ניצנים של שיטה

אחרי שני משחקים של מכבי תל אביב, אפשר לומר שהמהפכה של מכבי הושלמה. מקבוצה משעממת, שהתבססה על הורדת מספר הנקודות של היריבות עם החזקת כדור מוגזמת של מקדונלד, והסתמכות אובססיבית מדי על האחד-על-אחד של פארקר בהתקפה, דייויד בלאט הפנים שעם כל הכבוד לפילוסופיית הרוטציה - שיטה היא לא.

93 נקודות קלעה מכבי בממוצע עד כה, ההספק ההתקפי הטוב ביותר לקבוצה ביורוליג. 14 יותר מהממוצע שלה בעונה שעברה. נכון, ההגנה נחלשה ואחרי 74 נקודות בעונה שעברה, קפצה ספיגת החובה ל-83, אבל נראה שבלאט התאים השנה את עצמו יותר לחומר השחקנים שברשותו. אזלו לו שחקנים שמנצחים משחק דרך ההגנה, והאופציות שלו בהתקפה המסודרת הן מועטות, כי חוסיין בשוק מוגבל התקפית וניקולה וויצ'יץ' וגורי משפיעים יותר במשחק עם הפנים לסל.

לכן, בלאט החליט השנה לרוץ ומכבי קצת מזכירה את בנטון טרוויזו שלפני שנה שרצה גם אחרי סל, ונעצרה רק על ידי הביתיות של קינדר בחצי הגמר - סיטואציה שבלאט היה חותם עליה עכשיו. מקדונלד כבר לא מעכב התקפות, והקו הקדמי, עם וויצ'יץ' וגורי, מהיר יותר מהאפמן-הנפלד. אודריך ובורשטיין טסים למתפרצות ולא מהססים לסיים אותן לבד. הקליעה משלוש נקודות כבר לא החוליה החלשה של מכבי (שמונה שלשות למשחק, כמעט פי שניים מהעונה הקודמת) והיא הפכה להיות ברומטר יחד עם הריבאונד. חמישה סלי שלוש שהספיקו לניצחונות גדולים, כמו לעבור את פאף בולוניה, צסק"א וברצלונה בפיינל פור, כבר לא מספיקים לניצחון בויטוריה.

אבל כדי לרוץ, מכבי צריכה את הכדור - באמצעות חטיפות על ידי לחץ (רק אחרי זריקות עונשין, וחבל) או מריבאונד. ויטוריה, למרות שהגזימו בהעצמת כוחה אחרי הניצחון על מכבי (מדורגת במקום ה-17 והלפני אחרון בליגה הספרדית), ניצחה את מכבי רק בזכות הריבאונד. סיינה לא הופיעה גם בתחום הזה.

אבל מול פנאתינייקוס ומלאגה, עם המאמנים הסרבים המצליחים אובראדוביץ' ומאליקוביץ' שידועים באוריינטציה ההגנתית שלהם ובשליטה כמעט מוחלטת על מהלכי המשחק, בלאט וסגנונו יעמדו בפני ניסיון ומבחן ממשי.

אם מכבי יודעת ומסוגלת לרוץ, היא צריכה להישאר בסגנונה גם הפעם ולא להתאים עצמה ליריבה ולהתמקד רק בניטרולה. "אין בה שחקן שאפשר להשאיר פנוי, כי כל אחד מסוגל לייצר נקודות", אמר אובראדוביץ' שלשום, ואין כמו ריבוי מתפרצות הערב כדי להצדיק את הפרשנות של אובראדוביץ', ובעיקר לגרום לאיבוד שליטה על המשחק של מקדונלד, קליאציס ולאקוביץ'. מלחמת חפירות עם תוצאה נמוכה רק תשרת את פנאתינייקוס.

ושאלה לסיום בעקבות 34 חילופים שערך בלאט במשחק עם סיינה. מה להערכתכם יעדיף בלאט: לנצח בכל משחק ב-15 הפרש בתנאי שיישב רגל על רגל, או משחק פתוח כאשר הוא מחליף כל דקה שחקן?