אפילו המגדל הלך להפגין - כך ג'נארו גאטוזו הפך לאליל העיר פיזה

בתחילת אוגוסט הרחיקה סלטה ויגו עד איטליה כדי לקיים משחק הכנה מול פיזה, אך כאשר עלו שחקניה לכר הדשא הם גילו לתדהמתם כי היריבה לא התייצבה. הגליסיאנים נאלצו לערוך אימון רגיל, ושמעו על הסיבה הלא שגרתית לביטול ההתמודדות. אנשי פיזה היו נצורים באותה שעה במלון, אל מול מאות אוהדים זועמים שחסמו את הכניסה במחאה על התפטרותו של המאמן ג'נארו גאטוזו. הם דרשו מההנהלה לנהל את המועדון כראוי ולהשיב את האליל שהעלה אותו לליגה השניה. במשך חודש תמים הם ניהלו מאבק יצרי וקולני, פתחו קבוצת פייסבוק שמונה יותר מ-20 אלף חברים, ובסופו של דבר הצליחו להשיג את מטרתם. גאטוזו חזר.

זהו סיפור אהבה חסרת פשרות בין מאמן לקהל, מהסוג הרומנטי והטהור ביותר שאפשר לדמיין. קשר נבחרת איטליה לשעבר, אחד השחקנים הצבעוניים והמטורפים שידע הכדורגל האירופי בעשורים האחרונים, חולל נס במועדון דועך ונכנס הישר ללבבות האוהדים. האנרגיות החריגות שלו הבעירו מחדש אש במדורה שכבתה מזמן. זו היתה הצלחה מסחררת כנגד כל הסיכויים, כי מעטים מאוד התייחסו לגאטוזו ברצינות בקריירה החדשה שלו על הקווים. הוא הרי משוגע עם קבלות, וזה עבד אמנם מצוין ב-13 עונות במילאן, במהלכן חיסל כל מה שזז בסביבה, וגם הניף על הדרך את גביע העולם, אבל ממאמן נדרשות תכונות אחרות. בחירותיו ההזויות בתחילת דרכו החדשה רק הדגישו זאת.

קשה לחשוב על מסלול מטורלל יותר מזה של גאטוזו. כאשר סיים את הקדנציה במילאן, הוא נסע לשחק בסיון השווייצרית, והסכים לפתע לקבל על עצמו את תפקיד מאמן-שחקן בפברואר 2013. תאמינו או לא, הוא היה המאמן החמישי במספר באותה עונה אצל הבעלים המשוגע כריסטיאן קונסטנטין. מטבע הדברים, הסתיימה ההרפתקה תוך חודשים ספורים. התחנה הבאה היתה ביזארית עוד יותר – גאטוזו התקבל בזרועות פתוחות על ידי נשיא פאלרמו מאוריציו זמפאריני במטרה לחזור לליגה הראשונה אחרי ירידה כואבת. הוא מונה ביוני 2013 ופוטר בספטמבר – פרק זמן מכובד במונחי הקבוצה מסיציליה.

הנטיה ללכת למקומות עבודה הכי מבולגנים, חסרי יציבות באופן קיצוני, המשיכה בקיץ 2014 כאשר האיטלקי נחת באופ"י כרתים. חובות כבדים לא איפשרו למועדון לתפקד, משכורות לא שולמו, ודיווחים על עזיבתו של גאטוזו נפוצו בתקשורת מיומו הראשון ביוון. זעמו התפרץ במסיבת עיתונאים מופלאה בספטמבר, במהלכה קילל את התקשורת, דפק באגרוף על השולחן וצרח באנגלית משובשת שהוא מחוייב למשימה. "הכי קל לעזוב. באתי כדי לקבל נסיון ולהזניק את הקריירה שלי למעלה. עונה אחת בכרתים שווה עשור במועדון אחר. כסף לא מעניין אותי, יש לי מספיק כסף בבנק", הצהיר גאטוזו. "זו לא ריאל מדריד ולא ברצלונה. זו אופ"י כרתים, ויש לה הרבה בעיות. אני דורש מהשחקנים לשחק עם ביצים ועם לב". האוהדים אהבו את הגישה, אבל המצב הפך לבלתי אפשרי אפילו עבור גאטוזו. אחרי שנאלץ לתת לשחקני נטולי השכר כסף מכיסו הפרטי, הוא התפטר בינואר. אופ"י פשטה את הרגל, נענשה בהפחתת נקודות דרקונית ולא סיימה את העונה.

ואז, אחרי המסע המופרך הזה, הוא בחר לבוא לפיזה לפני שנה. על הנייר, זה היה המשך הגיוני לבחירות אומללות. פיזה היתה פעם מועדון נהדר שבילה שנים רבות בליגה הבכירה בשנות ה-80' וה-90'. דונגה ודייגו סימאונה התחילו שם את הקריירה האירופית שלהם. מהעבר המפואר הזה לא נותר זכר, והקריסה הגדולה התרחשה ב-2009, כאשר ג'אמפיירו ונטורה, כיום מאמן נבחרת איטליה, פוטר בצעד שנוי במחלוקת לקראת סיום העונה בליגה השניה. בלעדיו, הידרדרה הקבוצה במחזורים האחרונים, ירדה לליגה השלישית בגלל שער שספגה בזמן פציעות במחזור הנעילה, ואז התברר שלא נותר כסף בקופה. המועדון פורק, הוקם מחדש והורד לליגת החובבים. 13 מאמנים התחלפו בפיזה בשש השנים בין ונטורה לגאטוזו. האוהדים למודי הסבל איבדו תקווה, אבל בכל זאת המתינו למשיח. בסוף, הוא הגיע.

סיכוייה של פיזה להצליח בליגה השלישית בעונה שעברה היו אפסיים. הסגל היה לקוי, הבלגן הניהולי לא הפסיק לרגע, העונה החלה במינוס נקודה בגלל אי סדרים כספיים, ובמשך תקופה ממושכת ריחפה מעל המועדון אפשרות הפחתת נקודות דרמטית הרבה יותר. עם מאמן שהוגדר כקוריוז, זה היה צריך להסתיים בפיאסקו. ואולם, גאטוזו הכריח את כל הספקנים לאכול את הכובע. התברר שיש לו יכולות לא רעות מבחינה טקטית, וכישוריו כמוטיבטור הפכו את פיזה ליריב קשה מאוד לפיצוח. שערים מעטים הובקעו במשחקיה, אבל לקהל לא היה אכפת.

זו היתה חוויה מכוננת. פיזה ניצחה ברוב משחקי הבית, סיימה את רוב משחקי החוץ בתיקו, טיפסה כנגד כל התחזיות למקום השני והעפילה לפלייאוף, שם גברה על פוג'ה העדיפה. ואם זה לא היה מספיק, הרי שהיריבה האיזורית השנואה ליבורנו התפרקה לחתיכות, פיטרה פעמיים (כן, פעמיים) את כריסטיאן פאנוצ'י במהלך עונה אחת, וירדה מהליגה השניה לשלישית.

גאטוזו גנב את ההצגה ללא הפסקה והפך את הסינדרלה למתוקשרת אף יותר. הוא הרביץ פעם לעוזרו בלהט הרגע, ספג השעיות על ויכוחים עם שופטים ושיחרר אמירות נהדרות בראיונות. העליה קיבעה את מעמדו כיקיר העיר. אין דמות אהובה יותר בפיזה. יש מגדל פיזה, ומיד אחריו גאטוזו – ואולי גם הסדר הזה מחמיא לאטרקציה התיירותית. בזכות המאמן בן ה-38, חזרה ההתלהבות מכדורגל לאחת הערים החשובות בטוסקנה.

ואולם, העליה הסנסציונית לא שיפרה את המצב במועדון, שנותר יציב הרבה פחות מהמגדל. הקיץ נעצר הנשיא פאביו פטרוני על ידי המשטרה בחשד לאי סדרים כלכלכיים, ראשי ההנהלה התפטרו, וגאטוזו החליט שהוא לא מסוגל להמשיך. "אפילו הדרישות המינימליות שלי לא נענו. במהלך העונה שעברה הוכחתי שאני מסוגל להתמודד עם קשיים, ואני לא מפחד מכלום, אבל הפעם נחצו כל הקווים האדומים. בעיות חדשות צצות כל יום, ואי אפשר להתכונן כך לעונה החדשה", הכריז המאמן ונטש בטריקת דלת בסוף יולי. האוהדים ההמומים החליטו לא לשתוק ויצאו לרחובות. כך החל המאבק העממי להחזרתו של הגיבור הגדול.

במשך חודש שלם היתה פיזה בכאוס מוחלט. מאמן הנוער ג'אנלוקה קולונלו מונה במקום גאטוזו באופן זמני, אבל לכולם היה ברור שהוא לא יחזיק מעמד בטווח הארוך. ההכנות לעונה, לקויות מאוד בלאו הכי, נהרסו כליל. האוהדים דאגו שדרישתם תישמע חזק ככל הניתן, גאטוזו הודה פומבית לחברי קבוצת פייסבוק שפעלו למענו, והסאגה כיכבה בכותרות המקומונים. אף אחד לא יודע בדיוק מה התרחש מאחורי הקלעים, אבל כשבועיים אחרי ההתפטרות החלו השמועות על שיבה אפשרית, וזה קרה רשמית ביום שישי האחרון.

ההד היה עצום. 5,000 אוהדים הגיעו להריע לגאטוזו באימון הראשון שלו– יש קבוצות בליגה השניה באיטליה שלא מצליחות להביא קהל כזה למשחקים. אופוריה של ממש חזרה לרחובות פיזה, ואין כיום בארץ המגף אוהדים שמחים יותר. "אני לא גיבור. שחקניי הם הגיבורים האמיתיים, והם הקריבו המון בעונה שעברה. אנחנו יודעים שהדרך תהיה קשה, אבל ניתן את הכל גם הפעם. אני מצטער שעזבתי לחודש, אבל היה חשוב לשקם את התשוקה במועדון. מעכשיו אנחנו חוזרים לעבוד במרץ", אמר המאמן.

בינתיים, העונה בליגה השניה כבר החלה, אבל נסיבות טרגיות פעלו "לטובתה" של פיזה – משחק החוץ שלה מול טרנאנה במחזור הראשון נדחה בעקבות רעידת האדמה במרכז איטליה. וכך, המפגש הביתי מול נובארה אתמול פתח מבחינתה את העונה, כאשר גאטוזו כבר היה שוב הבוס. הוא לא ישב אמנם על הספסל, כי עונש מהעונה שעברה חייב אותו להיות ביציע, אך הוא היה המאמן, ופיזה נלחמה בשיניים מול יריבה עדיפה. אחרי 90 דקות מורטות עצבים, היא ניצחה 0:1. כמו בעונה שעברה, אז הושגו 12 מ-17 ניצחונותיו של גאטוזו בליגה השלישית בהפרש שער בודד. ותראו איך הוא חגג אחרי שריקת הסיום!

אז נכון, אי אפשר לדעת מה יקרה בפיזה אפילו בעוד שבוע. אולי המועדון יפשוט שוב את הרגל, אולי הברדק הניהולי יכריע אותו שוב, ואולי היא תרד ליגה. אבל כל עוד גאטוזו שם, יהיה מעניין מאוד לעקוב אחריה, וזה הזמן להתחיל להתייחס אליו כאל מאמן מרתק ומבטיח עם סגנון משלו. הוא כבר ממש לא בדיחה, ואם יקבל מתישהו לשם שנוי הזדמנות במועדון יציב, מי יודע... אנחנו יודעים לאן ונטורה הגיע מפיזה.