בווידאו: נבחרת ארצות הברית מביסה את נבחרת סין
ה-NBA נמצאת בעיצומה של מהפכה סגנונית, ואין עמדה שמושפעת ממנה יותר מאשר עמדת הסנטר. עד אמצע העשור הקודם זו הייתה העמדה החשובה ביותר בכדורסל, זו שמייצרת הכי הרבה שחקנים גדולים חמישה מעשרת השחקנים הגדולים בכל הזמנים בדירוג של ESPN הם סנטרים, מבלי לכלול את טים דאנקן שתפקד כחצי סנטר כל הקריירה. אך מאז שאקיל אוניל לא הגיע לליגה סנטר גדול באמת, כזה שמביא תארים.
שינויי חוקים הובילו לשינויי סגנון, וכיום ה-NBA היא ליגה של מובילי כדור דומיננטיים ופיק נ' רול. הסנטרים נאלצו להתאים את עצמם לשינויים. כיום כבר לא מחפשים מפלצות פוסט מהסוג ששלטו בליגה לפני עשרים שנה, כיום שופטים את הסנטרים קודם כל בהתאם לאיכויות הפיק נ' רול שלהם בשני צידי הפרקט. בהתקפה מחפשים או אתלטים שיודעים להתגלגל פנימה או קלעי חוץ שיודעים להתגלגל החוצה, בהגנה מחפשים שחקנים שמגנים על הטבעת מפני חדירות. הלהיט של השנים האחרונות הוא להשתמש בשחקנים עם איכויות של שחקני חוץ לכל דבר כסנטרים, שחקנים שמסוגלים להוביל כדור, למסור בתנועה ולשמור על שחקני חוץ בחילופים אוטומטיים.
כל זה לא אומר שמפלצות הפוסט נעלמו לחלוטין מהעולם, אלא ששחקנים שזו היכולת המרכזית שלהם הופכים לפחות ופחות אטרקטיביים. ניתן לציין שלוש תכונות מרכזיות שגורמות למנהלים להירתע מסנטרים: אם הם כבדים, אם אין להם קליעה מבחוץ ואם הם לא מספקים הגנה על הטבעת. שחקן שמסמן וי על שתיים או שלוש מהמשבצות האלה נחשב לנטל שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להשתמש בו לדקות משמעותיות בסדרות פלייאוף מכריעות, לכן גם אם הוא מניה בטוחה לשתי נקודות בצבע וריבאונדר אדיר הוא יתקשה למצוא קבוצות שמתעניינות בו.
הקיץ התופעה הזאת בלטה במיוחד, כשקבוצות בנו את הסגל שלהן תוך התעלמות גורפת מקיומם של שחקנים מהסוג הזה. נוצר מצב בו כמה שחקני פנים די בכירים או מבטיחים, שחלקם יושבים על חוזים כבדים, נראים מיותרים לחלוטין בקבוצות שלהם. רוב המועמדים הבולטים לטרייד במהלך הקיץ הם שחקנים מהסוג הזה, וגם אלה שכרגע לא מועמדים לטרייד עשויים להפוך לכאלה במהלך העונה. המחיר של השחקנים האלה נמוך מאוד כרגע, ויהיה מעניין לעקוב ולבדוק אם יהיו קבוצות שינסו לנצל זאת כדי להשיג שחקנים איכותיים במחיר מציאה ואז לנסות להבין איך להשתמש בהם. אלה השמות הבולטים.
עוד בנושא:
גלן רייס ג'וניור מואשם בניסיון גניבה, תקיפה ואחזקת מריחואנה
פול ג'ורג': "אהבתי את הגישה של ראסל ורנדל באימונים"
דיווח: קליבלנד תזמין את קני גבריאל למחנה האימונים שלה
גרג מונרו (מילווקי)
מילווקי תהיה אחת הקבוצות המסקרנות בליגה בעונה הבאה, בה הניסוי של יאניס אנטטוקומפו כמוביל הכדור המרכזי של הקבוצה יחל את העונה המלאה הראשונה שלו. כחלק מהניסוי הזה ג'ייסון קיד הוריד את מונרו לספסל והכניס לחמישייה את מיילס פלאמלי הדינמי יותר. פלאמלי נשאר בקבוצה, כמו גם החוסם הנהדר ג'ון הנסון והרוקי האניגמטי ת'ון מייקר. מונרו משלים רביעיית סנטרים שתרוויח הרבה יותר מדי ביחד, כאשר הוא יהיה המרוויח הבכיר בקבוצה בעונה הבאה עם יותר מ-17 מליון דולר.
מונרו הוא מכונת נקודות וריבאונד, הוא גם מוסר טוב ובאופן כללי הוא שחקן התקפה מצוין. אבל הוא עונה בחיוב על כל שלוש המשבצות הבעייתיות: הוא כבד כך שקשה להפעיל אותו בפיק נ' רול וקל לתקוף אותו במהלך הזה בצד השני, הוא מספק הגנה רעועה על הטבעת ולכן הופך את הקבוצה שלו לפגיעה מול חדירות, הוא לא קולע מבחוץ ולכן יוצר בעיית ריווח. זו הסיבה לכך שמילווקי מחפשת טרייד על מונרו לכל אורך הקיץ ובינתיים לא מצאה אף קבוצה שמוכנה לשלם משהו שמתקרב לערך שלו. בסוף היא כנראה תיאלץ להתפשר.
ג'אליל אוקפור (פילדלפיה)
גם שמו של אוקפור עלה וממשיך לעלות בשיחות טריידים, לאחרונה בוסטון סומנה כקבוצה המתעניינת. שחקן שנבחר שלישי בדראפט לפני שנה וסיים עונת רוקי עם 17.5 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק לא אמור להיות מועמד לטרייד, הוא אמור להיות אבן בניין מרכזית בתהליך הבנייה של הקבוצה שלו, אך אוקפור נחשב לדוגמא המובהקת ביותר לשחקן שלא מתאים לתקופה. הוא היה מרגיש הרבה יותר בנוח אם היה מגיע לעולם של שנות ה-90.
אוקפור הוא סקורר יוצא דופן, הוא מסוגל ליצור לעצמו מצבי קליעה עם הגב ועם הפנים לסל, הוא קטלני בצבע וגם מעט מחוצה לו. הוא מאוד לא מלוטש, אבל זה אופייני לשחקני פנים גבוהים. הבעיה היא שהוא נראה כמו נטל הגנתי בהתהוות וקשה לראות אותו משתלב בקבוצה מצליחה ב-NBA כיום. פילדלפיה בחרה בעיקר שחקני פנים עם בחירות הלוטרי שלה בשנים האחרונות ובן סימונס הוא השחקן שסביבו הקבוצה אמורה להיבנות. השילוב של סימונס ואוקפור יתקשה מאוד לשרוד בהגנה, שחקן כמו נרלנס נואל נראה כמו התאמה הרבה יותר טובה (ובתקווה גם ג'ואל אמביד), לכן ניתן להבין את השאיפה של פילדלפיה להשיג כמה שיותר עכשיו בתמורה לכישרון של ג'אליל.
ניקולה ווצ'ביץ' (אורלנדו)
המונטנגרי של אורלנדו דווקא קולע מבחוץ, הקליעה שלו מחצי מרחק היא המנייה הבטוחה ביותר של התקפת המג'יק, יש לו גם איכויות פוסט ומסירה טובה. הוא היה אחד העוגנים של הקבוצה המשתפרת מפלורידה, וכאשר הג'נרל מנג'ר רוב הניגן הביא לקבוצה את סרג' איבקה ההשערה הייתה שסיבה מרכזית לכך היא ההתאמה שלו לשחק לצד ווצ'ביץ'. אבל אז הניגן החתים גם את ביסמאק ביומבו, טרי מהפלייאוף הנהדר עם טורונטו, על חוזה של 72 מיליון דולר לארבע שנים, מה שהוליד את ההשערה החדשה שווצ'ביץ' הוא בר ויתור.
כרגע באורלנדו טוענים שאין כוונה לבצע טרייד על המונטנגרי, אך במהלך העונה נוכל לבחון את מקומו ברוטציה של המאמן הטרי פרנק ווגל, שנחשב למומחה הגנה ורגיל לעבוד עם סנטרים עם נוכחות בצבע כמו ביומבו. כפי שזאק לואו מ-ESPN טען בכתבה על אורלנדו השבוע, יכול להיות שיתברר שהחמישייה הטובה ביותר של אורלנדו לא כוללת אף אחד מהסנטרים היקרים, אלא את איבקה וארון גורדון כצמד גבוהים דינמיים ומגוונים. לאחר שהניגן כבר ויתר על טוביאס האריס ו-ויקטור אולדיפו במחירי מציאה, יכול להיות שקבוצות לוטשות עיניים בתקווה שתצוץ הזדמנות להשיג גם את ווצ'ביץ' בזול.
ניקולה פקוביץ' (מינסוטה)
הניקולה המונטנגרי השני נמצא במצב הרבה פחות טוב. שנתיים רוויות פציעות הפכו אותו לשחקן זניח לחלוטין במינסוטה, כל כך זניח שנדמה שהוא לא נלקח כלל בחשבון במהלך בניית הסגל לעונה הקרובה, אפילו לא כאופציה רביעית בעמדת הסנטר. פרט לקארל אנתוני טאונס וגורגי ג'נג, הוולבס החתימו הקיץ את ג'ורדן היל וקול אולדריץ' לרוטציית גבוהים שתכלול גם את הפאוור פורוורד נמניה בייליצה (ומסתובבות שמועות שקווין גארנט עוד לא פרש). מעבר למצב הגופני, פקוביץ' נמצא מחוץ לתוכניות גם בגלל הבעיות המקצועיות שלו. הוא לא אפקטיבי מחוץ לצבע, חור בהגנה ולא ממש מוסר. הוא ירוויח יותר מ-23 מליון דולר בשנתיים הקרובות, לכן מאוד יכול להיות שמינסוטה תהיה מוכנה להעביר אותו די בחינם.
אז כדאי להזכיר מה פקוביץ' בריא כן מביא: בשנתיים הטובות שלו הוא היה אחד משחקני הפוסט הטובים ב-NBA, שחקן שאם אין ליריבה מי שישים עליו גוף הוא תופס עמדה בקלילות מתחת לטבעת ומסיים עם שתי נקודות. הוא ריבאונדר התקפה מצוין שמשתמש בפיזיות שלו כדי לתפוס עמדה ולחגוג על יריבים חלשים מדי. אם יתברר שהוא כשיר לשחק, יהיו קבוצות שבהחלט יוכלו להשתמש בו כשחקן שעולה מהספסל לדקות מדודות ומתעלל בסנטרים המחליפים של היריבות. זו אפשרות שאולי תעניין במהלך העונה קבוצות פלייאוף עם מקום מתחת לתקרה או חוזה גמור מיותר.
יוסוף נורקיץ' (דנבר)
זאת לא תהיה שנה קלה לבריונים יוגוסלביים. נורקיץ' כיכב בעונת הרוקי שלו, אך בעונה השנייה הרבה להיות פצוע וראה איך ניקולה יוקיץ' (יחד עם מירוטיץ', מסתבר שיש ב-NBA כרגע ארבעה שחקנים בשם ניקולה) הופך להיות סנטר העתיד של הנאגטס. נורקיץ' עדיין יכול לתרום לדנבר, אך ערך הטרייד של הבוסני יכול להיות גבוה הרבה יותר עבור הקבוצה. ז'ופרה לוברן הוא סנטר מחליף ראוי וקנת' פאריד יכול לקבל לא מעט דקות בעמדה בהרכבים נמוכים, שהשנה תהיה לדנבר אופציה להשתמש בהם. הסגנון הפיזי של נורקיץ' לא אטרקטיבי ולא תמיד נראה מתאים לליגה כיום, אך הוא צעיר נלהב עם פוטנציאל גבוה שאולי יזדקק לסיטואציה חדשה כדי לממש אותו.