הזמן: קיץ 2002. מכבי תל אביב פותחת את העידן שאחרי אריאל מקדונלד ונאבקת בפנאתינייקוס על שירותיו של יאקה לאקוביץ'. אחרי עונת רוקי פנטסטית ביורוליג, שבמהלכה קלע 20.9 נקודות למשחק במדי נובו מסטו, הפך הגארד הסלובני לסחורה חמה, והוא בחר לבסוף בירוקים מאתונה. אותו מקדונלד הגיע כדי לחנוך אותו, ודיוויד בלאט נאלץ להסתפק בבנו אודריך.
היום, 14 שנים אחרי, וכשהוא כבר בן 38, הודיע לאקוביץ' על פרישה מכדורסל. הוא העביר את רוב הקריירה בצמרת של הכדורסל האירופי - ולבש במשך תשע שנים את מדי פאו וברצלונה, אבל תמיד הייתה תחושה שהשחקן הזה לא מממש את מלוא הפונציאל שגלום בו.
גם תווית הלוזר דבקה בו עם הזמן. לאורך 13 שנותיו של ז'ליקו אוברדוביץ' בפנאתינייקוס, לאקוביץ' היה היחיד שהשלים ארבע עונות במועדון ולא זכה ביורוליג. הסלובני הסיר באופן חלקי את הקוף מהגב ב-2010, כשהניף את הגביע עם בארסה, אבל היה לו חלק מינורי בעונה הזו. הוא עמד על 6.2 נקודות למשחק, ובגמר מול אולימפיאקוס שותף לדקה אחת מבלי לקלוע סל.
אולי הסיטואציה הזו, במשחק הפתיחה של הטופ 16 בעונת 2005/06, ממחישה את התדמית של לאקוביץ': הוא קלע 18 נקודות לזכות פאו וניהל את ההתקפה המכרעת שלה במשחק בזאגרב, כשהיא בפיגור 72:70 מול ציבונה. אלא ש"יאקה לאקה" כידרר וכידרר, ולא הבחין שהזמן תם. הוא התעורר ממש עם הבאזר, יידה זריקת התאבדות שלא הגיעה לשום מקום והפסיד את המשחק.
לאורך השנים הוזכר שמו שוב ושוב כמועמד למכבי תל אביב, אבל מעולם לא הגיע אליה. את הופעתו האחרונה ביורוליג ערך לפני ארבע שנים בגלאטסראיי, ומאז התרגל למעמדים נחותים יותר. הוא שיחק באבלינו האיטלקית, בגזיאנטפ הטורקית וסיים את הקריירה בברצלונה ב'.
בכל זאת ולמרות הכל, אסור לזלזל ברשימת התארים שמעטרת את הקריירה הארוכה של הסלובני. שש אליפויות ושישה גביעים ביוון ובספרד, ה-MVP של הליגה היוונית, פעמיים ה-MVP של גמר הפלייאוף ביוון, מדליית כסף עם נבחרת העתודה הסלובנית באליפות אירופה ומעל לכל - אותו גביע יורוליג עם בארסה.