פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        צומת פט: האתגר הגדול שמצפה למיאמי היט בעונת 2016/17

        אחרי שנפרד בצורה מכוערת משני השרידים היחידים לימים הגדולים, פט ריילי חייב להוכיח שההימורים שלקח מסוגלים להשתלם למיאמי גם בעולם האמיתי. ללא הלב הפועם של הקבוצה ועם כמה חוזים מפוקפקים, קשה לראות את זה קורה

        כריס בוש שחקן מיאמי היט לצד דווין וייד (AP)
        איך זה ייראה בלי שניהם? וייד ובוש (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 34:48, מקום שלישי במזרח.

        סיימה את העונה: הפסד בחצי גמר המזרח 4:3 לראפטורס.

        עונה משונה עברה על ההיט, אחד המועדונים הכי מעניינים בליגה. הם התחילו בתור הקבוצה עם החמישייה שיכולה להתחרות בקאבס טוב יותר מכל חמישייה אחרת. דראגיץ' בעונה מלאה ראשונה כרכז הקבוצה, וייד האלמותי, לואל דנג, ההול-אוף-פיימר העתידי כריס בוש וחסן ווייטסייד המוכשר עד כאב. הרוקי המבטיח ג'אסטיס ווינסלו הגיע מדיוק אחרי שנפל כפרי בשל לידיו של נשיא הקבוצה פט ריילי בבחירה העשירית. החשש בתחילת העונה היה הפציעות. ובכן, החשש התאמת. החמישייה המבטיחה שיחקה יחד רק 338 דקות, ואריק ספולסטרה נאלץ לשלוף את מסחטת הלימונים שלו. המאמן, שממש לא נראה כמו אחד מהמאמנים הוותיקים בליגה, עשה את שלו, וגרר את הסגל לכדורסל סביר-פלוס במזרח סביר-מינוס.

        במחצית השנייה של העונה, אחרי שאיבדו שוב את בוש שסבל מקרישי הדם, הפעם לכל העונה, ההיט הצליחו לשים את ידם על ג'ו ג'ונסון שחוזהו נקנה על ידי ברוקלין. יחד עם הסקורר הוותיק ההיט דהרו למאזן 8:16 ובפוטו-פיניש דרמטי השתחלו למקום השלישי. בפלייאוף הם שיחקו את מלוא 14 המשחקים בשני סיבובים, בראשון הדיחו את שארלוט, ובשני הודחו על ידי טורנטו. שתי הסדרות לא היו תאווה לעיניים בלשון המעטה, אך ראוי להזכיר את וייד, שהחזיר את השעון לאחור במעט וסחב את הקבוצה על גבו פעם אחת אחרונה.

        פט ריילי, מיאמי היט (AP , J Pat Carter)
        החלטות מפוקפקות. ריילי (צילום: AP)

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: דרק וויליאמס, דיון וייטרס, ג'יימס ג'ונסון, לוק באביט, ווילי ריד ו-ויין אלינגטון.

        עזבו: דוויין וייד, לואל דנג, ג'ו ג'ונסון, ג'ראלד גרין, אמרה סטודמאייר, ג'ארנל סטוקס.

        מה קורה כשמשחקים "צ'יקן" ושני הצדדים מנצחים? בדיוק. שני הצדדים מפסידים. הקיץ ההיט נתנו לשחקן הכי חשוב בהיסטוריה שלהם לקום וללכת. עזיבתו דורסת תחתיה את המנטרה שריילי ניסה להשריש – המושג שתבע "Heat lifer" (חלק מההיט לכל החיים, בתרגום מגושם) – וחשף אותה כסלוגן שיווקי זול ותו לא. במשא ומתן מתוקשר שהפך קבוע כמעט בשנים האחרונות, וייד הגיע לדיונים על חוזהו החדש, ונדהם לגלות, באופן שהפך קבוע כמעט בשנים האחרונות, שההיט לא מתכוונים להחזיר לו כגמולו על ההקרבות שעשה עבורם בעבר. להמחשה בלבד, נציין שוייד מעולם לא היה המשתכר הגבוה ביותר בקבוצה, עובדה מרתקת נוכח היותו השחקן הכי גדול בתולדות המועדון. אחרי פלרטוטים לא מחייבים עם הנאגטס, הבאקס ושאר הקבוצות שרצו להיות מקושרות באייטמים נטולי-משמעות עם שחקן ברמתו, וייד בחר לחזור הביתה לשיקגו, עבור החוזה שציפה לקבל ממיאמי. עולם הכדורסל עצר מלכת ליום או יומיים, כשניסינו כולנו להבין מתי כל זה הספיק לקרות בדיוק.

        הסיבה המרכזית לכל הפאזה הזו הייתה הרצון של ההיט להחתים את חסן ווייטסייד, הסנטר הסופר-מוכשר-אך-לאו-דווקא-יציב שלהם, במקביל לחלום חסר הסיכוי לעניין את קווין דוראנט. האחרון הלך למפרץ, ואילו ווייטסייד חתם על חוזה מקסימום, 98 מיליון דולר לארבע שנים (אופציה שלו בעונה האחרונה).

        אם לא די בפרידה המכוערת מווייד, נפרדו בצורה גסה למדי גם מהאולסטאר השני שלהם.ניסיונות הקאמבק של כריס בוש על אף קרישי הדם שוב ושוב נתקלו בהתנגדות מצד ההיט, ולבסוף זה הגיע להתפוצצות, כאשר ההיט הודיעו על סיום דרכו של הפורוורד הכישרוני בקבוצה והוא החזיר בביקורת ארסית כלפי האופן בו המהלך בוצע. בקיץ אחד, איבד ריילי את שתי הצלעות שנותרו מעידן הביג ת'רי, ולא קיבל תמורה על אף אחד מהשלושה.

        חסן וויטסייד, מיאמי היט (GettyImages)
        הכל בשבילו. וייטסייד (צילום: GettyImages)

        מעבר לווייד ובוש, ההיט איבדו שני שחקנים נוספים שסיימו את העונה בחמישייה, אשר עזבו למחוזות ירוקים יותר (ירוקים במובן הפיננסי של מילה, כן?). ג'ו ג'ונסון הלך לג'אז, בעוד ודנג ניצל את אי-השפיות הבכלל-לא-זמנית של הלייקרס כשחתם עבור 72 מיליון דולר לארבע שנים. גם אם לא סופרים את העזיבה של אמארה סטודמייר אל עיר הקודש (ברוך השם), לריילי ציפה קיץ עמוס במיוחד.

        אחרי שהשוו את ההצעה של הנטס על טיילר ג'ונסון, שהיה שחקן חופשי מוגבל, ההיט המשיכו למלא מחדש את השורות. ג'יימס ג'ונסון (4 מיליון דולר), דרק וויליאמס (4.5 מיליון) ולוק באביט (מיליון וקצת) הגיעו על חוזים נוחים לעונה אחת, תוך שההיט מנצלים את שמם בליגה כחווה שיקומית לשחקנים שכמעט נפלטו מרלוונטיות. לרשימה הזו ראוי להוסיף גם את דיון וייטרס, הבחירה הרביעית בדראפט 2012. אחרי פלייאוף לא רע בכלל מהספסל של הת'אנדר, וייטרס ציפה להרבה יותר מחוזה של 6 מיליון לשתי עונות עם אופציה בעונה השנייה, אך נאלץ להסתפק בו כשההיט זרקו לו אותו כמו גלגל הצלה בקצה הקיץ.

        למהלכים האלה נוספה גם החתימה "המפתיעה" של בנו אודריך, שסגרה פינה למי שתהה עם הטקטיקות של ריילי מפוקפקות או לא (ספוילר – הן כן). אודריך נחתך בעונה שעברה עקב פציעה, ותוך כך גם ויתר, באורח אלטרואיסטי בעליל, על כ-100 אלף דולר שבאופן מקרי או לא, הורידו את ההיט אל מתחת לתקרת השכר. ועכשיו הוא חוזר. קטע.

        טיילר ג'ונסון, מיאמי היט (GettyImages)
        חלון הזדמנויות נדיר. טיילר ג'ונסון (צילום: AP)

        מה מי מו

        חמישייה: גוראן דרגיץ', ג'וש ריצ'רדסון, ג'אסטיס ווינסלו, ג'וש מקרוברטס, חסן וייטסייד.

        ספסל: טיילר ג'ונסון, ג'יימס ג'ונסון, דיון וייטרס, דריק וויליאמס, בנו אודריך, ויין אלינגטוון, לוק באביט, ווילי ריד, יודוניס האסלם.
        מאמן: אריק ספולסטרה, עונה תשיעית כמאמן ראשי, כולן במיאמי, מאזן 241:399.

        מועמד לפריצה: טיילר ג'ונסון. לראשונה מזה 13 שנים, המקום בחמישייה שהיה שמור בטאבו לדוויין וייד התפנה. מאחורי וילון מספר אחת נמצא את טיילר ג'ונסון, בשתיים – ג'וש ריצ'רדסון, ובשלוש – דיון וייטרס. על אף שהניחוש שלי שם את ריצ'רדסון בתור החתיכה שהכי מתאימה להשלים את הפאזל, ג'ונסון אמור לשחק תפקיד חשוב ביותר גם אם יעלה מהספסל. כך או כך, ריצ'רדסון צפוי להחמיץ את פתיחת העונה עקב פציעה, מה שייתן לג'ונסון הזדמנות. עם הביטחון שמביא איתו החוזה החדש, 50 מיליון לארבע שנים, ההיט יצפו מג'ונסון בן ה-24 לעשות יותר מהדברים שגרמו לברוקלין להציע לו סכום שכזה מלכתחילה. ג'ונסון מביא לשולחן אנרגיה, אתלטיות והגנה, ומעבר לכך, אין במשחק שלו חורים מהסוג שיריבים יכולים לנצל. סביר להניח שאחוז השימוש הנמוך שלו (16.8) יקפוץ משמעותית בהיעדר הווטרנים שהיו מעליו בשרשרת המזון. ג'ונסון לא יתפתח למשהו יותר רול-פלייר, אבל יש לו נתונים להיות ממש טוב בתור אחד כזה לשנים רבות. שימו לב גם לריצ'רדסון, על אף הפציעה, ולדראגיץ', שצפוי להעמיד מספרים דומים יותר לאלה שנתן בפיניקס.

        מועמד לדעיכה: יודוניס האסלם. באין מועמד מתבקש שימלא את הקטגוריה, ננצל אותה כדי להיפרד מהאסלם, במה שעשויה להיות העונה האחרונה שלו ב-NBA. האסלם, הנמצא בעונה האחרונה בחוזה שלו, הגיע להיט כרוקי לפני 13 שנים, והיה לשחקן נשמה במודל של עידו קוז'יקרו, בנימה מקומית, או פליפה רייס, אם תרצו. מדובר בשחקנים נמוכים מדי בשביל העמדה שלהם, שלא מפצים על כך בכישרון שובה עין, כי אם בדם, יזע ודמעות. בגיל 36, לא נותר להאסלם מספיק 'או?מפף' כדי להישאר רלוונטי, ותהליך דחיקתו מהרוטציה, שהחל בעונה שחלפה, צפוי להיות מושלם העונה. תהיו בטוחים שריילי כבר דאג לו למשרד עם השם שלו על הדלת ליום שאחרי.

        אקס פקטור: קצב המשחק. בעונה שעברה, בחסות וייד, ההיט זחלו למקום ה-25 בכמות הפוזשנים למשחק. באופן כללי זה בסדר – אין כל התאמה בין כמות פוזשנים לבין הצלחה, אבל השנה ההיט יצטרכו ללחוץ על הגז כדי להשיג את המרב מהכישרון שלהם. הצעירים האנרגטיים יצטרכו למצוא איך לחלק כ-30 זריקות לערב שהתפנו עם העזיבה של וייד, דנג ו-ג'ו ג'ונסון, שלא לדבר על בוש, ונדמה שמשחק מהיר יותר יטיב עמם. גם דראגיץ' זקוק לרצועה ארוכה יותר, ועכשיו הכדור יהיה בעיקר בידיו.

        גוראן דראגיץ' שחקן מיאמי (AP)
        אמור להיות הרבה יותר דומיננטי. דראגיץ' (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי: דראגיץ' תופס פיקוד ומגיע לראשונה (!) לאולסטאר. ריצ'רדסון וטיילר ג'ונסון מקבעים את תפקידם החדש ברוטציה ואחד מהם נלחם על תואר השחקן המשתפר והשני על תואר השחקן השישי. ווינסלו עושה צעד ענק ומסיים כספק הנקודות השלישי בקבוצה. ההיט פוגעים בכל ההחתמות קצרות הטווח שלהם. וידאו מסמארטפון רנדומאלי שמתעד את ווייטסייד רוקד רומבה בלי חולצה על במה של מועדון חשפנות ב-3:35 לפנות בוקר לא עולה לרשת. 36:46, מקום רביעי במזרח, הפסד צמוד בסיבוב השני.

        תסריט פסימי: וייטסייד נתפס על עבירה מינורית/מינורית פחות, והחיוך הרחב שלו בתמונת המעצר שובר את האינטרנט. לריילי יש 98 מיליון חרטות, ובין הסנטר, וייטרס, וג'יימס ג'ונסון קואץ' ספולסטרה מתחיל לשקול הסבה מקצועית. ווינסלו, ריצ'רדסון וטיילר ג'ונסון משחקים כמו בני ערובה בסיטואציה בלתי-אפשרית. דראגיץ' תופס אוויר, האוהדים ממשיכים להגיע עם חולצות של וייד, ומעודדים אותו כשהוא חוזר במדי הבולס במקום את ההיט. 46:36, מקום 11 במזרח.

        תחזית: דראגיץ' ייראה טוב יותר, אולי הקצב יעלה טיפה עכשיו עם חילופי המשמרות. כאבי הפאנטום מעזיבתו של וייד יעלמו ככל שתתקדם העונה, כי ככה זה. אני לא כל-כך סומך על וייטסייד, ולהיט אין מי שיחליף אותו. ריצ'רדסון וטיילר ג'ונסון יעשו קפיצה משמעותית, אבל המזרח עמוס מדי, ובלי בוש ההיט יצטרכו לעבוד קשה מדי בשביל נקודות. 42:40, מקום תשיעי.