פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מיטש גולדהאר הוא רק התירוץ: כך התפוצצה העברת ברק יצחקי לבית"ר

        מכבי תל אביב לא התכוונה מלכתחילה לאפשר ליצחקי ללכת, אבל נתנה לכולם לחיות באשליות. הבלוג של אופיר סער על מצג השווא של קרויף, ההתרגשות שהתחלפה בכאב והרווח הגדול של החלוץ

        מיטש גולדהאר הוא רק התירוץ: כך התפוצצה העברת ברק יצחקי לבית"ר
        צילום וידאו: ניב אהרונסון, עריכת וידאו: בן אילן

        1. שבוע שלם הבטיח מאיר הרוש לברק יצחקי שהחולצה מספר 10 בבית"ר ירושלים מוכנה עבורו. אתמול בצהריים כבר נראה היה שהחלוץ בן ה-32 כבר עם רגל וחצי בבירה. בימים האחרונים נראה היה שהדבר היחיד שמפריד בין הצדדים הוא סיכום כספי, אף אחד לא האמין שאם יצחקי לא יחזור לבית"ר, זה יהיה בגלל שמיטש גולדהאר הטיל וטו.

        צריך לעשות סדר- הגרסה של מכבי תל אביב לפיה בשום שלב לא נאמר ליצחקי שהוא ישוחרר היא לא שקר, אבל כן התחסדות וצביעות. כשהחלו השיחות, גם בית"ר וגם החלוץ הבינו שישנו אור ירוק לנהל מו"מ. במכבי תל אביב ידעו היטב שהמגעים נמשכים מזה שבועיים והמינימום שהצהובים היו צריכים לעשות זה להודיע לצדדים שהם מבזבזים את הזמן.

        אוסף החולצות של ברק יצחקי

        2. אחת התובנות הגדולות מהסיפור הוא הרעב הגדול של ברק יצחקי לחזור לבית"ר ירושלים ובאופן כללי לשחק כדורגל. אחרי מו"מ ארוך שכלל בעיקר ויתורים מצד החלוץ, הוא הסכים לשחק בבית"ר בשנתיים הקרובות תמורת שכר כולל של כ-400-440 אלף דולר נטו, תלוי מענקים. יצחקי ירוויח כ-90 אחוז מהסכום הזה בעונה הקרובה במכבי תל אביב, וייתכן שעם מענקים גם יגיע ל-100 אחוז. כלומר, הוא היה מוכן לקצץ את השכר שלו בחצי. זה רעב אמיתי של שחקן לחזור לשחק כדורגל.

        ברק יצחקי שחקן בית"ר ירושלים (מגד גוזני)
        מתגעגע לבית"ר ירושלים. יצחקי (צילום: מגד גוזני)

        3. היו מעורבים כאן המון אמוציות ורגשות. בהתחלה יצחקי הסכים לקצץ רק 20% משכרו, אך מיום ליום ירד עוד ועוד. הזכרנו את מאיר הרוש – לאורך הימים האחרונים איש המשק של בית"ר העביר לחלוץ תמונות שלו במדי בית"ר וחולצות שלו מכל השנים שתלויות אצלו בחדר. ממש עיצב אותן במיוחד בשביל התמונות. יצחקי קיבל אלפי הודעות מאוהדים של הקבוצה מהבירה, שחלקם הצליחו להשיג את הקוד לטלפון שלו. בפגישה עם טביב ודמאיו לאחר הסיכום, הוא אמר להם: "האוהדים הטריפו אותי, הגעתי למצב שאני מוכן לוותר ולוותר העיקר לחזור. התרגשתי לחשוב על זה שאני חוזר למקום שגדלתי בו ושכל כך רוצים אותי. כשעזבתי היה ברור לי שבאיזשהו שלב אני אחזור".

        בעלי בית"ר ירושלים אלי טביב (יותם רונן)
        השתכנע מאוחר. טביב (צילום: יותם רונן)

        4. האמוציות גררו גם את בית"ר ירושלים לתמונה. אלי טביב הוא הגורם היותר רציונלי במועדון ומתחילת הדרך הוא אמר שכרגע יש שבעה שחקנים על שלוש עמדות (עידן ורד, לידור כהן, ז'והאן אודל, יעקב בריהון, איתי שכטר, שמעון אבוחצירה ואבישי כהן שהחל תהליך השתלבות בעונה שעברה וחייב להמשיך להיות חלק מהרוטציה). הבעלים הסביר שבקבוצה ללא מסגרת אירופית, לא יקרה אסון אם הקבוצה לא תצליח לצרף את, יצחקי או גילי ורמוט. טביב בדרך כלל משלם על שחקנים שהוא רואה בהם פוטנציאל גם לשנים באות וכאן הוא לא היה בטוח שזה המקרה. אחרת בית"ר הייתה סוגרת עניינים הרבה לפני היום האחרון של ההעברות.

        דווקא המנכ"ל משה דמאיו היה זה שדחף לצירופו של יצחקי ולא הסתיר את הרצון הגדול שלו לראות את זה קורה. דמאיו הבין את המשמעות של קאמבק אפשרי מבחינת הקהל, במיוחד בקיץ בו ניקיטה רוקאביציה נמכר למכבי חיפה ועומר אצילי ברח דרך בוררות. דמאיו היה מאוד מתוסכל אתמול בערב, אנשים מספרים שהיה שקט כמו שלא ראו אותו הרבה זמן. "זה כואב כי זה ברק יצחקי", אמר לסובבים אותו, "מה שהוא שווה לבית"ר ולאוהדים, זה הרבה מעבר לעוד שחקן". דמאיו חש שגולדהאר "שם לו רגל" ברגע האחרון, אבל הצדדים נותרו עם הרגשה שהאיחוד עוד יגיע, בינואר או בקיץ הבא.


        מי שזוכר את הגעת איתי שכטר לבית"ר, טביב שילם בחצי העונה הראשונה סכום נמוך מאוד עם אופציה להחתים את שכטר לשנתיים, סוג של ניסיון שעשה והצליח. במקרה הזה דמאיו שיכנע את טביב עם לתת לשחקן חוזה לשנתיים בסכומים שבדרך כלל בית"ר לא משלמת, לכן גם האכזבה הגדולה בבית"ר מהווטו של מכבי תל אביב.

        משה דמאיו (ברני ארדוב)
        הבין את המשמעות של צירוף יצחקי ודחף לעסקה. דמאיו (צילום: ברני ארדוב)

        5. ג'ורדי קרויף תמיד מצטייר כזה שעוזר לשחקנים. הוא תמיד מנסה לסייע בשחרור ומיטש גולדהראר תמיד מסרב. זה גם היה המסר שראשי בית"ר ירושלים קיבלו מיצחקי - ג'ורדי מדבר עם מיטש, מסביר לו את הסיטואציה, אך מיטש מסרב. לפעמים נראה שמר קרויף חושב שכולם טיפשים. בהטלת הווטו של מכבי תל אביב כפי שהיא פורסמה, אפילו לא היה סכום נקוב עבור שחרור. אם זו הייתה החלטה של מיטש גולדהאר, הוא היה דורש תמורה כספית, אבל כאן לא הייתה אחת כזו. רק וטו. אחרי שלא התקבלה דרישה כספית מהצהובים, בבית"ר ירושלים הבינו שגולדהאר הוא רק התירוץ ושמכבי תל אביב לא התכוונה לשחרר את יצחקי.

        מיטש גולדהאר, ג'ורדי קרויף, מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        מי באמת הטיל וטו? גולדהאר וקרויף (צילום: ברני ארדוב)

        6. השורה התחתונה היא שמכבי לא רצתה לשחרר את יצחקי, לא גולדהאר ולא קרויף. ההחלטה הזאת היא גם מסר לשוטה ארבלדזה וזה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לחלוץ אם הוא כבר נשאר בקרית שלום. יצחקי חשש שלא יקבל דקות משחק, אבל הדרמה אתמול הבהירה למאמן שהוא חלק חשוב בסגל. כמובן שזו לא הייתה הכוונה של החלוץ במהלך המו"מ עם בית"ר ירושלים, אבל לפחות הוא הרוויח משהו.

        מאמן מכבי תל אביב שוטה ארבלדזה (ברני ארדוב)
        קיבל מסר שיצחקי הוא חלק משמעותי מהסגל. ארבלדזה (צילום: ברני ארדוב)

        7. אוהדי בית"ר ירושלים די מרוסקים. אחרי שאיבדו את רוקאביציה ואצילי, הם קיוו לפיצוי. כבר לא היה איכפת להם איזה ברק יצחקי הם יקבלו - העיקר לראות שחקן עם הילה וניחוח של סטאר – כוכב צבעוני שכל כך חסר למועדון. במועדון הבינו את המשמעות עבור הקהל, אך זה היה מאוחר. ביום ראשון אוהדי בית"ר יגיעו לנתניה למשחק נגד מכבי תל אביב. אחרי שתי תוצאות תיקו בשני המשחקים הראשונים ואכזבה בגזרת החיזוק, המצב נפיץ. גם בקבוצה עצמה וגם האוהדים חייבים לגלות סבלנות. הסגל טוב ואיכותי מספיק בשביל לרוץ בצמרת ואולי גם לזכות בתואר, אבל הפסד עלול לגרום להידרדרות לפחות ברמת השקט במועדון. ואיך זה יראה אם היא תפסיד משער של ברק יצחקי?