פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ואן כאוס: נבחרת הולנד בצרות גדולות לקראת מוקדמות המונדיאל

        ואן באסטן ברח, חוליט לא הסכים להגיע. מנכ"ל ההתאחדות שהיה אחראי לשורת כישלונות התפטר. הוותיקים הלכו והצעירים לא מצליחים לממש את הכישרון, הדל גם כך. אחרי הביזיון הגדול במוקדמות היורו, האורנייה נראים לא מוכנים בכלל להסתערות על המונדיאל והכאוס חוגג

        ווסלי סניידר נבחרת הולנד עם המאמן דני בלינד (AP)
        חייבים לעלות למונדיאל. סניידר ובלינד דרוכים (צילום: AP)

        רגע לפני היורו האחרון, מלך הציטוטים זלאטן איברהימוביץ', שוב סיפק את הסחורה: "הולנד לא פה, אז ההולנדים צריכים להיות בעד שבדיה", אמר החלוץ הוותיק, שפרץ בליגה ההולנדית במדי אייאקס בתחילת המילניום, "כשאנחנו לא עולים, אנחנו בעדם. זו פעם ראשונה שאני ביורו והולנד לא ואני ממש כועס מזה. מדינה כמו הולנד חייבת להגיע לטורנירים הגדולים, ולו בגלל הסגנון בו היא משחקת. אני אוהב את הסגנון הזה".

        מספרים מדויקים לגבי כמות ההולנדים שנענו לקריאה של זלאטן והמירו בקיץ את הכתום בצהוב-כחול לא פורסמו, אבל ביום שלישי בסולנה, באצטדיון שנושא דווקא את השם "אצטדיון החברים", ממש לא יהיו חברים, כאשר שבדיה, הפעם בלי זלאטן כמובן, תארח את הולנד במחזור הפתיחה של מוקדמות מונדיאל 2018. אחרי כישלון מחפיר, שגרם להולנד, נבחרת שסיימה במקום השני במונדיאל 2010 ובמקום השלישי ב-2014, להישאר איכשהו מחוץ ליורו של 24 נבחרות, בנבחרת ממש לא רוצים להישאר שוב מחוץ לחגיגה הגדולה. אלא שכמו שהנבחרת נראית כרגע, המסע לרוסיה 2018 יהיה לא פשוט בכלל.

        זלאטן איברהימוביץ', שחקן נבחרת שבדיה (רויטרס)
        זלאטן לא יהיה הפעם, אבל ההולנדים ממש לא יהיו בעד שבדיה, או להיפך (צילום: רויטרס)

        כמעט שנה עברה מאז ההפסד הביתי 3:2 מול צ'כיה, ב-13 באוקטובר, שחרץ סופית את גורלה של הולנד במוקדמות היורו. שנה אמורה להיות מספיק זמן על מנת להתכונן כמו שצריך לאתגר הבא, לא? אז זהו, שממש לא. בפברואר עזב את הספינה השוקעת עוזר המאמן וכוכב העבר רוד ואן ניסטלרוי. באוגוסט, שלושה חודשים בלבד אחרי שמונה, עזב את אותו תפקיד גם דיק אדבוקט, מה שהוביל לעימות בינו לבין ראשי ההתאחדות והמאמן דני בלינד, שהודה: "אני בהלם ומאוד מאוכזב ממנו".

        בהולנד ניסו לארגן מחדש את השורות ומיד לאחר הפרידה מאדבוקט, שהלך לכסף של פנרבחצ'ה, פנו לרוד חוליט שישמש כעוזר המאמן החדש. אולם אחרי משא ומתן בן חודש, בחר שחקן העבר האגדי לסרב להצעה.

        וזה אפילו לא נגמר שם. חלפו כמה ימים והבא בתור לומר שלום היה מנכ"ל האגף המקצועני של ההתאחדות בשש השנים האחרונות, ברט ואן אוסטביין. היו"ר היה האיש שבחר אחרי המונדיאל והפרידה מלואי ואן חאל להביא את חוס הידינק לקדנציה שנייה בנבחרת, במקום למנות את רונלד קומאן. המהלך הזה ספג מאז ביקורת אדירה, שכן הידינק החזיק מעמד פחות משנה ועזב בעקבות הכישלונות הגדולים במוקדמות. גם הבחירה של ואן אוסטבין בבלינד בתור היורש לא הוכיחה את עצמה ולכל זה התווספה חוסר הוודאות סביב התפקידים הבכירים האחרים בנבחרת. בתגובה להתפטרות של ואן אוסטבין, עוד עוזר מאמן (כן, יש הרבה), אגדת העבר מרקו ואן באסטן, הודיע שגם הוא בחוץ.

        באתר ההולנדי "Voetbal" כינו את המצב "כאוס". בתקשורת המקומית הוסיפו: "הרבה דם רע זורם בנבחרת והבלגן משתולל". כרגע, במדינה שעדיין לא ממש עיכלה את מותו של גדול שחקניה, יוהאן קרויף, במרץ האחרון, לא בטוחים איזו נבחרת תופיע למשחק בשבדיה, אבל מאוד חוששים מהתוצאות.

        מרקו ואן באסטן, מאמן כדורגל (GettyImages)
        גם הוא ברח מהנבחרת. ואן באסטן (צילום: GettyImages)

        היחיד שנשאר נאמן לנבחרת כרגע הוא בלינד, שנדרש להציל את המצב. הבעיה היא שנדמה שהתפקיד קצת גדול עליו ובסקר שנערך בהולנד, הוא זכה לאחוזים נמוכים מאוד בשאלה "האם אתה מאמין בו וחושב שהוא האיש הנכון לתפקיד?". בלינד בן ה-55 היה מנהיג וקפטן אדיר של ילדי אייאקס, שיחד עם ואן חאל הדהימו את היבשת וזכו בליגת האלופות ב-1995, אבל הוא גם היה בלם אפרורי משהו, לא האיש הראשון שעולה בראש כאשר מדמיינים את הכדורגל ההולנדי השמח והחדשני: "איפה הגווארדיולה ההולנדי? או לפחות מישהו שימשיך את הדרך של ואן חאל, המאמן ההולנדי האחרון שבאמת השפיע על הכדורגל העולמי ברמה הטקטית", תהו בהולנד, "מאמנים ברחבי היבשת מחדשים את המשחק כל הזמן, בעוד שבלינד נראה כמי שתקוע בעבר וחי על רעיונות גדולים כמו טוטאל פוטבול ומשחק התקפי ויפה, אבל לא יודע איך לממש אותם".

        עוד בנובמבר, מיד לאחר ההדחה הסופית ממוקדמות היורו, חזה מארק אוגדן מה"טלגרף" עתיד עגום לכדורגל ההולנדי: "מאגר הכישרונות התייבש", הוא כתב, "בלינד מנסה לשקם את הנבחרת לקראת מוקדמות המונדיאל, אבל ימי הזוהר של הכדורגל ההולנדי הלכו לאיבוד תחת ענן של כישלונות ואנדר-אצ'יבריות". המוקדמות היו אסון ספורטיבי אמיתי. רק אנדורה, גיברלטר, מלטה וסן מרינו היו בפיגור למשך יותר דקות מהולנד. אחרי ההפסד לאיסלנד, באתר ההולנדי "AD" הוצגה תמונה גדולה של רובין ואן פרסי, שוכב כאוב ומאוכזב על כר הדשא. תחת התמונה נכתב: "אנחנו כבר לא חשובים". האימפריה נפלה בבת אחת ולא מדובר רק ברמת הנבחרת. ההתבזות האחרונה של אייאקס במוקדמות הצ'מפיונס, הפעם מול רוסטוב, הוכיחה שוב עד כמה הליגה ההולנדית נחלשה.

        דני בלינד, רובין ואן פרסי, נבחרת הולנד (GettyImages , Dean Mouhtaropoulos)
        לא חשובים יותר. בלינד עם ואן פרסי (צילום: GettyImages)

        איימי לורנס, המסקרת את הכדורגל ההולנדי עבור ה"גרדיאן", כתבה: "כאשר הכל עובד, כמו בברזיל ב-2014, הצעירים לומדים מהוותיקים, שלוקחים את האחריות על עצמם וכולם נסחפים בהצלחה. כאשר כלום לא עובד, כמו עכשיו, הצעירים פזיזים מדי, הוותיקים נראים גמורים וכל השאר מוותרים בקלות". וזו בדיוק הבעיה של הולנד כרגע: אין שחקנים טובים. כמה פשוט, ככה נכון.

        מלך השערים של הסגל הנוכחי, שזומן למשחק מול שבדיה (ולמשחק ההכנה מול יוון, שגברה 1:2 על הולנד ביום חמישי באיינדהובן), הוא ווסלי סניידר הוותיק, עם 29 כיבושים ב-121 הופעות. במקום השני ברשימה? ג'ורג'יניו ויינאלדום, הרכש הטרי של ליברפול, עם שישה שערים שלמים במדים הלאומיים. הבא בתור? לוסיאנו נארסין, חלוץ בינוני בן 25 מפ.ס.וו איינדהובן, שכבש עד היום ארבע פעמים ב-18 הופעות במדי האורנייה. בקיצור, הבנתם את הרעיון ומשם המצב רק הולך ומחמיר, כאשר כל זכר לנבחרת המעולה עם סניידר, דירק קאוט, ואן פרסי, אריאן רובן, נייג'ל דה יונג וקלאס יאן הונטלאר, נבחרת שפירקה את ספרד במונדיאל האחרון וריגשה את עולם הכדורגל, נעלם כלא היה.

        הדור החדש, לפחות כרגע, מתקשה להיכנס לנעליים הגדולות. קחו לדוגמה את ממפיס, שבאותו טורניר בברזיל זכה לצ'אנס הראשון שלו על הבמה המרכזית והרשים מאוד, אך נעלם כמעט לחלוטין בשנתיים האחרונות במנצ'סטר יונייטד וכלל לא זומן לסגל כעת. "דיברתי איתו ולמרות שהוא חש כשיר ומוכן, אמרתי לו שחשוב שיתרכז קודם כל בחזרה לסגל בקבוצה שלו", הסביר בלינד, "אולי בהמשך הוא יחזור גם אלינו לנבחרת". גם באס דוסט, שנהנה מעונה אדירה בוולפסבורג, התקשה מאז לשחזר את ההצלחה ועבר בשבוע שעבר לספורטינג ליסבון בניסיון לשקם את הקריירה. צעירים אחרים, כמו לוק דה יונג או אנוואר אל גאזי, לא לקחו פיקוד אף הם והזמן הולך ואוזל לכל החבורה הזו, שאם לא תתעורר, תמשיך לפספס טורנירים גדולים.

        ממפיס דפאי, שחקן נבחרת הולנד (AP)
        איפה כל הילדים? ממפיס (צילום: AP)

        ייתכן כי אחד הגורמים לכך שהדור הצעיר מאכזב מאוד כרגע הוא חוסר היכולת של הולנד לבצע את חילופי הדורות בצורה מדודה. בשלב מסוים במוקדמות היורו, הוצגה סטטיסטיקה לפיה רק 25 אחוזים משחקני הנבחרת נולדו בין 1985 ל-1989, כלומר נמצאים בסוף העשור השלישי או תחילת הרביעי לחייהם. לעומת זאת, בבלגיה 63 אחוזים משחקני הנבחרת היו בטווח הגילאים הזה, בספרד המספר עמד על 65 אחוזים ובווילס האמיר ל-67 אחוזים. הממוצע בין כל הנבחרות עמד על 48 אחוזים פר סגל, הרחק מהולנד. כשאין בכלל דור ביניים, של שחקנים בגילאי 26-30, הצעירים יותר מתקשים להבין לאן הם הגיעו ומה הדרישות מהם בתור שקני נבחרת הולנד.

        בלינד, שבנו דיילי, שחקן מנצ'סטר יונייטד, הוא יליד 1990 ונחשב כבר ל"זקן" בין כל הילדים (הוא השביעי הכי מבוגר מבין 25 שחקני הסגל הנוכחי), הודה בבעיה: "הולנד לא הפיקה מספיק כישרונות בשנים האחרונות. אנשים מצפים להרבה מהנבחרת שלנו ובצדק, בגלל ההצלחות במונדיאלים, אבל זה קשה כי אין לנו את הכלים הנחוצים לעבוד איתם".

        הבעיות של האורנייה בולטות כמעט בכל עמדה על המגרש. בחוד למשל. "קשה לדמיין את הנבחרת משחקת בלי חלוץ על", כתב ג'וש מול ב"פוטבול אורנייה", "במשך 30 שנה היה לה אחד כזה. ואן באסטן, ברגקאמפ, קלייברט, ואן ניסטלרוי ולאחרונה, ואן פרסי והונטלאר, שכבשו יחד כמעט 100 שערים בנבחרת". שני האחרונים, למרות שלא הודיעו על פרישה מכדורגל בינלאומי, נותרו מחוץ לסגל הנוכחי של בלינד. מול הוסיף: "נוצר חלל ענק שצריך למלא, וזה לא קורה. הולנד תמיד טיפחה כישרונות צעירים, אבל לצערנו, הם לא מוכנים, לפחות לא למוקדמות המונדיאל".

        מאמן נבחרת הולנד, חוס הידינק, עם עוזריו, דני בלינד, רוד ואן ניסטלרוי (רויטרס)
        אין חלוצים גדולים יותר. ואן ניסטלרוי עם הידינק (צילום: רויטרס)

        בתוך כל הפסימיות הזו, יש גם מי ששומר על אמונה: "אנחנו עוברים שינוי, אבל אפשר לחזור לצמרת הכדורגל העולמי", אמר קשר הנבחרת ג'ורדי קלאסי, "נכשלנו במוקדמות היורו, לא היינו מספיק טובים. אני יודע עד כמה טורניר גדול חשוב עבור השחקנים והאומה ההולנדית כולה". קלאסי הוא גם אחד מאלה שיהיו חייבים לשפר את הרמה. ביותר מדי משחקים במוקדמות צצו תמונות של מרווחים אדירים בין השחקנים במרכז המגרש ההולנדי או של התקפות בהן הנבחרת נותרה לפתע בחיסרון מספרי בולט מול שחקני היריבה השועטים לשער. זה עלה ביוקר ומחייב תיקון דחוף, אחרת גם שבדיה תצטרף לרשימת הנבחרות שחגגו מול הולנד הישג מרשים.

        בכלל, המשחק הראשון, בשבדיה, הוא הקריטי ביותר שהיה להולנד מזה זמן רב, בטח שבטורניר מוקדמות כלשהו. אם מוקדמות היורו התבררו כפיאסקו מהר מאוד, הרי שכישלון שני ברציפות כבר יוביל למשבר הרבה יותר עמוק. הולנד עדיין נבחרת טובה, למרות הכל. אחרי שסיימה את חלקה במוקדמות היורו, היא ניצחה במשחקי ידידות את ווילס, את אנגליה בוומבלי, בפולין ובאוסטריה והפסידה בקושי לצרפת. נכון, מדובר רק במשחקי הכנה, בלי לחץ ולעיתים בלי הרכבים מלאים, אבל הכישרון ואלמנט ההרתעה עדיין שם והולנד מסוגלת לייצר תוצאות טובות. לצערה, הבית במוקדמות המונדיאל מסובך מאוד, עם צרפת, שנראית כמי שתסיים במקום הראשון ועם שבדיה, שאמורה להיאבק מול הולנד על המקום השני (גם בולגריה, בלארוס והשכנה לוקסמבורג כאן). לכן, תוצאה טובה בשבדיה לא רק שתרגיע את מחול השדים, אלא גם תהווה מקדמה משמעותית במאבק.