בווידאו: ה-3:3 בין גוואנגז'ו R&F לבין שנגחאי במשחק האחרון
1. אחרי המשחק המשוגע מול שנגחאי, עם הרבה שערים (3:3) והרבה תהפוכות, השבוע האחרון היה רגוע. יותר נכון, שבוע חופש. זה נתן לי זמן ליהנות (אסביר בהמשך) אבל גם להסתכל קצת לאחור ולעכל את הדברים שקרו לי ולקבוצה מאז שהגעתי לסין. כשמסתכלים על החודש שעבר עלינו מאז שהגעתי, שמים לב שהתמודדנו שווה בשווה מול קבוצות הצמרת הגבוהה, בלי טיפה של רגשי נחיתות. גם את המשחק מול שנגחאי היינו צריכים לסיים עם ניצחון, עם עוד טיפה ריכוז בדקה האחרונה. אבל הדבר שהכי משמח אותי הוא שהאצטדיון היה מלא בשני המשחקים הביתיים האחרונים שלנו. למען האמת, זה היה הפחד הגדול שלי כשהגעתי לכאן - צפיתי במשחק מהיציע והאצטדיון לא היה מלא. אני שחקן שחי וניזון מהקהל ומהאמוציות סביב המגרש. בכל ראיון מאז שהגעתי פשוט אמרתי שאני רוצה לראות יותר קהל באצטדיון הביתי שלנו. תוסיפו לזה את התוצאות שהיו מאוד חיוביות, וזה מה שקרה - האצטדיון התמלא. אני מקווה מאוד שזה יימשך.
2. יום לאחר התיקו מול שנגחאי קיבלנו כמה ימים של חופש אחרי חודש מטורף של משחקים וטיסות ללא הפסקה. אז טסתי לתאילנד. זה מצחיק, פתאום, תאילנד הפכה לסוג של אילת בשבילי. כמה ימים חופש? יאללה, אורזים וטסים לתאילנד. בקושי ארבע שעות טיסה ואתה בגן עדן. אחרי שפעם הקודמת שהייתי בתאילנד הייתי יותר עסוק מאשר בחופש, בגלל כל נושא המעבר הצפוי שלי לסין וענייני המו"מ הלא קלים, הפעם היה לי חופש אמיתי ונהניתי מכל רגע. היינו באי מבודד לחלוטין והשקט היה נהדר ועזר לי לטעון מצברים לקראת המשך העונה. אז זהו, עכשיו נגמר החופש וחוזרים לעבודה.
3. בטור השבוע חשוב לי לגעת בכמה נושאים שלא רק קשורים לחוויות האישיות שלי, ובראש ובראשונה זו הפועל באר שבע. מהצד ומרחוק אני פשוט אוהב לראות את מה שקורה שם. יש שם קבוצה מחוברת עם אופי חזק ומנטליות של ווינרים. באר שבע הבטיחה עונה אירופית ארוכה ואני מאחל להם שיעלו לליגת האלופות. אחרי שהם עברו קבוצה כמו אולימפיאקוס, לדעתי הם יכולים לעבור גם את סלטיק, שלא הרשימה עד עכשיו. יהיה מעניין לראות את הקרב בין ניר ביטון לג'ון אוגו, שני קשרים מצוינים. לדעתי, מי שינצח בקרב הזה במרכז המגרש יעפיל עם הקבוצה שלו לשלב הבתים.
עם כל הכבוד לשחקני באר שבע, על כל העסק מנצח ברק בכר. אני חושב שהוא זה שעשה את השינוי הגדול בבאר שבע. הוא לא מתפשר, לא מחפש תירוצים ולא מפחד להתמודד עם סגל עמוק ולשלוט בו. הוא גורם לזה שלא יהיו בעיות אגו גדולות, ואפילו כשיש פה ושם בעיות הן נפתרות מהר. כולם מבינים, ורואים את זה גם בראיונות, שהצלחת הקבוצה היא מעל לכל. המקרה האחרון הוא של מאור בוזגלו. אני חושב שבוזגלו הגיב נכון עם ההודעה האחרונה. אחרי כל הדברים שקרו סביבו הוא צריך להוכיח שהמקום שלו על המגרש הוא דרך האימונים ובדקות שהוא מקבל במשחקים. אין ספק שהוא אחד השחקנים המוכשרים בליגה שלנו, והוא חשוב מאוד לבאר שבע, ואם הנושא הזה ייפתר לחלוטין, שני הצדדים ירוויחו.
מכבי תל אביב קיבלה את ההגרלה הכי קשה לדעתי. כמו בשנתיים האחרונות בהן הוגרלנו מול באזל. מה נגיד, לפחות הפעם זה לא היה בני טבק שנסע להגרלה, אז אי אפשר להמשיך ולקרוא לו 'המנחוס'. טל בן חיים היה מאוד חסר במשחק מול פנדורי, אבל מי שמתחילת העונה עושה עבודה מצוינת מבחינת שערים והגעה למצבים זה נוסא איגייבור. האמת, זה בכלל לא מפתיע אותי. יש לו איכויות לדברים האלה ואני מאוד מקווה שהוא ימשיך ככה ויבקיע עוד הרבה שערים כי זה תפקיד שמאוד קשה למצוא בכדורגל - שחקנים שמבקיעים מקו שני במשחק. מכבי צריכה להוסיף לכל זה עוד חלוץ רכש שיבקיע שערים, והיא תתמודד חזק על האליפות, כרגיל בשנים האחרונות. לגבי היידוק, אני מאמין שמכבי יכולה לעשות את זה, בזכות המסורת של המועדון. יש קבוצה חזקה עם אופי ויכולת לעבור את הקרואטים, וזה מה שאני מאמין שיקרה.
לא יצא לי לראות את המשחק של בית"ר ירושלים אבל שמעתי שאיתי שכטר הראה יכולת נהדרת ובאופן אישי זה שימח אותי מאוד. איתי תמיד היה אחד האנשים הכי חיוביים בכדורגל שלנו ומגיע לו לשחזר את הימים הגדולים שלו.
4. האולימפיאדה בריו נפתחה. באופן אישי, כל חיי הוקדשו לכדורגל ומעולם לא הייתי פריק אולימפיאדות. אבל יש רגעים שאני זוכר ממש טוב, כמו למשל את אריק זאבי באתונה 2004. הייתי בן 17 ואני זוכר איך התלהבתי מהווינריות שלו. הוא היה ספורטאי גדול, וממה ששמעתי, הוא אדם גדול. בכל אולימפיאדה, הרגע הכי מרגש עבורי היה כמובן לראות ישראלי על הפודיום. הספורטאים האלה ראויים להערכה. הם עובדים כל כך קשה ארבע שנים בשביל רגע אחד, אז אנצל את ההזדמנות לשלוח להם איחולי הצלחה, ואני מקווה שכמה שיותר ישראלים יעלו על הפודיום עם דגל ישראל ויביאו גאווה למדינה.
