גור אריות: בליסבון, כריסטיאנו רונאלדו היה ונשאר הנער של ספורטינג

"יהיה נהדר לשחק מול כריסטיאנו רונאלדו, וזה יהיה מיוחד גם עבורו. ראיתי את פניו אחרי ההגרלה, ואפשר היה להבין הכל. אנחנו משחקים מול הנער שלנו, וזה ממש יפה", אומר ברונו דה קרבאליו, נשיא ספורטינג ליסבון. כוכב ריאל מדריד בהחלט מסכים. הוא כבר פגש את האקסית המיתולוגית כאשר שיחק במנצ'סטר יונייטד, בשלב הבתים ב-2007/08, והבקיע מולה בשני המשחקים בדרך לזכיה הראשונה בחייו בגביע הנכסף. אין ספק שהאריות מביאים לו מזל. "רציתי לשחק שוב מול ספורטינג. יש להם קבוצה טובה ומאמן מצוין. זה יהיה רגע מרגש בקריירה שלי", אמר כריסטיאנו.

הם שמחים לכל הזדמנות לראות שוב זה את זו, והרי איך יכול להיות אחרת? הרי רונאלדו חייב לספורטינג המון. היא לימדה אותו הכל, ובזכותה הוא עזב את מדיירה, אי הולדתו. ייתכן מאוד שהוא היה מתפתח לכוכב על גם אם הסקאוטים של אקדמיית אלקשטה המפורסמת לא היו מבחינים בילד בן ה-12, אבל מי יודע? אולי הוא היה הולך לאיבוד. ילדותו לא היתה קלה. אביו סבל מאלכוהוליזם, אמו עבדה מסביב לשעון כטבחית, וכריסטיאנו הסתובב ברחובות, בדרך כלל עם כדור. הוא התחיל לשחק עם אחיו הוגו, המבוגר ממנו בעשור, והיה הקטן ביותר בחבורה. לכן, זריזות ומהירות פיצו על הנחיתות הפיזית.

וכך ראו אותו שני מאמני הנוער של ספורטינג, פאולו קרדוסו ואוסבלדו סילבה, ב-1997 – נער צנום ודקיק, אבל תחבולן מדהים. "הוא התחיל לרוץ עם הכדור במהירות מסחררת. הסתכלתי על אוסבלדו, הוא הסתכל עלי, ושנינו אמרנו: מה לעזאזל הולך פה?", נזכר לימים קרדוסו. הדוח שהוגש להנהלה פירט את איכות התגלית: "שחקן יוצא דופן, נדיר מבחינה טכנית. מסוגל לכדרר על שטחים קטנים ותוך כדי ריצה".

באופן טבעי, זומן כריסטיאנו במהרה למבחנים באקדמיה ונזרק למים העמוקים מול נערים מבוגרים ממנו במספר שנים. אחד מהם דחף אותו קצת יותר מדי, ואז נעצר רונאלדו ואמר לו להירגע. "הוא גילה אופי חזק", אמר המחנך אאורליו פריירה. נסיונל, אליה השתייך אז הכישרון, לא רצתה לשחררו ודרשה תשלום גבוה לדעתה, שווה ערך של 25 אלף יורו. ספורטינג שילמה בלי למצמץ. זה היה סכום השיא מבחינת האריות עבור שחקן בגילו, וזה השתלם לה מאוד.

ההתאקלמות לא היתה פשוטה. כריסטיאנו התקשה לעזוב את משפחתו, בכה בלילות מגעגוע תוך שהוא מחבק את הכדור, וגם לקח לו זמן להיפתח. בפורטוגל נחשבים אנשי האי מדיירה למופנמים וסגורים, וגם רונאלדו היה במשך זמן מה בתוך הקונכיה שלו. גם כאשר קטף את פרס השחקן המצטיין בליגה לגילאי 13, הוא לא הירבה לדבר, וניכר שהוא מתבייש מעט במבטא שלו.

רק אחרי כשנתיים הוא הפך למנהיג החבורה גם בחדר ההלבשה, וגם המבטא שלו השתנתה – הוא התחיל לדבר כאילו נולד בליסבון. ואולם, גם לאורך תקופה זו הבחינו כולם באקדמיה עד כמה הוא שונא להפסיד. למעשה, הנחישות לנצח היתה סימן ההיכר שלו. לא רק בכדורגל – גם בטניס שולחן, באולינג, ביליארד או כל משחק אחר. אחת התחרויות הפופולריות באקדמיה בשעות הפנאי היתה הטלת חיצים למטרה (דארטס). כריסטיאנו לא הצטיין בכך בלשון המעטה, ולא היה מסוגל לקבל זאת. אז הוא התאמן במשך שבועות, עד שהצליח לעשות זאת בשלמות והפך לבלתי מנוצח.

עיקר המאמצים הוקדשו כמובן לכדורגל, אבל לא רק לחלק הטכני, אלא גם לכושר הפיזי. רונאלדו הבין את חשיבות פיתוח הגוף האתלטי, בילה שעות נספות בחדר הכושר, שחה כל יום בבריכה, ובסופו של דבר השיג את המטרה. כבר אי אפשר היה להעיף אותו הרגליים בדחיפת כתף. הוא בלט באופן משמעותי מעל כולם בקבוצת הגיל שלו, וגם לא ניסה להסתיר זאת. ואולם, בניגוד לתדמיתו היום, אני ספורטינג שטיפלו בו אז אינם סבורים שמדובר בשחצן חסר תקנה.

"זו לא הדרך שלנו לעודד צניעות מדומה. אנחנו לא רוצים להגיד לילד שהוא כמו כולם. להיפך, צריך להדגיש ולטפח את השוני. אם מישהו מצטיין, זו תהיה צביעות לומר אחרת", קבע פעם פריירה, אבל הוא גם ידע להיות נוקשה כשצריך. מקרה מעניין התרחש ב-2000, כאשר ספורטינג התכוננה למשחק חוץ באי מדיירה, והיתה זו נסיעה מרגשת מאוד מבחינת כריסטיאנו שתיכנן לפגוש את המשפחה והחברים. יום לפני הטיסה, הוא גילה לפתע כי שמו נעדר מרשימת המשתתפים, והמחנך הסביר לו שמדובר בעונש על הפרות משמעת. הלקח נלמד בדרך הקשה, ולא היה צריך להעניש עוד את רונאלדו.

ואולי האגו שלו לא התנפח אז למימדים לא סבירים כי הוא פשוט לא נחשב לשחקן המוכשר ביותר באקדמיה. שני נערים נתפסו כהבטחות גדולות יותר. ריקארדו קווארסמה מבוגר מרונאלדו בשנתיים, פאביו פאים צעיר ממנו בשלוש שנים, והציפיות מהם היו בשמיים – הם היו אמורים להיות היורשים של לואיס פיגו. שניהם לא הצליחו לממש את הפוטנציאל העצום בשל בעיות התנהגות. קווארסמה לפחות הפך לכוכב, עבר בין קבוצות גדולות, ואף שיחק תפקיד משמעותי בזכיה של פורטוגל באליפות אירופה הקיץ. גורלו של פאים היה מר הרבה יותר. המועדון הרשה לו הכל, כולל להגיע לאימונים ברכב על אף שלא היה לו רישיון נהיגה, והנער איבד את זה. הוא מעולם לא שיחק בקבוצה הראשונה בספורטינג וסיים את הקריירה בהרפתקאות ביזאריות במלטה, ליטא והליגה השניה בלוקסמבורג.

בהשוואה אליהם, רונאלדו התנהל תמיד באופן כמעט מופתי, אבל עדיין היה מתחת לקווארסמה לפי תפיסת המועדון. בעונתו היחידה בקבוצה הבוגרת, אחרי שהועלה בגיל 17, כבש כריסטיאנו שלושה שערי ליגה, בעוד קווארסמה כיכב יותר. המאמן לאסלו בולוני היה צריך למתן את הנטיה של הקיצוני הצעיר לכדרר יותר מדי. "הוא לא הצליח לעצור והרגיש מחויב להראות לכולם את כישוריו הטכניים. אי אפשר היה לומר לו להפסיק לגמרי, אבל הייתי חייב למצוא את האיזון", אמר המאמן לאסלו בולוני. האיזון היה עדין למדי, ולכן, כאשר מנצ'סטר יונייטד הציעה בקיץ 2003 כ-12 מיליון ליש"ט תמורתו, הנהלת האריות לא חשבה פעמיים.

כיום, במבט לאחור, בספורטינג מצטערים. "אפשר היה לראות שהוא כישרון פנומנלי. כאוהד, רציתי שספורטינג תשמור עליו במשך זמן רב. כיום, כשאני הנשיא, אני חושב שזו היתה עסקה גרועה מבחינתנו, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה ספורטיבית. מכרנו את כריסטיאנו מוקדם מדי", אמר החודש קרבאליו, ויש לו גם חלום. "הייתי רוצה שכריסטיאנו יסיים את הקריירה אצלנו. זה הבית שלו, הוא מסמל המון עבורנו, וזה יכול להיות תסריט יפה", קבע הנשיא.

כל האוהדים שותפים לשאיפה הזו כי עבורם היה ונשאר רונאלדו האליל מספר אחת. "הוא הגיבור שלנו. אמנם כריסטיאנו לא שיחק זמן רב בקבוצה הבוגרת של ספורטינג, אבל זה לא משנה. הוא בוגר האקדמיה שהפך לשחקן הפורטוגלי הגדול בכל הזמנים, זכה בכדורי הזהב, מונה לקפטן הנבחרת וזכה באליפות אירופה. הוא אגדה, והוא תמיד מדבר בכבוד על ספורטינג ולא שוכח מאיפה הגיע", אומר לוואלה! ספורט נונו וליניאס, מראשי חוג האוהדים של האריות. הם ממש לא כועסים עליו על השערים שהבקיע מולם לזכות יונייטד ב-2007. הם לא יכעסו גם הפעם אם ימצא שוב את הרשת. מבחינתם, רונאלדו היה ונשאר ספורטינג, ובמובנים רבים התחושה הזו הדדית.