בווידאו: סימונה פיאניג'אני מדבר על הציפיות
אוהדי הפועל ירושלים זוכרים עד היום את נאום "ירושלם, ירושלום" של דורון שפר, כשנחת בבירה לפני 13 שנים ולבסוף זכה עמה בגביע יול"ב. מתברר שגם העונה, עם תקוות חדשות ומחודשות, ועם הסגל היקר בתולדות המועדון, הייחודיות של המועדון נותרה כשהייתה. "כשאתה שומע את המילה הזו, ירושלים, זאת מילה מעצימה", מנפק טרנס קינזי את ה"ירושלום" שלו בראיון מיוחד לוואלה! ספורט. "ירושלים זה לא עוד שם, יש עוצמה מאחורי העיר הזאת. התנ"ך מלא בתיאורים של ירושלים".
לא לחינם מייחס קינזי (32) משמעות עמוקה לירושלים. "אמי היא כוהנת דת, נוצרייה אדוקה, אז אני קרוב מאוד לדת ומתחבר אליה", הוא מספר. "הבאתי את אמא שלי לכאן כשחתמתי. זה מרענן. להיות במקום שישו היה בו מעניק לך תחושה שקשה לתאר. גדלתי בכנסייה, ועכשיו אני משחק בירושלים. לא הכרתי את המועדון יותר מדי, אך מובן שאני מכיר את ירושלים עצמה ואת ההיסטוריה שלה".
קינזי מגיע לירושלים עמוס ניסיון: מאחוריו ארבע שנים במכללת דרום קרוליינה, שלוש עונות ב-NBA וזו תהיה עונתו השמינית באירופה. עד כה הוא עבר בעיקר במועדונים בעלי שם, החל מפנרבחצ'ה, אנאדולו אפס וסקבוליני פזארו, עבור באוניקאחה מלאגה, פרטיזן בלגרד, ניז'ני נובגורוד וטרבזונספור, ועד לכוכב האדום בלגרד, שבמדיה שיחק בעונה שעברה והגיע עמה במפתיע לרבע גמר היורוליג.
הערב (שישי, 18:00, שידור ישיר בספורט 5) יעמדו קינזי וירושלים למבחן ראשון מול קבוצת יורוליג איכותית, כשיפגשו את האקסית שלו, אנאדולו אפס, בחצי גמר טורניר כרתים. מחרתיים הם יתמודדו מול אולימפיאקוס או הכוכב האדום.
אלמלא החתמתו של אמארה סטודמאייר, קינזי היה השם הגדול שנחת העונה בירושלים. אחרי הכישלונות בשנתיים האחרונות, הבאתו של שחקן בסדר הגודל הזה מביעה את המטרה האמיתית של המועדון: להצליח סוף סוף באירופה.
- אחרי שבע שנות ניסיון ביורוליג, הופתענו לראות אותך נוחת דווקא בהפועל ירושלים, שמשחקת ביורוקאפ ושלא הצליחה בשנים האחרונות להטביע חותם בזירה האירופית. מה הביא אותך לכאן?
"אני שם את מבטחי באלוהים, ומתפלל שייקח את קריירת הכדורסל שלי לאן שצריך. לפעמים לקבוצות ביורוליג, לפעמים ב-NBA, בדיוק כמו בתיכון ובקולג', אני מקבל החלטה וממשיך איתה. זאת קבוצה בעלת מסורת טובה. כשהגעתי, ראיתי שהמגרש כאן הוא ממש מהמתקדמים ביותר וגם המתקנים. אנחנו עובדים קשה ובמקצועיות, אז בנקודה הזאת הבנתי שבאמת הגעתי להחלטה טובה. וכמו שאמרתי קודם, זה בשבילי עבודה, כך שזה לא באמת משנה לי אם אשחק ביורוקאפ או ביורוליג".
- עד כמה הופתעת כשסטודמאייר הצטרף? איך זה להתאמן ולשחק לצד סופרסטאר כזה?
"כששמעתי על זה אמרתי 'וואו, הוא אגדה'. עקבתי אחריו ואחרי הקריירה שלו ב-NBA כשהתגוררתי בפלורידה. הוא היה 'מר כדורסל', שנינו שיחקנו ממש באותה חצר, זה לא ייאמן לשתף פעולה ולשחק עם מישהו מנוסה כמוהו. הוא תורם לקבוצה המון. לדעתי סטודמאייר מתאמן הכי קשה בקבוצה, ועכשיו זה ברור לי שהוא פשוט רוצה לשחק ולנצח. לא משנה מה היה הרזומה שלו, יש לו מוטיבציה גבוהה. אני מרגיש ממנו רק אנרגיות חיוביות. הוא לא היה סתם ב-NBA, הייתה סיבה לכך, וזו ההתנהלות שלו, אתיקת העבודה שלו".
- אתה בטוח שיש לכם את הכלים להפעיל אותו ולהוציא ממנו את המקסימום?
"אני חושב שיש לנו את הכלים הנכונים סביבו. הוא מנסה לספוג ולהתאים את עצמו בצורה הטובה ביותר, כי ה-NBA שונה מחוקי הכדורסל באירופה. הוא שואל, מתעניין וכולנו מנסים לעזור לו להסתגל כמה שיותר מהר. הוא לומד מהר וקולט לא מעט לבד. אין לו אגו, האגו היחידי שיש לו הוא לנצח".
- האם העובדה שהמאמן סימונה פיאניג'אני חתם בירושלים תרמה להחלטה שלך להגיע לכאן?
"למעשה דיברנו לפני שבכלל חתמתי, אז הוא אמר לי מה הציפיות ומה הוא רוצה שאעשה. הוא מאמן ברמה גבוהה, מכבדים אותו באירופה, וכשיש לנו מאמן כזה שיודע מה הוא עושה ובא עם ניסיון - יש לנו יותר מוטיבציה לשחק בעבורו. כבר כשסימונה אימן את סיינה רציתי לשחק אצלו, ואני אסיר תודה".
- אומרים שפיאניג'אני קשוח מאוד, פרפקציוניסט.
"אני לא הולך לדבר על עד כמה הוא קשוח, אני רק אגיד שהוא מקצוען. הקשיחות אולי באה לידי ביטוי במה שהוא מצפה מאיתנו, אבל אם הוא מצפה שנבוא ונתפקד ברמה גבוהה ונעשה את מה שאנחנו צריכים לעשות - זאת לא קשיחות. זאת פשוט אחריות".
- מה ההבדל בין פיאניג'אני למאמנים אחרים שנתקלת בהם?
"מוקדם מדי כדי לענות על שאלה כזאת, כולנו לומדים אחד על השני. בסופו של דבר כל אחד נמדד על פי התרומה שלו, הניצחונות וההפסדים, ההישגים. הוא גורם לשחקן לצחוק ולהרגיש נוח, אבל באותה עת הוא גם יודע מתי 'לשבת' על הצוואר שלך. הוא יודע היטב לאזן את שני הצדדים. וזה אולי דבר ייחודי לו, לא כולם יודעים לעשות את זה".
קינזי מפגין לא מעט ביטחון עצמי וטוען כי הוא מסוגל להתנתק מהביקורות מסביב. "לא אכפת לי מה אומרים עליי בתקשורת. מהניסיון שלי, הם יכולים לאהוב אותך ודקה אחר כך לשנוא אותך. אתה לא יכול לתת לרגשות להשפיע על המשחק שלך. יהיו לך גם ימים רעים בהתקפה ואתה חייב להתעשת. אם יהיה לך אכפת ממה שיגידו עליך, זה פשוט ישפיע עליך לרעה".
- מה אתה יודע על דונטה סמית'? אתה נכנס לנעליים של שחקן שהיה מאוד פופולרי בקרב האוהדים.
"אני לא נכנס לנעליים של אף אחד. לא שאני מזלזל בו, כי שמעתי עליו רק דברים טובים, אבל אני לא כל כך מכיר את דונטה סמית' כשחקן או כאדם. אני מייצג את עצמי ואני רוצה לבצע את העבודה שלי בצורה הטובה ביותר. השחקנים השתנו ואסור לנו לחשוב על מה שהיה, אלא על ההצלחה שלנו העונה ועל כך שאנחנו צריכים לשחק ביחד".
- מה יהיה התפקיד שלך בירושלים? שני הגארדים שלצידך, ג'רום דייסון וקרטיס ג'רלס, אוהבים לזרוק הרבה לסל.
"אנחנו קבוצה. זה לא רק עניין של מי קולע, גם ההגנה חשובה, צריך לשחק בשני צידי המגרש. זה משהו שאמרתי והדגשתי גם לחברים שלי לקבוצה. שניהם שחקנים התקפיים מצוינים. אני מת עליהם ועכשיו יש לי את ההזדמנות לשחק איתם".
- אתה מתכוון לקחת צעד הצידה בכל הקשור לצבירת נקודות, ולהיות הגורם המחבר?
"בגילי ועם הניסיון שלי, התפקיד שלי משתנה בהתאם למה שצריך. הביאו אותי לכאן כי מודעים ליכולות שלי, אני רוצה להיות כמה שיותר אגרסיבי בהגנה וגם לקלוע כשצריך. זה לא אומר שאני הולך להשתלט על הקבוצה או לחלופין לקחת צעד הצידה. קבוצה טובה זאת קבוצה שמשחקת ביחד".
- לוקומוטיב קובאן ויתרה עליך בזמנו, טענה שאתה לא בריא ולא מסוגל לשחק, ואחר כך כיכבת נגדה וניצחת אותה. ספר קצת על התחושות בעקבות המקרה הזה. אתה מתכנן להמשיך בנקמה הזו גם כשתפגוש את קובאן העונה עם ירושלים?
"זה היה ונגמר. אין לי כוונה לחזור לדברים שהתרחשו בעבר. אני מכבד מאוד את התוצאות שהם השיגו בעונה שעברה. רציתי לנצח אותם במשחק ההוא, כמו שרציתי לנצח כל יריבה. לא יהיה משהו שונה או חריג כשאפגוש אותם העונה".
- לקחת אליפויות בטורקיה וסרביה, מה הופך קבוצה להיות אלופה, והאם יש לכם את זה?
"יש לנו את הפוטנציאל ואת מה שצריך כדי לזכות בתארים. חייבים לשמור בהגנה ולשחק קבוצתי. אין שום דרך אחרת".
- לאורך כל הקריירה היית שחקן של 35-30 אחוזים לשלוש, ודווקא בעונה האחרונה בכוכב האדום - שהייתה מוצלחת מאוד מבחינתך - הידרדרת ל-13 אחוזים. מה קרה שם?
"אני לא נתפס לסטטיסטיקה אישית. אני יודע מה היכולות שלי ובטח לא נכנס לספקות לגבי המשחק שלי".
- מעטים העזו לעשות את המעבר מפרטיזן לכוכב האדום בלגרד, אף שעברת ביניהן בקבוצות אחרות. איך האוהדים קיבלו אותך?
"זה לא משנה עבור איזו קבוצה שיחקת, כי בכל קבוצה שבה אתה משחק אתה צריך לתת הכל. אתה לא עובר ליריבה כדי לירוק בפנים של הקבוצה ששיחקת בה עונה לפני. אתה עושה את זה כי אתה בוחר מתוך אופציות מסוימות שיש לך. אתה שומע מהאוהדים דברים נוראים - מילות גנאי, קללות, קוראים לך חיה, כושי, קוראים לך קוף, נוהמים לעברך - אבל אותם אוהדים שוכחים שגם בקבוצה שלהם יש אמריקאים שחורים נוספים.
"זה לא ראוי לעשות את זה רק כי אני עזבתי את הקבוצה שלך. עדיין יש בקבוצה שלך שחקנים שמוכנים לעשות בשבילה הכל, שימותו בשבילה. אז כאוהד, אתה צריך להבין שזה לא עניין של אהבה, אלא זו פשוט העבודה שלנו כשחקנים, וצריך לדעת להפריד בין הדברים".
- חששת מתגובת האוהדים?
"אני אולי לא האדם הכי קשוח בעולם ואני לא הולך לעשות דברים משוגעים, אבל כשמישהו חודר למרחב האישי שלך, אתה צריך להתמודד איתו כמו גבר. חוץ מזה אני מקצוען".
- שיחקת בעונה שעברה עם מאיק צירבס, גל מקל וקווינסי מילר. עכשיו כולכם בישראל, אבל הם בצד אחד ואתה בצד הנגדי.
"הם בחורים טובים ועובדים קשה. אני מאחל להם הכי טוב. כמובן אני מאחל לקווינסי החלמה מהירה, הוא שורץ באולם ותמיד מתאמן וזה מאוד לא נעים שקורה כזה דבר למישהו שמשקיע כל כך ואוהב את המשחק".
- עם יד על הלב, איזו קבוצה טובה יותר? אתם או מכבי תל אביב?
"את זה נראה בעתיד, בינתיים אתן לאוהדים ולתקשורת להחליט. יש עוד דרך ארוכה לעבור".
התמונות שהגיעו השבוע מארה"ב, לאחר עוד תקרית שבו נורה אזרח אפרו-אמריקאי בידי שוטרים, מסעירות מאוד את קינזי, ולא בכדי. "זה נושא קשה במיוחד עבורי, בגלל שבן דוד שלי נורה בקיץ על ידי המשטרה. כשזה קורה במשפחה שלך, אתה מבין שזה יכול לקרות לכל אחד", אמר לפני היציאה לכרתים.
"אני מוטרד מהמחשבה על הילדים שסובלים מכל העימותים האלה, זה לא צריך להיות ככה", הוסיף. "הקהילה שלנו לא צריכה לחשוש מהמשטרה בכל פעם, יש דרך אחרת לגשר בין אנשים. זה עצוב".
