בווידאו: מיטב הביצועים של ג'ף אדריאן בימי בנטון טרוויזו
מספרים שבני משפחתו וסוכנו של ג'ף אדריאן החליטו לשלוח אותו הכי רחוק שאפשר. לאחרונה תפקודו הפיזי והמנטלי הלך והידרדר, עד שלא היה מנוס מאינטרבנשן. אחרי שלושה מעצרים בטווח של חודשיים, גם השופטים שדנו במקרה הראש הסבוך שלו נתנו לו פתח מילוט: אם יימנע מהסתבכויות עם החוק בשנה הקרובה, הם אמרו, לא ידונו אותו למאסר וימחקו לו את הרישום הפלילי.
להבדיל מהלי ניילונים והאנדודי איבים של העולם, אופיו החיובי של אדריאן לא הוטל בספק מגיל צעיר. זו רק השנה האחרונה ששינתה את תדמיתו ללא היכר. לפניה הוא נחשב לא רק לשחקן מצוין - "מיני צ'ארלס בארקלי", קראו לו בקונטיקט - אלא גם לאיש חביב, הארד וורקר רציני ומסור. ג'ים קלהון העיד ש"כולם התאהבו בו כבר מהשבוע הראשון בקולג'" ואמר ש"הוא אחד האנשים הכי טובים שאני מכיר", אבל אין ספק שמשהו באיכויות האנושיות של אדריאן נשחק.
אחרת, מסכימים כולם, שחקן שכמוהו לא היה מידרדר עד בני הרצליה.
אדריאן היה אנדרדוג מאז ומתמיד. ככה זה, כנראה, כשאתה שחקן פנים שנושק לגובה שני מטר, וגם זה בקושי. אפילו שהוביל את ההאסקיז לפיינל פור המכללות כקפטן ב-2013, אפילו שהתפרסם כמכונת דאבל-דאבל בקולג'ים, ב-NBA התעלמו. "יש לו גובה של סמול פורוורד וסגנון משחק של סנטר. זה לא יכול לעבוד במקצוענים", נכתב עליו בדוחות סקאוטינג. האשים תאביט, חברו הטוב ושותפו לקו הקדמי של קונטיקט, הצית את הדמיון של קבוצות ה-NBA ונקטף בבחירה השנייה בדראפט 2009, בעוד שעל אדריאן כולן פסחו בזו אחר זו. עד כדי כך בלטו הפקפוקים בו עד שנאלץ להתחיל את הקריירה אצל בראוגן מהליגה הספרדית השנייה.
נכון, בשנים שבאו לאחר מכן הגיע צ'אנס או שניים ראויים בליגה הטובה בעולם. הוא הגיח לתקופות קצרות בגולדן סטייט, קיבל חוזים קצרים ביוסטון וניו אורלינס ואפילו שרד שנתיים בשארלוט, אבל גם כשהעסק התחיל להתחבר משהו השתבש. סיום העונה המצוין במילווקי בעונת 2013/14 היה אמור להקנות לו מעמד יציב, אבל מתברר שגם ממוצעים של 10.9 נקודות ו-7.8 ריבאונדים למשחק לא שווים הרבה כשמדובר בקבוצה הגרועה בליגה שנמצאת בעיצומו של השפל הגדול בתולדותיה. המאמן לארי דרו רחש לו חיבה מיוחדת - "אין שום דבר סקסי במשחק שלו, אבל הוא חיה רעה. הוא פיטבול", אמר עליו אבל ג'ייסון קיד שהחליף אותו בתום העונה הכושלת דרש מינימום ספיחים וגדע את הפריצה של אדריאן באיבה.
דווקא בעולם שמחוץ ל-NBA אדריאן זכה להכרה רבה. הקדנציות הקצרות שלו בבנטון טרוויזו, אליה צורף יחד עם גל מקל ב-2011, ולאחר מכן בחימקי מוסקבה בשנת 2012 הותירו את הרושם שמדובר בממשיך דרכו של קייל היינס, עוד סנטר משונמך שמפצה על מחסור בסנטימטרים עם חושים מחודדים ולב גדול. בשנים האחרונות פנו אליו כמעט כל אריות אירופה: ריאל מדריד, ברצלונה, לבוראל קוצ'ה ואפילו מכבי תל אביב, עימה ניהל משא ומתן של ממש במהלך העונה שעברה. את כולן הוא דחה לבסוף מתוך ניסיון להשיג דריסת רגל בליגה הטובה בעולם. ספק אם במצבו הנוכחי אין בו חרטות על כך.
בכל התחנות בהן עבר, די-ליג, סין, אירופה או ספרד - אדריאן תמיד הטביע חותם על ומחוץ לפרקט. באירופה הוא התברר כיצרן נקודות איכותי, כריבאונדר עצום אבל גם כטיפוס שקט ואינטליגנטי, טבעוני אידיאליסט, מישהו שאתה רוצה בחדר ההלבשה שלך. כל זה השתנה באופן קיצוני ומפתיע לאחרונה, כששוחרר מניו אורלינס, שב לשכונת נעוריו בברוקליין, מסצ'וסטס, והתחיל לעשות צרות.
בחודש דצמבר בשנה שעברה הגיעה נורת האזהרה הראשונה: אדריאן נעצר על ידי משטרת לוס אנג'לס בנסיבות משונות במיוחד, אחרי שארב לאדם אנונימי מחוץ למלון בהוליווד, חטף מידיו את המפתחות לרכב המרצדס היוקרתי שלו וברח. כעבור שש שעות הרכב והמפתחות הוחזרו לבעלים ללא פגע (אבל "עם ניחוח חזק של מריחואנה", לטענת האיש), ואדריאן הסביר בתחנת המשטרה ש"רק רציתי ליהנות מרכב מנצנץ ולהשוויץ בו לכמה שעות". כמה ימים אחר כך, כשהוא "מפוכח", סיפק ל-TMZ את הגרסה הביזארית הבאה: "הייתה אי הבנה. ביקשתי מחבר להשתמש ברכב שלו, ונראה שמבלי לשים לב מצאתי את עצמי ברכב אחר. זו הייתה רק טעות מצערת בזיהוי. אני לא רוצה לנקות את עצמי מאחריות, אבל היי, בברלי הילס גדושה במרצדס כאלו. זה מבלבל".
לא עברו כמה שבועות ואדריאן ייצר את השערוריה הבאה. הפעם הוא ניסה להסתנן בשעת לילה מאוחרת למלון במנהטן, וכשאותר על ידי מאבטח ששאל מה פשר מעשיו, הגיב באגרוף היישר לפניו. הדפוס האלים חזר על עצמו במקרה נוסף עם שוטר שביקש ממנו לעצור לבדיקה שגרתית והותקף "בבעיטות עוצמתיות שהיו יכולות להמיתו", על פי כתב האישום. רוצים את זה במספרים? בטווח של חודשיים בלבד, אדריאן נעצר שלוש פעמים. שזה קצת יותר ממספר האימונים שערך באותה תקופה.
אם לא די בכך, אדריאן הצליח להביך את עצמו ברבים כשפצח בסדרת ציוצים נגד לברון ג'יימס, במהלכה קילל והקניט אותו ואף העלה את הטענה המופרכת ש"הוא מנסה לגנוב את ביונסה מהזרועות של ג'יי זי ולסכסך ביניהם". גם על המונולוג ההזוי הזה, איך לא, ב-TMZ חגגו. כי אם מלך הרכילות החדש שוב מספק את הסחורה, אז למה לא בעצם?
מיותר לציין שמיתוגו כפורע חוק עשה לו שירות רע מאוד בשוק. ב-NBA כבר אפילו לא פזלו לעברו, וגם באירופה הביקוש שלו ירד. סוכנו הציע אותו לברצלונה ולקבוצות בסין, אך הן סירבו בתוקף. בכל זאת, מי מעוניין בפצצה מתקתקת? התשובה היא, בפעם המי-יודע-כמה, בני הרצליה. באופן מודע, אלדד אקוניס הולך כבר שנים על הקצה ומהמר על שמות גדולים עם תדמית של טראבלמייקרים, ממש כמו במקרה ג'ף אדריאן. פעמים אחדות זה עבד היטב (לי ניילון, אנדודי איבי, ג'יימס סינגלטון), לעתים הרבה פחות (ג'וש סלבי).
כך או כך אדריאן, שירוויח כ-170 אלף דולר לעונה, נראה כמו הימור מושכל יחסית בהתחשב בגילו (30) ובהתאמתו לליגת הנמוכה שלנו. למרות ששיחק בפעם האחרונה לפני שנה, הוא לא סבל מפציעות מסובכות במיוחד בעבר ואמור לחזור לכושר סביר תוך זמן קצר. סימני השאלה סביבו אינם נוגעים לכושרו הפיזי אלא לתפקודו המנטלי, שנראה לא מזהיר בלשון המעטה בתקופה האחרונה. כמוהו, אגב, גם אריק גריפין, עוד כישרון עצום עם בעיות התנהגותיות חמורות שמגיע לליגת העל כדי לנסות להחיות את הקריירה בהפועל גלבוע/גליל.
"אני רוצה לשים את כל מה שקרה בתקופה האחרונה מאחור ולחזור ליהנות מכדורסל. אני רק רוצה לחזור להיות הבחור הרגיל שפעם הייתי", אמר אדריאן אחרי המשפט האחרון שנערך בעניינו במנהטן. הזמן אוזל, הילד כבר בן 30, אבל בהתחשב בכל השנים שפוספסו, כל ההצעות שהוחמצו, בקריירה האירופית המבוזבזת אדריאן צריך להיות רעב מתמיד. ככזה, הוא כנראה יהיה שחקן הפנים היחיד בישראל שייתן פייט לאמארה סטודמאייר. כל תסריט אחר, והאינטרבנשן תוכתר ככישלון. משם הדרך לכלא קצרה מאוד.
