וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בדרך לאנדזון: סיכום המחזור השני ב-NFL

20.9.2016 / 11:30

בליגה מנסים להבין איך כולם פספסו את סטפון דיגס, הסנסציה הגדולה של פתיחת העונה. וגם: החזרה הבעייתית של הראמס ללוס אנג'לס (מזל שיש את סיאטל), מה שלום המאמנים שפתחו עם שני הפסדים וקרסון וונץ, שהופך לכוכב

סטפון דיגס מינסוטה וייקינגס. Andy Clayton-King, AP
בחירה 146 בדראפט. דיגס מככב מול הפאקרס/AP, Andy Clayton-King

דאון ראשון ו-10:

שש בחירות שונות היו לבולטימור רייבנס, בין הסיבוב הראשון לחמישי של דראפט 2015. מתוך ששת השחקנים שלקחו, העורבים אפילו הביאו בסיבוב הראשון תופס, את ברשאד פרימן, שסבל מפציעה ורשם עד היום שלוש תפיסות בקריירת ה-NFL שלו. דווקא כוכב מכללת מרילנד, סטפון דיגס, חמק מתחת לאף של הרייבנס, שהכירו אותו היטב. להגנת הקבוצה ייאמר, שדיגס חמק מתחת לאף של כל הליגה, כל הדרך לסיבוב החמישי ולבחירה ה-146, שם מינסוטה סופסוף קראה בשמו. שנה וחצי חלפו והיום, כל אוהד בליגה כבר מכיר את שמו של דיגס וכולם מנסים להבין מה קרה בדרך ואיך הגענו עד הלום.

הצלילה בדראפט, שנבעה בין היתר מפציעות מהן סבל בשלוש עונותיו במרילנד ומביקורת על הקשיים שלו בהשלמת הראוטים המתבקשים, עלתה לדיגס בהרבה מאוד כסף והוא חתם על חוזה צנוע יחסית, ארבע שנים תמורת 2.5 מיליון דולר, במדי הווייקינגס. התופס הצעיר, שבקומביין נראה נהדר וזכה להשוואות לאודל בקהאם ג'וניור, פתח את הקריירה המקצוענית בסערה והפך לרוקי הראשון בתולדות הליגה שרושם 87 יארד ומעלה בתפיסה בארבעת המשחקים הראשונים שלו בקריירה.

דיגס ידע עליות וירידות בעונה שעברה, מה שהותיר אותו מתחת לרדאר יחסית. בהכנה לעונה הנוכחית לעומת זאת, ההייפ כבר היה שם ובגדול ולמרות הפציעה של טדי ברידג'ווטר, ידעו במינסוטה שיש עם מה ועם מי לעבוד. אחרי שבע תפיסות ל-103 יארד בניצחון החוץ על טנסי במחזור הפתיחה, דיגס התפוצץ לעיני האומה כולה בסאנדיי נייט. מינסוטה ערכה בכורה רשמית וחגיגית באצטדיונה החדש והנוצץ ודיגס התחבר מצוין לסם ברדפורד, שבהופעתו הראשונה במדים הסגולים מצא את התופס המוביל שלו תשע פעמים (מתוך עשרה ניסיונות לעברו), ל-182 יארד וטאצ'דאון, בדרך לניצחון יוקרתי וחשוב על היריבה השנואה גרין ביי, ניצחון שגם השאיר את מינסוטה במאזן מושלם והראה שהיא יכולה להסתדר בלי ברידג'ווטר ואפילו בלי אדריאן פיטרסון, שנפצע במהלך המשחק וצפוי להיעדר בתקופה הקרובה.

"אני מוכן", הצהיר דיגס עוד לפני המשחק ובסיומו אמר דמריוס רנדל, שניסה לשמור עליו ללא הצלחה: "אם הקוורטרבק והתופס שלו מתואמים, קשה מאוד לבלום אותם". ברדפורד מסר לדיגס חמישה כדורים תחת השמירה של רנדל ודיגס, שמשחק העונה בשתי עמדות שונות בהתקפה (גם בקצה המגרש וגם בסלוט), תפס את כולם, ל-134 יארד וטאצ'דאון.

בנג'מין הופמן מה"ניו יורק טיימס" כתב: "העתיד נראה ורוד במינסוטה ביום ראשון בערב והאוהדים היו נרגשים מההופעה הדומיננטית של דיגס. נדמה היה שהוא פנוי לגמרי בכל פעם שהוא רק רוצה". דיגס מוביל כרגע את טבלת היארדים לתופסי הליגה, עם 285 כאלה, הרבה מעל ווילי סניד ואיי ג'יי גרין, הדולקים אחריו. אלא שביום ראשון מצפה לו מבחן קשה מאוד, כאשר ההגנה החזקה של סגנית האלופה קרוליינה תתמקד בו, בטח אם פיטרסון אכן ייעדר כצפוי.

דאון שני ו-9:

מזל שיש את סיאטל סיהוקס בעולם. רד הוט צ'ילי פפרס, להקת הבית של לוס אנג'לס, הציגו את הראמס כאשר אלה עלו למשחק רשמי ראשון בעיר המלאכים מאז 1994, אבל הדיווחים מהשטח היו בעייתים משהו. יותר מדי עמדות באצטדיון נשארו בלי מים למכירה, ביום חם במיוחד ב-LA ("זו הייתה החוויה הכי גרועה שלי באצטדיון כלשהו", אמרה אוהדת מתוסכלת ל"דדספין"), מנהלי הקוליסאום טענו בתגובה כי הם לא ציפו ל-91 אלף צופים וכי האצטדיון המיושן מחזיק רק באזור אכסון אחד, קטן מדי. סרטון של מכות ביציע הפך לוויראלי, החנייה והכרטיסים היו יקרים בטירוף ובסך הכול, נדמה שלראמס יש עוד הרבה מאוד עבודה אחרי הקאמבק המתוקשר לקליפורניה.

מזל שיש את הסיהוקס, ששוב התקפלו, באופן ביזארי, מול הכבשה השחורה והלא ממש מאיימת שלהם ואפשרו לכל האירוע הזה להסתיים עם ניצחון מקומי ומכוער, 3:9. הראמס, בלי אף טאצ'דאון העונה תחת קייס קינום ועם הבחירה 1 ג'ארד גוף עדיין על הספסל, אולי מציגים פוטבול גרוע, אבל נגד סיאטל הם תמיד עושים צרות. זה היה הניצחון השלישי שלהם ברציפות על הסיהוקס (באמת. באמת) והרביעי מתוך חמישה מפגשים. אולי הנוכחות של לברון ג'יימס נתנה את הפוש, אבל השבוע בטמפה ביי קינג ג'יימס כבר לא יהיה ולוס אנג'לס עלולה לחזור לחטוף בגדול.

דאון שלישי ו-20:

בניגוד להליכה האיטית לאורך עונת ה-NBA או ה-NHL, או לזחילה לאורך עונת ה-MLB, הרי שה-NFL היא ספרינט אחד מתמשך וכבר אחרי שני מחזורים, שמינית עונה מאחורינו. שמונה קבוצות, רבע מהליגה, נפלו אחרי המחזור השני למאזן 2:0 והסטטיסטיקה ההיסטורית מראה שרק 12 אחוז מהקבוצות שפתחו עונה עם שני הפסדים, הצליחו להעפיל בסיומה לפלייאוף (אשתקד, סיאטל ויוסטון דווקא עשו זאת). אז בואו נבדוק רגע מה מצב המאמנים בקבוצות שנמצאות ב-2:0 ומה הסיכוי שלהן להתאושש?

מיאמי: הדולפינס היו חלשים במחצית הראשונה בפוקסבורו ביום ראשון, אבל חוץ מזה, קשה להאשים במשהו את אדם גייס, בעונתו הראשונה במועדון. כמעט ניצחון בסיאטל, קאמבק יפה מול הפאטס והשבוע, משחק ביתי נוח נגד קליבלנד. למיאמי עדיין יש צ'אנס לווילד קארד.

בפאלו: הרוחות כבר סוערות אצל הבילס, שפיטרו את מתאם ההתקפה גרג רומן אחרי ההפסד ביום חמישי מול הג'טס. גם רקס ריאן עלול לראות את הדרך החוצה אם בפאלו לא תתאושש. המצב לא נראה מבטיח.

קליבלנד: הבראונס בונים, ומנסים כל מיני דברים, כאשר גם העובדה שאיבדו קוורטרבק בכל אחד משני מחזורי הפתיחה לא עוזרת. קליבלנד לא ציפתה להגיע לכלום העונה והיא אכן לא תגיע, אבל יו ג'קסון יקבל את השקט שלו לעובד.

אינדיאנפוליס: איכשהו, צ'אק פגאנו וריאן גריגסון שמרו על המשרות שלהם בקיץ, אבל זה לא יחזיק לעוד הרבה זמן. יוסטון כבר בורחת והקולטס שוב לא מצליחים להפיק מספיק מאנדרו לאק, אחרי החוזה הענק שקיבל. זה נראה רע והווילד קארד בורח. ייתכנו זעזועים בקרוב.

ג'קסונוויל: היה איזשהו הייפ סביב הג'אגס בקיץ והם גם פתחו לא רע מול גרין ביי, אבל ההתפרקות בסן דייגו הראתה שכלום לא השתנה. בלייק בורטלס זה פשוט לא זה וגאס בראדלי, שזכה לעוד ועוד ועוד קרדיט למרות עוד ועוד ועוד הפסדים, עלול לשלם במשרה שלו.

וושינגטון: מה יהיה עם הקבוצה מהבירה? הרדסקינס פתחו עונה מלאת ציפיות, אבל התרסקו נגד פיטסבורג והפסידו בבית גם לדאלאס. שני הפסדי בית בפתיחה הם מתכון לצרות ולמרות שמעמדו של גרודן די יציב, נראה שוושינגטון כבר לא תגיע רחוק השנה. אגב, מה יותר גרוע: להפסיד בבית לדאלאס או לראות את ג'ון וול מגיע למשחק בחולצה של הקאובויס?

שיקגו: הציפיות מלכתחילה היו נמוכות, מה שמאפשר לג'ון פוקס לעבוד בשקט למרות ההפסדים המצטברים. אם ג'יי קאטלר אכן בחוץ, הציפיות הללו יירדו עוד יותר. עונת בנייה בשיקגו ואף אחד לא מתרגש.

ניו אורלינס: שון פייטון נראה בדרך החוצה כבר כמה פעמים ובכל פעם נשאר לבסוף, אבל יכול להיות שהעונה הזו היא באמת האחרונה שלו עם הקדושים. אין הגנה, אין התקפה, בריס מזדקן וניו אורלינס נראית בדרך הנכונה לעוד 10:6.

צ'אק פגאנו מאמן אינדיאנפוליס קולטס. Joe Mahoney, AP
הפיטורים מתקרבים? פגאנו/AP, Joe Mahoney

דאון רביעי ו-2:

נקנח בקרסון וונץ. בקליבלנד מחפשים היום בנרות קוורטרבק והבחירה 2 בדראפט הייתה שלהם, אך הם העבירו אותה לאיגלס, שנדמה שעשו עסקה מעולה. יש תיאוריה שגורסת שעדיף להיות מספר 2 בדראפט מאשר מספר 1, כי אור הזרקורים לא עליך. בעוד גוף מחפש את עצמו בלוס אנג'לס, וונץ נראה כמו כוכב בהתהוות בעיר האחווה. הוא אומנם לא מדהים בינתיים, אך סיפק שני משחקים שקטים ובטוחים והוביל את פילי לשני ניצחונות קלים. השבוע הוא פוגש לדרבי פנסילבני את פיטסבורג החזקה וביג בן, קוורטרבק שהותיר חותם כבר מהרגע הראשון שלו בליגה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully