חמסה עליכם: על חמש הדמויות החדשות המסקרנות בליגה הספרדית

אחרי שהליגה האנגליה יצאה לדרך בשבוע שעבר, גם הליגה הספרדית נפתחת בסוף השבוע, ויש לא מעט פנים חדשות ושחקנים חדשים שצפויים להוסיף עניין ללה ליגה. לקראת העונה שבפתח, מיכאל יוכין מביא בפניכם חמש דמויות מרתקות שעשויות להשפיע מאוד על עונת 2016/17.

מרכז ההגנה של ברצלונה נחשב לנקודת תורפה מסוימת מאז פרישתו של קרלס פויול, במיוחד בכל הקשור לעומק הסגל. המאמנים סירבו משום מה לסמוך על מרק בארטרה, תומאס ורמאלן התברר כפצוע תמידי, וגם ז'רמי מתיו לא היווה תחליף ראוי לצמד הקבוע - ג'רארד פיקה וחאבייר מסצ'ראנו. חסרונו של אחד מהם מסיבה כלשהי גרם לבעיות מגוונות.

כעת נמכר בארטרה לדורטמונד, ורמאלן הושאל לרומא, והאלופה השקיעה 25 מיליון יורו על מנת להחתים מליון את סמואל אומטיטי בן ה-22. זה לא רק מהלך שעשוי להיות נבון בטווח הארוך, אלא גם שחקן שמסוגל לתרום המון כבר עכשיו, ואולי אף להתברג כחלק אינטגרלי בהרכב. למעשה, לברצלונה היה מזל לא מבוטל שהעסקה נסגרה בסוף יוני, עוד לפני שהבלם שיחק במדי צרפת ביורו 2016.

דידייה דשאן ממש לא רצה לראות את אומטיטי בסגל - הוא היה בערך האופציה התשיעית שלו, במיוחד לאור היכולת החלשה שהפגין בחלק מהמשחקים בליגת האלופות. לוריין קוסיילני, רפאל וראן, קורט זומה, ממאדו סאקו, ואפילו עדיל ראמי, אליקים מנגאלה, אמריק לאפורט ומתיו היו לפניו בסדר העדיפויות. ואולם, אילצו בסופו של דבר הנסיבות את הבוס לשלוח את השחקן הלא רצוי, שנכלל בסגל רק ברגע האחרון, לקרב מול איסלנד ברבע הגמר, והתוצאה היתה מרשימה. אומטיטי שמר על מקומו בהרכב עד הגמר, והפגין לא רק משמעת טקטית, אלא גם כשרון לא מבוטל בפיתוח התקפות.
תכונות אלה מתאימות מאוד לסגנונה של בארסה, ואומטיטי מביא איתו נסיון של ארבע עונות בליגה הצרפתית הבכירה, על אף גילו הצעיר. הוא גם מסוגל לתפקד כמגן שמאלי, כפי שעשה לא פעם בתחילת הקריירה. האם בארסה פתרה את הבעיה הגדולה ביותר שלה? רק הזמן יגיד.

קיץ שקט מאוד עובר על ריאל מדריד עד כה, ושחקן הרכש המשמעותי היחיד הוא הבן הגולה אלבארו מוראטה, אשר הוחזר הביתה כמעט בניגוד לרצונו. לסקורר הספרדי היה נוח מאוד ביובנטוס, אליה נמכר לפני שנתיים תמורת 20 מיליון יורו, והוא הוכיח באיטליה פעם אחר פעם את הווינריות המרשימה שלו. על הנייר, 27 שערים בכל המסגרות במשך שתי עונות זה לא המאזן הטוב בתבל. ואולם, חלק ניכר מהכיבושים של מוראטה היו קריטיים. אי אפשר לשכוח כיצד הרשית פעמיים לרשת האקסית בחצי גמר ליגת האלופות ב-2015, וגם בעונה שעברה הוא הבקיע את שער הניצחון על מנצ'סטר סיטי באנגליה, את השער הדרמטי והחשוב מול פיורנטינה בפירנצה בליגה, ואת שער הניצחון על מילאן בגמר הגביע.

הקשר שלו עם חבריו לחדר ההלבשה של יובנטוס היה מצוין, המאמן מסימיליאנו אלגרי עמד לצידו גם ברגעי משבר כמו בשלהי 2015, והחלוץ לא השתוקק לעזוב את טורינו. ריאל לא ממש התחשבה בו, ומימשה את הסעיף שאיפשר לה להחתימו חזרה תמורת 30 מיליון יורו, כלומר הפסד כספי צנוע יחסית בהשוואה למכירה, ורווח עצום בהתחשב במחיר השוק הנוכחי. במהלך האביב נפוצו בעיתונות הספרדית הדיווחים על כך שהנשיא פלורנטינו פרס מתכוון לתרגם את הרווח הזה למזומן כאן ועכשיו, בעוד צ'לסי וארסנל הוזכרו כמועמדות לרכוש את הכוכב בן ה-23. אלא שהתוכניות השתנו, וכאן נראה כי מוראטה יפתח את העונה בסגל של זינדין זידאן.

האם הוא מסוגל לשבור הפעם את תקרת הזכוכית ולהפוך לשחקן דומיננטי וחשוב בהרכב? כלל לא בטוח. קארים בנזמה הוא לא רק חלוץ מנוסה ואיכותי שנהנה מיחסים מעולים עם כריסטיאנו רונאלדו - הוא גם הכי קרוב שאפשר לזיזו. אחרי שזכה למנוחה בקיץ ולא נכלל בסגל הצרפתי לאליפות אירופה, ברור כשמש שהוא ישמור על העדיפות בחוד, והתחושה הזו רק התחזקה אחרי ההופעה הפושרת של מוראטה בסופר-קאפ האירופי נגד סביליה. חובת ההוכחה תהיה עליו בכל הזדמנות שיקבל.

הסאגה חזרה על עצמה בכל קיץ מחדש - ניקולאס גאיטן קושר בתקשורת למעבר אפשרי לקבוצות פאר רבות, אבל בסוף תמיד נשאר בבנפיקה. מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ארסנל, פאריס סן ז'רמן - כולן ניסו ונותרו בידיים ריקות. כעת, סוף כל סוף, בגיל 28 עושה הקשר הארגנטיני את הצעד הגדול בקריירה, לפני שיהיה מאוחר מדי, והוא מגיע לקבוצה שמתאימה לו כמו כפפה ליד. אתלטיקו מדריד שילמה 25 מיליון יורו כדי לקבל לוחם טכני - בדיוק כמו שדייגו סימאונה אוהב.

גאיטן הוא שחקן שמסוגל לגרום לקהל להתאהב בו תוך שניות. אלגנטי, יצירתי, עם רגל שמאל משובחת וראיית משחק יוצאת מהכלל. הוא לא מפחד לנסות מהלכים יומרניים, לא חושש מאף יריבה, לוקח את המשחק על עצמו, ומסוגל למלא מגוון עמדות בחלק הקדמי של המגרש. זה לא מפריע לו לעבוד קשה בהגנה ללא כדור, גם אם הוא מתופקד באגף השמאלי. זו עשויה להיות המשבצת המועדפת שלו בהרכב של סימאונה, והדבר יאפשר לקוקה לשתף פעולה עם סאול בקישור המרכזי.

ההחתמה של גאיטן עברה בשקט יחסי בתקשורת, והוא לא נהנה מהילת כוכב על, בין היתר כי קיבל מעט מדי הזדמנויות נבחרת הלאומית ונשאר הרבה יותר מדי זמן בליגה הפורטוגלית, אבל הוא בהחלט בר השוואה מבחינת הכישורים והתרומה לאנחל די מריה. בסוף העונה, הוא עשוי להיות מועמד מוביל לתואר הרכש המצטיין של הקיץ הנוכחי.

בניגוד לפרמייר-ליג, הליגה הספרדית לא חוותה הפעם שינויים רבים מדי על הספסלים. לואיס אנריקה, זידאן וסימאונה נותרו בתפקידיהם. ובכל זאת, יש דמות חדשה ומרעננת במיוחד, שעשויה לתרום המון. סביליה בחרה בחורחה סמפאולי הארגנטיני כדי להחליף את אונאי אמרי שנדד לפאריס. מדובר בהימור, כי הארגנטיני בן ה-56 מעולם לא אימן באירופה, וגם לא שיחק ביבשת הישנה (למעשה, הוא לא שיחק בשום מקום כי פציעה קשה מאוד סיימה את הקריירה שלו עוד לפני שהתחילה, בגיל 19). ואולם, אף פעם לא מאוחר להתחיל. גם מנואל פלגריני קיבל תפקיד ראשון באירופה בגיל 51.

סמפאולי, ממשיך דרכו של מרסלו ביילסה בנבחרת צ'ילה, הוביל את האדומים לזכיה ההיסטורית בקופה אמריקה הביתי ב-2015. הוא מאמן טוטאלי, שדוגל במשחק לחץ אינטנסיבי וסגנון התקפי מובהק. הוא לא משוגע כמו ביילסה, אבל מתקשר הרבה יותר טוב ממנו עם הסביבה, ומגלה מחויבות לא פחות גדולה. סביליה עברה מהפכה משמעותית מאוד בסגל, וסמפאולי קיבל לידיו קבוצה כמעט חדשה.

את טביעת האצבע שלו ניתן היה לראות במשחקים האיכותיים מול ריאל מדריד בסופר-קאפ האירופי ונגד ברצלונה בסופר-קופה הספרדי, גם אם בשני המקרים זה נגמר בהפסדים. סביליה עשויה להפוך לאחת הקבוצות המרתקות והאטרקטיביות בספרד, ובאירופה כולה, ויהיה מעניין מאוד לראות אותה הן בליגה המקומית והן בליגת האלופות.

ב-2004 הימרה ויאריאל על חלוץ שנחשב לבינוני במקרה הטוב, פלופ גדול באולד טראפורד, והפכה את דייגו פורלאן, אז בן 25, לכוכב על. אלשנדרה פאטו מגיע לצוללת הצהובה בגיל 26 בלבד - וזה נתון בלתי נתפס כי בתודעה הציבורית של האוהדים הוא נתפס כסוג של שחקן עבר, מבוגר הרבה יותר. כמעט עשור חלף מאז פרץ החלוץ הברזילאי לתודעה במדי אינטרנסיונל ונרכש על ידי מילאן, על תקן אחת ההבטחות הגדולות ביותר בעולם. פציעות, רומן עם ברברה ברלוסקוני והתמכרות לסגנון חיים ראוותני מדי הרסו את החלום בסן סירו שהפך עם הזמן לסיוט, אבל את הכשרון אי אפשר לקחת ממנו.

הקאמבק הראשון לאירופה, אחרי הקדנציה המוצלחת בברזיל במדי קורינתיאנס וסאו פאולו, נכשל באופן מהדהד. צ'לסי הימרה על הברווז באמצע העונה שעברה, אך הברזילאי לא היה כשיר בדרך כלל, שותף פעמיים בלבד, והאופציה להחתימו בקיץ לא מומשה. רבים הניחו כי מדובר בסחורה פגומה, אבל ויאריאל קפצה על המציאה וזכתה בשירותיו תמורת 3 מיליון יורו בלבד. הוא קיבל את החולצה מספר 10 וזכה לכבוד של מלכים. בפרבר של ולנסיה באמת רואים בו כוכב.

אז זה המבחן הגדול שלו, במקום הנוח ביותר מבחינה מקצועית. האם פאטו מסוגל לפרוח מחדש באירופה? משחק הבכורה הרשמי, ביום רביעי האחרון, הותיר טעם של עוד. ויאריאל אמנם הפסידה למונאקו במוקדמות ליגת האלופות, אבל פאטו היה פעיל ונייד, סיכן ללא הרף את השער, וגם מצא את הרשת בנגיחה משובחת. זה לא מפתיע, כי הרי פאטו כבש בכל משחק בכורה בקריירה. הקהל עודד אותו, ואחרי שריקת הסיום הודה לו הברזילאי: "אני מרגיש מוערך ואהוב פה". רק שימשיך ככה.