהצ'אנס לקריירה בורח. באחת החקירות התלונן: "אני כדורגלן, לא אוכל טוב, לא ישן, לא מתאמן, מה יהיה איתי?".

        "אין לי מושג מתי תצא מפה", ענה החוקר. "לא בזמן הקרוב".

        נוי חימני (מגד גוזני)
        עדיין לובש פרצוף מבועת כשהוא נזכר בימים ההם. נוי חמני (צילום: מגד גוזני)

        אחרי שכבר הוארך מעצרו פעם אחת, בחמישה ימים, הוא הגיע לדיון נוסף בעניינו. אביו נכח, גם אמו, שהיתה אמורה לטוס לתאילנד למחרת. הוא היה אזוק ברגליו - הוא חושב שהיא לא שמה לב. היא חיבקה אותו. "אני יודעת שאתה לא קשור לכלום", אמרה. "כולם יודעים. זה הבן דוד שלך, אני אומרת לך שזה הוא". היא הודיעה לבנה שהיא לא תטוס. הוא התעקש: "אם לא תטוסי בגללי, זה ישבור אותי עוד יותר".

        חודשיים עברו, והוא עדיין לובש פרצוף מבועת כשהוא נזכר בימים ההם. באוטובוס שבדרך לחקירות, כל העצורים היו צועקים את מיטב שירי בית"ר. פעם אחת, כשחיכה בתא לחקירה, שמע שמישהו שואל: "מי, מי זה נוי חמני?". הוא הרים יד. "הנה, זה הוא", הצביע אחד השוטרים. "שמע, נהיית מפורסם, אילו כתבות רצות עליך, אתה בחדשות כל הזמן!". כשחזר למעצר מחדר החקירות, שוטר אחר אמר: "הנה, זה הכדורגלן. לפי הרגליים. איזה כדורגלן יש לנו פה, תביאו לו כדור, שיקפיץ". "צחקו עליי", מספר חמני, "ולא אהבתי את זה בכלל. חשבתי לעצמי שכל המדינה מכירה את השם שלי עכשיו, בהקשר רע כל כך. המשפחה, ההורים של חברה שלי, מה הם חושבים עליי עכשיו? הרי בעצם כתוב שאני אשם. הכנסתי לעצמי לראש שאכלתי אותה, שכולם שונאים אותי ושבקבוצה בטח גם כועסים".

        למחרת חיבוק הפרידה מהאמא הוא שוב הובל לבית המשפט, ולא הבין מדוע. שם חבורה של עשרים עצורים בפרשה חיכתה לדינה. אחד השוטרים ניגש לתא ואמר: "לא רוצה לבאס אתכם, אבל כל מי שפה כנראה מקבל הארכת מעצר נוספת". "כולם נשברו, וגם אני", נזכר חמני. "אתה שם חולצה על הפנים ולא מספיק לבכות. עוד חמישה ימים כאלה? זה מרגיש כמו חודשיים. ועוד פעם לעשות שבת במעצר? זה הרג אותי. באותו הרגע נגמרתי".

        דקות לאחר מכן הדלת נפתחה וסוהר שאל 'מי זה נוי?'. הוא הגיע בלי אזיקים, וחמני ניגש לעברו: "סוף סוף סומכים עליי, הא? איפה האזיקים?". והסוהר ענה: "אתה הולך הביתה".

        במשך כל הטיסה לתאילנד ייבבה אמא של חמני, מיואשת ושבורה. כשנחתה, היא קיבלה הודעה משמחת והמשיכה ליופי של טיול.


        "תנוח יום-יומיים, תשתה, תאכל ותחזור אלינו". מנכ"ל מכבי הרצליה, שלומי קניאס, קיבל בברכה את השחקן שלו. זו לא היתה הפעם הראשונה בה שחקן מהמועדון הזה מסתבך עם החוק - דימיטרי רובינסקי נאשם בניסיון החיסול של בעלי בית"ר אלי טביב - אבל חמני מספר שכל גורם בקבוצה חיבק אותו ותמך ובטוח בחפותו.

        והנה חמני כבר במחנה אימון בנתניה. "מהגועל של הכלא לבית מלון, ארוחות ערב, כדורגל, מקלחות", החיוך מקיף את פניו.

        הוא עדיין מחכה למכתב שיבהיר לו שהוא נקי, משוחרר. עורך הדין הבטיח לו שזה יקרה. בלי קשר לתוצאות, הוא מספר שהאירועים שינו לחלוטין את שגרת חייו. הזיקו, אבל גם לימדו לקח. "תשומת הלב שלי עלתה, ברמות מטורפות", הוא אומר. "עם מי אני מסתובב, איפה, מחפש כל דבר קטן. סרקתי את כל הבית וכל החצר, אף אחד לא נכנס לכאן יותר אם אני לא נמצא.

        "אני עדיין בהלם. פעם אחת אבא שלי התקשר אחרי חצות ונתתי לחברה שלי לענות. עדיין מפחד. אני נזכר איפה הייתי ומה אכלתי. עד עכשיו אני לא משחק. אני רק מתאמן. הימים האלה השאירו אותי מאחור, לוקח לי זמן לחזור. בתשעה ימים איבדתי חדות כאילו לא שיחקתי חודשים. זה קשה, לשבת ביציע, חלוד, עם ג'ינס. אבל משקיעים בי בהרצליה, ואני חוזר לעצמי".

        מה עם בן הדוד?

        "זה נורא, כל המצב. שהוא עשה את זה מאחורי הגב, שם בבית שלי ובבית של סבתא שלי…".

        אתה כועס עליו?

        "אני מאוכזב מאוד".

        כשישתחרר, איך תהיה מערכת היחסים ביניכם?

        "אני צריך לחשוב על זה. לא יודע אם אסכים לדבר איתו, לא יודע אם אפגש איתו".

        אם תראה אותו וקבוצה של אוהדי בית"ר?

        "אפילו שלום לא יהיה. מתעלם. מכולם. לא רואה אף אחד".

        אם היית יודע על האמל"ח, היית מדווח?

        הוא מהנהן באופן נחרץ ומנמק: "עם כל הכבוד, אני יכול להרשות לעצמי להסתבך בדברים כאלה? רק הכדורגל חשוב לי".

        אתה רוצה להיות כדורגלן, אבל גם אם תצא מזה בלי כתב אישום, תדמית זה דבר שקשה לנקות. השם שלך הוכתם. איך מוחקים דבר כזה?

        "לא יודע מה אפשר לעשות בשביל למחוק את זה. אנשים ישמעו במשחקים את השם 'נוי חמני' והפרשה הזו מיד תעלה להם לראש. תכתוב 'נוי חמני' בגוגל ומיד תקבל חשדות ומעצר ואמל"חים. אבל אני מנסה, עכשיו באימונים ותכף במשחקים, שיעזבו את נוי חמני החשוד ויתרכזו בנוי חמני הכדורגלן".

        ונניח ויוגש נגדך כתב אישום בסופו של דבר?

        "לא רוצה לחשוב על זה", הפנים שוב הופכות מבועתות. "אני מפחד מזה. אם יהיה כתב אישום לא אהיה כדורגלן. מי ייקח אותי? מי יתעסק איתי?".

        orenjos@walla.co.il

        הפודיום עם דור הופמן על מקדוניה ושאר מוקדמות המונדיאל