פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        10 רגעי השיא שלי: אנתוני פארקר חושף את הסיפורים שלא סופרו מימי התהילה במכבי תל אביב

        הטעות הגורלית שלי שהובילה לנס ז'לגיריס, הסיבה האמיתית שבגללה עזבתי, הבריחה לחדר ההלבשה במוסקבה, רשימת החיסולים בפיינל פור, סגירת החשבון עם הפועל ירושלים. מיוחד לוואלה! ספורט: לקראת שובו ליד אליהו, הכוכב האגדי מדרג את עשרת הרגעים הגדולים שחווה בישראל

        10 רגעי השיא שלי: אנתוני פארקר חושף את הסיפורים שלא סופרו מימי התהילה במכבי תל אביב
        צילום: מור שאולי, עריכה: טל רזניק

        בווידאו: אנתוני פארקר נוחת בישראל

        "אתה יודע מה הכי מיוחד?", פותח אנתוני פארקר במונולוג, "בכל מקום שאני נמצא בו, בכל פעם שאני נתקל בישראלים, כל אחד מספר לי על זיכרון מיוחד שהוא סוחב איתו מהימים שלי במכבי תל אביב. וזה באמת מדהים. מעבר לכל האליפויות, הגביעים, הניצחונות וההישגים, יש לי מין תחושה שהצלחנו לגעת בכל אחד ואחת".

        עשר שנים חלפו מאז עזיבתו של הזר הגדול ביותר שהופיע בישראל. הוא לבש את הגופייה הצהובה מספר 8 במשך חמש עונות, והמריא חזרה לארה"ב כשבאמתחתו חמש אליפויות, חמישה גביעי המדינה, חמש הופעות בפיינל פור ושלושה גביעי אירופה. במוצאי ראש השנה (שלישי, 21:00), במסגרת משחק הידידות בין מכבי לדרושפאקה, ישוב AP ליד אליהו וייכנס להיכל התהילה של המועדון.

        "מכבי הציעה לי לעלות ולשחק כמה דקות", מספר חתן השמחה, "אבל החלטתי לסרב. אני לא רוצה להביך את עצמי, ואתה יודע, בוא נשאיר את הזיכרונות היפים שהיו ולא נקלקל אותם". כעת, בראיון מיוחד לוואלה! ספורט, מדרג פארקר את עשרת הרגעים הגדולים שחווה בזמן שכיכב כאן, וחושף סיפורים שמעולם לא סופרו על ימי התהילה בתל אביב.

        אנתוני פארקר שחקן מכבי תל אביב לשעבר עם ניקולה ווצ'יץ' מנהל (נועם אשל)
        "לכל אחד שאתה פוגש יש זיכרון מיוחד מהתקופה שלנו". פארקר עם וויצ'יץ' (צילום: נועם אשל)

        10. המשחק האחרון במכבי: "אשתי חלתה והחלטנו לחזור הביתה"

        גמר האליפות 2006, יד אליהו: מכבי תל אביב - הפועל ירושלים 66:96
        (פארקר: 13 נקודות, 6 ריבאונדים ו-8 אסיסטים)

        "אני לא זוכר הרבה מהמשחק עצמו, וגם לא ידעתי בוודאות שזו עומדת להיות ההופעה האחרונה שלי במכבי. הגיע הזמן לספר מה באמת עמד מאחורי העזיבה שלי. לאשתי תמי הייתה בעיה רפואית, כבר היו לנו שני ילדים, וחששנו שזה משהו רציני. גם סבתא שלי הייתה מאוד חולה, ואחרי שש שנים בחו"ל הרגשתי שאני מקבל סימנים שהגיע הזמן לחזור הביתה.

        "בכלל לא חשבתי באותם ימים על ה-NBA, הייתי טרוד במצב של אשתי. היה לי חוזה לעוד שנה במכבי, וכשהעונה נגמרה דיברתי עם ראשי המועדון והסברתי להם את המצב. הם הבינו אותי ולא עמדו בדרכי. במקביל, הסוכן שלי בדק אופציות ואז עלתה האפשרות שאשחק בטורונטו. בסוף הכל הסתדר, וגם הבדיקה שאשתי עברה הראתה שהיא בסדר ושלא הייתה בעיה רצינית".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב (AP)
        "בכלל לא חשבתי על ה-NBA". עם קהל מאמיניו ביד אליהו (צילום: AP)

        9. הסופרקאפ של אירופה: "הוכחנו לירושלים מי האלופה האמיתית"

        גמר גביע המדינה 2004, יד אליהו: מכבי תל אביב - הפועל ירושלים 85:108
        (פארקר: 9 נקודות ו-5 אסיסטים)

        "ההישג שאני הכי גאה בו הוא שבכל עונה הגענו לפיינל פור האירופי וזכינו בדאבל בישראל. שמעון מזרחי תמיד אמר לנו שהאליפות והגביע הם הלחם והחמאה שלנו, וממש לא רציתי לאבד תואר מקומי. כל זכייה הביאה הקלה מעורבת בשמחה, ובגביע תמיד היו הרבה מתח לוחץ, כי במשחק אחד הכל יכול לקרות.

        "גמר הגביע ב-2004 היה מיוחד. הוא התרחש חמישה ימים אחרי שזכינו ביורוליג ביד אליהו, ומולנו התמודדה הפועל ירושלים, שזמן קצר קודם לכן זכתה ביול"ב קאפ. אני זוכר שהאוהדים שלה ניסו לצייר את זה כאילו שני התארים האלה עומדים בשורה אחת, ורצינו להוכיח מי היא אלופת אירופה האמיתית".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב (AP)
        "כל זכייה בתואר הייתה בגדר הקלה. ממש לא רציתי לאבד אליפות או גביע בישראל" (צילום: AP)

        8. שוב סיינה, שוב ברגע האחרון: "שאראס הזכיר לי את קובי ומייקל"

        יורוליג 2004, סיינה: מונטפסקי - מכבי תל אביב 89:85
        (פארקר: 30 נקודות, 9 מ-10 מהשדה, 10 ריבאונדים)

        "המשחקים מול סיינה תמיד היו קשים, ואיכשהו ניצחנו בכולם. בכלל, העונה של הפיינל פור בתל אביב הייתה מיוחדת במינה ולוותה בהרבה דרמות: שלשות שוויון עם הבאזר של טל בורשטיין בבולוניה ושל דרק שארפ נגד ז'לגיריס, שלשת ניצחון שלי במוסקבה (שעוד אחזור אליה בהמשך), סל ניצחון של שאראס מול סיינה בבית, וגם המהלך הדרמטי שעשיתי בעצמי בסיינה. הובלנו 82:83, היה משחק ממש קשוח, ואז עליתי לשלשה וסחטתי עבירה, כשנותרו 21 שניות לסיום. זה הבטיח לנו את הניצחון.

        "שאראס היה חוויה בפני עצמה. יש לו לב של אלוף, וטונות של קילר אינסטינקט. הוא היה בשבילנו מה שקובי בריאנט היה בשביל הלייקרס ומה שמייקל ג'ורדן היה בשביל הבולס. תמיד הייתי רגוע כשהכדור היה אצלו, ושום דבר לא היה גדול עליו. שנה אחר כך, שוב נגד סיינה, הוא קלע שלשת ניצחון אחרי שהיה על 0 מ-8 במשך כל המשחק.

        "זה קטע די מטורף ששאראס מאמן דווקא את ז'לגיריס, אחרי כל מה שעברנו איתה. הייתי רוצה לשחק אצל מאמן כמוהו, אבל רק כשחקן ותיק. נראה לי שהוא עושה חיים קשים לצעירים".

        שרונאס יאסיקביצ'יוס במדי מכבי תל אביב (GettyImages)
        "זה די מטורף שהוא מאמן דווקא את ז'לגיריס". יאסיקביצ'יוס (צילום: GettyImages)

        7. הניצחון ההרואי בוויטוריה: "כשהדרך לגמר קשה יותר מהגמר עצמו"

        יורוליג 2002, טופ 16, ויטוריה: טאו - מכבי תל אביב 94:65
        (פארקר: 21 נקודות, 4 אסיסטים וסחיטת 9 עבירות)

        "תמיד זוכרים ומזכירים את המשחקים שהביאו לזכיות בגביעים, אבל לפעמים הדרך לגמר הייתה קשה בהרבה מאשר לנצח בגמר עצמו. למשחק האחרון של הטופ 16 בוויטוריה הגענו בידיעה שאנחנו חייבים לנצח, ושלא כל הפרש יספיק לנו.

        "היינו אז האלופים המכהנים, הגענו לאחד המגרשים הקשים ופשוט 'התפוצצנו'. אריאל מקדונלד היה ענק, דרק שארפ היה גדול, חוסיין בשוק היה בטירוף. זה לא היה מרגש כמו העלייה לפיינל פור ב-2004, אבל גם זאת הייתה חגיגה אמיתית".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב (GettyImages)
        "נזכרתי בסל של לייטנר והחלטתי לחקות אותו" (צילום: GettyImages)

        6. שלשת הבאזר במוסקבה: "ברחנו מהמגרש לפני שיפסלו את הסל"

        יורוליג 2004, מוסקבה: צסק"א - מכבי תל אביב 83:80
        (פארקר: 11 נקודות, 3 מ-10 מהשדה, 7 ריבאונדים)

        "איזה משחק זה היה. פיגרנו כבר ב-13 הפרש, שיחקתי ממש גרוע, ושאראס החזיר אותנו למשחק. במהלך האחרון, בשוויון 80:80, חיכיתי על הקשת ונזכרתי פתאום בסל הניצחון שכריסטיאן לייטנר קלע בסיבוב, עם דיוק מול קנטאקי, בגמר האזורי של המכללות ב-1992. גור שלף, מי אם לא הוא, מסר לי כדור מושלם מסוף המגרש, הסתובבתי כמו לייטנר ויריתי שלשה. היינו חייבים לנצח בשלוש, כי הפסדנו לצסק"א בשלוש בתל אביב.

        "לא היה לנו זמן לחגוג על המגרש, כי החבר'ה מהספסל קפצו עלינו וצעקו לנו לרוץ מהר לחדר ההלבשה. הקליעה הייתה ממש על הבאזר, הרוסים התחילו ללחוץ על השופטים ופחדנו שהם ישנו את דעתם ועוד יפסלו לנו את הניצחון".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב (GettyImages)
        "היה ברור שהפסד יתקבל על הדעת, וזו תחושה שלא הכרנו" (צילום: GettyImages)

        5. הסל ההיסטורי בטורונטו: "לא זה מה שסידר לי את החוזה ב-NBA"

        הכנה לעונת 2006, טורונטו: ראפטורס - מכבי תל אביב 105:103
        (פארקר: 24 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 חטיפות)

        "כן, כן, זה הניצחון הראשון לקבוצה אירופית על קבוצת NBA על אדמת אמריקה. אמרו לי גם שאם יש ניצחון שאוהדי מכבי מתחרטים עליו, זה הניצחון הזה, בגלל ששנה אחר כך כבר שיחקתי בטורונטו. אבל מה שלא זוכרים זה שהג'נרל מנג'ר בכלל התחלף כמה שבועות אחרי אותו משחק, ובריאן קולאנג'לו, שהביא אותי, בכלל לא היה בראפטורס באותו ערב.

        "הדבר הכי מיוחד במשחק הזה היה שהגענו אליו בלי שום לחץ. תמיד מצפים ממכבי לנצח: במשחקי אימון וידידות, בליגה, בגביע וביורוליג. אבל באותו שבוע, כשהתארחנו באורלנדו ובטורונטו, היה ברור שהפסדים יתקבלו על הדעת, וזו תחושה שלא הכרנו.

        "בשבילנו, החבר'ה האמריקאים, היה חשוב לשחק מול המשפחה והחברים, שלא ממש יודעים מה זה מכבי ומה זה הכדורסל האירופי, ולקבל את האישור לעבודה שלנו. כבר פיגרנו ב-12 הפרש ברבע השלישי, ודיברנו על זה שיהיה קשה לחזור, אבל קלענו כמה סלים רצופים, נכנסנו למומנטום, ועשינו את זה".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב מול צסק"א מוסקבה (GettyImages)
        "לא היינו סתם אלופה חולפת" (צילום: GettyImages)

        4. הזכייה האחרונה: "החותמת שאישרה כמה גדולים ומיוחדים היינו"

        גמר היורוליג 2005, מוסקבה: מכבי תל אביב - טאו ויטוריה 78:90
        (פארקר: 12 נקודות ו-6 אסיסטים)

        "יצאנו לפיינל פור במוסקבה כשאנחנו האלופים, בידיעה שהפעם זה הולך להיות קשה ביותר. צסק"א מארחת, עם מאזן 1:19 וסגל מדהים, אבל אנחנו כבר הבנו ששאראס עומד לעזוב ל-NBA ושזו הפעם האחרונה שנשחק יחד.

        "ניצחנו את פנאתינייקוס בחצי הגמר, והאמת שנדהמנו לשמוע שצסק"א הפסידה לטאו, אבל לא חגגנו. ישבנו במלון ודיברנו על זה שהספרדים ממש טובים, שאסור לזלזל בהם ושצריך לבוא כמו שצריך למשחק על האליפות. העובדה שזכינו בפעם השנייה ברציפות, והיינו באותו זמן היחידים שעשו את זה מאז יוגופלסטיקה בתחילת שנות ה-90, נתנה את החותמת שאישרה איזו קבוצה גדולה ומיוחדת הייתה לנו, והוכיחה שלא היינו סתם אלופה חולפת.

        "חגיגות הזכייה היו מיוחדות ומאוד שונות ממה שהיה שנה קודם. כשניצחנו בתל אביב, מיד אחרי המשחק עלינו לאוטובוס ויצאנו לחגיגות בפארק הירקון, והכל היה היסטרי, המוני. כאן, בגלל המרחק, היה לנו לילה אחד לחגוג עם עצמנו, אנשי הקבוצה, ורק אחר כך חזרנו לישראל וחגגנו עם כל רבבות האוהדים".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב (GettyImages)
        "הבנו שזו הפעם האחרונה שנשחק יחד" (צילום: GettyImages)

        3. פריס נצבעה בצהוב: "לא אשכח את האליפות הראשונה בחיי"

        גמר הסופרוליג 2001, פריס: מכבי תל אביב - פנאתינייקוס 67:81
        (פארקר: 13 נקודות ו-6 ריבאונדים)

        "סוף סוף זכיתי באליפות הראשונה בחיי. זה לא קרה לי בתיכון ולא בקולג'. איך אפשר לשכוח דבר כזה? נכנסנו לאולם ברסי והרגשנו כאילו אנחנו ביד אליהו. היו שם איזה 10,000 צהובים, והאווירה הייתה מדהימה.

        "זו הייתה העונה הראשונה שלי מחוץ לארה"ב, ולקח לי המון זמן להיכנס לעניינים. רק בדיעבד, כשהדברים החלו להסתדר עבורי, פיני גרשון סיפר לי שכבר ממש חשבו לחתוך אותי מהקבוצה. אמרתי לו 'יופי, טוב לדעת', והאמת היא שהופתעתי, לא ידעתי שהייתי כזה גרוע.

        "עד היום, כשאני צופה במצעד שכל אלופה ב-NBA עורכת בעיר שלה, אני נזכר במה שעברנו כשחזרנו עם הגביע לתל אביב. הסרטתי הכל, ובקיץ הראיתי את זה לחברים שלי בארה"ב, כדי שיבינו מה עשינו. הם היו בהלם".

        עוזר מאמן מכבי תל אביב, פיני גרשון (ברני ארדוב)
        "פיני סיפר שכבר חשבו לחתוך אותי. לא ידעתי שהייתי כזה גרוע" (צילום: ברני ארדוב)

        2. נס ז'לגיריס: "ביצעתי את העבירה במקום דרק, לא ברור מה חשבתי"

        יורוליג 2004, טופ 16, יד אליהו: מכבי תל אביב - ז'לגיריס קובנה 99:107
        (פארקר: 12 נקודות ו-9 ריבאונדים)

        "11 שניות לסיום, כשאנחנו במינוס שלוש והכדור אצל ז'לגיריס, עליתי מהספסל. ידעתי שלדרק שארפ יש ארבע עבירות ורצתי אליו כדי להגיד לו שאני אעשה את העבירה במקומו. הוא אמר אוקיי, אני ביצעתי פאול על אד קוטה ואז גיליתי שזו הייתה העבירה החמישית שלי. עצרתי לשנייה, הייתי המום, לא הבנתי מה חשבתי לעצמי.

        "ישבתי על הספסל, ראיתי שגוסטאס הולך לקו בפלוס שתיים, שתי שניות מהסוף, וידעתי שהוא לא החטיא משם כל העונה. כבר התחלתי לדמיין את הפיינל פור שיהיה במגרש שלנו, אבל בלעדינו. בחיים לא ראיתי משחק כל כך דרמטי כמו זה. בדיעבד, כמובן, הכל קרה לטובה. טוב שדרק היה על המגרש ולא אני, כי אני בטח הייתי מחטיא את השלשה שהוא קלע. עד היום אני צוחק איתו על זה כשאנחנו מדברים".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב מול ז'לגיריס קובנה (AP)
        "ישבתי ודמיינתי את הפיינל פור במגרש שלנו, אבל בלעדינו". מול שאלנגה בערב ההיסטורי (צילום: AP)

        1. גביע אירופה לתל אביב, בתל אביב: "כל העיר הייתה שם, זה היה מושלם"

        גמר היורוליג 2004, יד אליהו: מכבי תל אביב - סקיפר בולוניה 74:118
        (פארקר: 21 נקודות, 4 ריבאונדים ו-3 אסיסטים)

        "בראייה היסטורית כולם חושבים שהשושלת שלנו הייתה כמו מכונה משומנת, שהיינו בלתי מנוצחים, אבל זה ממש לא היה ככה. בעונה שאירחנו את הפיינל פור הפסדנו פעמיים בבית, לצסק"א ולבולוניה, ודווקא אותן פגשנו שוב בשני המשחקים המכריעים על הגביע.

        "זה עבד לטובתנו והכניס אותנו למין תחושה שאנחנו נלחמים נגד כל העולם. זה איחד אותנו כקבוצה. הסרט 'קיל ביל' של טרנטינו בדיוק יצא אז לאקרנים והפך לשובר קופות, והחלטנו להגיע לפיינל פור עם רשימת החיסול שלנו, שאנחנו צריכים לצאת נגדה למסע נקמה. כמה שחקנים אפילו הפכו את השריקות מפס הקול המפורסם של הסרט לרינגטון שלהם.

        "ואז הגיע הגמר, והכל היה מושלם. אני לא אשכח את הלילה הזה. לזכות ביורוליג אצלנו בבית, זו הייתה חוויה מדהימה ויוצאת דופן. הרגשנו כאילו כל העיר נמצאת שם, פיזית, איתנו. זה היה אדיר".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב (GettyImages)
        5 עונות, 5 אליפויות, 5 גביעים, 5 פיינל פורים, 3 גביעי אירופה. הגדול מכולם (צילום: GettyImages)