שובו של הנסיך הקטן: חוסה סוסה רוצה לחזור עם מילאן לבמה המרכזית

"כך טיבם של המבוגרים, ואין לדון אותם לכף החובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנות ובאורך-רוח. כי אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למספרים חשיבות יתרה".

אם תרצו מדובר במסר המרכזי של אחד מספרי הילדים המוכרים ביותר - הנסיך הקטן. סבלנות לעיתים היא בקשה מוגזמת, במיוחד כאשר מדובר במועדון פאר כמו מילאן. הרעיון של המתנה לטובת חזרה אל הבמה המרכזית נראה לעיתים כמו חלום רחוק עבור הרוסונרי, במיוחד אחרי העידן של סילביו ברלוסקוני. ועדיין, אורך הרוח במקרה הזה נחשב למצרך נדיר, כזה שעשוי להוביל לרנסאנס אמיתי ולא לעוד הבלחה חד פעמית.

ארבע עונות שבצד האדום-שחור חולמים על קאמבק בזמן שיובנטוס רק מעמיקה את הפערים. אותם חלומות הובילו את מילאן להמר, עיינו ערך מריו באלוטלי, אבל דווקא קיץ 2016 מביא איתו בשורה אחרת. זו לא רק הבעלות החדשה של מיסטר בי עם קבוצת הרכישה הסינית והעזיבה של משפחת ברלוסקוני, אלא חזרתו של הנסיך הקטן לכדורגל האיטלקי. היכרות עם חוסה סוסה, האנטי-גיבור שחולם להציל את מילאן.

עוד בנושא:

שבת, 21:45, ספורט 5+: חוסה סוסה יערוך את הבכורה במילאן מול האקסית נאפולי?
גונסאלו היגואין נפרד מאוהדי נאפולי: "פותח תקופה חדשה בחיי"

חוסה ארנסטו סוסה נחשב לאחד השחקנים המלהיבים ביותר בליגה הארגנטינאית, עת שכיכב במדי אסטודיאנטס. הקשר הצנום ומלא הסטייל פרח תחת המאמן הצעיר, דייגו סימאונה, ובצוותא עם מריו אנדוחאר בין הקורות וחואן סבסטיאן ורון הוותיק זכה באפרטורה ב-2006. שנתיים לאחר מכן הוא נכלל בנבחרת האולימפית של האלביסלסטה למשחקים האולימפיים בבייג'ינג ועם ליאונל מסי, אסקיאל לאבצי ואנחל די מריה הביא לארגנטינה את מדליית הזהב. משם, המעבר לאירופה היה רק עניין של זמן, אך המגעים עם לאציו לא הבשילו לידי חתימה כאשר הקבוצה מעיר הנצח לא התרשמה מההמלצות של צ'ולו ובאיירן מינכן הפכה למרוויחה הגדולה.

הבווארים שילמו עבורו כ-10 מיליון יורו כאשר אולי הנס התפעל והשווה את התכשיט החדש לסבסטיאן דייסלר. האיש החזק בבאיירן התלהב מהטכניקה וחוכמת המשחק של הארגנטינאי, אך לא האמין כי ההשוואה לדייסלר תהיה כל כך מצערת. לעומת היחס החם של סימאונה, מערכת היחסים של סוסה עם אוטמר היצפלד לא התרוממה והוא לא הצליח להתאקלם בסגנון התובעני של המאמן. הקשר אמנם קיבל הזדמנויות עם 32 הופעות ליגה בשתי העונות הראשונות, אך המספרים היו רחוקים מלהרשים וב-2009 הוא ניסה להחזיר את הקסם באסטודיאנטס של אלחנדרו סאבלה.

הגעתו של לואי ואן חאל לבאיירן לא הביאה את השינוי עבור סוסה ובקיץ 2010 הוא הצטרף לנאפולי. הבווארים ניסו לצמצם את ההפסדים ודרשו עבורו רק 3.5 מיליון יורו, אך הסתפקו ב-2 רק כדי להראות לו את הדרך החוצה. סוסה עזב את באיירן מבלי להטביע חותם, בדומה לדייסלר. סוכנו, פאביו בילארדו, הסביר: "במינכן היה קשר לחוסה לקבל את האמון מהמערכת, אבל בנאפולי מציעים לו אתגר אחר. הזדמנות לגלות מחדש את מה שאפיין אותו בארגנטינה".

בדרום איטליה האמינו כי הסגנון ההתקפי של וולטר מצארי ושיתוף הפעולה עם המושבה הדרום אמריקאית שכללה את וולטר גרגאנו, אדינסון קבאני, הוגו קמפניארו ומעל כולם לאבצי, תחזיר לסוסה את האמונה. לעומת החופש ההתקפי שקיבל בארגנטינה, המשחק הממושמע של מצארי הפך את סוסה למתוסכל ודקות המשחק שלו הצביעו כי המגמה שהחלה בבאיירן נותרה זהה גם בסרייה A.

השיא היה בתחילת פברואר 2011. הקשר עלה כמחליף מול צ'זנה, הרשית אחרי בישול ג'וזפה מסקארה, אך הציג אדישות מופגנת לעבר הספסל. דווקא קבאני, שפתח במהלך שהוביל לשער, ניסה להצית את האש אצל הנסיך הקטן אך ללא הועיל. נאפולי סיימה את העונה במקום השלישי וחזרה לליגת האלופות, אבל 'אל פרינסיפיטו' שוב היה על המזוודות.

ההחלטה להגיע דווקא למטאליסט חרקוב הפתיעה רבים, אך סוסה היה בטוח הפעם: "זו הבחירה הנכונה ביותר עבורי, כאן מאמינים בצורה מלאה. זה הנתיב הנכון עבור הקריירה שלי". בגרמניה דווקא עקצו ובבילד טענו אז: "הטכנאי שלא הצליח לתקן את הקריירה בנאפולי מקווה לעשות זאת כעת באוקראינה". שחקני התקפה דרום אמריקאים הם לא דבר יוצא דופן באוקראינה. בזמן שלשחאטר דונייצק היה את ליגיון הברזילאים של מירצ'ה לוצ'סקו, מטאליסט הציגה את הגרסה הארגנטינאית.

החברים לסגל, החולצה עם המספר 11 כמחווה למנטור שלו (ורון) והעליונות הטכנית עשו את שלהם ובעונתו השנייה בחרקוב הוא רשם עונת שיא של שבעה כיבושים בליגה ב-21 הופעות ואף מונה לקפטן. לרגע היה נדמה שהנסיך הקטן מצא בית, הנדודים פסקו ועם מטאליסט הוא יוכל באמת לממש את הפוטנציאל, הגיעה השיחה מסימאונה דווקא אחרי שדחה את ההצעה מצד מלאגה. צ'ולו, שהיה במהלך מאבק על תואר האליפות עם אתלטיקו מדריד, חיפש להעמיק את הסגל וההזדמנות לשחזר את הימים מאסטודיאנטס הייתה טובה מדי לוותר עליה. סוסה לחץ על ההנהלה ובינואר 2014 סוכנו הצהיר: "העסקה תצא לדרך, חוסה נרגש לקראת שיתוף הפעולה המחודש עם צ'ולו ומחויב מאוד עבור המטרות של אתלטיקו".

ההשפעה של סוסה הייתה לא מספקת עם חמישה בישולים, וגם אחרי הזכייה המפתיעה באליפות בבירת ספרד בחרו שלא לממש את סעיף הרכישה בסך 10 מיליון יורו וסוסה שוב נאלץ לנדוד. בשיקטאש הייתה הבאה בתור לקפוץ על המציאה. תחילה הארגנטינאי הושאל ממטאליסט ואחרי חצי שנה הוא נרכש תמורת 3.4 מיליון יורו. בטורקיה הפך סוסה לאליל האוהדים של בשיקטאש, שרק חיכו למאבק אמיתי מול גלאטסראיי ופנרבחצ'ה וכינו אותו "המאסטרו".

אם העונה הראשונה הייתה מאכזבת עם המקום השלישי, העונה האחרונה הייתה בגדר מקצה שיפורים. הנשרים השחורים שברו בצורת של שבע שנים וזכו באליפות כאשר שיתוף הפעולה בין סוסה, גוקאן טורה, ריקרדו קווארסמה ומריו גומז היה בלתי ניתן לעצירה. בדיוק כמו חברו הגרמני להתקפה, מתקפת הטרור באמצע יוני האחרון הייתה זו שטרפה את הקלפים. בזמן שגומז סיים את ההשאלה מפיורנטינה ונפרד מהמועדון בצורה יפה, בבשקיטאש לא חלמו על פרידה ממלך הבישולים של הליגה, שבדיוק כמו אוסקר סקאריונה, העדיף את מסלול היציאה בלבד בנמל התעופה של איסטנבול.

החששות של משפחתו גרמו לנסיך הקטן לפנות לאוהדי האלופה הטורקית בטוויטר ("משפחתי חוששת להישאר כאן, אני מצטער אבל אני חייב לעזוב") כדי להסביר את מצבו. בטורקיה טענו כי מדובר בניסיון של הקשר לשפר את תנאיו הכספיים אחרי הזכייה באליפות, ובבשיקטאש סירבו לשחררו. היחסים בין הצדדים החריפו וסוסה בחר להחרים את מחנה האימונים כדי להבהיר את עמדותיו. כעונש, הוא נותר על הספסל במשחק הסופרקאפ הטורקי מול גלאטסראיי.

מילאן המתחדשת תחת וינצ'זו מונטלה הייתה זו שהציעה לו פתח מילוט, ואחרי משא ומתן מתיש שכלל איומים מצדו של הקשר, הוא עזב תמורת 7.5 מיליון יורו. המאמן החדש של הרוסונרי התאהב ביכולת של הקשר לנהל את המשחק ואף טען כי מדובר בצייר עם שני מכחולים. "לשחק במילאן זה חלום, אני חושב שהדבר החשוב ביותר עבורנו יהיה לשוב ולהשתתף במפעל אירופי", אמר סוסה עם הגעתו. "השחקנים כולם יילחמו עבור המטרה הזו. זו לא הזדמנות שלי להוכיח למבקרים באיטליה שום דבר". אבל כמה שהוא ישמח להראות לכולם כבר בשבת, כשיחזור לסן פאולו של נאפולי, רק הפעם כאורח.

מילאן כבר השלימה עם העבודה כי המלך זלאטן והמספרים המרשימים שלו לא יחזרו כדי להרים אותה מההריסות. ובהיעדרו של המלך, כל מה שהיא זקוקה לו בעצם זה נסיך קטן, שבגיל 31 ואחרי שנדד ברחבי אירופה ושבע אכזבות, יוכיח בדיוק כמו הגרסה המקורית כי "הנוף הכי יפה והכי עצוב הוא רק בעיני המתבונן".